@רבנאי-יתרעם-גאון כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@אבי-ה-נערה כתב בדברי הגר"מ קסלר לגמ"ח יד שמשון בעניין השתדלות לחתונות ילדים:
@רבנאי-יתרעם-גאון צר לי של עיין מר כראוי בדברי הגמרא בב"מ ע"א.(ובע' ע"ב למטה עיקר ההיתר), שלתמיד חכם מותר בכדי חייו.
וביותר, שכך נפסק להלכה ולא כדברי ה'איכא דמתני לה'. עיין שוע ח"מ סימן נט שלא כתב שם המחבר שום אזכור בדיני הלוואה, לחלק בין עכום בריבית וכו', וביו"ד קנט פסק במפורש כדברי הגמרא הראשונים (וכך פסק הטור) "דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת"ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר "
ומה שמובא בר"מ פ"ה מהלכות מלוה ולוה 'מצוה להקדים הלואת ישראל בחנם להלואת עכו"ם ברבית' כבר מבואר בנושאי כלים שכוונתו על ראשית הפרק ובו חידש שיש מצוות עשה להללות בריבית לעכו"ם ואעפ"כ המצווה של הלוואת ישראל בלי ריבית יותר גדולה (ולא מדובר על מי שפרנסתו מזה וכ"ש לא כספי חתונת ילדיו).
ודו"ק כי קיצרתי.
מה שמובא בע: הוא על אי' דר' ללוות מעכו"ם בריבית, הראיה משתיקת המחבר ממה שכשמתיר הלוואה לעכו"ם מהלוואת ישראל אינה מוכרחת כה"צ, "והאידנא מותר" הוא חידוש הפוסקים שבימינו הותר האי' דר' דריבית לעכו"ם.
הר"מ פ"ה ה"ז אשמח למקור שמבאר כך את הר"מ כי משער המשפט (סי' צז) לא משמע כן.
לגוף הנידון נתבאר כבר שאין זה מדין הלוואת עכו"ם בריבית אלא מדין צדקה ועשיית חסד עם נפשו ומותר לאדם לעסוק במסחר שיהיה לו ממה להתפרנס ולפרנס את ילדיו וגם אם היום יש לו לחם מותר לו לעשות סחר בשביל מחר ואין בזה איסור.
דברי הגר"מ אינם מובנים לי כלל ולהבנתי טענתו שאין שייך השתדלות בכה"ג.