דילוג לתוכן

למה סירבתי לקבל 250,000 ש"ח במתנה? 🎁🎀

שוק ההון והשקעות
6 6 481 7
  • תארו לעצמכם שאתם עומדים בפני הבחירה הבאה, ויש לכם בדיוק 10 שניות להחליט:

    • אפשרות א': לקבל במתנה, ישר לחשבון הבנק, 250,000 ש"ח במזומן. בלי תנאים, בלי אותיות קטנות. מתנה גמורה.
    • אפשרות ב': לקבל הלוואה של 1,000,000 ש"ח למשך 20 שנה. ללא ריבית, ללא הצמדה למדד, וללא תשלומים חודשיים. אתם פשוט מחזירים שקל בשקל, את כל המיליון, בבת אחת בעוד 20 שנה בדיוק.

    מה הייתם בוחרים?
    אם בחרתם במתנה של רבע מיליון ש"ח, ברכותיי – הרגע הפסדתם מרצון קרוב ל-140,000 ש"ח!!...

    איך זה הגיוני שהלוואה עדיפה על מתנה? התשובה טמונה בסוד הכלכלי הגדול ביותר שהבנקים לא רוצים שתבינו, והוא נקרא: שחיקת ערך הכסף.

    איך המתמטיקה הזו עובדת? (בלי להסתבך עם נוסחאות)
    בואו נתרגם את ה"מיליון שקל" האלה למוצר מוחשי – למשל, דירה קטנה או רכב יוקרה.

    תחשבו על זה ככה:
    • היום: אתם לוקחים את המיליון שקלים מההלוואה וקונים איתם דירה שלמה. אתם נהנים מהנכס, גרים בו או משכירים אותו במשך 20 שנה.
    • בעוד 20 שנה: הגיע הזמן להחזיר את המיליון שקלים. אבל בגלל שהמחירים במשק עלו לאורך השנים (בגלל האינפלציה), המיליון שקל האלה כבר לא קונים דירה. הם קונים אולי... חצי דירה (כוח הקנייה שלהם שווה רק כ-610 אלף ש"ח של היום).

    כאן קורה הקסם: אתם מחזירים לבנק סכום כסף ששווה ערך רק לחצי דירה, אבל אצלכם ביד נשארת דירה שלמה!
    הפער הזה – בין הדירה השלמה שקיבלתם לחצי הדירה שהחזרתם – הוא רווח נקי שלכם בשווי של כ-390,000 ש"ח.
    עכשיו תעשו את החשבון בעצמכם: מה עדיף? לקבל 250,000 ש"ח במתנה, או לתת לאינפלציה למחוק לכם חוב ולהרוויח 390,000 ש"ח?

    אז הבנתם נכון: הלוואה של מיליון ש"ח (בתנאים הנ"ל) עדיפה בהרבה ממתנה של רבע מיליון!
    בגלל ששני הכוחות הכי חזקים בכלכלה עובדים כאן יחד בשבילכם: שחיקת החוב מצד אחד, ופוטנציאל המינוף מצד שני.

    בזמן שהמתנה של ה-250,000 ש"ח הולכת ונשחקת בכל שנה בגלל עליות המחירים (האינפלציה), המיליון שקלים שקיבלתם מאפשרים לכם לקנות כבר היום נכס מניב, להשקיע אותו, וליהנות מהצמיחה שלו במשך 20 שנה – כשבסוף הדרך אתם מחזירים לבנק כסף "זול" וחלש בהרבה.


    💡 איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם?
    במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה.
    הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע:

    1. המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם!

    כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם.

    • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ).
    ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו.

    1. העובר ושב: תפסיקו לתת לכסף לבנק שלכם.

    להשאיר כסף בחשבון העובר ושב, או בחיסכון בנקאי שמניב 0.5%, זו הדרך הבטוחה להפסיד כסף. האינפלציה אוכלת לכם את הכוח של השקל בכל יום מחדש.

    • הצעד המעשי: כסף שאינו מיועד לחירום (3-6 חודשי מחיה) חייב לצאת מהבנק. העבירו אותו לאפיקים שמנצחים את מדד המחירים לצרכן: קרן כספית, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, או מדדי מניות עולמיים (כמו S&P 500). [הכל בכפוף לשיקול דעת, טווח, וכדו'. לא הולך להרחיב ע"ז כאן].

    1. חובות "רעים": לחסל מיד.

    החוק של שחיקת החוב עובד לטובתכם רק כשהריבית נמוכה מאוד או אפסית. הלוואות לכל מטרה, מינוסים בבנק או פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי מגיעים עם ריביות גבוהות ממש שגבוהות בהרבה מהאינפלציה.

    • הצעד המעשי: אל תחכו שהאינפלציה תשחק את החובות האלו. תרכזו מאמץ ותסגרו את המינוס וההלוואות הקטנות כמה שיותר מהר. הם ה"חורים בדלי" שלכם.


    📊 תוכנית פעולה: מאיפה מתחילים היום?
    כדי שלא תצאו מהמאמר הזה רק עם "חומר למחשבה", הנה המשימה שלכם ל-24 השעות הקרובות:

    1. שלב א': כנסו לדו"ח של החשבון שלכם בבנק. בדקו כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    2. שלב ב': בדקו את תיק המשכנתא או ההלוואות שלכם – האם הן צמודות למדד? (אם כן, שבו עם יועץ לבדוק כדאיות מיחזור).

    3. שלב ג': פתחו הוראת קבע קטנה, אפילו של 200 ש"ח בחודש, להשקעה מניבה. ההרגל חשוב יותר מהסכום הראשוני.

    האינפלציה היא לא גזירת גורל – היא פשוט חוק טבע כלכלי. מי שלא מכיר אותו משלם עליו, ומי שמבין אותו גורם לו לעבוד בשבילו.
    הבחירה בידיים שלכם.

    בשורה התחתונה: אל תתנו לכסף שלכם להיעלם!

    המרחק בין האנשים שמפסידים כסף בכל חודש לאלו שרק הולכים ומתעשרים, לא קשור למזל. תאמינו או לא, הוא לא קשור בכלל לסכום המשכורת החודשית! הוא קשור להבנת חוקי המשחק של הכסף. עכשיו, כשאתם מבינים איך האינפלציה עובדת, הבחירה היא שלכם: להמשיך לתת לבנקים וליוקר המחיה לשחוק לכם את העובר ושב, או להתחיל להשתמש בחוקים האלו לטובתכם.

    נחזור לרגע לחידה מהפתיחה. אתם בטח חושבים לעצמכם: "נו באמת, אף אחד לא באמת יציע לי הלוואה של מיליון שקלים בלי ריבית והצמדה". לא קרה כלום שטעיתי בבחירה השגויה.
    אז הנה האמת המטלטלת: אתם כבר קיבלתם את ההחלטה הזו בדיוק.
    בכל פעם שהשארתם כסף משמעותי בעובר ושב, בכל פעם שפתחתם תוכנית חיסכון בנקאית "בטוחה" בריבית אפסית, ובכל פעם שפחדתם להשקיע – אתם בחרתם מרצונכם החופשי באופציה של המתנה הקטנה שנשחקת. למעשה, עשיתם משהו גרוע יותר: נתתם לבנק את המיליון שקל שלכם במתנה, כדי שהוא ישחק אותם על הגב שלכם.
    הבנק לוקח את הכסף שאתם מפחדים לגעת בו, נותן אותו כהלוואות קבועות ומרוויח בדיוק מהשחיקה שאתם מפסידים. המשחק הזה קורה עכשיו, בכל שנייה, בחשבון שלכם. השאלה היחידה היא מתי תפסיקו לממן את הבנק, ותתחילו להרוויח מהחוקים שלו בעצמכם?


    ⏱️ השעון מתקתק (והוא עולה לכם כסף)!

    בזמן שלקח לכם לקרוא את המאמר הזה – בערך 4 דקות – הכסף ששוכב לכם בחשבון הבנק איבד עוד חלקיק מכוח הקנייה שלו. האינפלציה לא לוקחת הפסקות. היא לא מחכה שתהיו "מוכנים" או שיהיה לכם "זמן לעבור על החשבונות". היא מנוע שקט שעובד 24/7 ומכווץ לכם את השווי של השקל.
    אם תסגרו את המאמר הזה ותגידו "נטפל בהשקעות ובמשכנתא בשבוע הבא", אתם פשוט בוחרים להמשיך לדמם כסף. מי שלא נעזר באינפלציה כדי לצמוח, נרמס תחתיה.
    אל תחכו שהכסף שלכם יהיה שווה חצי. קחו שליטה עכשיו.

    כי בעולם הפיננסי אין "וואקום". מי שלא נמצא בצד המרוויח, נמצא בהכרח בצד המפסיד. האינפלציה היא המס הסמוי הכי גדול בהיסטוריה האנושית: היא לא דורשת אישור מהכנסת, היא לא שולחת מכתבים הביתה, אבל היא לוקחת מכם נתח מכל משכורת, מכל חיסכון ומכל שקל.
    החידה שראינו בהתחלה מוכיחה שהכללים שנראים לנו "בטוחים" (כמו לשנוא חובות ולאהוב מזומן בבנק) הם בדיוק הכללים שמשאירים אותנו מאחור. ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם כבר לא יכולים להמשיך לשחק כאילו אתם לא יודעים. הבחירה אם להיות הקורבן של המערכת או המנהל שלה – היא לגמרי שלכם.

    image_b07ea5b.png

  • מאמר מטורף!!!!!
    וואוו.

  • מאמר מעולה
    תמשיך עם עוד מאמרים כאלו מועילים

  • יפה מאד!
    אפשר להוסיף שאם ישקיעו את הכסף בהשקעה שמניבה בממוצע 7%, במתנה יהיה לו אחר ה20 שנה כמיליון ש"ח, ואילו בהלואה ישאר לו לאחר פירעון ההלואה כ- 3 מיליון ש"ח.

  • תארו לעצמכם שאתם עומדים בפני הבחירה הבאה, ויש לכם בדיוק 10 שניות להחליט:

    • אפשרות א': לקבל במתנה, ישר לחשבון הבנק, 250,000 ש"ח במזומן. בלי תנאים, בלי אותיות קטנות. מתנה גמורה.
    • אפשרות ב': לקבל הלוואה של 1,000,000 ש"ח למשך 20 שנה. ללא ריבית, ללא הצמדה למדד, וללא תשלומים חודשיים. אתם פשוט מחזירים שקל בשקל, את כל המיליון, בבת אחת בעוד 20 שנה בדיוק.

    מה הייתם בוחרים?
    אם בחרתם במתנה של רבע מיליון ש"ח, ברכותיי – הרגע הפסדתם מרצון קרוב ל-140,000 ש"ח!!...

    איך זה הגיוני שהלוואה עדיפה על מתנה? התשובה טמונה בסוד הכלכלי הגדול ביותר שהבנקים לא רוצים שתבינו, והוא נקרא: שחיקת ערך הכסף.

    איך המתמטיקה הזו עובדת? (בלי להסתבך עם נוסחאות)
    בואו נתרגם את ה"מיליון שקל" האלה למוצר מוחשי – למשל, דירה קטנה או רכב יוקרה.

    תחשבו על זה ככה:
    • היום: אתם לוקחים את המיליון שקלים מההלוואה וקונים איתם דירה שלמה. אתם נהנים מהנכס, גרים בו או משכירים אותו במשך 20 שנה.
    • בעוד 20 שנה: הגיע הזמן להחזיר את המיליון שקלים. אבל בגלל שהמחירים במשק עלו לאורך השנים (בגלל האינפלציה), המיליון שקל האלה כבר לא קונים דירה. הם קונים אולי... חצי דירה (כוח הקנייה שלהם שווה רק כ-610 אלף ש"ח של היום).

    כאן קורה הקסם: אתם מחזירים לבנק סכום כסף ששווה ערך רק לחצי דירה, אבל אצלכם ביד נשארת דירה שלמה!
    הפער הזה – בין הדירה השלמה שקיבלתם לחצי הדירה שהחזרתם – הוא רווח נקי שלכם בשווי של כ-390,000 ש"ח.
    עכשיו תעשו את החשבון בעצמכם: מה עדיף? לקבל 250,000 ש"ח במתנה, או לתת לאינפלציה למחוק לכם חוב ולהרוויח 390,000 ש"ח?

    אז הבנתם נכון: הלוואה של מיליון ש"ח (בתנאים הנ"ל) עדיפה בהרבה ממתנה של רבע מיליון!
    בגלל ששני הכוחות הכי חזקים בכלכלה עובדים כאן יחד בשבילכם: שחיקת החוב מצד אחד, ופוטנציאל המינוף מצד שני.

    בזמן שהמתנה של ה-250,000 ש"ח הולכת ונשחקת בכל שנה בגלל עליות המחירים (האינפלציה), המיליון שקלים שקיבלתם מאפשרים לכם לקנות כבר היום נכס מניב, להשקיע אותו, וליהנות מהצמיחה שלו במשך 20 שנה – כשבסוף הדרך אתם מחזירים לבנק כסף "זול" וחלש בהרבה.


    💡 איך אתם מיישמים את זה בחיים האמיתיים שלכם?
    במציאות, אף בנק לא ייתן לכם מיליון ש"ח בלי ריבית. אבל ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם יכולים להפסיק להיות אלו שהאינפלציה "עוקצת" אותם, ולהפוך לאלו שמרוויחים ממנה.
    הנה 3 פעולות מעשיות שאתם חייבים לעשות כבר השבוע:

    1. המשכנתא: תקבעו את החוב שלכם!

    כשאתם לוקחים משכנתא במסלולים צמודים למדד, החוב שלכם גדל בכל פעם שהמחירים במשק עולים. המדד מנצח אתכם.

    • הצעד המעשי: כשאתם ממחזרים או לוקחים משכנתא, העדיפו [באם מתאפשר] מסלולים קבועים לא צמודים (קל"צ).
    ברגע שקיבעתם את ההחזר, ככל שהאינפלציה תעלה – השווי האמיתי של החוב שלכם לבנק יתכווץ, בדיוק כמו בחידה שלנו.

    1. העובר ושב: תפסיקו לתת לכסף לבנק שלכם.

    להשאיר כסף בחשבון העובר ושב, או בחיסכון בנקאי שמניב 0.5%, זו הדרך הבטוחה להפסיד כסף. האינפלציה אוכלת לכם את הכוח של השקל בכל יום מחדש.

    • הצעד המעשי: כסף שאינו מיועד לחירום (3-6 חודשי מחיה) חייב לצאת מהבנק. העבירו אותו לאפיקים שמנצחים את מדד המחירים לצרכן: קרן כספית, קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, או מדדי מניות עולמיים (כמו S&P 500). [הכל בכפוף לשיקול דעת, טווח, וכדו'. לא הולך להרחיב ע"ז כאן].

    1. חובות "רעים": לחסל מיד.

    החוק של שחיקת החוב עובד לטובתכם רק כשהריבית נמוכה מאוד או אפסית. הלוואות לכל מטרה, מינוסים בבנק או פריסת תשלומים בכרטיסי אשראי מגיעים עם ריביות גבוהות ממש שגבוהות בהרבה מהאינפלציה.

    • הצעד המעשי: אל תחכו שהאינפלציה תשחק את החובות האלו. תרכזו מאמץ ותסגרו את המינוס וההלוואות הקטנות כמה שיותר מהר. הם ה"חורים בדלי" שלכם.


    📊 תוכנית פעולה: מאיפה מתחילים היום?
    כדי שלא תצאו מהמאמר הזה רק עם "חומר למחשבה", הנה המשימה שלכם ל-24 השעות הקרובות:

    1. שלב א': כנסו לדו"ח של החשבון שלכם בבנק. בדקו כמה כסף שוכב לכם בעובר ושב או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    2. שלב ב': בדקו את תיק המשכנתא או ההלוואות שלכם – האם הן צמודות למדד? (אם כן, שבו עם יועץ לבדוק כדאיות מיחזור).

    3. שלב ג': פתחו הוראת קבע קטנה, אפילו של 200 ש"ח בחודש, להשקעה מניבה. ההרגל חשוב יותר מהסכום הראשוני.

    האינפלציה היא לא גזירת גורל – היא פשוט חוק טבע כלכלי. מי שלא מכיר אותו משלם עליו, ומי שמבין אותו גורם לו לעבוד בשבילו.
    הבחירה בידיים שלכם.

    בשורה התחתונה: אל תתנו לכסף שלכם להיעלם!

    המרחק בין האנשים שמפסידים כסף בכל חודש לאלו שרק הולכים ומתעשרים, לא קשור למזל. תאמינו או לא, הוא לא קשור בכלל לסכום המשכורת החודשית! הוא קשור להבנת חוקי המשחק של הכסף. עכשיו, כשאתם מבינים איך האינפלציה עובדת, הבחירה היא שלכם: להמשיך לתת לבנקים וליוקר המחיה לשחוק לכם את העובר ושב, או להתחיל להשתמש בחוקים האלו לטובתכם.

    נחזור לרגע לחידה מהפתיחה. אתם בטח חושבים לעצמכם: "נו באמת, אף אחד לא באמת יציע לי הלוואה של מיליון שקלים בלי ריבית והצמדה". לא קרה כלום שטעיתי בבחירה השגויה.
    אז הנה האמת המטלטלת: אתם כבר קיבלתם את ההחלטה הזו בדיוק.
    בכל פעם שהשארתם כסף משמעותי בעובר ושב, בכל פעם שפתחתם תוכנית חיסכון בנקאית "בטוחה" בריבית אפסית, ובכל פעם שפחדתם להשקיע – אתם בחרתם מרצונכם החופשי באופציה של המתנה הקטנה שנשחקת. למעשה, עשיתם משהו גרוע יותר: נתתם לבנק את המיליון שקל שלכם במתנה, כדי שהוא ישחק אותם על הגב שלכם.
    הבנק לוקח את הכסף שאתם מפחדים לגעת בו, נותן אותו כהלוואות קבועות ומרוויח בדיוק מהשחיקה שאתם מפסידים. המשחק הזה קורה עכשיו, בכל שנייה, בחשבון שלכם. השאלה היחידה היא מתי תפסיקו לממן את הבנק, ותתחילו להרוויח מהחוקים שלו בעצמכם?


    ⏱️ השעון מתקתק (והוא עולה לכם כסף)!

    בזמן שלקח לכם לקרוא את המאמר הזה – בערך 4 דקות – הכסף ששוכב לכם בחשבון הבנק איבד עוד חלקיק מכוח הקנייה שלו. האינפלציה לא לוקחת הפסקות. היא לא מחכה שתהיו "מוכנים" או שיהיה לכם "זמן לעבור על החשבונות". היא מנוע שקט שעובד 24/7 ומכווץ לכם את השווי של השקל.
    אם תסגרו את המאמר הזה ותגידו "נטפל בהשקעות ובמשכנתא בשבוע הבא", אתם פשוט בוחרים להמשיך לדמם כסף. מי שלא נעזר באינפלציה כדי לצמוח, נרמס תחתיה.
    אל תחכו שהכסף שלכם יהיה שווה חצי. קחו שליטה עכשיו.

    כי בעולם הפיננסי אין "וואקום". מי שלא נמצא בצד המרוויח, נמצא בהכרח בצד המפסיד. האינפלציה היא המס הסמוי הכי גדול בהיסטוריה האנושית: היא לא דורשת אישור מהכנסת, היא לא שולחת מכתבים הביתה, אבל היא לוקחת מכם נתח מכל משכורת, מכל חיסכון ומכל שקל.
    החידה שראינו בהתחלה מוכיחה שהכללים שנראים לנו "בטוחים" (כמו לשנוא חובות ולאהוב מזומן בבנק) הם בדיוק הכללים שמשאירים אותנו מאחור. ברגע שהבנתם את חוקי המשחק, אתם כבר לא יכולים להמשיך לשחק כאילו אתם לא יודעים. הבחירה אם להיות הקורבן של המערכת או המנהל שלה – היא לגמרי שלכם.

    image_b07ea5b.png

    @פלוס said:

    או בפיקדונות "נעולים" ללא תשואה.

    בדר"כ פקדונות הם כן עם איזה תשואה כל שהיא.

  • מרתק
    תודה רבה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    110 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    202 צפיות
    א
    @חופש-כלכלי בלי אחריות: נגיד שקנית משהו ב100 ש"ח, ומכרת אחרי כמה שנים ב150. בזמן הזה המדד עלה ב10%. אז מחשבים דבר ראשון כמה מתוך הרווח הוא רווח אינפלציוני, דהיינו אנחנו מחשיבים ש10% זה אמור לעלות גם בלי הביזנס שאתה עשית. דהיינו 110 ש"ח. והיתר, 40 ש"ח, זה רווח ריאלי.
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    359 צפיות
    ש
    @חלמיש-צור לא רק המהלכים של ארצות הברית אלא של רוב המדינות בעולם מונעות בגלל כסף ומשאבים כמו נפט וכו
  • 1 הצבעות
    19 פוסטים
    1k צפיות
    ה
    @חלמיש-צור קראת בין השורות משהו שלא התכוונתי אליו, השורשים העמוקים בעיני נבעו מתפיסה שדירה הוא מוצר בסיסי וביטחון לחיי משפחה מה שכמובן נכון והיה אמור להיות, בתוספת שבית של תורה מצריך פחות טירדות, וסיבה שלישית פחות ידע על השקעות ומינופים נכונים להגדלת ההון. מה שהשתנה שהדבר שנכון אולי בהגיון יצא מההגיון המחירים בשמים, הידע נגיש, ולכן צריך לשקול מבט אחר של הגדלת הון ובהמשך לתת לרגש והרצון לקנות דירה שאתה גר בה מקום במציאות . כשכתבתי חסכנות לא הכוונה להיות דחוק אלא להיות מודע למציאות חייך ולבחירות שאתה מאמין בהם, ואיך זה מתכתב עם רצונות העתיד, מה שמחייב לדחות את קניית דירת חלומתיך בכמה שנים טובות מהחתונה.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    380 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.