דילוג לתוכן

איך זכות הבחירה שלכם בורחת מהחלון?...

  • במאמר הקודם נחשפנו לשתי המערכות שמנהלות לנו את המחשבות בתוך הראש. למדנו שמערכת מס' 1 אוהבת לזרום על אוטומט, ומערכת מס' 2, השקולה והמחושבת, נוטה לפעמים להתעצל. היום, נדבר על הצעד השלישי במודל ארבעת הצעדים שלנו - הצעד שבו אנחנו מפסיקים להיות נגררים ומתחילים להוביל.
    בשביל להבין את זה, תשמעו סיפור:
    שני הציידים מוכשרים חזרו מיערות העד באפריקה עם שלל כבד במיוחד: שני פילים אפריקאיים עצומים. הטייס של המטוס הקל נבהל וזעק: "אין סיכוי שהמטוס ימריא עם משקל כזה, כולנו נתרסק!". אבל הציידים, מלאי ביטחון עצמי, נפנפו אותו ואמרו: "אל דאגה, גם בשנה שעברה הטייס אמר בדיוק אותו דבר, ולבסוף הסכים!". המטוס המריא, התנדנד קשות, ותוך חצי דקה התרסק לתוך צלע הר סמוך. כשהם יצאו פצועים וחבולים. מבין השברים, הביט אחד הציידים למרחק ואמר: "מעניין, בשנה שעברה התרסקנו רק במעלה ההר הסמוך...".

    זה נשמע מצחיק, אבל תחשבו על זה רגע בכנות: כמה מאיתנו מנסים בכל חודש מחדש לדחוף "פילים" לתוך המטוס המשפחתי שלהם?
    בכלכלת הבית, כמו בטיסה, יש חוקים מוחלטים. אם ההכנסות שלכם החודש הן 20,000 ש"ח, אין שום היגיון כלכלי בעולם שתוציאו 20,001 ש"ח. שטרות כסף אינם משכפלים את עצמם במהלך החודש.
    הבעיה היא שלכל אחד מאיתנו יש בתוך הראש "עורך דין להשכרה". המוח שלנו הוא מומחה בלייצר תירוצים ובהסבר של למה ה"פיל" התורן שהכנסנו החודש לעגלה הוא דווקא הגיוני, מוכרח ואסור לוותר עליו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, מייצרים "שטחים אפורים" ומסרבים להביט למציאות הריאלית בעיניים.

    אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשאנחנו בוחנים את עוגת התקציב שלנו דרך כלי שאנו מכנים: מדד זכות הבחירה. התקציב החודשי שלנו מורכב משני סוגי הוצאות עיקריים:

    • הוצאות קשיחות: אלו ההוצאות ה"בוקר טוב", הקבועות שיוצאות אוטומטית מהחשבון ואין לנו עליהן שום זכות בחירה באותו חודש (משכנתא, שכר לימוד, ביטוחים, והחזרי הלוואות קבועות).
    • הוצאות רכות: ההוצאות השוטפות שבהן יש לנו זכות בחירה מלאה בכל יום מחדש (מזון, ביגוד, פורים, פסח, מתנות).

    הכלל הכלכלי פשוט: ככל שההוצאות הקשיחות שלכם תופסות נתח גדול יותר מההכנסות — כך זכות הבחירה שלכם מצטמצמת. כשרוב המשכורת נבלעת מיד בתחילת החודש על התחייבויות והחזרי הלוואות מהעבר, אתם נותרים עם שקלים בודדים למחיה ותחושת מחנק קשה. אתם מרגישים שהכסף מנהל אתכם, ולא אתם אותו.
    כדי להבין את המשמעות האמיתית של אובדן זכות הבחירה, אנחנו בגוטפלוס תמיד ממליצים להפסיק להסתכל על כסף רק במונחים של שקלים, אלא בתרגום ישיר לשעות עבודה. כשאתם משלמים מאות שקלים בחודש על ריביות של מינוס נצחי או הלוואות לצריכה, אתם לא רק מפסידים כסף – אתם משתעבדים לעוד ועוד שעות עבודה מתישות רק כדי לממן את העבר. אתם עובדים בפרך, משקיעים אנרגיות, קמים מוקדם בבוקר – והכל הולך ישירות לכיסוי ה"פילים" של החודשים הקודמים.

    תרגיל מהיר לבדיקה עצמית: סכמו את כל ההוצאות הקשיחות שלכם החודש (כולל החזרי הגמ"חים והבנקים) ובדקו איזה אחוז הן מהוות מההכנסות. אם הן עוברות את ה-67%, הגיע הזמן לעצור, לבחון את הנתונים והאופציות העומדות לרשותנו ולחשב מסלול מחדש.
    הדרך הנכונה, היחידה והאמיצה להחזיר את האורות הגבוהים למטוס המשפחתי שלכם, לקחת מנהיגות ולשלוט בהוצאות מתוך יישוב הדעת ושמחה פנימית, היא ללמוד להגדיר ולבנות תקציב נכון, מדויק וריאלי עבור הבית שלנו.

    איך עושים את זה בלי להיכנס לדקדוקי עניות אלא מתוך חישובי שקולים ותחושת רווחה? על כך נרחיב בעז"ה במאמר הבא.

    לתגובות והארות: info@ygutman.co.il

נושאים מוצעים


  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    126 צפיות
    איציק התותחא
    השקל שמעבר ל"פתיחת הדלת" בטור הקודם שברנו את האשליה המסוכנת של ה"חודשיים עבודה". עכשיו נגיע ישר לעיקר כי כאן נמצא ההבדל בין מי שרק שורד לבין מי שבאמת בונה חיים כלכליים. אני תמיד אומר ללקוחותי גם העסקיים וגם הפרטיים ברגע שסגרת את פתיחת הדלת של החודש, כל שקל נוסף הוא שלך. נקי. אמיתי. בלי מיסים סמויים של החיים. תיקחו את הדוגמא מהטור הקודם, הכנסה 5,000 ₪, הוצאות מחיה 4,500 ₪. עד 4,500 ₪ אתה עבדת רק כדי לא ליפול. כל השקלים האלה הם עבודה בשביל הבנק, המשכיר, החשמל ועבור יש חסד/אשר עד/רמי לוי. אבל מהשקל ה 4,501 זה השקל הראשון שלך. זה הכסף שיכול להתחיל לבנות לך עתיד. ועכשיו תעבירו את זה לעסק, אתה גאה במחזור של 50,000 ₪ בחודש. אבל אם שכירות, ארנונה, חשמל, משכורות, ספקים, פרסום וכל ההוצאות הקבועות אוכלות 48,000 ₪ =לא הרווחת כלום. עבדת חודש שלם רק כדי שהעסק יישאר פתוח. רק השקלים שמעבר ל 48,000 ₪ הם רווח נקי. רק הם נספרים באמת. השקל הזה, השקל שמעבר לפתיחת הדלת, הוא השקל החשוב, החזק והיקר ביותר בכל חודש. רוב האנשים מתמכרים למספר הגדול, להכנסה הגולמית, למחזור, ל"וואו". המצליחנים האמיתיים מתמקדים אך ורק בשקלים שנותרים אחרי שסגרו את הדלת. הלקח שכדאי לקחת הביתה, תדע בדיוק מהו סף פתיחת הדלת שלך. ואז תשנה את כל השאלות שלך, לא "איך אני מגדיל הכנסה?" אלא "איך אני מגדיל כמה שיותר את השקלים שמעבר לקו הזה?" כי שם ורק שם מתחיל החופש והשקט הנפשי.
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    89 צפיות
    ד
    שנת 2026 מביאה איתה שינוי במדרגות מס הכנסה שישאיר ליותר אנשים יותר כסף בבנק. הנה כל מה שאתם צריכים לדעת ב-30 שניות: מה השתנה? עד היום, מי שהרוויח מעל 16,150 ש"ח בחודש "קפץ" למדרגת מס גבוהה של 31%. החל מ-2026, הממשלה מרחיבה את מדרגת המס הנמוכה (20%) כך שתחול עד לשכר של 19,000 ש"ח. כמה כסף זה שווה לכם? השינוי הזה פונה בדיוק למעמד הבינוני. אם אתם מרוויחים באזור ה-19,000 ש"ח ומעלה, אתם הולכים לשלם פחות מס על חלק משמעותי מהשכר שלכם. בשורה התחתונה: מדובר בתוספת של כ-313 ש"ח נטו בכל חודש ישירות לתלוש השכר. בשנה שלמה, זה מצטבר ליותר מ-3,700 ש"ח שנשארים אצלכם במקום לעבור למדינה. למי זה רלוונטי? בעיקר לשכירים ועצמאיים שמרוויחים בין 16,000 ל-25,000 ש"ח בחודש. אם אתם בטווח הזה, צפויה לכם "העלאה" בנטו בלי שהבוס יצטרך להוציא שקל נוסף.
  • 6 הצבעות
    19 פוסטים
    460 צפיות
    ס
    @אבי-ר. כתב ביוזמה: הרצאות לבנות סמינרים על שוק ההון וחסכון פנסיוני: נראה לי שאתה מדבר על הרצאות "בין הסדרים" ונראה שכאן דובר על להכניס את זה "לסדרים" לא יודע אם יש נפק"מ כ"כ, היות ובכיתה ו' יש המון הרצאות "בין הסדרים" שמשם הם יונקים את כל ה"השקופע" על בית של תורה וכו'. ויש שם מספיק זמן ללמד אותם את הנושאים הללו בצורה יסודית. וכידוע, אצל הרבה אנשים רבים עיקר הידיעות הם מבין הסדרים...
  • 2 הצבעות
    9 פוסטים
    540 צפיות
    ר
    @אבישי כתב בטיפים להרצאה לאברכים צעירים: איך לעורר עניין ומוטיבציה לחיסכון והשקעות?: השאלה ששואלים הרבה אברכים, שכבר לא בגדר אברכים צעירים, האם לא כבר מאוחר מדי ? הילדה כבר בת 16 הילד עולה לישיבה גדולה, לא פיספסנו את הרכבת ? במצב כזה ההשקעה לא לטווח ארוך, אבל אין עוד ילדים אחרי?
  • 2 הצבעות
    24 פוסטים
    2k צפיות
    ד
    @אמת-מארץ-תצמח בקופות של המורים והגננות הדמי ניהול הם 0.12 ולכן זה לא נכון