דילוג לתוכן

למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    @דוד-בן-זיקרי said:

    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,

    אם אינני טועה בפנסיה אין אפשרות ליותר מ70 % היות ו30 % מבוטח ע"י המדינה
    מבואר כאן : https://lazyinvestor.co.il/investmentinmanagedproducts/

    תודה על מאמריך המחכימים

  • זה תלוי אתה יכול לבחור להיות בפנסיה משלימה ולהיות במאה אחוז .

  • 5a35ca19-5144-4f1e-9c91-b409cb7892b6-image.jpeg

  • ד דוד בן זיקרי התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    45 צפיות
    מ
    בעקבות התגובה עשינו שינוי לכותרת אך באמת רציתי לפרסם על קבוצה שפשוט מחברת בין אנשים שנעקצו שלפעמים הם חושבים שהם לבד ולכן מתייאשים ורק ממש השבוע שמעתי שהם מצאו סיפור וחיברו בין אנשים שנפלו בהשקעה אצל אדם נוכל מה שאנשים צריכים לדעת שלא תמיד זה השקעות בחברות או בכל מיני מכרות וכל מיני דברים גרנדיוזים לפעמים זה אנשים בנינו שלוקחים כספים ןמשקרים שיש להם כל מיני אפשרויות להרויח על זה ואף אחד לא עוצר אותם כי כולם חושבים שהם לבד וזה לא איזה חברה שיש עליה איזה כתבה בערוצים או משהו כזה כי זה פשוט סתם אנשים שזה הדרך שלהם לעשות כסף אז אני כותב שוב את המייל a70707040@gmail.com תשלחו להם את את פרטי ההשקעה אדם ופל' ומי יודע אולי תמצאו שיש עוד כמוכם ואז יותר קל לעמוד מול הנוכל מצווה לפרסם כמה שיותר תודה
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    213 צפיות
    מ
    לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב. מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    400 צפיות
    ל
    @צמיחה זה בדיוק מה שכתבתי.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    144 צפיות
    בוטח בה'ב
    @רחל-עומסי את מעלה כאן נושא חשוב מאוד! בדיוק לא מזמן הגיעה אלי עצמאית בהווה שכירה בעבר בגיל קרוב לפרישה והתברר שאיפה שהיא עבדה בעבר לא הפרישו לה ואז היא אמרה שלא תריב בשביל 20,000 ש"ח ובתור עצמאית היא גם כן לא הפרישה מה שאומר שביום שהיא תפסיק לעבוד היא צריכה למצוא הכנסות מהנכסים הקיימים שלה במקרה הטוב.... פנסיה זה לא לוקסוס זה השתדלות הכרחית להמשך החיים ולזקנה בכבוד לפעמים אני פוגש אנשים שאומרים בסדר גם אם אני לא אטפל בפנסיה אז לא יהיה לי עשרות מיליונים אבל יהיה קצבה יפה זה לא נכון! שבודקים במחשבוני ריבית דריבית קצבה של עשרות אלפים נשמע לנו הרבה אבל אם זה יהיה הפנסיה הממוצעת בעוד 30 40 שנה אז מי שלא טיפל ודאג לזה היום יהיה חלילה עני לסוף ימיו וגם אם יהיה לו קצבה של 18 אלף זה יהיה שווה ערך לשכר מינימום
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    397 צפיות
    בוטח בה'ב
    דבר שני, המעסיק בעיקרון מפריש פנסיה גם בתקופת חל"ד, אבל לא יודע אם זה גם כשהקרן עדיין לא הייתה פעילה לפני הלידה (אם כי כאמור במקרה הזה המעסיק אמור להפריש למפרע כשתדווח לו שהיה לה במקום העבודה הקודם קרן פעילה ואז הוא ודאי אמור להפריש גם בתקופת חל"ד). חוקית מעסיק לא חייב להפריש בחל"ד אא"כ העובדת התחילה לעבוד חצי שנה לפני הכניסה להריון (והיו מקרים במשרדים שחישבנו תאריך ו. אחרונה.. רמז: בוס שאינו גלוי ראש:(... ) יכול להיות שסוכן ביטוח יכול לסדר מעבר לקופה אחרת עם דמי ניהול זולים גם על התקופה הזאת בידיעה שעוד חודשיים ההפקדות חוזרות בכל מקרה מדובר רק על שקלים של הדמי ניהול בחודשיים האלה כי המעסיק צריך להפקיד מתחילת ההעסקה כיון שהקרן היית פעילה ואחר החל"ד היא תפעל שוב ככה נראה לענ"ד