הפורום הכלכלי החרדי הראשון

אתה כותב מצויין.
וטוב שכתבת את זה עכשיו, כדי להזכיר לציבור ולהרגיע את הטרנד של הקפיצה על השוק הישראלי.

עוד אוסיף,
עד היום לא הבנתי איך הציבור כולו לא מתעשר ע"י השקעה פסיבית וכו', ועכשיו, אחרי פרסום הנתונים שהזכרת, אני מבין. הציבור לא בנוי לזה.
ובקיצור, העשרים אחוז שנשארו נאמנים לדרך ההשקעה שהתוו לעצמם, מתעשרים על חשבון השמונים אחוז הנותרים, שנעים עם שבשבת מצב הרוח, ומפזרים את כספם לפי מה שמכתיבה להם השבשבת.

@אליחי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

מצפה גם לכך האם היזם הוא אמין רק טיפש או שהוא פשוט נוכל שקרן שזייף כביכול יש לו מכרה וכפי שכתבו כמה מחברי הפורום החרדי בפורום לתורה בהתחלה

אף אחד לא טען שיש כאן עסק עם נוכל.
הרב 'אמונת אומן', (שאגב גילו, מן הסתם, בערך כפול מגילך) ידוע ומוכר בסגנון כתיבתו.
הוא לא כתב 'מכרה שלא קיים בארץ שלא נולדה' כפשוטו ממש.
והראיה, שהרי ארץ אתיופיה ודאי נולדה גם נולדה, כידוע לכל דרדק.
ומדסיפא שמעינן לרישא.
ועיקר כוונתו היתה לומר שההשקעה מפוקפקת עד למאוד, ללא שום סיכוי שפוי להצלחה כל שהיא.

אחים יקרים.
הבה נסתכל על הענין במבט יהודי.
כולנו תקועים כרגע בפלונטר רציני.
מה נתפלל\נייחל כרגע?
נתפלל שההימור יצליח והמכרה יהפוך את אברכי רמות א' לגבירים של הדור הבא?
חלילה.
זה יפתה עוד ועוד אברכים לנהור אחרי ה'כסף הקל' הבא.
כך שה'נס' שאולי עלול לקרות כאן ולהציל מאות, יפיל מאידך אלפים. רח"ל.
אלא מה? נתפלל שהעסק יקרוס, חלילה, וישליך לרחוב מאות אברכים יקרים שבורים ורצוצים?! רח"ל.
הפתרון לדעתי הוא :
נייחל שהמכרה יהיה רווחי, אבל במידה מעטה, באופן שיכסה רק את עלויות הקרן וריביות המשכנתאות.
כך שינצלו היהודים היקרים שהימרו על חייהם בסיפור דנן, ומאידך ינצלו גם אלו החושבים לילך אחריהם.
וליהודים היתה אורה ושמחה.

אל תמנע טוב מבעליו.

כעת ממש נכנסה פונקציה חדשה במערכת המסחר העצמאי של 'אקסלנס', שמאפשרת קניית קרנות סל בהוראת קבע חודשית.

הוי אומר:
מעכשיו אין שום חסרון בהשקעה דרך מסחר עצמאי ! והוא יכול להוות דרך השקעה של לכתחילה שבלכתחילה לכל אברך וצורב.

כלומר:
אם עד עתה היתה עדיפות מסויימת בהשקעה דרך 'קופת גמל להשקעה' בכך שהשקעה כזו יכולה להיעשות בצורה חד פעמית, על ידי הו"ק קבועה, אשר פוטרת את הצורך הקיים במסחר עצמאי, הדורש התעסקות קבועה סביב ההשקעה, בכניסה תכופה למערכת המסחר, ובקניית הנייר המבוקש וכו'.

ולמותר לציין כמה מעלה זו חשובה לכל אברך שתורתו אומנותו.
(מלבד המעלה הכללית של יצירת ניתוק רגשי מההשקעה, על עליותיה ומורדותיה, ואכמ"ל).

אך מעתה, לאור כניסת האופציה החדשה, גם בהשקעה דרך 'מסחר עצמאי' ניתן ליצור מערכת פשוטה שתפטור כל צורך מהתעסקות סביב ההשקעה.

ונפרט בשתי מילים :
יוצרים בבנק הו"ק, בה מעבירים סכום קבוע חודשי להעברה לחשבון של בית ההשקעות, בתאריך מסויים בחודש, (לדוג' ב20 לחודש).
ולאחמ"כ יוצרים הו"ק בחשבון המסחר, על קניית קרן הסל המבוקשת, בתאריך המאוחר בכמה ימים מהתאריך של ההו"ק הבנקאית, (לדוג' ב25 לחודש).
וזהו.

לענ"ד זו מהפכה של ממש.

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

@חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

סתם אגב, לשם הסקרנות.
ידוע לי שחברות ההשקעה משקיעים הרבה ליצור 'קרן מנוטרלת מט"ח', וגובים על כך דמי ניהול גבוהים.
אם באמת כל הקרן המחקה היא סינטטית, מה רע ליצור קרן מנוטרלת מט"ח באופן מובנה?
דהיינו, להשקיע את רוב הכסף באג"ח וכד' המנוהלות בשוק שקלי.
וגם את ההסכמים והחוזים מול החברות על הרווחים\הפסדים של מדד s&p, לנהל ג"כ מול חברות ישראליות, המנוהלות במטבע שקלי.
וחסל סדר 'גידור' ו'נטרול מט"ח'.
היכן הטעות שלי?

מה יעזור לנהל את החוזה על s&p 500 מול חברה ישראלית, בסוף אתה מחקה מדד שהוא נקוב בדולרים, וזה לא משנה מי מכר לך את החוזה.

למה לא? כל עוד החיקוי הוא סינטטי ותלוי רק בהסכמים (אני מבין שמדובר על הסכמים בסגנון של הימור, תתקן אותי אם אני טועה), מה רע לבצע את העליה\ירידה הדולרית, בשפה שקלית לחלוטין?

נניח הפקדת מאה ש"ח.
המדד עלה ב2% ? החברה צריכה לספק לך את היחס של העליה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.
המדד ירד ב2% ? אתה (כלומר, מנהל חברת ההשקעות) צריך לספק לחברה את היחס של הירידה הזו על הסכום השקלי, דהיינו 2 ש"ח.

@השומר כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

כל עוד יהיה שאיפה לתת לילדים כסף בשביל לגור איפה שרוצים ולא להתקדם ולהשביח את ההון הראשוני לא יהיה אופק, אני לא מזלזל ברגש של לגור בדירה משלך אבל המחשבה שמודל כלכלי של משכורת ורבע למשפחה לא יצריך שום הקרבה הוא טעות, אם אנחנו מעריכים חיי אברכות זה מצריך מאמץ יותר לחסכון קצת פחות נוחות וחשיבה מחוץ לאזור הנחות דווקא יש לנו כיהודים את היכולות האלה בדי אן אי.

תרשה לי לכתוב בשורות כתובות את מה שכתבת בין השורות.
אתה בעצם כותב, שצריך להפסיק עם המודל של קניית דירה לכל משפחה, ולעבור למודל אחר.
שהוא, בגדול, לשלם שכירות כל החייםבלי רכישת דירה, ואת הכסף הראשוני להשקיע בצורה כזו או אחרת באפיקים מניבים, בצורה שתאפשר לחשוב על העתיד, (כולל עול נישואי הילדים העתידיים).
ובכן, למיטב ידיעתי המודל הזה אינו מודל של חסכנות או חיי אברכות, הוא מודל כמעט קלאסי של יהודים בחו"ל, ולהבדיל, גם של המון אנשים ברחבי העולם.
יכול להיות שהוא מודל נכון, אבל הוא לא קשור לחסכנות בדווקא.
עוד הערה.
לדעתי, הצורך בקניית דירה, יושב כאן (כלומר אצלנו, בציבור החרדי) על מקום הרבה יותר עמוק, ואינו רק סוג של בניית מודל כלכלי, אלא צורך בסיסי ומובנה בגישה שלנו לחיים.
(ואם תרצה, יש כאן גם שייכות לענין של קדושת ארץ ישראל והצורך ליצור בה קביעות והשתייכות, ואכמ"ל בזה).
כך שלא נראה לי יעיל לייצר גישה כזו שמתנגדת במהותה, מסיבה כלשהיא, תהיה אשר תהיה, לאורח החיים שלנו.

@אמת-מארץ-תצמח כתב במהפכה בעולם ההשקעות העצמאי !:

@חלמיש-צור כתב במהפכה בעולם ההשקעות העצמאי !:

העברה לחשבון של בית ההשקעות

לפי מה שכתב ר' אהרן זלץ, הם אמרו שדווקא לחשבון שלהם בהפועלים.

כמובן. שם נמצא החשבון שלהם.
רק צריך ליידע אותם על ההעברה.
אגב, אפשר ליידע על הוראת קבע רק בזמן ההקמה, ואין צורך ליידע בכל חודש.

תודה רבה לכל המגיבים. @סייעתא-דשמיא @שמואל @צמיחה.

אם באמת המדובר הוא על קניית חוזים עתידיים, הרי שאין לך את היציבות של המשק המקורי של המדד, אלא רק את היציבות של אותה החברה איתה חברת ההשקעות עשתה את החוזה.
אם אותה חברה תיפול, ואיתה יפלו כמובן כל החוזים שלה, לא תועיל לך היציבות של מדד s&p.
התינח קרן פיזית, אבל קרן סינטטית שבנויה על חוזים ואפציות בנויה בסופו של יום על החוזים הללו ולא על המשק בעצמו.
(אגב, מה יקרה אם חלילה חברת ההשקעות בעצמה תיפול? אם הכסף שלך מושקע בעצמו בשוק, כגון בקרן פיזית, הרי שחברת ההשקעות היא כברוקר בעלמא, ועדיין כספך מובטח. אך מה קורה בקרן סינטטית?).

@ברכת-ה-תעשיר כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

@חלמיש-צור כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.

בשביל שרעיון זה יתממש נדרשת החלטה של כלל הציבור, ולא של יחידים
ואם כבר מצליחים להניע את הכלל להחלטות בענין זה, אפשר לשבור הרבה מוסכמות נפוצות ולהוזיל בעוד דרכים

לדעתי כאן לא צריך 'הנעה של ציבור', ולא 'קבלת החלטות', אלא, בגדול, פשוט לחכות בסבלנות, ולתת לאינפלציה לעבוד בשבילנו.
זה כבר קרה, וקורה, ורק צריך לתת לזה לקרות עוד.

הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
והנוגע אלינו:
דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
אשמח להערות.