דילוג לתוכן

מיזם חדש - "כלא 1000"

כלכלת המשפחה
13 7 182 7
  • למה יש דמי הצטרפות?
    למה משלמים כל חודש 3 ש"ח דמי ניהול? בשביל סליקה? גם אם בחודש גובים על כל יום שקל (30) עדין דמי הסליקה הם לא 3 ש"ח.
    התשובה פשוטה, מדובר בעסק טוב שמכניס כסף.

  • למה יש דמי הצטרפות?
    למה משלמים כל חודש 3 ש"ח דמי ניהול? בשביל סליקה? גם אם בחודש גובים על כל יום שקל (30) עדין דמי הסליקה הם לא 3 ש"ח.
    התשובה פשוטה, מדובר בעסק טוב שמכניס כסף.

    @חיסכון-לחתונה said:

    למה יש דמי הצטרפות?
    למה משלמים כל חודש 3 ש"ח דמי ניהול? בשביל סליקה? גם אם בחודש גובים על כל יום שקל (30) עדין דמי הסליקה הם לא 3 ש"ח.
    התשובה פשוטה, מדובר בעסק טוב שמכניס כסף.

    למה כך?

  • דמי סליקה לא אמורים להיות 10%
    אשמח להסבר אולי לה הבנתי טוב

  • מה ההלם?
    לא אמרנו שמדובר ברמאות. חלק מהכסף הולך למטרה טובה (עכ"פ לדעת הרבנים התומכים במהלך)
    אולם כמו שבפורום הזה יודעים טוב מאוד שלדוג' "הגמ"ח המרכזי" זה לא 100% צדקה אלא יש שם אנשים שמקבלים משכורות מכובדות על העבודה שלהם (שדרך אגב אשמח לדעת אם יש פיקוח או שקיפות מידע בנושא)
    כנראה שגם פה מדובר ברעיון מבורך שבלבד הזכות לתמוך ב"עצורי עולם התורה" זוכים גם לפרנס יהודים....ב"ה....

    אולם כמובן שמי שנכנס לזה יש כאן את הנושא של "מוריד בטחונו בקב"ה ומוסרו לבשר ודם", כמו דעת החזו"א על ביטוח חיים. (שבעצם זה ביטוח מעצר, למי שבוחר באפשרות לבטח את עצמו או ילדיו).
    עכ"פ מי שחושש מנזקים בשל היותו נאמן ליהדותו וכמה אלפים מעודדים אותו בשל כך, אז אולי באמת רמת הביטחון שלו מצריכה השתדלות כזו, ויש לעשות שאלת רב לענ"ד

  • המטרה היא גם להוציא את העוקץ של החשש מפני הכלא, וממילא לרוקן את האיום של הממשל של "הסנקציות הפליליות"
    ואולי באופן עקיף זה יגרום להפסקת המעצרים.
    ולכן אין קשר לדעתו של החזו"א על ביטוח חיים

  • מעביר הודעה חשובה ומשמחת

    בסייעתא דשמיא

    מאחורי המספרים היבשים של עשרות המעצרים האקטיביים שהתרחשו בתקופה האחרונה, מסתתרת מציאות כואבת בהרבה: אלפי בחורים ואברכים שיושבים בביתם בפחד ובחרדה מתמדת מפני מעצר פתע, והורים יקרים שנאלצים להתמודד עם חוסר אונים מוחלט ושבירה מנטלית וכלכלית.

    כשבן המשפחה נעצר מתוך החלטה אישית ומצפונית לעמוד על משמרת הדת, המשפחה כולה נכנסת למשבר. ההוצאות הכספיות על ייעוץ משפטי, נסיעות וביקורים, לצד אובדן ימי עבודה יקרים של ההורים, הופכים את הניסיון לקשה מנשוא.

    הפתרון הגאוני: "כלא 1000 – ערבים לתורה"​
    אין שום סיבה שמשפחה אחת תישא בנטל לבדה! מיזם "כלא 1000" הוקם כדי ליצור חומה בצורה של שותפות ואחריות קהילתית, ולהפוך את ההתמודדות האישית של העצור למערכה משותפת של הכלל.

    איך זה עובד? פשוט, גאוני וברור: מצטרפים כחברים שותפים בתוכנית. ביום שבו חבר בתוכנית נקלע למעצר פתע בכלא צבאי, כלל החברים משתתפים בסכום סמלי של עד 1 ש"ח בלבד ליום מעצר. עבור החבר העצור ומשפחתו, השותפות הזו מצטברת לכדי תמיכה הומניטרית ומענק סוציאלי מכובד של 1,000 ש"ח עבור כל יום מעצר בפועל.

    הכסף מועבר ישירות תוך 30 יום מאישור הבקשה (לידי ההורים עבור בחור רווק מתחת לגיל 24, או לעצור עצמו במקרה של בחור נשוי או מעל גיל 24) כדי להסיר לחלוטין את הדאגה הכלכלית ולתת גב פיזי ומוראלי למשפחה.

    כמה זה עולה? עלות סמלית לביטחון מקסימלי!​
    דמי הצטרפות חד-פעמיים: 25 ש"ח בלבד.
    הטבה מיוחדת לאבות: אב יכול לרשום את כל בניו שאינם נשואים בתשלום הצטרפות של שני ילדים בלבד (50 ש"ח סך הכל עבור כל המשפחה!) – כאשר כל שאר הבנים מבוטחים ללא עלות הצטרפות נוספת.
    דמי ניהול שוטפים: 3 ש"ח חודשיים המכסים את הוצאות הסליקה, הנגבים אך ורק בחודשים שבהם מתבצעת גבייה בפועל עבור עצורים.
    תחת פיקוח הלכתי הדוק ואישור משפטי מלא​
    התוכנית נמצאת תחת פיקוחם ההדוק, מעורבותם האישית והכרעתם הבלעדית של מרנן ורבנן גדולי הדיינים שליט"א (נשיאות התוכנית):

    הגאון הגדול ר' יעקב עזרא תופיק אביעזרי שליט"א (אב"ד בית דין לממונות ביתר).
    הגאון הגדול ר' נפתלי נוסבוים שליט"א (ראב"ד בית הדין "הישר והטוב").
    הגאון הגדול ר' יעקב מאיר שטרן שליט"א (אב"ד בד"ץ "קהילות יעקב" בני ברק).
    הגאון הגדול ר' צבי ברוורמן שליט"א (ראב"ד בית דין ביתר ואב"ד נתיבות חיים).
    הגאון הגדול ר' אליהו פוזן שליט"א (אב"ד בבי"ד בני ברק ואלעד).
    כמו כן, התקנון והתוכנית נבדקו, תוקנו ואושרו לפרטי פרטים מבחינה חוקית על ידי משרד עורכי הדין המוביל גדליהו והורביץ. המיזם פועל תחת עמותה אמריקאית המקנה יציבות חוקית מוגברת, ותוך התחייבות לדיסקרטיות ושמירה על סודיות מלאה של פרטי המצטרפים.

    אל תשאיר את משפחתך לבד במערכה!​
    הרוגע והשלווה של בני הבית שלך – הם הכוח של כולנו לעמוד איתן.

    🔗 לחצו כאן להצטרפות מהירה ומאובטחת דרך 'נדרים פלוס'

    @ביזנייעס said:

    אל תשאיר את משפחתך לבד במערכה!​
    הרוגע והשלווה של בני הבית שלך – הם הכוח של כולנו לעמוד איתן.

    @שואף-ליותר
    זה מה שכתוב בהודעה שפורסמה, וכמו שכתבתי מי שעושה את זה בשביל עצמו ובני משפחתו.
    לא אמרתי לגבי מי שעושה בשביל "להוציא את העוקץ". כמובן שברור שאותם שעושים את זה בשביל הכלל אלו רק מי שמסמן שרוצה לתרום גם למי שלא נמצא בחברות ב"עמותה הנ"ל"

  • @ביזנייעס said:

    אל תשאיר את משפחתך לבד במערכה!​
    הרוגע והשלווה של בני הבית שלך – הם הכוח של כולנו לעמוד איתן.

    @שואף-ליותר
    זה מה שכתוב בהודעה שפורסמה, וכמו שכתבתי מי שעושה את זה בשביל עצמו ובני משפחתו.
    לא אמרתי לגבי מי שעושה בשביל "להוציא את העוקץ". כמובן שברור שאותם שעושים את זה בשביל הכלל אלו רק מי שמסמן שרוצה לתרום גם למי שלא נמצא בחברות ב"עמותה הנ"ל"

    @חיסכון-לחתונה said:

    @ביזנייעס said:

    אל תשאיר את משפחתך לבד במערכה!​
    הרוגע והשלווה של בני הבית שלך – הם הכוח של כולנו לעמוד איתן.

    @שואף-ליותר
    זה מה שכתוב בהודעה שפורסמה, וכמו שכתבתי מי שעושה את זה בשביל עצמו ובני משפחתו.
    לא אמרתי לגבי מי שעושה בשביל "להוציא את העוקץ". כמובן שברור שאותם שעושים את זה בשביל הכלל אלו רק מי שמסמן שרוצה לתרום גם למי שלא נמצא בחברות ב"עמותה הנ"ל"

    חבל שאתה לוקח ברצינות טקסטים של AI
    המטרה ברורה והיא צודקת ונכונה

  • מה ההלם?
    לא אמרנו שמדובר ברמאות. חלק מהכסף הולך למטרה טובה (עכ"פ לדעת הרבנים התומכים במהלך)
    אולם כמו שבפורום הזה יודעים טוב מאוד שלדוג' "הגמ"ח המרכזי" זה לא 100% צדקה אלא יש שם אנשים שמקבלים משכורות מכובדות על העבודה שלהם (שדרך אגב אשמח לדעת אם יש פיקוח או שקיפות מידע בנושא)
    כנראה שגם פה מדובר ברעיון מבורך שבלבד הזכות לתמוך ב"עצורי עולם התורה" זוכים גם לפרנס יהודים....ב"ה....

    אולם כמובן שמי שנכנס לזה יש כאן את הנושא של "מוריד בטחונו בקב"ה ומוסרו לבשר ודם", כמו דעת החזו"א על ביטוח חיים. (שבעצם זה ביטוח מעצר, למי שבוחר באפשרות לבטח את עצמו או ילדיו).
    עכ"פ מי שחושש מנזקים בשל היותו נאמן ליהדותו וכמה אלפים מעודדים אותו בשל כך, אז אולי באמת רמת הביטחון שלו מצריכה השתדלות כזו, ויש לעשות שאלת רב לענ"ד

    @חיסכון-לחתונה said:

    מה ההלם?
    לא אמרנו שמדובר ברמאות. חלק מהכסף הולך למטרה טובה (עכ"פ לדעת הרבנים התומכים במהלך)
    אולם כמו שבפורום הזה יודעים טוב מאוד שלדוג' "הגמ"ח המרכזי" זה לא 100% צדקה אלא יש שם אנשים שמקבלים משכורות מכובדות על העבודה שלהם (שדרך אגב אשמח לדעת אם יש פיקוח או שקיפות מידע בנושא)
    כנראה שגם פה מדובר ברעיון מבורך שבלבד הזכות לתמוך ב"עצורי עולם התורה" זוכים גם לפרנס יהודים....ב"ה....

    לא כל דבר ציבורי שנעשה התגובה הראשונה צריכה להיות מי מרוויח וכמה
    אפשר לדון קודם כל לגופו של עניין

    כמו שעשית בסוף:

    אולם כמובן שמי שנכנס לזה יש כאן את הנושא של "מוריד בטחונו בקב"ה ומוסרו לבשר ודם", כמו דעת החזו"א על ביטוח חיים. (שבעצם זה ביטוח מעצר, למי שבוחר באפשרות לבטח את עצמו או ילדיו).
    עכ"פ מי שחושש מנזקים בשל היותו נאמן ליהדותו וכמה אלפים מעודדים אותו בשל כך, אז אולי באמת רמת הביטחון שלו מצריכה השתדלות כזו, ויש לעשות שאלת רב לענ"ד

  • לשאלתכם למה צריך 3 ש"ח עמלה.
    הסבירו לי במערכת הארגון: העמותה בבנק בחו"ל מסיבות מקצועיות.
    כל גביה בשקלים עוברת לחו"ל בהמרה לדולרים.
    כל משיכה מהעמותה עוברת המרה נוספת מדולרים לשקלים.
    מדובר בעמלות גבוהות שמצדיקות את הגביה.
    בכל מקרה מדובר בתכנית גאונית. אין מילים!!!

  • אולי אפשר לדעת מה מקצועי בחו"ל יותר מהארץ
    ואני לא שואלבשביל לקנטר אני רוצה לדעת אם שווה להעביר את העמותה שלנו לחו"ל

  • נקודה למחשבה. עמותה כזו בארץ עלולה להיפסל ולהיסגר מיידית ע"י השופטים החמודים שמאוד יאהבו את המהלך הזה.
    ואידך זיל גמור.

  • נקודה למחשבה. עמותה כזו בארץ עלולה להיפסל ולהיסגר מיידית ע"י השופטים החמודים שמאוד יאהבו את המהלך הזה.
    ואידך זיל גמור.

    @שלוימי-המלך said:

    נקודה למחשבה. עמותה כזו בארץ עלולה להיפסל ולהיסגר מיידית ע"י השופטים החמודים שמאוד יאהבו את המהלך הזה.
    ואידך זיל גמור.

    זו באמת הסיבה

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    46 צפיות
    ביזנייעסב
    אשמח לכל מידע בעניין הצטרפות כולל לקבלת כרטיס ההטבות לאברכים של ועד הישיבות תודה מראש
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    224 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    179 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "קום ועשה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    10 הצבעות
    3 פוסטים
    368 צפיות
    ד
    @ביזנייעס ישבתי עם מנהל גמ"ח גדול ודיברתי אתו על בנקל והוא אמר לי אם רק היה לי מאה אלף שקל לחתונה של הבת שלי הכול היה נראה אחרת זה אומנם לא היה מספיק אבל היה לי מאיפה להתחיל... קם דור חדש
  • "הדרך הקלה לקניה חכמה"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    6 הצבעות
    3 פוסטים
    364 צפיות
    שמחהש
    @נחמן-רוזנבלום כתב ב"הדרך הקלה לקניה חכמה": השוואת מחירים: השוו מחירים בין מוצרים שונים ובין סופרמרקטים שונים כדי למצוא את המחיר הטוב ביותר. אכן חשוב מאוד להשוות מחירים אולם צריך להיזהר מלרוץ על כל מוצר לסופר אחר כל כניסה שלנו לסופר עלול לגרום לנו לקנות משהו שלא היינו צריכים מה שכן חשוב זה לא להיקבע על סופר מסוים ולא לפקוח עינים ולראות אם יש מקומות יותר זולים