שתי נקודות למחשבה על מגביות פורים
-
אמנם עברו אי אלו שנים מאז הפעם אחרונה שאספתי כסף אבל עדיין אני זוכר את החוויה.
רציתי לשתף בשתי נקודות שאנחנו יכולים להועיל בהם.
הראשונה-
תתכוננו מראש לאספת כספים, זה לא מפתיע שדופקים אצלכם בדלת.
תכינו מראש ליד הדלת כוס עם כסף ואם אפשר תתנו הוראה לבני המשפחה כמה לתת,
כך תוכלו לייעל את המגביות,
יש רבים שהאירוע לא מדי נוח להם ובדרך זו תוכלו להקל עליהם (בדגש על ערב פורים, שזה מגבית קשה מאוד שלא נותנת הרבה).
אם אתם לא פותחים לאף אחד, תכתבו פתק ידידותי על הדלת ותבהירו את זה.
זוג בחורים שאוסף כסף יוצא בערב אחד עם ממוצע של 200/300 ש"ח, זה סוג של בזיון,
וכדאי שנעשה מה שאנחנו יכולים לעשות להקל עליו.השנייה-
שימו לב לאדם האוסף ולא רק למטרה, קחו בחשבון תרומותיכם את כוחם הגדול בשמחת פורים של האוספים.
לדוגמא הנטייה הטבעית של כולנו היא לתת לפי הגיל, ויש בזה הגיון חלקי.
אבל יש פעמים שזה ממש חבל, ראיתי באחת השנים ילד בכיתה ז'/ח' שאוסף למתמידים וכולם נתנו לו חצאי שקלים וכדו', מותר לתת לילד קצת יותר, יש לכם אפשרות לשמח ילד בכמה שקלים, למה לא?
בדרך כלל גם התועלת מהכסף הזה תהיה גדולה יותר מאשר לבוגר יותר.
קחו לתשומת ליבכם -
יישר כח
רק רציתי להוסיף
מותר לתת להם עם חיוך
מותר להתעניין לאחל וכו'
מותר להציע שתיה
אולי לא רק מותר גם רצוי
צריך לזכור שאלו לגיונו של מלך
ולא רק להם אלא לכל מי שאוסף במהלך השנה
נכון לא תמיד אנחנו יכולים לתת או לא נותנים סכום גדול מכל מיני סיבות
אבל לפעמים היחס שווה יותר מהנתינה
כבר אמר החכם מכל אדם 'טוב מלבין שיניים ממשקהו חלב'