@שחר-עולה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:
בתור אחד שעוקב אחרי ההתכתבויות כך (ועכשיו יגידו שאני חדש ואין לי הזכות...)
אני באמת לא מבין מה הסיפור כאן,
לאחר שהסיפור עלה התעניינתי ואף דיברתי עם כמה משקיעים, (ד"א איפה כל אילו שנעקצו? הם הראשונים שהיו אמורים לדבר בכל מקום? גם בקול חי ביקשו מהם לעלות ולא היה אף אחד...)
כל אחד שדיברתי איתו אמר, שידע מראש שזו עיסקה בסיכון גבוה, (שמעתי גם על שניים שבעקבות זה לא רצו להשקיע, ובטח יש עוד הרבה) ולכן הובטחה תשואה כ"כ גדולה, כולם אומרים שהכסף נכנס כל חודש בדיוק בזמן, כולם מקבלים דוחות מפורטים, כולם בקשר על בעל המכרה, מה עוד צריך?
הם באמת היו שמחים שהעסק היה זז קצת יותר מהר, אבל פה באמת באה האמינות של האיש ומנצחת...
אני גם נזכר שאחד אמר לי, תראה את ההתנהלות מול כל ההשמצות בכל מקום, תאמין לי אם היה לי עוד הייתי שם עוד.. אבל זה כבר לא משנה..
אני באמת לא התעמקתי וחקרתי ודרשתי היטב, גם כשהציעו לי להשקיע שם לפני כחצי שנה (ימים ספורים לפני שטיל איראני העיף אותי מהבית...) אז שללתי את זה בתואנה פשוטה שזה לא סוג השקעות שאני נכנס אליהם (עדיין אין לי קרן הון סיכון)
הדבר שהכי הטריד אותי בשבוע שעבר הוא אחרי שקראתי את הכתבה בדה מרקר (לינק פתוח לקריאה) שמדברת על כך ששולמו התחייבויות למשקיעים ישנים ממשקיעים חדשים, דה מרקר לא תורה מסיני אבל זה דיווח של הרשות לניירות ערך, שבזכותה אפשר לומר מדינת ישראל נחשבת לבטוחה להשקעות (וכולה האי ואולי), ואם היא מדווחת על כך אני חושב שאפשר לומר שזה קרוב לוודאי
לשלם למשקיעים ישנים מכספם של משקיעים חדשים זה הונאת פונזי, זו התורה של מיידוף, זה אחת הפעולות החמורות ביותר בקרן השקעות ולרוב אחת הפעולות הכי מסוכנות לעצם פעילות הקרן.
אשמח לקבל תגובה על טענה זו בלבד, אם אמת היא או שאינה.