@המחדש מגישים דוח שנתי 1301 באזור האישי, ממלאים את הרווחים בנספח רווחי הון 1322 ומצרפים את טופס 867 שהבנק שולח כל שנה, ואז נקודות הזיכוי יכולות לקזז את המס שנוכה. ואם האישה עובדת, כדאי לבדוק למי מכם הרווח נזקף בחישוב המשותף, כי זה קובע של מי הנקודות מקזזות.

@א.א.פ. אם באתר זה נתקע ברישום, הדרך בלי אינטרנט בכלל היא סניף דואר. הוא צריך להגיע בעצמו, כי אי אפשר בייפוי כוח, עם תעודת זהות ושיק מקורי של החשבון שאליו יעבור המענק או אישור מהבנק, והפקיד ממלא לו את התביעה במקום. בדואר מגישים רק על שנת 2025, עד 27.12.2026.

מדוע צריך לבצע תיאום מס ולמי הוא מיועד? רוב השכירים בישראל מקבלים את שכרם ממעסיק אחד בלבד. במקרה כזה, המעסיק מחשב את המס שיש לנכות מהשכר בהתאם למדרגות המס ולנתונים האישיים של העובד, ומעביר את המס לרשות המסים. כאשר עובד מועסק אצל שני מעסיקים או יותר, יש צורך לבצע תיאום מס.  גם עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש במהלך שנת המס, או גמלאי המקבל קצבה או פנסיה ובמקביל עובד ומקבל משכורת ממעסיק נוסף, נדרש במקרים המתאימים לבצע תיאום מס. ללא תיאום מס והעברת האישורים הרלוונטיים למעסיקים, המעסיק המשני עלול לנכות מהשכר מס בשיעור המרבי, העומד על 47%.לכן, כדי להימנע ככל האפשר מניכוי מס גבוה מהנדרש במהלך השנה. חשוב לבצע תיאום מס ולהעביר את האישורים הרלוונטיים למעסיקים. מתי מבצעים תיאום מס? מומלץ לבצע תיאום מס בתחילת כל שנת מס, אך ניתן לבצע אותו גם במהלך השנה, בהתאם לצורך. חשוב לדעת כי תיאום מס שבוצע בשנה הקודמת אינו תקף באופן אוטומטי לכל השנה הנוכחית. לכן, בתחילת כל שנת מס מומלץ לבדוק את תוקף תיאום המס ולחדש אותו במידת הצורך. במקרה שבו לא בוצע תיאום מס כנדרש, ייתכן שהמעסיק ינכה מהשכר מס בשיעור המרבי. באילו דרכים ניתן לבצע תיאום מס? ניתן לבצע תיאום מס במספר דרכים: #באמצעות יועץ מס או רואה חשבון. #באמצעות השירות המקוון באתר רשות המסים. #בהגעה למשרדי מס הכנסה בהתאם לאזור המגורים. #באמצעות מילוי טופס 116, בצירוף האישורים הנדרשים, והעברתו למשרד מס הכנסה הרלוונטי בהתאם לאפשרויות הקיימות. מתי לא ניתן לבצע תיאום מס באופן מקוון? ישנם מקרים שבהם לא ניתן לבצע את תיאום המס באמצעות השירות המקוון, ובהם: #מי שהכנסתו השנתית עולה על 300,000 ₪. #מי שכבר ביצע תיאום מס באותה שנת מס באמצעות מייצג או במשרדי מס הכנסה. #מי שמבקש פטור על הקצבה בהתאם לנוסחת הקיזוז החדשה. בנוסף לתיאום מס יש לבצע גם תיאום דמי ביטוח חשוב לדעת כי כאשר יש יותר ממקור הכנסה אחד, לא מספיק לבצע תיאום מס הכנסה בלבד. במקרים מסוימים יש צורך לבצע גם תיאום דמי ביטוח לאומי באילו מקרים זה רלוונטי? 1.שכירים ומקבלי פנסיה שהכנסתם החודשית העיקרית נמוכה מ־7,703 ₪ (נכון לשנת 2026) 2. כאשר ההכנסה החודשית הכוללת עולה על 51,910 ₪ (נכון לשנת 2026) (מי שהכנסתו מהמעסיק העיקרי עולה על 7,703 ש"ח, וסך הכנסותיו משני המעסיקים אינו עולה על 51,910 ש"ח, אין צורך לבצע תיאום דמי ביטוח לאומי, שכן ממילא חלה עליו חובת תשלום דמי הביטוח אצל המעסיק המשני בשיעור הגבוה) באילו דרכים ניתן לבצע תיאום ביטוח לאומי? ניתן להפיק את האישור באמצעות האתר של המוסד לביטוח לאומי. https://b2b.btl.gov.il/BTL.ILG.Payments/TeumDmeyBituachInfo.aspx לצורך הפקת האישור יש להכין מראש את תלושי השכר של החודש האחרון מכל אחד ממקומות העבודה או ממקורות הפנסיה הרלוונטיים. למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה טופס הצהרה על הכנסה אצל המעסיק העיקרי,בנוסף להצהרה על המעסיק המשני במסגרת טופס 101. (טופס 644-https://www.btl.gov.il/טפסים ואישורים/forms/Employers_forms/Pages/BL644.aspx) לאחר מסירת ההצהרה, המעסיק המשני יכול להפיק באמצעות מערכת השכר אישור לניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המופחת, בהתאם להפרש שבין 7,703 ₪ לבין ההכנסה אצל המעסיק העיקרי. על יתרת ההכנסה אצל המעסיק המשני, ככל שקיימת, ינוכו דמי ביטוח בשיעור המלא. עובדים המועסקים בשני מקומות עבודה בחודשים שונים באותה שנה חשוב לשים לב כי דמי הביטוח הלאומי מחושבים על בסיס חודשי ולא על בסיס שנתי, וזאת בשונה ממס הכנסה. לכן, אם עובד מועסק באותה שנה בשני מקומות עבודה, אך בכל חודש הוא עובד רק אצל מעסיק אחד, יש להתייחס להכנסה בפועל בכל חודש. במקרה כזה: בחודש שבו העובד מועסק אצל המעסיק העיקרי בלבד, אין צורך לדווח. כאשר העובד מתחיל לעבוד אצל המעסיק המשני, יש לדווח לו על גובה ההכנסה מהעבודה העיקרית באותו חודש. בהתאם לנתונים שיימסרו, המעסיק המשני ינכה את דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות בהתאם לכללים הרלוונטיים. לסיכום: כאשר יש לכם יותר ממקור הכנסה אחד, חשוב לבדוק גם את תיאום מס הכנסה וגם את תיאום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. בעת ביצוע תיאום המס ותיאום ביטוח לאומי חשוב להקפיד על מילוי נכון ומדויק של כל הפרטים וההכנסות. תיאום נכון מאפשר למעסיקים לנכות מהשכר את סכום המס בהתאם לנתונים שנמסרו, ובכך לצמצם את הסיכון לניכויי מס גבוהים או להפרשי מס בהמשך. מומלץ לבדוק את נתוני תיאום המס בתחילת כל שנת מס ולוודא שהם מתאימים למצב התעסוקתי וההכנסות בפועל. בהצלחה!

@הקול-השפוי אז לפי ההנחיות זה אמור להיות אפשרי, אולי נפלת על פקיד שלא מכיר. אפשר לנסות שוב עם טופס 116 והקבלות, או לבדוק עם המעסיק אם תוכנת השכר שלו מחוברת לתרומות ישראל, ואז זה נכנס לתלוש בלי תיאום. ובכל מקרה הזיכוי לא הולך לאיבוד, מקבלים אותו בהחזר מס אחרי סוף השנה.

@סתם-אחד אפשר. לפי כל זכות מגישים בקשה לתיקון דרגה בכתב, עם נימוקים ומסמכים, דרך המוקד כוכבית 2969, ולשנת הלימודים הזו אפשר להגיש עד סוף דצמבר 2027. ואם הדרגה מתוקנת, התיקון חל רטרואקטיבית על כל השנה.

@הקול-השפוי כתב: @דרור כתב: @הקול-השפוי כתב: @דרור כתב: הצהרת עו"ד זה הדרך היחידה? גם בשביל ילדים? אין לי מושג... לילדים הייתי מעלה מסמך קביל (תשלום חשבון כלשהו) וספח שלי, להוכיח שהם ילדים שלי ושאכן אנחנו תושבי פריפריה אבל בגדול ילדים מקבלים ממילא 50 אחוז בחופשי חודשי, אז לא רואה עניין ילדים מעל 18 זה לכאורה מה שהייתי עושה או הצהרת עו"ד, אבל אין לי בכיס אחד כזה

מכירים את התחושה הזאת כשמזיזים את השעון אחורה וכולם מרוצים? ״יש! עוד שעה לישון!״ אבל בואו נהיה רגע דוגרי… מה קורה עם השעה הזאת בפועל? היא עלולה להיעלם בין הילדים, הסידורים, השיחה בטלפון ועוד כוס קפה שהתקררה בדרך… וזה מזכיר לי משהו מעניין גם בכלכלה: כשיש לנו יותר ממשאב מסוים, אנחנו נוטים להשתמש בו יותר — לפעמים בלי לשים לב בכלל. יש יותר זמן? נמצא איך למלא אותו. יש יותר כסף בחשבון? לפעמים נמצא איך להוציא גם אותו. אז איך באמת מרוויחים את השעה הזאת? מחליטים מראש מה רוצים לעשות איתה! החגים מאחורינו, השגרה חוזרת, וזו הזדמנות נהדרת לעצור לרגע ולעשות סדר — גם בזמן וגם בכסף. הנה האתגר שלי אליכם למוצאי שבת: שעה אחת. קפה טוב. החלטה אחת שיכולה לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלכם. בודקים מה השתנה. הוצאות על מסגרות לילדים, צהרונים, חוגים ותשלומים שהסתיימו או התחילו. לפעמים שינוי קטן בהוצאות הקבועות עושה הבדל גדול בתקציב. נותנים הצצה למשכנתא. מתי בפעם האחרונה בדקתם את התנאים שלכם? אם יש לכם מסלול בריבית פריים, כדאי לבדוק מה המשמעות של הריבית הנוכחית עבורכם והאם יש מקום להתייעלות. מחליטים כמה באמת יש לנו להוציא בחודשי. אחרי ההוצאות הקבועות, כמה כסף נשאר לשוטף? לקניות, לאוכל, לבלתמים ולכל מה שהחודש מביא איתו? כשיש מספר ברור, לא צריך לנחש בכל פעם אם אפשר להרשות לעצמנו עוד הוצאה. נותנים לכסף כיוון. מה חשוב לכם להשיג? לסגור חוב, לחסוך לחופשה, לבנות כרית ביטחון או להתקדם למטרה גדולה יותר? מתכננים תקציב שמתאים לחיים שלכם, כדי שיהיה מקום גם לצרכים של היום וגם לחלומות של מחר. כי כשיש בהירות, סדר וכיוון, הכסף מקבל תפקיד אחר. במקום לגלות בסוף החודש לאן הוא נעלם, אתם מחליטים מראש לאן אתם רוצים שהוא יגיע. ואם כבר מקדישים שעה לזוגיות ולכלכלה — למה לא לעשות את זה בכיף? פתחו את „זוג מעושר”— המשחק הזוגי שהופך את השיחה על כסף לחוויה משותפת של שאלות מפתיעות, מחשבה, גילויים ותכנון העתיד שלכם יחד. תגלו מה חשוב לכל אחד מכם, איך אתם מקבלים החלטות כלכליות, ואילו צעדים תוכלו לעשות כדי להתקדם למטרות שלכם. ואם אתם דווקא טיפוסים של מספרים וטבלאות — שבו יחד עם הקפה ובנו את התקציב המשפחתי שלכם. העיקר שתצאו מהשעה הזאת עם קצת יותר בהירות ותוכנית שאפשר להתחיל ליישם. כי שעה שעוברת לא חוזרת.

רייניץ מארח את בנצי ראקוב עוד לא הספקתי לצפות עלה הרגע ממש אמור להיות מרתק https://youtu.be/kxoQC0tJXyk

נציב תלונות הציבור הוא מישהו בתוך גוף העירייה, בסוף זה לתת לחתול לשמור על השמנת, מבקר המדינה כשהוא ניגש לעירייה כולם בדריכות, זה תקציבים שנשללים בגלל זה, נקודות זכות ועוד מעירייה, אני מכיר מישהו שהתלונן, וקיבל טלפון מנציג שממש כעס עליו, למה הוא ניגש למבקר המדינה אבל ככה הדברים עובדים זה אבסורד הזוי, אם כל המשרדים היו עובדים נורמלי לא היה צריך בכלל נציב תלונות הציבור במציאות הקיימת, צריך לדעת איפה ללחוץ כדי לקבל תוצאות, מנסיון...

@פיסטוק עצם זה ששניכם עובדים באותו מקום לא משנה למענק. מה שכן פוסל זה עבודה אצל קרוב משפחה או החזקה של 25 אחוז ומעלה בחברה, אז אם אחד מכם הוא המעסיק של השני או שותף בעסק, תבדקו את זה מול רשות המסים לפני שמגישים.

@משה-חיים כתב: @חיסכון-לחתונה כתב: האם יש סיבה לא להכניס למשכנתא? ממליץ לך לקיים שיחה טלפונית עם מאמן כלכלי @חיסכון-לחתונה אני אנסה להסביר בשתי מילים מה שכתב @משה-חיים אם יש כמה הלוואות שאתה רוצה להכניס אותם למשכנתא, צריך להבין למה יש לך כמה הלוואות. ובנוסף כנראה שעכשיו מציק לך גובה ההחזרים. ואם באמת יש קושי בהתנהלות הכלכלית, אז דוקא כאשר מציק לך כדאי לעשות תהליך, כי הכאב מניע את האדם לפעול בצורה חזקה, וזה יכול לגרום לצאת מאיזור הנוחות ולעשות שינוי מועיל.

תודה לכל מי שהגיב, יש פה הרבה צדק. @מאיר-פוזן במוצר סגור שהאחריות עליו של היבואן באמת אין סיבה לשלם יותר, בזה אני מסכים איתך לגמרי. המאמר דיבר יותר על מקומות שבהם השירות הוא חלק מהמוצר עצמו, התאמה, התקנה, מישהו שעונה לטלפון כשמשהו משתבש. @יצירתי אם החיסכון מספיק גדול כדי לכסות גם מוצר שמתקלקל פה ושם, החשבון שלך נכון. @משקיע-וסולידי כשהפער הוא חצי מחיר זה כבר סיפור אחר, ובמה שכתבת על עסקים שהגזימו במחירים ופתחו את הדלת למתחרים זולים יש הרבה אמת.

שמחת תורה מאחורינו, הסוכה כבר על הבוידעם, ובהרבה בתים מגיע עכשיו הרגע הכי פחות שמח של תשרי. פותחים את הבנק, ומחכה שם מספר אדום. תחשבו רגע על שאלה פשוטה. אם לפני ראש השנה הייתם צריכים ללכת לבנק, לשבת מול פקיד ולחתום על הלוואה של 15,000 שקל בשביל הוצאות החגים, הייתם עושים את זה? רוב האנשים היו אומרים שלא. הלוואה זה דבר רציני, חושבים לפני שחותמים. אבל המינוס הוא בדיוק הלוואה כזאת. יש בו ריבית, יש בנק שמרוויח ממנו, רק שאין טופס ואין לוח סילוקין. ובגלל שלא חתמנו על כלום, הראש שלנו בכלל לא רושם אותו בתור חוב. 1. לראות את המספר האמיתי לא היתרה של היום, אלא כמה ריבית שילמתם לבנק בשלושת החודשים האחרונים. זה מופיע בדף החשבון, בשורת הריבית. שווה לחפש את זה ולהסתכל על זה בעיניים. רק בשביל הסדר, מינוס ממוצע של 15,000 שקל בריבית של נניח עשרה אחוז בשנה, זה בערך 1,500 שקל בשנה שיוצאים מהבית בלי שקיבלתם עליהם כלום. 2. בור או דליפה יש שני סוגים של מינוס, וכדאי לדעת עם מי יש לנו עסק. יש בור. הוצאה גדולה וחד פעמית, כמו החגים, שהפילה את החשבון. בור סוגרים פעם אחת וממשיכים הלאה. ויש דליפה. החשבון יורד למינוס כל חודש, גם בלי חגים, פשוט כי ההוצאות הקבועות גבוהות מההכנסות. דליפה לא נסגרת עם שום הלוואה, היא רק חוזרת. הבדיקה פשוטה. איפה עמד החשבון בסוף אב או באמצע אלול? אם גם אז הוא היה באדום, החגים לא יצרו את הבעיה, הם רק חשפו אותה. 3. להחליף חוב בלי סוף בחוב עם סוף את הבור כדאי להפוך להלוואה מסודרת. הרבה פעמים אפשר לקבל הלוואה בריבית נמוכה מזו של המינוס, אבל זה לא העיקר. העיקר הוא שלהלוואה יש תאריך שבו היא נגמרת, ולמינוס אין. גמח יכול להיות פתרון מצוין, רק לזכור שגם הוא חוב לכל דבר, עם ערבים ועם התחייבות. ואם הולכים לבנק או לחברת האשראי, להשוות את העלות הכוללת של ההלוואה ולא רק את ההחזר החודשי, כי החזר נמוך הרבה פעמים פשוט אומר יותר חודשים של ריבית. 4. הטעות שחוזרת שוב ושוב לוקחים הלוואה, סוגרים את המינוס, נושמים לרווחה. ואחרי כמה חודשים המסגרת שוב מנוצלת עד הסוף, ועכשיו יש גם הלוואה וגם מינוס. לכן, ברגע שסגרתם את המינוס, תבקשו מהבנק להקטין את מסגרת האשראי בחשבון. זה לא נעים, זה מרגיש כמו לוותר על רשת ביטחון. אבל מסגרת גדולה ופתוחה היא בדיוק מה שמאפשר לבור להיפתח מחדש. 5. עשר דקות בטלפון עוד דבר שלא הרבה עושים, להתקשר לבנק ולבקש להוריד את הריבית על המינוס. הריבית הזאת לא חקוקה בסלע, ולקוח שמבקש מקבל לפעמים הנחה. זה לא תמיד עובד, אבל זה בהחלט שווה את השיחה. השורה התחתונה המינוס הוא לא חלק מהטבע של משפחה ברוכת ילדים. הוא הלוואה, ויש לה מחיר. וברגע שמתחילים להתייחס אליו ככה, עם מספר, עם ריבית ועם תאריך סיום, הוא מפסיק להיות משהו שמפחדים להסתכל עליו ומתחיל להיות משימה שאפשר לסגור. ומה אצלכם, יוצאים מתשרי באדום או שמצאתם דרך להימנע מזה?

@אברך-מהמרכז @א-יידישע-קאפ יש פה בפורום קובץ אקסל פשוט לתקציב חודשי שמישהו העלה, שווה להסתכל https://forum.benakel.org/topic/217

@יום-הדין לגבי החוק אני לא בטוח מה המצב אצל קופות החולים בדיוק. מה שבטוח, אתה יכול לבקש בכתב (מייל או טופס פנייה באתר) פירוט מסודר של כל החיובים לתקופה שאתה רוצה, ולשמור את התשובה. אם זה לא זז מולם, אפשר להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות, שם מטפלים בתלונות על הקופות.

מי שנמצא בהסתדרות המורים או בכל מיני קבוצות שיבדוק אם יש דרכם מחירים זולים גם למשכנתא וגם לרכב בד"כ המחירים שם זולים א

מה שראיתי אצל הרבה משפחות: השמחה עצמה בדרך כלל לא מפילה את התקציב. מה שמפיל הוא עשרות הוצאות קטנות שלא נרשמו מראש. ככה עושים את זה מסודר: מתחילים מהסכום שיש, לא מהרשימה. קובעים תקרה כוללת: חסכונות, מתנות צפויות (בזהירות, לפי הערכה שמרנית) ועזרה מהמשפחה. רק אחרי זה מחלקים. מחלקים לקטגוריות באחוזים. למשל אולם וקייטרינג, צילום, תזמורת או מוזיקה, ביגוד, הזמנות, תפילין או תכשיטים, הסעות. נותנים לכל קטגוריה אחוז מהתקרה. שורת "בלת"ם" של 10%. תמיד יש: עוד שולחן, עוד הסעה, תיקון בגד. טבלת "סוכם מול שולם". לכל ספק רושמים מחיר שסוכם, מקדמה, יתרה ותאריך תשלום. ככה לא מגיעים לשבוע של השמחה עם שלושה תשלומים גדולים באותו יום. מתנות נרשמות בטבלה נפרדת. גם בשביל מכתבי תודה, וגם כדי לדעת מה באמת נכנס לעומת ההערכה. אחרי השמחה עושים סיכום. כמה תכננו מול כמה יצא. זה הבסיס הכי טוב לשמחה הבאה במשפחה. מי שיש לו עוד טיפים, במיוחד על חיסכון בקייטרינג, אשמח לשמוע

@משכנתא-בקצב-שלך אכן, החישוב של תנאי ההלוואה אינו כפוף לנהלי נב"ת (דהיינו הנוהל של המשכנתאות), והוא הרבה יותר מקל וניתן לחשב כל מיני סוגי הכנסות

@בן-עליה כתב: מי בוחר את הרופאים כמו כל המכרזים שיש למען האמת ביטוח לאומי מפרסם כל הזמן שחסרים לו רופאים בתחומים מסוימים הוא פשוט במצוקה ומחסור ומחפש כל הזמן רופאים יש כמובן רופאים שאותם הם לא רוצים וגם לאחר שנבחרו לא מאריכים להם את המינוי או שמקצצים להם בשעות וכו' ובכלל רוב הרופאים לא ממש רעבים ללחם, ואם מתחיל עימות או משהו לא נעים עם הצוות בסניף הם פשוט מוותרים על התענוג לעבוד בוועדות הרפואיות ועוברים לעבוד במקום אחר. אני מוכרח לציין שרוב הרופאים בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי גם הקשוחים שבהם, הם אנשים טובים ורופאים מקצועיים, שרוצים לעשות את תפקידם ועבודתם ולסייע למי שזקוק לסייע ולא לתת למי שלא מגיע לו, כמו בכל מקום יש את המיעוט שמתנהל אחרת.