הפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות

[פלוס]

פיתחתי רעיון מהפכני. (סיפור ששלחו לי מהרב אריה ליבוביץ')
כרגע הוא נשמר בסוד, שכן ייתכן שיום יבוא ואוכל להפיק ממנו רווחים נאים. מדובר במוצר פשוט להפליא, אך דווקא הפשטות הזו היא מקור גאוניותו. כשייצא לשוק, איש לא יאמין שפעם האנושות הסתדרה בלעדיו.
זהו לא מוצר נישתי, אלא כזה שמיועד לכולם, ללא יוצא מן הכלל. גבולות גיאוגרפיים, תרבויות או אורח חיים – אף אחד מהם לא משנה. מיליארדי אנשים ברחבי העולם יוכלו למצוא בו תועלת.
ככל שהתעמקתי ברעיון, הבנתי שמדובר במהפכה של ממש. אני, שגר בדירה קטנה וממש לא חי חיי מותרות, עומד אולי לחולל שינוי עולמי. אפילו כשהתייחסתי לחישובים שלי בגישה הכי שמרנית שיש, התוצאה הייתה מרשימה: רווחים שעלולים להתחיל במאות אלפי שקלים ולזנק למיליונים מדי שנה!
ברור לי איך זה נשמע מבחוץ – דמיונות באוויר. אילו שמעתי על מישהו אחר שטוען טענות כאלו, אולי הייתי ממליץ לו לבדוק את שפיותו... אבל המספרים מדברים בעד עצמם. עשרות שעות של מחקר, ניתוח שוק מעמיק, טבלאות אקסל מפורטות – כל אלו מוכיחים שהרעיון אינו בגדר חלום באספמיה, אלא תכנית עסקית מבוססת.
עם זאת, היה לי ברור שלא כדאי לפעול בפזיזות. לפני שאחשוף את הפטנט, עליי להבטיח את זכויותיי המשפטיות. לשתף אנשים אחרים זו סכנה – מה אם מישהו ינצל את המידע ויקדים אותי? מה אם ייקח את הרעיון וירשום אותו על שמו?
מבדיקה שעשיתי, הבנתי שהצעד הראשון הוא רישום הפטנט. רק כך אוכל למנוע מצב שבו חברה אחרת תטען לבעלות עליו, ואולי אף תתבע אותי על הפרת זכויות יוצרים. לא מספיק לרשום אותו במדינה אחת – יש להגן עליו גם בארה"ב, האיחוד האירופי, ואפילו מדינות כמו סין, יפן והודו.
לצורך כך פניתי לעורך דין מנוסה בתחום הפטנטים, נקרא לו דן (שם בדוי).
כבר בפגישת הייעוץ הראשונה, שעלתה לי לא מעט, הרגשתי שמצאתי את האדם הנכון. מעבר לכך שהוא בקיא בתחום, הוא גם מציע שירות מקיף – בדיקות מקדימות, הכנת רישום, חיבור למשקיעים, ואפילו הפקת חומרים שיווקיים.
נראה היה שאני בדרך הנכונה.
רק מה, כגודל מקצועיותו, כך גודל תאבונו הכספי. כל שלב מתומחר בנפרד, ובסך הכל הסכומים נעים בין עשרות אלפי שקלים, ועד מאות אלפים.
למרות זאת, החלטתי ללכת על זה וחתמתי איתו על הסכם. בשלב הראשון, התחייבתי לרישום זמני בלבד, שיבטיח לי בעלות ראשונית על הרעיון. רק לאחר מכן, כשיגיע הזמן לרישום המלא, אצטרך להוציא סכום נוסף.
לפי הנהלים, אחרי שהפטנט נרשם באופן סופי, אי אפשר עוד לשנות או לשדרג אותו. כלומר, אם במהלך הדרך יעלה במוחי שיפור משמעותי, אצטרך להגיש בקשה חדשה לחלוטין. זו הסיבה שנהוג להתחיל עם רישום זמני, שמאפשר חלון זמן של שנה לשיפורים והתאמות לפני שהפטנט הופך לרשמי.
חלק משמעותי נוסף בתהליך היה הסכם הסודיות. לפני שחשפתי בפניו את פרטי ההמצאה ואת החישובים הכלכליים שערכתי, הבטחתי משפטית שכל המידע יישאר חסוי.
ואז, כשהסברתי לו את הרעיון, הבחנתי שהוא מופתע. מדובר באדם ששמע כבר אינספור המצאות בחייו, ובכל זאת – הוא נשען אחורה, עצם את עיניו, פלט שריקה ארוכה של התפעלות והקיש באצבעותיו על השולחן. "זה רעיון פורץ דרך," הוא אמר, "יש פה פוטנציאל אדיר."
במקצועיות מופלאה הוא התחיל להזין נתונים לטבלאות, לחשב קהל יעד, עלויות פיתוח וייצור, תמחור ראשוני למפיצים, ולהוסיף מקדמי ביטחון. התוצאה הייתה ברורה – מדובר במוצר עם פוטנציאל לרווח של מיליונים בכל שנה.
"עם נתונים כאלה," הוא אמר לי בביטחון, "נוכל למצוא בקלות משקיעים שיזרימו הון לפיתוח המוצר. אמנם הם ידרשו נתח מהרווחים, אבל זה שווה כל שקל. אף אחד לא עושה דברים לבד."
הוקל לי. חששתי שאפול על אדם ספקן, כזה שלא מאמין ביזמות אלא רק במשרות מסודרות, אך לשמחתי הוא הבין את הפוטנציאל. הרגשתי שזהו רגע מכונן.
לא רק שמצאתי מומחה שמכיר בערך הרעיון שלי, אלא שהוא גם האמין בי, חיזק אותי, והבטיח לחבר אותי למשקיעים.
לראשונה, לא רק אני הייתי בטוח שזה רעיון גדול – גם המספרים בטבלאות, היבשים והאובייקטיביים, חייכו אליי ואישרו זאת.
סימנתי לעצמי את ה"וי" הראשון בדרך לפסגה.
נדרשתי לשלם לדן מקדמה של עשרת אלפים שקלים. כדי לעמוד בתשלום, לא הייתה לי ברירה אלא לקחת עוד הלוואה. בעודי עומד בתור בבנק, לא יכולתי שלא לגחך לעצמי – דמיינתי את הרגע שבו אהיה עשיר מופלג, יושב בראיון טלוויזיוני ומספר על הימים שבהם הייתי צריך להתחנן לעוד הלוואה עם ריבית מרקיעת שחקים. בתוך תוכי, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שהכל יתהפך לטובתי.
אשתי, מנגד, לא חלקה את ההתלהבות שלי. היא ניסתה לשכנע אותי לעצור לרגע ולשקול את צעדיי, אך לא הצליחה לערער את הביטחון שלי. לפחות על דבר אחד הצלחנו להסכים – שכדאי להתייעץ עם מומחה נוסף, אדם שאין לו אינטרס בקידום הפטנט עצמו. אני חשבתי שהשיחה עם דן מספיקה, אבל היא עמדה על כך שנפנה ליועץ נוסף.
בדרך כלל, בוויכוחים כאלה, המנצח היה ה"צודק" – ומסיבה מסתורית, זה תמיד הייתי אני.
ואז, לפתע, היא קיבלה חיזוק בלתי צפוי לטענותיה. דן התקשר לבשר לי בשמחה שהתקבלנו לחממה טכנולוגית בחסות המדען הראשי. לדבריו, מדובר בקרן ממשלתית שמסייעת ליזמים לפתח מוצרים חדשניים, אך כדי לקבל מימון, נצטרך להציג את ההמצאה בפני ועדה של מומחים בתחום הפטנטים. אם נצליח לשכנע אותם בפוטנציאל של המוצר, ייפתחו בפנינו מקורות מימון עצומים. המדינה רוצה לקדם חדשנות – ואנחנו עלולים להיות המרוויחים הגדולים.
כחלק מהדרישות, היינו צריכים להגיש תוכנית עסקית מסודרת. זהו מסמך שמנתח את סיכויי ההצלחה של המוצר מכל היבט אפשרי – שוק, מתחרים, עלויות ורווחיות. לשם כך, היה עליי לשכור את שירותיו של יועץ עסקי מיומן.
הופניתי אל יוסי (שם בדוי), מומחה בעל שם. נאמר לי שחברי הוועדה מייחסים משקל רב להמלצותיו – אם הוא חותם על התוכנית העסקית, הסיכוי לאישור כמעט מובטח.
הבעיה הייתה שיוסי לא התעסק ב"קטנות", והיה קשה מאוד להשיג פגישה איתו. אבל כמו שאומרים – מי שבאמת רוצה, תמיד מוצא את הדרך.
הגעתי אליו חדור ביטחון, מצויד בכל המסמכים: ההערכות הכלכליות של דן, טבלאות הנתונים, התרשימים – כל מה שיכול להוכיח את הפוטנציאל האדיר של הפטנט.
הצגתי לו את הכל. סיפרתי על קהל היעד, עלויות הייצור, הרווחים הצפויים – הכל בצורה ברורה, מקצועית, ומלאת תשוקה.
יוסי האזין בקשב רב, רשם לעצמו הערות, אך פניו נותרו חתומות. המתנתי לרגע שבו הוא יצטרף בהתלהבות להצלחה, יאמר לי שהוא בפנים – אבל זה לא קרה.
בתום דבריי, הוא חייך אליי בנימוס, כחכך בגרונו ואמר: "הרעיון מבריק, אין ספק, אבל... אין סיכוי שתרוויח ממנו שקל."
הרגשתי כאילו קיבלתי סטירת לחי.
"אני אסביר," הוא המשיך. "הבעיה היא לא הרעיון עצמו, אלא המציאות העסקית. אתה תעבוד שנים על פיתוח, תשקיע הון ברישום הפטנט, תשלם משכורות לאנשי מקצוע – אבל אז, כשתגיע לשלב השיווק, תמצא את עצמך נלחם באוויר.
יש בעולם תעשיות שלמות שמתמחות בהעתקה ושכפול. ברגע שהמוצר שלך יגיע לידיים הלא נכונות, תוך חודש יופיעו העתקים זולים מסין, שימכרו אותו במחיר רצפה. הם ידעו איך לעקוף את הפטנט – שינוי קטן בגודל או בעיצוב, וזה כבר ייחשב למוצר אחר. אף אחד לא יוכל לעצור אותם."
הרגשתי שהקרקע נשמטת תחת רגליי.
גם אם ייצרו העתק מדויק, המשיך יוסי בדבריו, תאלץ לשכור סוללה של עורכי דין שתפקידם לאתר מתוך שני מיליארד סינים מי הוא זה שגנב את זכויות היוצרים שלך. הם מקימים "חברת בת" של "חברת בת" של "חברת בת", עם כמה בעלים שקשה לדעת מי קשור להפרת הזכויות. וגם כשיאתרו, תמיד ימצאו שזה איש קש שאין לו כל נכס שיהיה ניתן לגבות ממנו את הקנסות.
המחירים שהם יגבו על המוצר הזה יהיו כל כך נמוכים, שלא תוכל בשום אופן לעמוד בתחרות. הם ישווקו את זה ברבבות באתרי אינטרנט פופולריים, עד שתתארגן לנסות לאתר ספקים ואנשי מכירות, תמצא רשת שיווק מרושתת ומיומנת שעוקפת אותך בכל צומת שרק תתקרב.
המוצר גדול – אבל מי שירוויח ממנו אלו יהיו הסינים. שמע לי – רד מזה. המשחק הזה לא בשבילך.
חזרתי הביתה מטושטש לגמרי. כזו מקלחת צוננים לא תכננתי. לא יכולתי להתאפק, הרמתי טלפון לדן, סיפרתי לו על השיחה עם יוסי. לא ידעתי שדרכתי לו על יבלת. הוא כל כך נפגע. "למה הלכת ליוסי הזה? הוא לא נורמאלי, ידוע כחולה פראנויה. אם תשמע לאנשים האלו תישאר עני ואומלל כל החיים. אני אומר לך שמדובר ברעיון גאוני וצריך להפסיק לחשוש ולפחד. חייבים לקפוץ למים".
הצעתי לו להיפגש עם יוסי. אמרתי לו: "אני לא יכול להסביר לך את מה שיוסי אמר כל כך טוב. דבר אתו ישירות".
"מה פתאום שאני אלך ליוסי?! אולי שהוא יבוא אלי? מה הוא מבין בתחום של פטנטים? אני אמצא לך יועצים עסקיים שישמחו להכין לך תכנית עסקית מקצועית והגיונית, הם יציגו את הסטארטאפ שלך כראוי בועדה של החממה, אין לי ספק שיאשרו אותך. ואם הם לא יאשרו, יש עוד הרבה קרנות הון סיכון שודאי ישתכנעו מהמוצר".
לא היה צריך להשקיע הרבה כוחות לשכנע אותי שוב. קיבלתי את דבריו שנאמרו בבטחון רב, וביקשתי ממנו שימצא עבורי את היועץ המתאים. נפגשתי עם מאיר. הצגתי את הרעיון, את הכדאיות, את קובץ האקסל של דן. ומה אומר לי מאיר?
"אם אתה רוצה תכנית עסקית לחממות, אני מוכן להכין לך, אבל אני מתנה את זה בכך שתשתמש בה לצורך גיוס משקיעים פרטיים".
והוא הסביר: "כל עוד מדובר בכספים ממשלתיים, אשר חברי הוועדה של החממות בוחנים זאת ומאשרים את ההשקעה, אני מוכן לחתום על הכדאיות הכלכלית של המיזם. אבל אני חושש שהם לא יאשרו. ואז תעשה מה שלצערי עושים רבים אחרים, משווקים את הסטארטאפ שלהם לציבור הרחב והתמים. לזה אני לא מוכן להיות שותף.
מוצר סטארטאפ שלא קיבל את המימון מהמדען הראשי, זהו מוצר שאין לו סיכוי. כשם שלא תחפש יהלום באשפה, הגם שיתכן ואחד למיליארד חיפושים יימצא יהלום שהושלך בטעות, כך אל תשקיע ברעיונות ובפטנטים של פרטיים שלא אושרו וקודמו ע"י מומחים בתחום. הכסף לא נמצא שם.
זה לא שהרעיון לא נכון, הוא פשוט לא יצליח בגלל תנאי השוק והתחרותיות הלא הגיונית. מי שכן מרוויחים מהפטנטים, ומרוויחים טוב, אלו הם רושמי הפטנטים. הם משדלים את הלקוחות התמימים כאילו אם רק יבצעו רישום יהפכו לאחד מעשירי תבל. אני רואה בזה סוג של רמאות בהיתר".
מאיר כתב לי תכנית עסקית. תכנית סבירה והגיונית, פחות מרשימה מזו של דן, אבל בכל אופן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, מה רע? שילמתי עליה עוד 5,000 ₪. הגעתי לועדה של החממה, הצגתי את הפטנט שלי בפני הגורמים המומחים.
ומה היתה התשובה? – לא התקבלת. אנחנו לא מוכנים להשקיע במוצר הזה.
חזרתי לדן. והוא, שאני לא מקטלג אותו כנוכל, לאורך החודשים האחרונים עשה מאמצים גדולים שאתקבל לחממה ואצליח לקדם את הפטנט, אבל הוא כל כך בוטח בעצמו. מה הוא יעץ לי? – "תפרסם בעיתונות על הסטארטאפ שלך, תגייס משקיעים פרטיים. זו לא בעיה. מעצבים מודעה מרשימה, מציגים למשקיעים את המוצר, הם משתכנעים ומשקיעים. יש לי הרבה ניסיון בזה".
זה כבר לא הייתי מסוגל לעשות. גם בגלל ההתניה של מאיר, אבל גם בגלל הישירות של עצמי.
היה לי קשה לעצור. אחרי הכל, השקעתי כבר עשרות אלפי שקלים שהלכו לטמיון. שלא לדבר על השעות, שבחישוב מצטבר נראה לי כבר הגיעו לכמה חודשים מלאים שאבדו לטמיון. היה לי חשוב לנסות להציל משהו. אבל הבנתי שעדיף להיות עני קטן, מאשר עני עוד יותר גדול. צריך לעצור בזמן. אם הפסדתי כסף, לא אקנה כרטיס הגרלה בשביל לכסות על ההפסד. אלך ברגל במקום באוטובוס, אקח אוטובוס במקום במונית, אבל לא אשקיע עוד כספים לכסות את ההשקעה שאבדה.
ההבנה הזו, של הצורך לדעת מתי לעצור, הייתה נקודת מפנה. החלטתי לחתוך, להבין את הגבולות, ולמנוע מעצמי להיכנס לשלולית נוספת של הפסדים.
בתקופה שבה עסקתי סביב הפטנט, פגשתי והכרתי הרבה מפתחי פטנטים. קשרתי עמם לא מעט קשרים. לעיתים אני רואה פטנטים המתפרסמים בעיתונות, וכשאני יודע בוודאות שהם היו בוועדות ונדחו, אני מתפוצץ. התקשרתי לאחד המפרסמים לאחרונה, שאלתי אותו למה הוא פונה לציבור ולא לגורמי מימון מוסדיים, והוא ענה לי - "בגלל שאני רוצה לחסוך בעלויות. הקרנות גובות אחוזים גבוהים ואני נותן למשקיעים פחות." נשמע טוב, אבל ברור לי שהוא משקר. אף אחד לא פונה לפרטיים לפני שמיצה את המוסדיים.
העלות לגייס משקיעים פרטיים, גבוהה יותר מאחוזי הרווח הכי גדולים שיבקשו המוסדיים. שלא לדבר על הקושי הטכני והאנרגיות האין-סופיות לשכנע עוד ועוד משקיעים קטנים.
צריך שיהיה ברור. כשם שאף אדם לא ישקיע את כספו בפיתוח תרופה למחלת הסוכרת שהמציא איזה פועל בניין פשוט ללא הכשרה מתאימה, כך אל תשקיע במוצר חדשני שלא עבר את תהליכי הבקרה המקצועיים. צריך להכיר את השוק היטב בשביל לדעת היכן למצוא את הבאגים. אין בנק שנותן הלוואות לסטארטאפ. כי רוב הסטארטאפים לא מצליחים.
אין לי ספק שכל הצעה להשקעה בסטארטאפ המשווקת בעיתונות עמדה קודם לכן במבחן של מומחים ואנשי מקצוע מעולים. אם הם היו מאמינים במוצר, היה בידם את היכולת לממן את כל ההשקעה הנדרשת, ולא היה נדרש הקמפיין הפרסומי לגייס פרטיים. אם המומחים לא מוכנים להניח על זה כסף, ודאי שאדם פרטי לא אמור להניח על זה כסף.
שאלו עשיר אחד: "כיצד נהיית עשיר?" - הוא השיב: "בגלל ההחלטות הנכונות." שאלו בשנית: "אבל איך ידעת לקבל את ההחלטות הנכונות?" - הוא השיב: "מהנסיון של ההחלטות השגויות."

המסקנות שלי:

1. לא להשקיע לפני שמתייעצים עם יועץ מקצועי שהוא נטול אינטרסים לעסקה.
2. אם יש לך 100,000 ₪ להשקעה, עדיף להוציא 5,000 ₪ מתוכם לייעוץ ולהישאר בהשקעה של 95,000 ₪, מאשר להשקיע את כל המאה אלף ולהישאר בלי כלום.
3. לא להתקרב להשקעה בסטארטאפ מכל סוג שהוא.
4. מוצר סטארטאפ הוא כמו ילד קטן. צריך כל הזמן השקעה ותחזוק. זה לא מוצר מדף שאתה מייצר ופורש למנוחה. כל הזמן צריך שיפורים ועדכונים, לעדכן רישום פטנט ולשלם אגרות.
5. גובה השכר בעולם ההייטק גבוה מאד. כך שאם אתה מחפש אנשי מקצוע טובים, העלויות הפעלה והתחזוק יעלו מאוד.
6. גם אם מספרים לך על אדם שהשקיע בסטארטאפ והתעשר, אל תתפתה. חריגים יש תמיד. על כל הצלחה יש עשרות ואולי אף מאות כישלונות.
7. כשהעסקה טובה, לא צריך לרדוף אחרי משקיעים. ודאי לא צריך לפרסם בעיתונות. הכסף מגיע בשיטת החבר מביא חבר. יש הרבה קרנות שמחפשות את ההשקעות הטובות.
8. לא ליצור יחסי חברות עם שותף לעסקה. אני יצרתי סוג של יחסי חברות עם דן, וכמעט נפלתי רק בגלל שלא היה נעים לי לאכזב אותו.
9. זכור: השוחד מעוור את החכמים. תאוות הממון, והחלום על העושר, יכולים לעוור את עינינו ולסמא את שכלנו.
10. אם כבר נפלת בסכום של כסף, תכיל את הכישלון ותתקדם הלאה. אל תנסה להרוויח את מה שהפסדת. זה עלול להיות על חשבון אחרים.

[אבי ה-נערה]

לא יודע מי הכותב, אבל תאמר לו 'ששלחו לך' שהכתיבה בחסד עליון וכאחד שהיה לו קשר לעולמות אלו מהזוית של VCf אז אין מדוייק מזה, ולצערי ציירת ציור עדין בתוצאה, ישנן תוצאות גרועות בהרבה.

[פלוס]

@אבי-ה-נערה כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

שהכתיבה בחסד עליון

ב"ה הניסוח שלי.

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.
בטוחני כי זה נושא מדמם,
שחשוב לשים עליו מודעות!!

[טריידר]

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

בטוחני כי זה נושא מדמם,

נסיון הנפקת פטנטים כל כך נפוץ בקרב הציבור החרדי ?

(אגב, הייתי מציע לשנות את הכותרת ליותר קולעת לתוכן, זה לא מלכודת פיננסית כללית, ולא סתם הפסד, יותר בכיוון פטנט וסטארט-אפ (בפרט בתגית)...)

[ניסן עציוני]

@פלוס קראתי מהתחלה עד סוף, כתוב מרתק, מענין וברור, עם מסר חד וחזק, כה לחי.

[ניסן עציוני]

@טריידר כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

נסיון הנפקת פטנטים כל כך נפוץ בקרב הציבור החרדי ?

מניח שהוא מכוון לשיווק האינטסיבי שיש להשקעה בסטארטפים במגזר

[פלוס]

@ניסן-עציוני
זה נשלח אלי בעקבות מיזם כל שהוא ששמו חרט על עצמו את הסיעתא דשמיא (וד"ל), כאשר קרס בקול גדול.
ובעקבות כך שעדיין ישנם (המון!!) פירסומים בעיתונות החרדית, בפרט בעיתון מסוים.

@טריידר כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

נסיון הנפקת פטנטים כל כך נפוץ בקרב הציבור החרדי ?

זה לא העניין של הפטנטים, העניין פה הוא הרעיון הכללי.

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.

[ניסן עציוני]

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

ובעקבות כך שעדיין ישנם (המון!!) פירסומים בעיתונות החרדית, בפרט בעיתון מסוים.

בהחלט
אם תאשר אפרסם את הטור בפלטפורמה שלי.
כמובן עם נתינת קרדיט

[פלוס]

@ניסן-עציוני
בוודאי!
כל דבר שיועיל לציבור,
מה טוב לפרסמו.
ייש"כ לך!!

[פלוס]

משקיעים? קבלו 22 תובנות מהרב מנדל שפרן שליט"א
לפני מספר שנים, שוחח הרב מנדל שפרן שליט"א עם 'בקהילה' על נושא ההשקעות שצמח בציבור החרדי. הרב שפרן, אחד מדייני הדור וידוע בהתמחותו בתחום ההשקעות והעסקאות, הציב מספר נקודות חשובות שחשוב לדעת כשרוצים להשקיע.

1. אם מישהו אומר לך "אל תגיד לאף אחד" או "זה סוד" – התרחק מיד מהעסקה.
2. הבטחות לרווחים "בטוחים" או "אפס סיכונים" הן לרוב דמיונות במקרה הטוב.
3. הבטחות לרווחים גדולים הן דמיונות או רמאות – דברים כאלו קורים בדרך כלל בעסקאות מסוכנות כמו סמים או נשק, ובטח לא שם הם צריכים אותך.
4. זכור, הרוצה לשקר ירחיק הצעתו – מברכים את בעל הבית שיהיו נכסיו קרובים לעיר.
5. השקעות שמופיעות בעיתונים, בפרסומות או מודעות קטנות, הן לרוב רמאות.
6. אם מצאת סתירה או חור בדבריו של מציע העסקה, או אם יש משפטים כמו "אתה לא תבין", סביר להניח שמדובר ברמאי.
7. אף פעם אל תשקיע אצל אדם צעיר בשנות ה-20 לחייו.
8. גם אם סוחר ידוע פתאום מציע השקעות, יש סיכוי שהוא נקלע לקשיים ומנצל את שמו ורקורד שלו.
9. תמיד תתרחק ממישהו שמתחיל לתרום סכומים גדולים לצדקה או נוהג ברכב יוקרתי.
10. אם אדם מפוקפק מעורב בעסקה, גם אם זה רק בצורה שולית, התרחק ממנה מיד. אל תחשוב שתוכל להרוויח יחד עמו מכל רמאות או גניבה – הוא עשוי לקחת ממך את כל כספך.
11. מי שצריך להגיע למשקיעים קטנים כמוך הוא בקשיים.
12. גם אם אחרים הרוויחו ממנו, זה לא אומר שההשקעה בטוחה או שהיא לא תוביל אותך להסתבכות.
13. אם יש טעויות בחוזה, בכתיבה או בפרטים זניחים, אל תתעלם – זה יכול להיות סימן לעסקה לא אמינה.
14. אין השקעה בלי מסמכים – אין "תורה שבעל פה" בעסקים.
15. אל תחתום על עסקה בלי עורך דין אמין מטעמך, ולא עורך דין שהציע לך מציע העסקה.
16. לעולם אל תחתום על עסקה מבלי לחכות לפחות מספר ימים, גם אם נראה שהעסקה בוודאי תברח לך, לפחות הכסף ישאר אצלך.
17. אל תעשה עסקה שאשתך לא מסכימה לה.
18. תמיד התייעץ עם מישהו מבין בתחום, שלא מעורב בעסקה, כמו רב, חבר טוב או יועץ מקצועי.
19. אם הרב שלך שלל את ההשקעה, כדאי להקשיב. עצם העובדה שהוא שלל את העסקה היא סיבה מספיק.
20. התרחק מאנשים שעוסקים בהימורים או סוחרים במניות – הם עלולים להכניס אותך לסיכון גדול.
21. אנשים עם "מידע פנימי" על מניות עשויים להיות שבויים באמונות שגויות.
22. חשב אם יכול להיות: בהשקעה של 20 אלף דולר שלך. עד שהכסף מגיע ליעד, דרך הסוכן וסוכן המשנה וכו', נשארים עם עשרת אלפים דולר לעצם ההשקעה. אם הצפי הוא 100 אחוז, כלומר 40 אלף דולר, הוא להרוויח 400 אחוז (שכן לעסק הגיע רק 10 אלפים דולר). כל זה אחרי מסים (40 35- אחוז), היטלים, החלפות מטבע. הוצאות ניהול משרד, רו״ח, עורכי דין ורווחים ש׳הסוחר הגדול׳ צריך להרוויח. כלומר בלא פחות מ- 800 אחוז. האם זה יכול להיות?

22 תובנות.pdf

[ניסן עציוני]

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

@ניסן-עציוני
בוודאי!
כל דבר שיועיל לציבור,
מה טוב לפרסמו.
ייש"כ לך!!

אנשים כותבים לי שזה טור מתוך הספר תקציב המשפחה של אריה ליבוביץ מיד שמשון
זה שלך או שלו?

[טריידר]

פוסט זה נמחק!

[פלוס]

@ניסן-עציוני
מעניין לדעת,
תוכל לשלוח כאן,
כי שלחו הסיפור בצורה כזאת עם הרבה שגיאות (נראה כאילו הוציאו אותו מתוך סריקה של פי די אף או משהו כזה)
וערכתי אותו כמסת ידי.
אשמח שתעלה אותו כאן.

[פלוס]

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

אכן ובעז"ה, עם המשך הזמן אכתוב עוד רבות בנושא כאוב זה.

חומר חשוב לפניכם, אשתדל להביא עוד!

הרצאה מאת הרב איצ'ה.pdf
המושלם _פתאום זרמו אליו כמויות של כסף. הוא התחיל לחיות כמו מיליונר - וקנה סוויטות ומכוניות -...pdf
נוכל.pdf

[אריק]

@פלוס
המאמר הוא של הרב אריה ליבוביץ'
התפרסם ביתד נאמן.

מילא לפרסם בלי קרדיט,
אבל לגנוב אותו?

[טריידר]

@אריק כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

המאמר הוא של הרב אריה ליבוביץ'

אגב, האם הרב ליבוביץ מפרסם סיפורים כאלה מכיון שהגיעו אליו באופן מדויק כמו שנכתב,

או שזה יותר בכיוון הסברה מוחשית לתועלת מודעות הציבור...?

[אריק]

@טריידר

אין לי מושג.

[פלוס]

@אריק

@ניסן-עציוני כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

אנשים כותבים לי שזה טור מתוך הספר תקציב המשפחה של אריה ליבוביץ מיד שמשון
זה שלך או שלו?

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

(סיפור ששלחו לי)

@פלוס כתב בהפסדתם כסף? אז זהו, שלא: איך להימנע מהמלכודות הפיננסיות:

תוכל לשלוח כאן,
כי שלחו הסיפור בצורה כזאת עם הרבה שגיאות (נראה כאילו הוציאו אותו מתוך סריקה של פי די אף או משהו כזה)
וערכתי אותו כמסת ידי.
אשמח שתעלה אותו כאן.

[אריק]

זה המקור, של הרב אריה ליבוביץ',
ניתן למצוא גם באתר של גמ"ח יד שמשון:

פטנט - איך לגנוב כסף מתמימים

המצאתי פטנט.
הוא עדיין סודי. לא אגלה כעת את מהותו, אולי עוד יום אחד אצליח לעשות ממנו כמה פרוטות. רק אציין כי מדובר במוצר שכרוב פשטותו כך גודל גאונותו. בעתיד, כשייצרו אותו, לא יאמינו שפעם העולם היה נראה אחרת.
לא מדובר במוצר הפונה לתושבי מדינה בודדת. ודאי לא לקבוצת אוכלוסייה כזו או אחרת. המוצר הינו בעל כוח קנייה עולמי. חוצה גבולות ויבשות. כל יושבי תבל, על קרוב לעשרת מיליארד תושביו, עשויים למצוא ענין רב ברכישת המוצר.
ככל שחשבתי יותר על הפטנט, על המהפכה שאני הקטן הדר בדירה פצפונת עם משכנתא שלא נגמרת, עתיד לחולל בעולם, כך עפתי על כנפי הדמיון. לפי החישובים שערכתי, תוך נקיטת גישה הכי פסימית שהצלחתי להעלות על דעתי, הנתונים הצביעו על רווח של מאות אלפי שקלים! ועד לכדי עשרות מיליוני שקלים בשנה!!!
לא אכעס על מי שבשלב זה ירים גבה ויאמר לעצמו, נעבעך. עוד מדומיין. מה הוא חושב לעצמו. זה בסדר גמור לחשוב כך... אני במקומו, הייתי שולח לאשפוז בכפייה... אך אם יראה את קבצי האקסל המורכבים שהפקתי, את עשרות המאמרים והמחקרים שניתחתי, יבין שגם אם ראשי בשמים, עדיין רגליי נטועות עמוק בארץ.
אמרתי לעצמי, בדבר הזה צריך להיות זהירים וחכמים. חייבים להתייעץ עם מומחים ומקצוענים. אך עם מי אוכל להתייעץ ולשתף אותו בסודי הגדול. הן אני נותן בידו מידע ששווה מאות מיליוני שקלים. אולי גם מיליארדים. מי יודע, אולי יבגוד בי.
מהבירורים שערכתי, הסתבר לי שבשלב הראשון חייבים לרשום את ההמצאה כפטנט. כל עוד לא עוגנו הזכויות שלי בפטנט רשום על שמי, אני עלול להפסיד את המוצר לחברה אחרת שעוד יכולה לרשום את המוצר על שמה ולנשל אותי מכל זכות. אולי אף לתבוע אותי על הפרת זכויות יוצרים...
אך לא די לרשום כפטנט רק במדינה אחת, הן כפי שציינתי, המוצר הוא אוניברסלי. יכול להועיל לכל אדם, בכל מקום, ללא הבדל דת או גזע, מין וצבע. יש לרשום אותו גם באיחוד האירופי ובארה"ב - לפחות. עדיף אף ברוסיה, הודו, סין ויפן.
קיבלתי המלצות חמות על עו"ד ידוע המתמחה ברישום פטנטים. נקרא לו אהוד (שם בדוי).
פגישת ההכרות עם אהוד עלתה לי 500 ₪, אבל זה היה שווה כל שקל. מצאתי את האיש המתאים. מעבר לאישיותו הכובשת, רישום פטנטים זה המקצוע שלו. הוא עוסק בתחום כבר שנים רבות. במילים קצרות הסביר לי על החשיבות של רישום פטנט, ועבר אתי על השלבים הנדרשים.
מה שמיוחד אצלו, שהוא נותן מעטפת כוללת עד לרישום סופי ואף מעבר לכך. החל מבדיקה אם המוצר כבר קיים ומה הם המקבילים שלו. משרטט ומגיש לרשם, מסייע למקסם את הרעיון. מחבר אותך לגורמי מימון, מכין את הפטנט לקראת ייצור, יכול לעצב ולהפיק סרטון תדמית מקצועי.
בקיצור, האיש הנכון, במקום הנכון.
רק מה, כגודל מקצועיותו, כך גודל תאבונו הכספי. כל שלב מתומחר בנפרד, ובסך הכל הסכומים נעים בין עשרות אלפי שקלים, ועד מאות אלפים.
חתמתי אתו על ההסכם. כאשר השלב הראשון כולל רק את ההגשה הראשונית לרישום הפטנט בארץ. זהו רישום זמני. מה שנקרה provisional. וככל שיושלם הרישום אשלם סכום נוסף.
לפי הכללים - לאחר רישום מלא של הפטנט, לא ניתן לשפר ולייעל את המוצר. כך שאם עלה בדעתך שכלול ושיפור למוצר, עליך לבצע רישום מחודש של הפטנט. אין אפשרות לשדרג פטנטים. לכן הצורה הנכונה היא לרשום תחילה במצב 'פרובישיונאל', ובתוך שנה לסיים את השכלולים והשיפורים עד למוצר מוגמר.
במסגרת ההסכם חתמתי עם העו"ד על הסכם סודיות, ורק לאחריו שיתפתי אותו בפרטי ההמצאה, ובנתונים העסקיים אותם ליקטתי בכוחות עצמי.
אהוד, שכבר שמע במשך חייו פטנט או שניים, היה נראה מופתע לחלוטין. נענע את ראשו בהתפעלות, עצם את עיניו תוך כדי שריקות קצובות ורגועות, ובסיומן תופף על השולחן תפיחות רבות משמעות. "מדובר במוצר מהפכני, זה נשמע טוב מאוד" - אמר.
במיומנות ובמומחיות החל להזין נתונים לקובץ אקסל, תוך שעורך חישובים ראשוניים על גודל קהל היעד, עלות פיתוח וייצור ראשוני, הערכת עלות ייצור לפריט בודד, מחיר המוצר למכירה לספקים לפני מע"מ, הוסיף הוצאות שונות ליתר בטחון. והנה, כצפוי, השורה תחתונה מצביעה על רווח של מיליוני שקלים בכל שנה.
"עם כאלו נתונים מרשימים אוכל לחבר אותך בקלות לגורמי מימון ענקיים. אלו יזרימו כספים בלי גבול לקידום וייצור הפטנט. אמנם ייקחו אחוזים נכבדים מהרווחים, אבל שווה ביותר. אף פעם לא אוכלים את העוגה לבד", אמר אהוד.
אנחת רווחה פרצה מלבי. כל כך שמחתי שגם הוא בראש שלי. פחדתי שאני נופל על עו"ד בלי מעוף וכנפיים. מאלו שסבורים שניתן להרוויח כסף רק מלהיות שכיר בסיסי. באינטואיציה שלי היה ברור לי ש'יש לי את זה'. יש לי את הקלף המנצח. רק נותר לי לשכנע את כל העולם.
כעת, פגשתי מומחה ענק, שלא רק ש'הסכים' לרעיון שהצגתי בפניו, אלא אף הוסיף ברוחב לבו מחמאות ועידוד שהיו לי למרפא נפש. ועוד יחבר אותי לגורמי מימון!!! מי היה מאמין. כמה לבטים, רגעי ספקות ומשבר עברתי. עתה מתברר שצדקתי.
גם קובץ האקסל, הטבלאות והמספרים, נטולי רגשות ואינטרסים, מחייכים לעומתי. כאילו אומרים לי בלי קול: שמחים אתך בעושרך שכבר החל זורם לכיוונך.
סימנתי לעצמי את ה'וי' הראשון בדרך לפסגת האוורסט.
כעת נדרשתי לשלם לאהוד את המקדמה בסך עשרת אלפים שקלים שביקש. לשם כך נאלצתי ליטול הלוואה נוספת. עודי ממתין בתור לפקיד הבנק צחקתי בלבי, דמיינתי את היום בו יראיינו אותי על עושרי האגדי, ואספר בפאתוס על הרגעים האלו בהם אני עומד כעת כעני בפתח לבקש עוד הלוואה נושאת ריבית רצחנית, ובתוך תוכי אני יודע שאו-טו-טו הגלגל מתהפך למעלה למעלה.
רעייתי, שפחות התלהבה מכל הענין, ניסתה לעצור אותי ממרוצתי, אך ללא הצלחה יתירה. רק בדבר אחד הגענו להסכמה, שחובה להתייעץ עם איש שמבין בעסקים שכאלו. אני צידדתי שבהתייעצותי עם אהוד יצאתי ידי חובה, חבל לבזבז כסף על יועצים. אך היא התעקשה על גורם נוסף שאין לו קשר עסקי לקידום הפטנט.
בויכוחים כגון אלו המנצח תמיד היה - ה'צודק', שבאופן מקרי זה היה תמיד - אני.
הישועה הגיעה לרעייתי ממקום לא צפוי. אהוד בישר בשמחה שרשם אותנו ואף התקבלנו לחממה הטכנולוגיות מטעם המדען הראשי. הוא הסביר שמדובר בקרן במימון ממשלתי המסייעת ליזמים צעירים לפתח מוצרים חדשים. אך לשם קבלת מימון צריך להציג את המוצר בפני ועדה של מקצוענים בתחום הפטנטים, וככל שאלו ישתכנעו שאכן מדובר במוצר עם עתיד, ייפתחו בפנינו תקציבים בסדרי גודל שלא יאומנו. חשוב למדינת ישראל לפתח חדשנות.
כחלק מהמסמכים הנדרשים להגשת הבקשה יש להציג תכנית עסקית לפטנט. מדובר במסמך אותו כותב יועץ עסקי עם הכשרה מתאימה, בה הוא מחשב את כל ההיבטים של סיכויי המוצר להצליח.
שכרתי את שירותיו של יועץ עסקי ידוע. נקרא לו יוסי (שם בדוי). אמרו לי עליו, שאם חברי הועדה רואים שהוא חתום על המסמך, הם כמעט תמיד מאשרים את המוצר. נחשב למומחה ובר סמכא.
היה קצת קשה להגיע אליו, הוא עסוק מאוד ולא מתעסק ב'קטנות'. אבל כבר אמר מי שאמר - 'אלו שרוצים, טובים יותר מאלו שיכולים'.
הגעתי מצוייד בכל האנרגיות והבטחון-עצמי, בתוספת התרשימים וקובץ האקסל שהכין לי עו"ד אהוד - המומחה ברישום פטנטים. תיק מלא חומר המשכנע גם את הפסימיסטים הרואים את העולם רק בצבעי הנשר והאפר, בכדאיות ההשקעה בפיתוח הפטנט.
הצגתי את מרכולתי באריכות. את המוצר. את קהל היעד. את עלויות הייצור ואת הרווחים הצפויים.
יוסי שמע, הקשיב בדומיה, האזין בכובד ראש, שרבט לעצמו נקודות למחשבה, אך פניו נותרו חתומות. המתנתי לראות אותו קולט נכון את התמונה, מצטרף לצוות השותפים להצלחה, אבל רגע זה בושש מלהגיע.
עם סיום דברי, חייך אלי באדיבות, יישר אלי את מבטו, חיכך בגרונו, ואמר: "הרעיון גדול, הברקה גאונית, אבל... אבל לא נראה שתוכל להרוויח ממנו שקל".
כמעט התעלפתי. הרגשתי כאילו חטפתי סטירת לחי.
יוסי הוסיף - "אסביר לך למה אני חושב כך. זה לא בגלל שהרעיון לא טוב. רק השחקנים הקיימים בשוק יאכלו אותך. אתה תיפול בשיווק.
תעבוד במשך שנים לייצר את המוצר, תשקיע מאות אלפי שקלים ברישום הפטנט בייצורו ובפיתוחו, לאורך השלבים השונים עד להבאת המוצר לגמר תידרש להעסיק עשרות אנשים שיגבו ממך כספים לא מבוטלים על שירותיהם, ומי יודע אם לא יהיו בהם רמאים שאף יעקצו אותך. אבל כל זה עוד נסבל והגיוני.
הבעיה הגדולה, ברגע שתגיע לשיווק. ישנן חברות בסין ובעוד מקומות בעולם שעיסוקם זיוף וגניבה. אלו עוקבים בדריכות אחר כל מוצר שיש לו סיכוי. מהרגע שהם מחליטים לייצר עד שהמוצר בשיווק לא עובר חודש ימים.
הם מומחים לעקוף את הבעיות החוקתיות שיש ברישום פטנט. הם מייצרים את אותו מוצר בשינוי קטן המספיק בשביל להגדיר זאת כמוצר שונה. מספיק גודל או עיצוב מעט שונה וכבר הפטנט לא עוזר לך כלום.
גם אם ייצרו העתק מדוייק, תאלץ לשכור סוללה של עו"ד שתפקידם לאתר מתוך שני מיליארד סינים מי הוא זה שגנב את זכויות היוצרים שלך. הם מקימים 'חברת בת' של 'חברת בת' של 'חברת בת', עם כמה בעלים שקשה לדעת מי קשור להפרת הזכויות. וגם כשיאתרו, תמיד ימצאו שזה איש קש שאין לו כל נכס שיהיה ניתן לגבות ממנו את הקנסות.
המחירים שהם יגבו על המוצר הזה יהיו כל כך נמוכים, שלא תוכל בשום אופן לעמוד בתחרות. הם ישווקו את זה ברבבות באתרי אינטרנט פופולריים, עד שתתארגן לנסות לאתר ספקים ואנשי מכירות, תמצא רשת שיווק מרושתת ומיומנת שעוקפת אותך בכל צומת שרק תתקרב.
המוצר גדול - אבל מי שירוויח ממנו אלו יהיו הסינים. שמע לי - רד מזה. המשחק הזה לא בשבילך".
חזרתי הביתה מטושטש לגמרי. כזו מקלחת צוננים לא תכננתי. לא יכולתי להתאפק, הרמתי טלפון לאהוד, סיפרתי לו על השיחה עם יוסי.
לא ידעתי שדרכתי לו על יבלת. הוא כל כך נפגע. "למה הלכת ליוסי הזה? הוא לא נורמאלי, ידוע כחולה פראנויה. אם תשמע לאנשים האלו תישאר עני ואומלל כל החיים. אני אומר לך שמדובר ברעיון גאוני וצריך להפסיק לחשוש ולפחד. חייבים לקפוץ למים".
הצעתי לו להיפגש עם יוסי. אמרתי לו: "אני לא יכול להסביר לך את מה שיוסי אמר כל כך טוב. דבר אתו ישירות".
"מה פתאום שאני אלך ליוסי?! אולי שהוא יבוא אלי? מה הוא מבין בתחום של פטנטים.
אני אמצא לך יועצים עסקיים שישמחו להכין לך תכנית עסקית מקצועית והגיונית, הם יציגו את הסטרטאפ שלך כראוי בועדה של החממה, אין לי ספק שיאשרו אותך. ואם הם לא יאשרו, יש עוד הרבה קרנות הון סיכון שודאי ישתכנעו מהמוצר".
לא היה צריך להשקיע הרבה כוחות לשכנע אותי שוב. קיבלתי את דבריו שנאמרו בבטחון רב, וביקשתי ממנו שימצא עבורי את היועץ המתאים.
נפגשתי עם מאיר. הצגתי את הרעיון. את הכדאיות. את קובץ האקסל של אהוד. ומה אומר לי מאיר?
"אם אתה רוצה תכנית עסקית לחממות, אני מוכן להכין לך, אבל אני מתנה אתך שלא תשתמש בה לצורך גיוס משקיעים פרטיים".
והוא הסביר: "כל עוד מדובר בכספים ממשלתיים, אשר חברי הועדה של החממות בוחנים זאת ומאשרים את ההשקעה, אני מוכן לחתום על היתכנות כלכלית של המיזם. אבל אני חושש שהם לא יאשרו. ואז תעשה מה שלצערי עושים רבים אחרים, משווקים את הסטרטאפ שלהם לציבור הרחב והתמים. לזה אני לא מוכן להיות שותף.
מוצר סטרטאפ שלא קיבל את המימון מהמדען הראשי, זהו מוצר שאין לו סיכוי. כשם שלא תחפש יהלום באשפה, הגם שיתכן ואחד למיליארד חיפושים יימצא יהלום שהושלך בטעות, כך אל תשקיע ברעיונות ובפטנטים של פרטיים שלא אושרו וקודמו ע"י מומחים בתחום. הכסף לא נמצא שם.
זה לא שהרעיון לא נכון, הוא פשוט לא יצליח בגלל תנאי השוק והתחרותיות הלא-הגיונית.
מי שכן מרוויחים מהפטנטים, ומרוויחים טוב, אלו הם רושמי הפטנטים. הם משדלים את הלקוחות התמימים כאילו אם רק יבצעו רישום יהפכו לאחד מעשירי תבל. אני רואה בזה סוג של רמאות בהיתר".
מאיר כתב לי תכנית עסקית. תכנית סבירה והגיונית, פחות מרשימה מזו של אהוד, אבל בכל אופן כמה עשרות אלפי שקלים בחודש, מה רע? שילמתי עליה עוד 5,000 ₪. הגעתי לועדה של החממה, הצגתי את הפטנט שלי בפני הגורמים המומחים.
ומה היתה התשובה? - לא התקבלת. אנחנו לא מוכנים להשקיע במוצר הזה.
חזרתי לאהוד. והוא, שאני לא מקטלג אותו כנוכל, לאורך החודשים האחרונים עשה מאמצים גדולים שאתקבל לחממה ואצליח לקדם את הפטנט, אבל הוא כל כך בוטח בעצמו. מה הוא יעץ לי - "תפרסם בעיתונות על הסטרטאפ שלך, תגייס משקיעים פרטיים. זו לא בעיה. מעצבים מודעה מרשימה, מציגים למשקיעים את המוצר, הם משתכנעים ומשקיעים. יש לי הרבה נסיון בזה".
זה כבר לא הייתי מסוגל לעשות. גם בגלל ההתנייה של מאיר, אבל גם בגלל הישרות של עצמי.
היה לי קשה לעצור. אחרי הכל השקעתי כבר עשרות אלפי שקלים שהלכו לטמיון. שלא לדבר על השעות, שבחישוב מצטבר נראה לי כבר הגיעו לכמה חודשים מלאים שאבדו לטמיון. היה לי חשוב לנסות להציל משהו.
אבל הבנתי שעדיף להיות עני קטן, מאשר עני עוד יותר גדול. צריך לעצור בזמן. אם הפסדתי כסף, לא אקנה כרטיס הגרלה בשביל לכסות על ההפסד. אולי אלך ברגל במקום באוטובוס. באוטובוס במקום במונית, אבל לא אשקיע עוד כספים לכסות את ההשקעה שאבדה.
בתקופה שבה עסקתי סביב הפטנט, פגשתי והכרתי הרבה מפתחי פטנטים. קשרתי עמם לא מעט קשרים. לעיתים אני רואה פטנטים המתפרסמים בעיתונות, כאשר אני יודע בוודאות שהם היו בוועדות ונדחו, ואני מתפוצץ.
התקשרתי לאחד המפרסמים לאחרונה, שאלתי אותו למה הוא פונה לציבור ולא לגורמי מימון מוסדיים, הוא ענה לי - בגלל שרוצה לחסוך בעלויות. הקרנות גובים אחוזים גבוהים והוא נותן למשקיעים פחות. נשמע טוב. אבל ברור לי שהוא משקר. אף אחד לא פונה לפרטיים לפני שמיצה את המוסדיים.
העלות לגייס משקיעים פרטיים, גבוהה יותר מאחוזי רווח הכי גדולים שיבקשו המוסדיים. שלא לדבר על הקושי הטכני והאנרגיות האין-סופיות לשכנע עוד ועוד משקיעים קטנים.
צריך שיהיה ברור. כשם שאף אדם לא ישקיע את כספו בפיתוח תרופה למחלת הסוכרת שהמציא איזה פועל בנין פשוט ללא הכשרה מתאימה, כך אל תשקיע במוצר חדשני שלא עבר את תהליכי הבקרה המקצועיים. צריך להכיר את השוק היטב בשביל לדעת היכן למצוא את הבאגים.
אין בנק שנותן ליווי בנקאי לסטרטאפ. כי רוב הסטרטאפים לא מצליחים.
אין לי ספק שכל הצעה להשקעה בסטרטאפ המשווקת בעיתונות, עמדה קודם לכן במבחן של מומחים ואנשי מקצוע מעולים, שאם היו מאמינים במוצר, היה בידם את היכולת לממן את כל ההשקעה הנדרשת, ולא היה נדרש הקמפיין הפרסומי לגייס פרטיים. אם המומחים לא מוכנים להניח על זה כסף, ודאי שאדם פרטי לא אמור להניח על זה כסף.
שאלו עשיר אחד: כיצד נהיית עשיר? - הוא השיב: בגלל ההחלטות הנכונות.
שאלו בשנית: אבל איך ידעת לקבל את ההחלטות הנכונות? - הוא השיב: מהנסיון של ההחלטות השגויות.
המסקנות שלי:

לא להשקיע לפני שמתייעצים עם יועץ מקצועי שהוא נטול אינטרסים לעסקה.
אם יש לך 100,000 ₪ להשקעה, עדיף להוציא 5,000 ₪ מתוכם לייעוץ ולהישאר בהשקעה של 95,000 ₪, מאשר להשקיע את כל המאה אלף ולהישאר בלי כלום.
לא להתקרב להשקעה בסטרטאפ מכל סוג שהוא.
מוצר סטרטאפ הוא כמו ילד קטן. צריך כל הזמן השקעה ותחזוק. זה לא מוצר מדף שאתה מייצר ופורש למנוחה. כל הזמן צריך שיפורים ועדכונים. לעדכן רישום פטנט ולשלם אגרות.
גובה השכר בעולם ההייטק גבוה מאוד. כך שאם אתה מחפש אנשי מקצוע טובים העלויות הפעלה והתחזוק יקרים מאוד.
גם אם מספרים לך על אדם שהשקיע בסטרטאפ והתעשר, אל תתפתה. חריגים יש תמיד. על כל הצלחה יש עשרות ואולי אף מאות כישלונות.
כשהעסקה טובה, לא צריך לרדוף אחרי משקיעים. ודאי לא צריך לפרסם בעיתונות. הכסף מגיע בשיטת החבר מביא חבר. יש הרבה קרנות שמחפשים את ההשקעות הטובות.
לא ליצור יחסי חברות עם שותף לעסקה. אני יצרתי סוג של יחסי חברות עם אהוד, וכמעט נפלתי רק בגלל שלא היה נעים לי לאכזב אותו.
זכור. השוחד מעוור עיני חכמים. תאוות הממון, והחלום על העושר, עלולים לעוור את עינינו ולסמא את שכלנו.
אם כבר נפלת בסכום של כסף, תכיל את הכשלון ותתקדם הלאה. אל תנסה להרוויח את מה שהפסדת. זה עלול להיות על חשבון אחרים.

[צופה ומביט]

@אריק בטוחני שהרב @פלוס כפי שאמר, קיבל את המאמר נטול קרדיט והוא 'נעל גדר ופרץ' בתוכן הדברים וזכה לכתוב עליו את שמו.
וכרגע הדברים הובררו בס"ד וזכות ראשונים וקרדיט מלא הוא להרב אריה ליבוביץ.