- פרק 1 בקורס האג"ח הכתוב | מאפס ועד להבנה מעמיקה -
[image: 1785439597755-c410366b-38b1-455b-add1-a311a2df42ce-image.jpeg]
יש מושגים שכל אחד מאיתנו פוגש בשוק ההון ומיד מבין שהוא אינו מבין אותם.
אופציות. נגזרים. חוזים עתידיים.
אבל דווקא אג"ח הוא מקרה קצת יותר מתעתע. כמעט כולם שמעו את המילה, ורבים גם בטוחים שהם פחות או יותר יודעים במה מדובר:
"אג"ח? פשוט מאוד. זו הלוואה למדינה או לחברה, ומקבלים עליה ריבית."
וזה נכון.
בערך כמו לומר שמכונית היא קופסת מתכת שמתחתיה יושבות ארבעה גלגלים.
ההגדרה לא שגויה, היא פשוט משאירה בחוץ כמעט את כל מה שחשוב לדעת!
היא לא מסבירה מה בדיוק אנחנו קונים, מי מקבל את הכסף שלנו, מה ההבדל בין הריבית לבין התשואה, מדוע מחיר האג"ח משתנה, מה קורה אם מוכרים אותו לפני הזמן, ולמה שני ניירות ששניהם נקראים "אג"ח" יכולים להיות שונים זה מזה כמעט בכל דבר.
לכן לא נתחיל בתשואה לפדיון, לא במח"מ, לא בעקום התשואות ואפילו לא בשאלה איזה אג"ח כדאי לקנות.
קודם כול נבנה את שלד הבניין, אח"כ נרד לפרטים הקטנים יותר, כמו החדרים, הרהיטים, ועד הברגים הקטנים בסייעתא דשמיא.
נבין למה אג"ח בכלל קיים, כיצד הוא נוצר, על איזה אינטרס הוא יושב למלווה וללווה, אילו הבטחות הוא מעניק למשקיע, ואילו הבטחות הוא ממש לא מעניק לו.
במאמר הזה לא ננסה עדיין לבחור אג"ח, לחשב תשואה או לנתח סיכונים לעומק. המטרה שלנו צנועה יותר אבל בלעדיה אי אפשר להתקדם:
להבין כיצד הלוואה בין חברה למשקיעים הופכת לנייר ערך סחיר, מהם החלקים הבסיסיים שמרכיבים אותו, ומה בדיוק קורה לכסף מרגע ההנפקה ועד שהוא עובר בין משקיעים בבורסה.
אם בסוף המאמר תוכלו להסביר במילים שלכם מהו ערך נקוב, מהו קופון, מהו מחיר שוק ולמי עובר הכסף כשקונים אג"ח הרי זה סימן כי בנינו את היסודות כמו שצריך.
רגע לפני האג"ח: למה בכלל מישהו צריך ללוות כסף?
נניח שחברת "נתיב" רוצה להקים מרכז לוגיסטי חדש.
החברה בדקה את הנושא, הכינה תוכניות והגיעה למסקנה שהמרכז החדש עשוי להגדיל את פעילותה בצורה משמעותית. אלא שיש בעיה קטנה: הקמתו עולה מאה מיליון שקלים.
הכסף שהמרכז עשוי להכניס לחברה יגיע בהדרגה במשך שנים.
הקבלנים, לעומת זאת, רוצים לקבל תשלום כבר עכשיו.
זהו אחד הפערים הבסיסיים ביותר בעולם הכלכלי: פעמים רבות יש השקעה שכדאי לבצע היום, אף שהכסף שהיא תניב יגיע רק בעתיד.
מה יכולה החברה לעשות?
היא יכולה להשתמש בכסף שכבר צברה, אם יש לה די כסף.
היא יכולה לבקש הלוואה מהבנק.
היא יכולה להכניס בעלי מניות חדשים, לקבל מהם כסף ובתמורה להעניק להם חלק מהבעלות בחברה.
והיא יכולה גם לפנות למר 'שוק ההון' ולומר:
אנחנו זקוקים למאה מיליון שקלים. מי שמוכן להלוות לנו חלק מהסכום יקבל מאיתנו התחייבות לתשלומים בתנאים שנקבע מראש.
כאן נכנס האג"ח לתמונה.
Spoiler
שנייה, אמרת בנק? אז למה בכלל צריך אג"ח?!
מפני שהלוואה בנקאית היא לא תמיד האפשרות הזולה, הגדולה או הגמישה ביותר. הבנק עשוי לדרוש ביטחונות, להגביל את פעילות החברה, לקבוע תנאי החזר קשיחים או פשוט לא להסכים להלוות את כל הסכום המבוקש.
חברה גדולה שזקוקה למאות מיליוני שקלים לא רוצה להיות תלויה בבנק אחד. היא יכולה לפנות לשוק ההון ולבקש את ההלוואה מהמון משקיעים יחד.
גם לבנק וגם לשוק ההון יש מגבלות.
בנק עשוי שלא לרצות להעמיד לחברה את מלוא הסכום, לדרוש ביטחונות, להציב מגבלות על פעילותה או לקבוע תנאי החזר שאינם מתאימים לה. מצד שני, במקרים מסוימים דווקא ההלוואה הבנקאית יכולה להיות זולה, פשוטה או גמישה יותר.
גם אג"ח זה לא הלוואה של כסף שהחברה מקבלת בכל תנאי. החברה אמנם מציעה את מבנה ההלוואה הריבית, מועד הפירעון ושאר התנאים אבל השוק הוא שקובע אם התנאים האלה מספיקים. אם המשקיעים סבורים שהריבית נמוכה מדי ביחס לסיכון, הם לא יקנו, או שיסכימו לקנות רק במחיר שמגלם תשואה גבוהה יותר.
אחת הסיבות שחברות פונות לשוק האג"ח היא הרצון לגוון את מקורות המימון שלהן. במקום להיות תלויות רק בבנק אחד או בכמה בנקים, הן יכולות לגייס כסף גם מקרנות פנסיה, בתי השקעות ומשקיעים פרטיים.
במקום לקבל מאה מיליון שקלים מגורם אחד, היא מחלקת את ההלוואה להרבה יחידות קטנות. משקיע אחד מלווה אלף שקלים, אחר עשרת אלפים, קרן פנסיה כמה מיליונים וביחד מצטבר הסכום שהחברה ביקשה לגייס.
בתמורה, החברה מתחייבת לשלם למשקיעים ריבית, ובמועד שנקבע מראש להחזיר להם את הקרן.
להתחייבות הסחירה הזאת קוראים איגרת חוב, ובקיצור: אג"ח.
חשוב להבין: אג"ח אינה תחליף מוחלט לבנק. חברות רבות משתמשות בשני המקורות במקביל גם אשראי בנקאי וגם אג"ח. כל מקור מימון מעניק להן יתרונות אחרים, מטיל עליהן מגבלות אחרות ומתאים לצרכים אחרים.
אותו עיקרון קיים גם אצל ממשלות.
מדינה גובה מסים ומקבלת הכנסות ממקורות שונות, אך היא נדרשת לעתים לממן הוצאות, פרויקטים או חובות קיימים עוד לפני שכל הכסף הדרוש לכך נמצא בידיה. חברה יכולה לגייס כסף באמצעות מכירת חלק מהבעלות עליה, מדינה אינה יכולה להנפיק "מניות של מדינת ישראל". כשהיא רוצה ללוות מהציבור ומהגופים הפיננסיים, אחת הדרכים המרכזיות שלה לעשות זאת היא באמצעות הנפקת איגרות חוב.
|-נו טוב, אז מהו בעצם אג"ח?-|
אג"ח - זה ראשי תיבות של איגרת חוב, הוא נייר ערך שמייצג חוב.
המנפיק, שהוא בדרך כלל מדינה, חברה או גוף ציבורי, מקבל כסף ממשקיעים ומתחייב כלפיהם לתשלומים בהתאם לתנאים שנקבעו מראש.
במבנה הנפוץ, המנפיק מתחייב לשלם ריבית לאורך חיי האג"ח, ובתאריך מסוים להחזיר את סכום הקרן. זו אינה רק הצהרת כוונות, מדובר בהתחייבות משפטית של המנפיק. אבל התחייבות משפטית אינה ערובה לכך שהכסף אכן ישולם. אדם יכול להתחייב להחזיר הלוואה ובכל זאת להיקלע לקשיים, וכך גם חברה או מדינה.
אפשר אפוא לנסח את הבסיס במשפט אחד:
כשאתם קונים אג"ח, אתם קונים התחייבות לקבל תשלומים בעתיד.
לא מפעל.
לא חלק מחברה.
לא קופה שבתוכה ממתין הכסף שלכם.
אתם מחזיקים בזכות כלפי המנפיק, לפי התנאים שנכתבו במסמכי האג"ח.
|-חגרו חגורות: בואו נבנה אג"ח אחד מאפס-|
הבה נחזור לחברת נתיב.
החברה מעוניינת לגייס מאה מיליון שקלים. לצורך הדוגמה, היא מחלקת את החוב למאה אלף איגרות חוב, שכל אחת מהן מייצגת ערך נקוב של 1,000 שקלים בריבית של 4% לשנה.
אלה התנאים שהמצאנו:
המונח שמקובל להשתמש בו:
כלומר:
המנפיק - חברת נתיב
הערך הנקוב - 1,000 ₪
הריבית הנקובה - 4% בשנה
תדירות תשלום הריבית - פעם בשנה
מועד הפירעון - בעוד חמש שנים
הצמדה - ללא הצמדה
לשם הפשטות נניח שהאג"ח מונפק במחיר של 1,000 שקלים, שהריבית משולמת פעם בשנה, שאין עמלות או מסים, ושחברת נתיב עומדת בכל התחייבויותיה.
מה יקבל המשקיע?
בכל שנה הוא יקבל 40 שקלים: 4% מתוך הערך הנקוב, שהוא 1,000 שקלים.
בסוף השנה החמישית הוא יקבל את תשלום הריבית האחרון, בסך 40 שקלים, ובנוסף את 1,000 השקלים שהחברה התחייבה לפרוע.
כלומר:
בשנה הראשונה: 40 שקלים.
בשנה השנייה: 40 שקלים.
בשנה השלישית: 40 שקלים.
בשנה הרביעית: 40 שקלים.
ובשנה החמישית: 1,040 שקלים, למה? כי זו הריבית האחרונה והחזר הקרן.
זהו המודל הבסיסי ביותר של אג"ח.
חשוב לומר כבר עכשיו: לא כל איגרות החוב פועלות בדיוק כך. יש אג"ח בריבית משתנה, אג"ח צמודות למדד, אג"ח שאינן משלמות ריבית שוטפת, אג"ח שהמנפיק רשאי לפרוע לפני המועד ועוד.
כפיי שכבר כתבתי: אבל לפני שנכיר את כל בני המשפחה, צריך להבין את מבנה הבית.
|-מבנה הבית: ארבעה קירות/מושגים שאסור לבלבל ביניהם-|
אנשים רבים מבינים שאג"ח הוא הלוואה, אבל לאחר מכן מערבבים בין ארבעה דברים שונים לחלוטין: ערך נקוב, קופון, מחיר ותשואה.
ההפרדה ביניהם היא אחת היסודות החשובים ביותר להבנת אג"ח.
1. הערך הנקוב:
הערך הנקוב הוא סכום הייחוס של האג"ח.
בדוגמה שלנו, הערך הנקוב הוא 1,000 שקלים. ממנו חישבנו את תשלומי הריבית, והוא גם הסכום שחברת נתיב אמורה להחזיר במועד הפירעון.
באיגרות מסוימות הקרן יכולה להיות צמודה למדד או להשתנות בהתאם לתנאים אחרים, אבל כרגע נישאר עם אג"ח פשוטה ולא צמודה.
2. הקופון:
"קופון" הוא השם המקובל לתשלום הריבית של האג"ח.
בעבר, כאשר איגרות חוב הודפסו על נייר, היו לעתים מצורפים אליהן שוברים שאותם היה אפשר לגזור ולהציג לצורך קבלת הריבית. הניירות נעלמו ברובם, אבל השם נשאר.
באיגרת שלנו הקופון הוא 4%, ולכן המשקיע מקבל 40 שקלים בכל שנה.
אלא שכאן מסתתרת טעות נפוצה מאוד:
הקופון אינו בהכרח התשואה של המשקיע.
הקופון אומר כמה כסף האג"ח משלם ביחס לערך הנקוב שלו.
התשואה תלויה גם במחיר שבו קניתם אותו.
אם שילמתם 1,000 שקלים, התמונה אחת.
אם שילמתם 900 שקלים כדי לקבל את אותם תשלומים בדיוק, התמונה אחרת.
ואם שילמתם 1,100 שקלים, התמונה שוב משתנה.
התשואה לפדיון מנסה לחבר את מחיר הרכישה, כל תשלומי הקופון, הזמן שנותר והסכום שיתקבל בפירעון למדד אחד. נקדיש לה חלק נרחב בהמשך הסדרה; כרגע די להבין שריבית נקובה ותשואה אינן מילים נרדפות.
3. מועד הפירעון:
זהו התאריך שבו המנפיק אמור להחזיר את הקרן בהתאם לתנאי האג"ח.
הפירעון יכול להיות בעוד חודשים, שנים ואפילו עשרות שנים.
חשוב גם להבדיל בין מועד הפירעון לבין מח"מ. אלה אינם אותו דבר. מועד הפירעון הוא תאריך. מח"מ הוא מדד שמביא בחשבון את מועדי כלל התשלומים ואת רגישות האג"ח לשינויים בריבית.
אבל למח"מ נגיע בזמן המתאים, קרי: במאמר הבא. אילו ננסה להכניס הכול עכשיו, לא נבנה הבנה, אולי נבנה מילון מוצלח.
4. מחיר האג"ח:
הערך הנקוב של האג"ח שלנו הוא 1,000 שקלים.
אבל זה אינו אומר שבכל יום יהיה אפשר לקנות או למכור אותה תמורת 1,000 שקלים.
לאחר ההנפקה האג"ח עשויה להיסחר במחיר של 930 שקלים, 1,070 שקלים או כמעט כל מחיר אחר שהקונים והמוכרים מוכנים להסכים עליו.
הערך הנקוב הוא חלק מתנאי החוב.
המחיר הוא מה שהשוק מוכן לשלם כרגע בעבור אותו חוב.
ההבחנה הזאת היא המפתח לכל מה שנלמד בהמשך.
|-רגע, אז איך מחיר האג"ח מוצג בבורסה?-|
עד עכשיו השתמשנו באג"ח בעלת ערך נקוב של 1,000 שקלים, וכתבנו שהיא עשויה להיסחר במחיר של 930 או 1,070 שקלים.
זו הדרך הנוחה ביותר להבין את העיקרון.
אבל אם תיכנסו עכשיו לאתר הבורסה, לא תראו ליד האג"ח את המספר 930. במקום זה תראו בדרך כלל שערים כמו:
93.00, 100.00, או 107.00
מה פשר המספרים האלה?
בבורסה בישראל, השער של אג"ח מוצג בדרך כלל באגורות לכל שקל אחד של ערך נקוב. באתר הבורסה העמודה אכן נקראת “שער אחרון באגורות”.
לכן המספר 100 אינו אומר שהאג"ח כולו עולה 100 שקלים.
הוא אומר דבר פשוט יותר:
על כל 1 שקל ערך נקוב, השוק מבקש 100 אגורות - כלומר שקל אחד.
כאשר המחיר הוא 100, האג"ח נסחרת בערך הנקוב שלה. למצב הזה קוראים פארי, ועוד נרחיב על כך.
ועכשיו נניח שאנחנו רוצים לקנות אג"ח בערך נקוב כולל של 1,000 שקלים.
אם השער הוא 100:
כל שקל ערך נקוב עולה שקל אחד:
1,000 × 100 ÷ 100 = 1,000 שקלים
אם השער הוא 98.50:
כל שקל ערך נקוב עולה 98.5 אגורות:
1,000 × 98.50 ÷ 100 = 985 שקלים
אם השער הוא 103:
כל שקל ערך נקוב עולה 1.03 שקלים:
1,000 × 103 ÷ 100 = 1,030 שקלים.
כלומר:
החישוב הכללי פשוט:
הערך הנקוב שרוצים לקנות × השער ÷ 100
למשל, באתר הבורסה ניתן לראות עסקאות שבהן כמות של 10,000 יחידות ערך נקוב, בשער 95.47, יצרה תמורה כספית של 9,547 שקלים בדיוק לפי החישוב הזה.
אז כאשר אתם רואים אג"ח בשער 98.50, אל תקראו זאת כאילו “האג"ח עולה 98.5 שקלים”.
קראו זאת כך:
השוק דורש 98.5 אגורות בעבור כל שקל אחד של ערך נקוב.
חשוב גם להבין ש־100 הוא רק נקודת ייחוס. הוא אינו מחיר מינימום, מחיר מקסימום או מחיר שהאג"ח חייבת לחזור אליו בכל רגע. אג"ח יכולה להיסחר ב־90, ב־110 ואף רחוק יותר, בהתאם לקופון, לריבית בשוק, לסיכון המנפיק ולזמן שנותר עד הפירעון.
מדוע השוק מוכן לפעמים לשלם רק 90 אגורות בעבור שקל של חוב ובפעמים אחרות אפילו 110 אגורות?
לשאלה הזאת נגיע בפרק הבא.
|-ומה לגבי אג"ח שמופיעה בשער 300?-|
לפעמים תראו באתר הבורסה אג"ח ממשלתיות גלובליות בשערים כמו 280, 330 או 370. אין פירוש הדבר בהכרח שהן נסחרות במאות אחוזים יותר מהערך הנקוב.
באיגרות כאלה הערך הנקוב עשוי להיות במטבע זר, בעוד שהשער באתר מוצג באגורות שקליות.
לדוגמה, אם יחידת הערך הנקוב היא דולר אחד ושווייה בשוק הוא כ־3.30 שקלים, השער עשוי להופיע באזור 330. באתר הבורסה אכן מופיעות אג"ח ממשלתיות גלובליות בשערים של מאות אגורות לצד אג"ח שקליות מקומיות הנסחרות סביב 100.
אבל בשלב הזה אין צורך להסתבך עם מטבע חוץ. לצורך המשך הדוגמה שלנו נישאר עם אג"ח שקלית פשוטה, לא צמודה, שבה שער 100 פירושו שקל אחד לכל שקל ערך נקוב.
התרשים:
[image: 1785439928145-343b2436-8353-4cab-b99f-f2a1b6076b1e-image.jpeg]
כשאני קונה אג"ח, למי בעצם אני נותן את הכסף?
כאן מגיעה אחת הנקודות החשובות ביותר במאמר.
רבים אומרים:
"כשאני קונה אג"ח של חברה, אני מלווה כסף לחברה."
מבחינה כלכלית כללית, הם אכן הופכים לנושים של החברה.
אבל מבחינת העסקה שביצעו בפועל, זה לא תמיד מדויק.
בהנפקה: הכסף מגיע למנפיק.
כאשר חברת נתיב מנפיקה את האג"ח בפעם הראשונה, היא מוכרת התחייבויות חדשות למשקיעים.
המשקיעים מעבירים כסף, והחברה מקבלת אותו לצורך פעילותה.
זה נקרא השוק הראשוני.
כאן אכן נוצר החוב, וכאן הכסף מגויס עבור המנפיק.
לאחר ההנפקה: הכסף עשוי להגיע למשקיע אחר.
נניח שאורי קנה בהנפקה אג"ח של חברת נתיב.
שנה לאחר מכן אורי זקוק לכסף ומחליט למכור אותה. רועי קונה ממנו את האג"ח בבורסה.
למי שילם רועי?
לא לחברת נתיב.
הכסף עבר לרוכש הקודם/מוכר, אורי.
חברת נתיב אינה מגייסת שוב כסף בכל פעם שהאג"ח מחליפה ידיים. היא פשוט ממשיכה להיות חייבת בתשלומים למי שמחזיק באג"ח כעת.
זה נקרא השוק המשני.
אפשר לחשוב על כך כמכירת הזכות לקבל את התשלומים העתידיים. אורי ויתר על התשלומים שנותרו, ורועי קנה ממנו את הזכות לקבל אותם.
איגרות חוב סחירות יכולות להירכש בעת ההנפקה ולהישמר עד הפירעון, או להימכר בין משקיעים לאחר מכן. במסחר המשני מחירן יכול להיות גבוה או נמוך מהערך הנקוב, והוא נקבע בהתאם לתנאי השוק.
לכן המשפט המדויק יותר הוא:
מחזיק האג"ח הוא מלווה של המנפיק, אבל בקנייה בבורסה ייתכן שכספו הועבר למשקיע אחר ולא למנפיק עצמו.
זו אינה רק הערה טכנית.
|-בלעדיה קשה להבין מדוע קיים בכלל מחיר שוק לאג"ח.-|
סיכום | אז מה בעצם למדנו?
התחלנו מהשאלה הפשוטה: למה חברה או מדינה צריכות בכלל להנפיק אג"ח?
ראינו שאג"ח מאפשר למנפיק לקחת הלוואה גדולה מהרבה משקיעים יחד, במקום להיות תלוי רק במקור מימון אחד. בתמורה לכסף, המנפיק מעניק למשקיעים התחייבות משפטית לתשלומים שנקבעו מראש.
למדנו גם להפריד בין ארבעה מושגים שאסור לערבב:
הערך הנקוב - סכום הייחוס של האג"ח והסכום שאמור להיפרע לפי תנאיו.
הקופון - תשלום הריבית שנקבע ביחס לערך הנקוב.
מועד הפירעון - התאריך שבו הקרן אמורה לחזור.
מחיר השוק - הסכום שמשקיעים מוכנים לשלם עכשיו בעבור הזכות לקבל את התשלומים העתידיים.
והבנו עוד דבר חשוב:
בהנפקה, הכסף מגיע לחברה או למדינה שיצרו את החוב. לאחר מכן, כשהאג"ח נסחרת בבורסה, הכסף עובר בדרך כלל בין משקיע למשקיע בעוד שהמנפיק ממשיך להיות חייב למי שמחזיק באיגרת באותו רגע.
עד כאן הבית כבר עומד.
אבל עכשיו מתעוררת שאלה שקשה להתחמק ממנה:
אם הערך הנקוב נקבע, הקופון ידוע ומועד הפירעון כבר כתוב בחוזה מדוע מחיר האג"ח משתנה כמעט מדי יום?
איך ייתכן שאיגרת שמבטיחה בדיוק אותם תשלומים הייתה שווה אתמול 1,000 שקלים, והיום רק 930?
ובכלל, אם הקופון הוא 4%, האם המשקיע באמת מרוויח 4%?
בפרק הבא נכיר את הכוח שמחבר בין כל השאלות האלה: התשואה. נראה כיצד המחיר משפיע עליה, מדוע היא אינה זהה לקופון, ולמה הריבית בשוק מסוגלת להעלות ולהוריד את מחירן של איגרות חוב שכבר הונפקו.
עכשיו אנחנו כבר יודעים מהו אג"ח ומה בדיוק המשקיע קונה. אבל עדיין נשארה השאלה החשובה באמת: אם האג"ח מבטיחה סכום וריבית ידועים מראש, מדוע המחיר שלה עולה ויורד בכל יום? כאן מתחיל הסיפור האמיתי של עולם האג"ח, ובו נעסוק בפרק הבא.
מחכים כבר? גם אני מחכה!
אהבתם? פשוט שימו כזה- אני לא צריך יותר מזה.
סיכום המאמר בתרשים: (קרדיט GPT)
[image: 1785439583475-99d39d61-ceb3-4102-bebf-685d1005fd86-image.jpeg]
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}