@אבי-ר. כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!: ריבית הפריים היתה נמוכה משמעותית מהמל"צים, בשונה מהיום שזה הפוך. יפה מאד! רק בגלל זה פתחתי את האשכול. (עי' בפוסט הראשון של האשכול) התגובה שלי היתה ביחס למשפט הזה: @אבי-ר. כתב בבעלי משכנתא? יכולים לחסוך בהוצאות!!: וכשאין לנו ידיעה ברורה מה עדיף בד"כ נעדיף את המל"צ ע"פ הפריים שנחשבת ליותר יציבה מהפריים שהוא יכול להיות מאוד תנודתי. אבל אין נפק"מ בויכוח כ"כ.

@הגיוני תודה רבה על המילים החמות ועל ההערכה כמובן – כל מי שרוצה מוזמן להמשיך ולשאול כאן חופשי, אני שמח לשתף ולעזור. ומי שמעוניין להעמיק ולעבור איתי תהליך אישי ומסודר – אשמח גם לכך.

@הגיוני כתב באשכול האמיצים- סיפורי פיננסים אישיים: האמת שעשיתי את זה כדי לשלם מה שהייתי חייב ל"מעשר כספים", שבדיוק היה מקביל לאותו הסכום... אם אפשר לשאול איך הצטבר כ"כ חוב למעשר כספים, האם אתה מפריש כל חודש מה שאתה מרויח מהשכירות למעשרות??

שלום לכל חברי הפורום, רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב: סוף החודש מתקרב, לחץ קל בחזה, והמחשבה המטרידה "איך סוגרים את החודש?". אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים בעיקר ב"כיבוי שריפות" – פתרון בעיות דחופות, גלגול חובות קטנים, והתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות שטורפות את כל הקלפים. התחושה הזו, שאנחנו עסוקים רק ב"לשרוד" את החודש הנוכחי, מונעת מאיתנו להרים את הראש ולתכנן קדימה. היא מונעת מאיתנו לחשוב על המטרות הגדולות באמת: חיסכון לחתונות הילדים, הגדלת הדירה, או פשוט היכולת לחיות ברוגע ובלי דאגות כלכליות. אבל מה אם נגיד שאפשר אחרת? שאפשר לעבור מניהול תגובתי לניהול יזום של כלכלת הבית? הפוסט הזה לא עוסק בתיאוריות מסובכות, אלא ב-4 צעדים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול להתחיל ליישם עוד היום כדי לקחת את המושכות לידיים. ארבעה צעדים פשוטים למעבר משרידות ליציבות: צעד 1: שלב המראה - לאן הכסף באמת הולך? לפני שמתקנים, צריך להבין מה הבעיה. במשך חודש אחד בלבד, קחו על עצמכם משימה פשוטה: לתעד כל הוצאה, קטנה כגדולה. מהקנייה השבועית במכולת ועד לקפה של הבוקר או המאפה בכולל. המטרה היא לא לשפוט את עצמכם או לשנות הרגלים בשלב הזה, אלא פשוט לקבל תמונה אמיתית וכנה. איך עושים את זה? הכי פשוט שאפשר: פנקס קטן או פתקים בטלפון. צעד 2: בניית תקציב מציאותי (ולא רשימת משאלות) אחרי חודש של תיעוד, יש לכם נתונים אמיתיים. עכשיו, תשבו עם הנתונים ובנו תקציב שמבוסס על המציאות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים שיהיה. חלקו את הדף לשניים: הכנסות קבועות. הוצאות: חלקו להוצאות קבועות (שכ"ד/משכנתא, שכר לימוד, ארנונה, חשבונות) והוצאות משתנות (מזון, תחבורה, ביגוד). התקציב הזה יהיה המצפן שלכם. הוא יראה לכם איפה אפשר לצמצם מעט ואיך להיערך נכון יותר לחודש הבא. צעד 3: הקמת "קרן חמצן" למקרי חירום זהו אולי הצעד החשוב ביותר לשבירת מעגל "כיבוי השריפות". המטרה היא ליצור כרית ביטחון קטנה שתמנע מכם להיכנס לסחרור של הלוואות כשיש הוצאה דחופה (כמו תיקון רכב, טיפול שיניים וכו'). איך מתחילים? בקטן! פתחו חשבון חיסכון נפרד והעבירו אליו סכום סמלי בהוראת קבע – 50 ש"ח, 100 ש"ח, כל סכום שאתם יכולים לעמוד בו. העיקר הוא ליצור את ההרגל. הקרן הזו תיתן לכם שקט נפשי שלא יסולא בפז. אפשר גם לקנות קרן כספית בהו"ק. צעד 4: מהישרדות לצמיחה - הגדרת מטרה ראשונה ברגע שיש לכם שליטה על השוטף ו"קרן חמצן" קטנה, אפשר סוף סוף להתחיל לחשוב קדימה. בחרו מטרה אחת, ריאלית וברורה, והתחילו לחסוך עבורה באופן ייעודי. הידיעה שאתם פועלים באופן אקטיבי למען העתיד נותנת כוח ומוטיבציה אדירה להמשיך. לסיכום, המעבר מניהול הישרדותי לתכנון ארוך טווח הוא מסע. הוא דורש סבלנות ומשמעת, אבל הוא אפשרי לחלוטין. הצעדים הקטנים והעקביים האלה, הם שיבנו לאט לאט יציבות, ביטחון ושקט נפשי לכם ולמשפחתכם.

מה ההפרש בין המכירה של גור למכירה של סורוצקין?

''הוא בוכה על שחשדו בו לשווא והם בוכים על שחשדו בו''... ח"ו לא עלה על דל מחשבתי, רק באתי להראות שלא ירויחו הנ"ל מפטור מסנקציות הנ"ל.

@משתמשת כתב באסור או מותר לקנות במבצעים? אסור או מותר לקחת הלוואות?: כשיש חגיגה ביש, אנחנו הולכים לאושר עד.... אותם מבצעים בלי להשתולל, בלי להתחייב, בלי להרגיש את שנאת ההפסד (טוב הגזמנו, לא אותם מבצעים בדיוק. אחרים.) בעבר באמת היה אותם מבצעים באושר עד, רק בפעם האחרונה היה רק חלק מועט, אלא שבד"כ גם בשפע ברכת השם יש אותם מבצעים. מה שחשוב לי בזה זה שגם מי שכן קונה במבצעים שידע שהוא לא צריך לעשות אשראי של יש בשביל החגיגות.

@יצחק-שקל-דעת כתב בדירוג אשראי - כל המידע: ניתן לקבל דירוג אשראי אצל בנק ישראל – הוא הגוף שמרכז את כל המידע האשראי עליך (בעקבות "חוק נתוני אשראי"). ניתן להיכנס לאתר בנק ישראל "נתוני אשראי" להזדהות עם ת"ז ונתוני כרטיס אשראי ולקבל דוח אישי חינם פעם בשנה. בבנק ישראל אפשר לקבל רק נתוני אשראי (בבנק ישראל יש רק את הנתונים וחברות דירוג האשראי הם אלה שמדרגות במספרים) @יצחק-שקל-דעת כתב בדירוג אשראי - כל המידע: חברות פרטיות מספקות דוחות מפורטים ולעיתים גם שירותי מעקב בתשלום. זה שתי לשכות האשראי המורשות מטעם בנק ישראל לתת את הדרוג (בי די איי ודן אנד ברדסטריט) @יצחק-שקל-דעת כתב בדירוג אשראי - כל המידע: (בישראל בין 0 ל־1000) (זה נכון לדן אנד ברדסטריט, בבי די איי זה כמו בארה"ב שאצלה הדירוג הוא מ350 עד 850) @יצחק-שקל-דעת כתב בדירוג אשראי - כל המידע: פיזור אשראי נכון (הלוואות קטנות ולא חוב גדול אחד כבד). מנין לך זה? ככל הידוע לי ריבוי הלוואות מוריד את הדירוג א"כ עדיף הלוואה אחת גדולה מאשר הרבה קטנות.

@תיווך-בית-שאן 480 ש"ח + 40 ש"ח על כביש 6 (לבקשתי).

@איש-קיש כתב ברכישת רכב הכי כלכלי - מהניילון/ליסינג/יד שניה/גרוטאה/דלק/חשמלי ?: מי שדחוף לו מקור שילך לפורום רכבים זה לזה זהו פורום מדהים מקצועי ביותר ורק של אנ"ש בכל ענייני הרכב לצורותיו https://rechavimzelaze.ovh/

@טריידר כתב ב(אי-)מיצוי זכויות ביטוח לאומי: @קל-זכות כתב ב(אי-)מיצוי זכויות ביטוח לאומי: ראשית אציין כי אשמח לסייע לקופת צדקה שתרצה להקים כזו מחלקה, לדעתי זה דבר חשוב ומבורך ביותר שמחתי לשמוע, נהיה בקשר אחרי הקיץ. גם זה קורה בסוף

@הצל-אא כתב ב"נזקים מאוטובוסים באו ונעשה מעשה": אם כבר מדברים על תח"צ, הייתי בבין הזמנים בצפת, התחבורה הפנימית שם הייתה מאוד נוחה, אבל כשרציתי לחזור למרכז, נסעתי לתחנה מרכזית ושם ראיתי משהו לא מוסבר בתכנון הנסיעות, לי-ם יצא כל רבע שעה 2 אוטובוסים, בלי שום גוזמה, תבדקו את זה, 1 יצא ישיר לי-ם, ואחד דרך מירון, ועל זה אני אומר כל הכבוד לנתיב אקספרס ולכל הנוגעים בדבר. מצד שני, לבני ברק, היה כל שעתיים עד שלוש כ- 4 אוטובוסים, ואז יש התנפלות המונית וכו' וכו', לא מצאתי עדיין אף אחד שיסביר לי את ההבדל בין ירושלים לבני ברק, ואם לא כל רבע שעה שתי אוטובוסים, אפשר לבני ברק אוטובוס כל חצי שעה, זה מאוד נצרך בביה"ז. אני חושב שזה היה פיילוט שהתחיל בירושלים, זה שנה ראשונה שעושים כך.

הרווח העיקרי בהתקן דלקן זה למי שצריך את הקבלות שכך הוא מקבל חשבונית מס מרוכזת אחת לחודש ההנחה עצמה לא ממש משמעותית

ההיתי ממליץ שיהיה אפשרות להוריד את הרשימה שיצרתי לעצמי

כדאי לכתוב באופן ברור מה הסרטון מכיל ליד הקישור

במי ברק (בני ברק), גם אם הדירה מפוצלת בארנונה, אפשר לקבל עליה הנחה במים, כמובן צריך צילום ת.ז. שגרים שם בבניין. ואני יודע שיש הרבה בעלי דירות מפוצלות או טאבו משותף וכדו', שלא מעדכנים ומפסידים הרבה כסף. יש לי חבר בכולל שגר בטאבו משותף כבר שבע שנים, והוא אמר שהשותף שלו עושה את כל החשבונות, ומעולם לא ביקש ממנו לעדכן נפשות.

כל הכבוד על העלאת הנושא שני דגשים נוספים בנושא א. אם אתם עדיין לפני ויש לכם אפשורת לבקש מהמעסיק איך לתת את דמי ההבראה אם בתשלום אחד או שנים, ניתן להשפיע על השאלה האם דמי ההבראה יהיו יותר מקבע משכר הנימום (מה שרצוי אחרי להידה) או פחות מרבע משכר המינימום (מה שרצוי לפני הלידה). ב. למי שהייתה ירידה בשכר בעקבות מבצע עם כלביא (או אף מסיבות אחרות) ניתן לבקש מביטוח לאומי לתקן את החישוב כך שירידת השכר חבודש זה לא תשפיע על דמי הלידה (ראו כאן).

@הגיוני כתב במה עולה יותר לחם או מכונת כביסה?: @פשוט-יהודי יפה מאד! זה מתחבר לאשכול שלי- "איפה תרויחו הכי הרבה כסף". שהמכנה המשותף- לקבל פרספקטיבה אחידה לכל ההוצאות ההשקעות ושאר פעולות פיננסיות, וכשמחשבים את זה ברמה החודשית- זה הכי ברור, לצייר את זה מול העינים ולהשוות. אהבתי! תודה!

אמנם בנקאות פתוחה עושה הרבה עבודה, אבל היא לא יודעת מה קורה בחישובים האישיים שלך בסוף אנחנו צריכים לנהל בעצמנו את החשבונות שלנו שמעתי בהרצאה של גיל יהלום, עורך דין וחבר הנהלה באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה שהוא יושב עם אשתו כל שבוע על ניהול הכסף שלהם!!! עוברים על מה נכנס/ יצא אני בטוחה שהוא נעזר באפליקציות שונות, אבל בסוף, אנו נדרשים לעבודה אישית ומדוייקת @ashuvax כתב במערכת לניהול הוצאות והכנסות מותאמת למגזר מישהו מכיר?: לטעמי בלי בנקאות פתוחה זה לא שווה כלום.