הפורום הכלכלי החרדי הראשון

נשלח למערכת: בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג סימן מז דן בנושא של פטור תלמידי חכמים מתשלומי מיסים, והביא בשם בעל התרומת הדשן שתלמיד חכם שעובד לפרנסתו ג"כ פטור ממיסים, בתנאי שאינו עובד יותר מהשיעור הנצרך לו לפרנסתו. והמהריב"ל כתב עליו וזה לשונו: שהרב הנזכר הפריז על מדותיו וכתב דאצטריך דלא להוי ההוא תלמיד חכם מתעסק בסחורה אלא כדי חייו לבד וכתב וז"ל ואם לחשך אדם לומר דהאידנא הכל מיקרי כדי חייו כל מה שעוסק תדיר להרויח כמו שמפרש ר"ת בפרק איזהו נשך דמהאי טעמ' שרי האידנא רבית דגוי ואפילו ביותר מכדי פרנסתו אמור לו טעמא מאי שרי ר"ת משום דאין קצבה למשא מלך ושרים וכיון דבעי האי ת"ח להיות פטור מכל מיני מסים ותשחורת אם כן לא אצטריך ליה להרויח אלא כדי פרנסתו ע"כ, ואני אומ' דאף על גב דלית ליה לת"ח משא מלך ושרים מטעמ' אחריתי אפשר למימר כל מה שישתדל להרויח הוא כדי פרנסתו להשיא בנותיו לפי כבודו דהאידנא נתרבו הנדוניות וכל זמן שתורתו קבע ועסקו עראי וכשהו' נפנה מעסקיו בדרך עראי מיד הוא חוזר לתלמודו וכו'

@שבתי-בבית-ה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים: @הקול-השפוי בנוסף למה שטען @רבנאי-יתרעם-גאון , ישנו חילוק נוסף, שלכו"ע מה שהותר לחתן עם מעשרות את הילדים זה כשאתה משלם על ההוצאות, אבל לעשות את זה בצורה שכמה שנים טובות קודם אתה שם את זה במסלול השקעה, בזה כבר נחלקו האם אפשר לעשות זאת או לא. תקרא את דברי שוב, אני אומר שגם מי שאסר מחמת דיני קדימה הוא לא אמר שאין בזה מצוה, כמו שלמרות שחובה לתת מעשרות להורים עדיין גם לתרום לקופת העיר זה מצוה. כך שגם אם לא ראוי להשקיע לחתונות הילדים זה עדיין מצווה. וממילא יש מקום להקדים השקעה על פני הלוואה (לא ממעשרות) מחמת המצווה שבכך.