דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.2k 103 26.4k 99
  • @אבי-ר. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ואגב תחשוב עכשיו על שלשת חברי הפורום להגנת הצרכן החרדי.

    יש לך מושג אם וכמה הם הרוויחו מזה?
    אני לא יודע רק שואל

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    יש לך מושג אם וכמה הם הרוויחו מזה?

    תסביר
    מה יכול להיות שהרויחו בזה?
    [מלבד לעזור לאברכים]

  • טוב שמתעורר ביקורת גם על חברי הפורום וכו' וכידוע לעבוד בלי ביקורת, זה הדבר הגרוע ביותר.
    גם לי הק' היה ביקורת רבה אודותם,
    אולם משמועה רחוקה (אך מאוד מוסמכת לפחות היות ואני יודע את מסלול השמועה)
    שמעתי היום בשם הרב הייזלר שיש לו הערכה רבה לפועלם ושגם בנושא זה הם לא פעלו באופן לא נכון.
    ככה שלענ"ד יש לקבל את עמדתו גם בנושא זה.
    אינני יודע למה הפורום משום מה בוחרים לבקר את הרב הייזלר ועוד בצורה לא ראויה ועל זה נאמר ראו מה בין...

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה זה פחות או יותר מה שנכתב על ידי הרב הייזלר, בתוספת מעט פרטים מהמציאות.
    לא הדגשת מספיק שגם כיום. העסק עדיין מוגדר כהשקעת סיכון לכל דבר.

  • ציבור משתתפי הפורום שמח בחזרתו של הרב איצה דיאלובסקי שעושה עבודה רבה על הציבור אשריו ואשרי חלקו!!!!!!!!!!!!!!
    9a9e369e-2873-4e0e-8f46-12a04f1fcd0d-צילום מסך 2026-02-17 151816.png

  • ציבור משתתפי הפורום שמח בחזרתו של הרב איצה דיאלובסקי שעושה עבודה רבה על הציבור אשריו ואשרי חלקו!!!!!!!!!!!!!!
    9a9e369e-2873-4e0e-8f46-12a04f1fcd0d-צילום מסך 2026-02-17 151816.png

    @אבא-תודה מה זה סקר שרואים מה הצבעת?
    זה לא סקר.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא מקבל את פסק הדין

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    מלבד זאת לפי המפורט בפסק הדין לעיני המתריעים היה מידע חלקי...
    והרי הם נפגשו לפגישה ממושכת עם הרב ח אצל הרב ברוורמן
    אז על מה אתה רוצה שיתנצלו שניתן להם מידע חלקי אצל הרב ברוורמן...
    וכבר כתב אחד מחברי הפורום להגנת הצרכן לעיל שהמידע הנוסף, הלא חלקי, לא ניתן להם עד עתה אז איך אתה רוצה שיוציאו הבהרה על בסיס מה שהם לא יודעים...
    מלבד זאת שהפסק לא סותר במאומה את כל מה שהם אמרו תמיד [לפחות מה ששמעתי וראיתי] שלא נכון לאברכים להשקיע בכזאת השקעה בסיכון גבוה. וזה בדיוק מה שנכתב בפסק הדין.

    ותראה שר' איצ'ה הצביע על פוסט זה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    וזו התנהגות מקובלת אצל בעליבת'ים.

    למה ככה

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא מקבל את פסק הדין

    כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    מלבד זאת לפי המפורט בפסק הדין לעיני המתריעים היה מידע חלקי...
    והרי הם נפגשו לפגישה ממושכת עם הרב ח אצל הרב ברוורמן
    אז על מה אתה רוצה שיתנצלו שניתן להם מידע חלקי אצל הרב ברוורמן...
    וכבר כתב אחד מחברי הפורום להגנת הצרכן לעיל שהמידע הנוסף, הלא חלקי, לא ניתן להם עד עתה אז איך אתה רוצה שיוציאו הבהרה על בסיס מה שהם לא יודעים...
    מלבד זאת שהפסק לא סותר במאומה את כל מה שהם אמרו תמיד [לפחות מה ששמעתי וראיתי] שלא נכון לאברכים להשקיע בכזאת השקעה בסיכון גבוה. וזה בדיוק מה שנכתב בפסק הדין.

    ותראה שר' איצ'ה הצביע על פוסט זה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    וזו התנהגות מקובלת אצל בעליבת'ים.

    למה ככה

    @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

  • @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    ומה תאמר שאולי הוא קרה את הפסק כמו שכתבתי לעיל.

    עוד לא הוכחת שאפשר לקרוא את זה אחרת. (וגם לא כל מיני פייבישים למיניהם שפתאום נעלמו)

  • @רק-יגיעה-בתורה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    למה אתה משמיץ אותו שהוא לא בן תורה ובעל הבית שלא מקבל את פסק הדין

    לא אמרתי שהוא לא מקבל אמרתי שגם אם הוא לא יקבל זה נורמלי אצל בעליבתים וזו אפילו זכותו כמו שכתב השותף שלו כאן בפורום שזה לא דין תורה בין תובע ונתבע והם לא צד לדיון.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שגם אם הוא לא יקבל

    מסביר לך שוב
    אין מה לדון על אם יקבל או לא יקבל
    כי בפסק כתוב בדיוק מה שאמר בקו המידע שלא נכון לאברכים להשקיע שם כעת.

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אבל הוא בעל הבית ולא בן תורה, ולא מצפה ממנו לקבל פסק של בית דין יותר מכל בעל בית אחר שלא תמיד מקבל,

    לא חושב שנכון לומר על מישהו שאתה לא מכיר אם הוא בן תורה או לא וכן שבעלי בתים לא שומעים לפסקי דין
    וכפי שכתבתי לך זה לא קשור לכאן ור' איצ'ה דווקא אמר תמיד בדיוק כפי שכתוב בפסק דין
    לא היה בפסק הדין שום דבר שנאמר בו אחרת בקו המידע [בעולם המציאות לא יודע מה בעולם האם והאולי..]

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שגם אם

    חשבתי שגמרנו עם הדיונים של אם הוא, ואולי אם הוא אמר.. אז אולי יש לי ביקורת...
    נראה לך יש סיכוי

  • אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

    @רייזל-ה
    מכאן והלאה אתייחס רק לגופם של דברים ולא לנידון מי כתבם
    א. שאלה נורא פשוטה מדוע 3 חודשים אף אחד לא היה מוכן לכתוב את כל הנאמר כאן?
    ב. רוב הנאמר בא בעיקר להציג באור חיובי את בעל המכרה ואני לא מבין מה העניין הרי כו"ע מודו שמדובר באיש ישר ואמין כפי שכתבו הרבנים אולי בכל אופן יש כאן תוספת הסבר לדברי הרבנים.
    אך כיון שהיו לי כמה סימני שאלה ולא היה לי כח לכתוב אותם נתיי לג'ימני לעשות את העבודה בשבילי הוא עלה פחות או יותר על הדברים שמפריעים לי.
    ג. מה שידוע לכותב שהוצגו לכל מי שנכנס לסיפור את כל הסיכונים הוא נגד אנשים שאני מכיר שלא ידעו שמדובר בסיכון גבוה או מחמת שהנתונים לא הוצגו להם או שגם בשלב זה בעל המכרה לא ידע מהסיכונים.
    להלן הניתוח כלשונו:

    ניכר שהכותבת מנסה לצייר תמונה מאוזנת, אך ישנם כמה "נורות אזהרה" כלכליות וריאליות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להלן הניתוח:

    1. הפער בין "הצלה" לבין "השקעה"
    הטקסט מציין שמר ח.ק. נכנס לאירוע כדי "להציל" כספי אברכים. מבחינה עסקית, זו נקודת פתיחה בעייתית מאוד. כשמיזם מתחיל כניסיון חילוץ של כספים אבודים, הוא נוטה להפוך למה שנקרא "גיוס חוב כדי לכסות חוב".

    הביקורת: אם המכרה המקורי לא היה רווחי, גיוס משקיעים נוספים כדי להצילו הוא צעד מסוכן שגובל לעיתים בשיטת פירמידה (גם אם הכוונות טובות והרבנים אישרו).

    2. אתיופיה: זירת כרייה מורכבת במיוחד
    כריית זהב באתיופיה היא לא עסק ל"חובבנים" או לאנשים שפועלים רק מכוח "אופי ישר".

    היבט רגולטורי ופוליטי: ממשלת אתיופיה מחמירה מאוד עם רישיונות כרייה. ישנן מלחמות אזרחים (באזור תיגראי ואמהרה) ושינויים תכופים במדיניות המט"ח.

    היבט לוגיסטי: כרייה דורשת ציוד כבד במיליוני דולרים. אם הכלכלנים בטקסט טוענים שהמכרה לא יכול להפיק רווחים בסדר גודל כזה, הם כנראה מתבססים על דוחות גיאולוגיים (NI 43-101) שקובעים כמה זהב באמת יש באדמה. הערכות של "אנרגיה" ו"כישרון" לא מחליפות הימצאות של עורקי זהב מוכחים.

    3. "הערבויות האישיות" ו-3 החברות הנוספות
    הכותבת טוענת שהביטחון של המשקיעים נובע מכך שח.ק. חתום אישית ושיש לו חברות נוספות.

    הסיכון: מבחינה משפטית וכלכלית, קשה מאוד לאכוף חוב אישי מול נכסים שנמצאים במדינה זרה כמו אתיופיה.

    עירוב נכסים: העובדה שהמשקיעים מסתמכים על "אמון" שח.ק. יחזיר מכיסו הפרטי היא כשל כלכלי חמור. ביום פקודה, אם החברות הפרטיות שלו יפסידו, למשקיעים לא תהיה שום קדימות משפטית בנכסים הללו, אלא אם הם רשומים כבטוחות בטאבו או ברשם המשכונות (דבר שכמעט לא קורה במבנים כאלו).

    4. החלטת בית הדין והפורום להגנת הצרכן
    עצם העובדה שבית הדין אסר על אברכים נוספים להיכנס להשקעה היא "תמרור עצור" בוהק.

    בתי דין נוטים להיות זהירים מאוד. אם הם קבעו שהמקום מתאים רק לבעלי הון סיכון, הם למעשה אומרים: "יש סיכוי גבוה שהכסף ירד לטמיון".

    ההמלצה למנות דירקטוריון ומנהל מקצועי מעידה על כך שעד כה הניהול היה ריכוזי מדי ולא שקוף, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות אנוש קריטיות.

    סיכום ומסקנות
    הפוסט שקראת נראה כמו ניסיון "להרגיע את השטח" ולייצר לגיטימציה לדמות הפועלת (ח.ק.), תוך שימוש בגיבוי רבני. עם זאת, מבחינה עסקית קרה:

    **חוסר ודאות גיאולוגי: אין אזכור לסקרים גיאולוגיים מקצועיים המאשרים את פוטנציאל הזהב.

    סיכון גיאופוליטי: אתיופיה היא מדינה בסיכון גבוה.

    מבנה משפטי חלש: הסתמכות על "היתר עסקא" ואמון אישי במקום על בטוחות נזילות.**

    השורה התחתונה: הטקסט מאשר שמדובר במיזם ברמת סיכון קיצונית. העובדה שח.ק. "התמקצע" תוך כדי תנועה היא הישג אישי יפה, אך עבור משקיע שרוצה לשמור על כספו, זהו מתכון לנדודי שינה.

  • נכנס כאן שוב ושוב דיון על קו המידע שאין כאן מקומו.

  • @רייזל-ה
    מכאן והלאה אתייחס רק לגופם של דברים ולא לנידון מי כתבם
    א. שאלה נורא פשוטה מדוע 3 חודשים אף אחד לא היה מוכן לכתוב את כל הנאמר כאן?
    ב. רוב הנאמר בא בעיקר להציג באור חיובי את בעל המכרה ואני לא מבין מה העניין הרי כו"ע מודו שמדובר באיש ישר ואמין כפי שכתבו הרבנים אולי בכל אופן יש כאן תוספת הסבר לדברי הרבנים.
    אך כיון שהיו לי כמה סימני שאלה ולא היה לי כח לכתוב אותם נתיי לג'ימני לעשות את העבודה בשבילי הוא עלה פחות או יותר על הדברים שמפריעים לי.
    ג. מה שידוע לכותב שהוצגו לכל מי שנכנס לסיפור את כל הסיכונים הוא נגד אנשים שאני מכיר שלא ידעו שמדובר בסיכון גבוה או מחמת שהנתונים לא הוצגו להם או שגם בשלב זה בעל המכרה לא ידע מהסיכונים.
    להלן הניתוח כלשונו:

    ניכר שהכותבת מנסה לצייר תמונה מאוזנת, אך ישנם כמה "נורות אזהרה" כלכליות וריאליות שחשוב לתת עליהן את הדעת. להלן הניתוח:

    1. הפער בין "הצלה" לבין "השקעה"
    הטקסט מציין שמר ח.ק. נכנס לאירוע כדי "להציל" כספי אברכים. מבחינה עסקית, זו נקודת פתיחה בעייתית מאוד. כשמיזם מתחיל כניסיון חילוץ של כספים אבודים, הוא נוטה להפוך למה שנקרא "גיוס חוב כדי לכסות חוב".

    הביקורת: אם המכרה המקורי לא היה רווחי, גיוס משקיעים נוספים כדי להצילו הוא צעד מסוכן שגובל לעיתים בשיטת פירמידה (גם אם הכוונות טובות והרבנים אישרו).

    2. אתיופיה: זירת כרייה מורכבת במיוחד
    כריית זהב באתיופיה היא לא עסק ל"חובבנים" או לאנשים שפועלים רק מכוח "אופי ישר".

    היבט רגולטורי ופוליטי: ממשלת אתיופיה מחמירה מאוד עם רישיונות כרייה. ישנן מלחמות אזרחים (באזור תיגראי ואמהרה) ושינויים תכופים במדיניות המט"ח.

    היבט לוגיסטי: כרייה דורשת ציוד כבד במיליוני דולרים. אם הכלכלנים בטקסט טוענים שהמכרה לא יכול להפיק רווחים בסדר גודל כזה, הם כנראה מתבססים על דוחות גיאולוגיים (NI 43-101) שקובעים כמה זהב באמת יש באדמה. הערכות של "אנרגיה" ו"כישרון" לא מחליפות הימצאות של עורקי זהב מוכחים.

    3. "הערבויות האישיות" ו-3 החברות הנוספות
    הכותבת טוענת שהביטחון של המשקיעים נובע מכך שח.ק. חתום אישית ושיש לו חברות נוספות.

    הסיכון: מבחינה משפטית וכלכלית, קשה מאוד לאכוף חוב אישי מול נכסים שנמצאים במדינה זרה כמו אתיופיה.

    עירוב נכסים: העובדה שהמשקיעים מסתמכים על "אמון" שח.ק. יחזיר מכיסו הפרטי היא כשל כלכלי חמור. ביום פקודה, אם החברות הפרטיות שלו יפסידו, למשקיעים לא תהיה שום קדימות משפטית בנכסים הללו, אלא אם הם רשומים כבטוחות בטאבו או ברשם המשכונות (דבר שכמעט לא קורה במבנים כאלו).

    4. החלטת בית הדין והפורום להגנת הצרכן
    עצם העובדה שבית הדין אסר על אברכים נוספים להיכנס להשקעה היא "תמרור עצור" בוהק.

    בתי דין נוטים להיות זהירים מאוד. אם הם קבעו שהמקום מתאים רק לבעלי הון סיכון, הם למעשה אומרים: "יש סיכוי גבוה שהכסף ירד לטמיון".

    ההמלצה למנות דירקטוריון ומנהל מקצועי מעידה על כך שעד כה הניהול היה ריכוזי מדי ולא שקוף, מה שמגדיל את הסיכון לטעויות אנוש קריטיות.

    סיכום ומסקנות
    הפוסט שקראת נראה כמו ניסיון "להרגיע את השטח" ולייצר לגיטימציה לדמות הפועלת (ח.ק.), תוך שימוש בגיבוי רבני. עם זאת, מבחינה עסקית קרה:

    **חוסר ודאות גיאולוגי: אין אזכור לסקרים גיאולוגיים מקצועיים המאשרים את פוטנציאל הזהב.

    סיכון גיאופוליטי: אתיופיה היא מדינה בסיכון גבוה.

    מבנה משפטי חלש: הסתמכות על "היתר עסקא" ואמון אישי במקום על בטוחות נזילות.**

    השורה התחתונה: הטקסט מאשר שמדובר במיזם ברמת סיכון קיצונית. העובדה שח.ק. "התמקצע" תוך כדי תנועה היא הישג אישי יפה, אך עבור משקיע שרוצה לשמור על כספו, זהו מתכון לנדודי שינה.

    @יושב-בגנים
    והרבה חוסר דיוק על גבול הכזבים . במכירי קצת קאמינא

  • שלום לכל חברי הפורום
    במסגרת עבודתי יצאתי לבדוק את נושא מכרות הזהב באתיופיה
    אבקש סליחה מראש שלא אוכל להגיב למגיבים על פוסט זה.
    להלן מה שהעליתי בחכתי [אני מדגישה שכל דבריי הם רק ע"פ הניתוח שלי לעניין].
    אתחיל קודם בהצגת המקרה ואח"כ במסקנות שהתבררו לי.
    מר ח.ק. נכנס לפני כ8 שנים כמשקיע בחברה בהמלצת כמה מידידיו, לאט לאט התברר לו שמנהלי ההשקעה לא מתנהלים בצורה הנכונה ובתזרימים הנכונים,
    ואז במקום שהמקום יופסד וכמה אברכים שהשקיעו שם כמוהו [שלא היו קשורים אליו] יפסידו את כל כספם בהמלצת רבותיו הוא נכנס לעובי הקורה לנסות להציל מה שאפשר,
    להבנתי בשלב זה הוא לא ידע את רמת הסיכונים כלל, אבל את מה שהוא כן ידע הוא הניח על השולחן באופן גלוי לכל אלה שהוא ביקש מהם להכנס לעזור לו להציל את המקום,
    לאט לאט מטבע הדברים הוא התמקצע גם בהבנת מכלול האירוע וגם בפתרון הבעיות והמורכבויות שצצו לו על כל צעד ושעל.
    להבנתי הוא צלח באופן מעורר השראה כמה וכמה מורכבויות שבאופן רגיל היה אמור להקריס את האירוע, וכל זה רק בזכות אופיו הישר וכשרונותיו הברוכים [כך גם ע"פ רבנים המעורבים],
    למיטב ידיעתי בכל שלב של הכנסת משקיעים הוא גילה את כל מה שידוע לו לגבי הסיכונים, אך מטבע הדברים יש מורכבויות שהתבררו לו רק אחרי שהוא התמקצע במקום.
    בחקר שלי אצל כלכלנים כולם נטו לא להאמין שהמכרה של החברה יצליח להפיק רווחים בסדר גודל של האירוע כיום, אבל מה שהם לא לקחו בחשבון שיש למר ח.ק. עוד 3 חברות באתיופיה שעובדות במקביל בכמה מישורים ובכמה וכמה איזורים,
    מבחינת הכלכלנים מכיון שהחברות האלו הם פרטיות של ח.ק. הם לא באות בחשבון, מה שמתברר כלא נכון מכיון שבשנים האחרונות ח.ק. לקח מהמשקיעים הלוואות בהיתר עסקא על שמו הפרטי וממילא הוא מחויב למשקיע מכל נכסיו, וכאן גם נכנס ענין האימון שלהבנתי המשקיעים מאמינים שח.ק. יחזיר את כל חובותיו מכיסו הפרטי ככל שיהיה לו את האפשרות [מה שכמובן לא עובר אצל כלכלן שעובד לפי השוק הכללי].
    לפני כמה חודשים נכנסו לתמונה 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' וקראו לו לבא לבירור אצל הרב ב. [לא נכנסת כרגע לבירור אם יש להם סמכות להנ"ל כי זה לא הנושא], מר ח.ק. משום מה לא הרגיש בנוח מבירור מעשיו באופן זה ולכן פנה מיוזמתו לביה"ד בב"ב שהם יבררו את הנתונים הנ"ל, ושם ע"פ המכתב מתברר שהם פעלו איתו בשיתוף פעולה מלא.
    מסקנות המקרה

    1. מר ח.ק. נכנס לענין המכרות באתיופיה רק בשביל להציל את כספו וכספי משקיעים שכבר היו מושקעים שם, ורק ע"פ המלצת רבותיו,
    2. בכל שלב במהלך העסקא מר ח.ק. התנהל באופן הוגן והציג את כל הידוע לו לגבי הסיכונים במקום.
    3. מי שהכניס את כספו בתחילת הדרך נחשף לרמת סיכון קיצונית כמו שהתברר וחבל מאוד שהוא לא לקח יעוץ חיצוני, אך ב"ה הודות לכך שמר ח.ק. הוא זה שניהל את האירוע, המקום לא קרס.
    4. בשלב זה אם נתייחס רק למכרה הראשוני אין לכאורה סיכוי שהמקום שווה את חובות החברה, אך מכיוון שהמשקיעים מושקעים בכל נכסיו של מר ח.ק. ובהצגת כל השקעותיו בפני הדיינים התברר שיש אופק עסקי לרווחים ואפילו רווחים מרשימים.
    5. בהבנת הדיינים את גודל האירוע ומורכבותו גם בשלב זה, יצאו הדיינים בהצהרה שהמקום לא מתאים כלל להשקעה לאדם שאין לו הון המנותב להשקעות סיכון, ולכן אסרו על אברכים להכנס להשקעה זו.
    6. להבנתי מכיון שהמקום הוא מורכב מאוד לניהול וכל יום מתחדשות הכרעות לאן ואיך ינותבו הכספים [לדוגמא האם לפיתוח אפיק כזה או אחר, או להחזרת חובות או פיתוח עסקי וכדו'] ועד היום רק ח.ק. הוא זה שהכריע,
      כדי שהניהול יהיה יותר שקוף וכדי שכל הכרעה תוכרע ע"פ תשועה ברוב יועץ, ומכיון שמדובר כאן בכספים של ציבור, אע"פ שמר ח.ק. הוכיח יכולת ניהול מרשימה כלשונם, בכ"ז ראוי למנות מנהל מקצועי וחברי דירקטוריון.

    רייזל'ה בוציאנו
    קרן בוימל

  • אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אין לי בעיה עם הדיסלייק
    שיעשו כמה שהם רוצים ולא כתבתי בשביל לגרום שלא יעשו כתבתי מראש מה יהיה.
    עם הייתי רוצה רק לייקים תאמין לי שהייתי כותב אחרת
    רק תסביר לי מה העניין שלי בלייקים

    כנ"ל זה רק מבטא אם הבן אדם מדבר לעניין.

    מתנצל על כל מה שכתבתי, אני חושב שקצת ירדתי לרמה שלא שלי לצערי.

  • בסה"כ כמו שכבר כתבו לא נוסף שום מידע 'מהותי' מעבר למה שכתב הרב הייזלר, משום שכל הפרטים שנכתבו בפוסט עדיין הם מאד כלליים.

    זה מרגיש [לי לפחות] כמו מסך עשן, שבא בתוך כל המלל לספר ולשכנע כמה הכוונות של היזם היו טובות
    והיות שכעת בלא"ה כו"ע מודו בזה א"כ מה הטעם לחזור שוב ושוב להצדיק את הצדיק דמעיקרא

  • אני בהחלט מאמין שהפורום להגנת הצרכן החרדי פועל מתוך כוונה טהורה לעזור לציבור וכולנו חייבים לו הכרת הטוב גדולה (אולי מישהו גם מתפרנס מזה בעקיפין אבל זה מותר לו).
    אבל כן הייתי מצפה מגוף שמטיף ליושרה ושקיפות שאחרי מכתב מהרב הייזלר שמבהיר שלמרות הסיכונים בהשקעה המשקיע אינו נוכל שהפורום הנכבד יפרסם את המכתב של הרב הייזלר וגם יבהיר שלא הייתה כאן נוכלות (לצד ההזהרה לאברכים שההשקעה אינה מתאימה להם) ויטהר את שמו של המשקיע לאחר הנזק שנגרם לשמו (מתוך כוונה טהורה).
    זה רק יחזק את מעמדו הציבורי של חברי הפורום ויגביר את האמון כשרואים שהחברים בו מסוגלים גם להתנצל כשצריך.
    הרמיזות העבות של חלק מחברי הפורום להגנת הצרכן שמפקפקים במסקנותיו של הרב הייזלר יוצרות תחושה שמישהו פה נלחם על כבודו וחבל.

  • מישהו מאמין ל@רייזל-ה ???
    רק לי יש תחושת בטן שמישהו פתח שם משתמש חדש ??

  • אני בהחלט מאמין שהפורום להגנת הצרכן החרדי פועל מתוך כוונה טהורה לעזור לציבור וכולנו חייבים לו הכרת הטוב גדולה (אולי מישהו גם מתפרנס מזה בעקיפין אבל זה מותר לו).
    אבל כן הייתי מצפה מגוף שמטיף ליושרה ושקיפות שאחרי מכתב מהרב הייזלר שמבהיר שלמרות הסיכונים בהשקעה המשקיע אינו נוכל שהפורום הנכבד יפרסם את המכתב של הרב הייזלר וגם יבהיר שלא הייתה כאן נוכלות (לצד ההזהרה לאברכים שההשקעה אינה מתאימה להם) ויטהר את שמו של המשקיע לאחר הנזק שנגרם לשמו (מתוך כוונה טהורה).
    זה רק יחזק את מעמדו הציבורי של חברי הפורום ויגביר את האמון כשרואים שהחברים בו מסוגלים גם להתנצל כשצריך.
    הרמיזות העבות של חלק מחברי הפורום להגנת הצרכן שמפקפקים במסקנותיו של הרב הייזלר יוצרות תחושה שמישהו פה נלחם על כבודו וחבל.

    @אברמזון
    יש פה ויכוח שלא ייגמר האם אדם צדיק וישר שקרה בלי כוונת זדון עשה מעשה נוכלות האם מי שבא להציל ממונם של ישראל שלא ייפלו הלאה צריך להתנצל
    או שהמהמר הצדיק והחשוב (ברצינות) שיתכן מאוד הפיל ממונם של ישראל צריך להפסיק ולהתנצל

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי פיצל נושא זה ב
  • פוסט זה נמחק!
  • יושב בגניםי יושב בגנים התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    56 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 8 הצבעות
    11 פוסטים
    249 צפיות
    ד
    [image: 1773261087706-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9A-2026-03-11-223042.png]
  • 2 הצבעות
    18 פוסטים
    550 צפיות
    ס
    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהורדת הריבית: מה המשמעות על השקעה בקרן כספית?: אתה מדבר על פק"מ בלי אפשרות למשיכה? אז זה לא מקביל לקרן כספית אפשרות משיכה חודשית, אבל אתה לא תתווכח עם בנקאי בשביל חודש, רוב המפקידים מפקידים ליותר. מה שאין כן קרן כספית לא מפקידה ליותר מ90 יום בשום אופן.
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    1k צפיות
    ל
    בעצם, זה בגלל שזה חשוף לדולר והשקל עלה...
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    517 צפיות
    א
    למי שחסום הידברות (תרבות חיצונית) יש פה לצפיה ביוטיוב https://youtu.be/-Wii5hzUh9w