דילוג לתוכן

מי באמת שולט בכסף שלנו? (מאמר שני בסדרת ביטקוין)

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    בשבוע שעבר דיברנו על מה שנותן לנכס ערך, ועל כך שגם פתרון לבעיה יכול להיות בעל ערך.https://forum.benakel.org/post/25616

    השבוע ננסה להבין איך הגענו למצב שבו הכסף שלנו תלוי באמון בממשלות ובבנקים, ומה גרם לאנשים לחפש דרך אחרת.

    כשהכוח עבר מאירופה לאמריקה

    לפני 1914, לונדון הייתה המרכז הפיננסי של העולם.
    באותה תקופה במדינות רבות אפשר היה להחליף שטרות בזהב, וההתחייבות הזו הגבילה את כמות הכסף שממשלות יכלו ליצור וכך יצרה יציבות ושמרה על המערכת הפיננסית .

    ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה.

    מדינות אירופה נזקקו לסכומי עתק למימון הלחימה.
    רבות מהן הפסיקו את ההתחייבות הזו להמיר שטרות לזהב
    מה שנתן להך אפשרות להדפיס כסף ולהשתמש בו למימון המלחמה .

    ארצות הברית מעצמה והדולר המטבע הבינלאומי

    בזמן שאירופה נלחמה ושקעה בחובות, ארצות הברית מכרה לה נשק, מזון וציוד, והלוותה לה כסף.

    וכאן התרחש שינוי מעניין: אירופה, שהייתה המרכז הכלכלי של העולם, הפכה לחייבת של ארצות הברית. הזהב זרם לאמריקה, והכוח הפיננסי החל לעבור מלונדון לארצות הברית .

    במלחמת העולם השנייה אירופה שוב ספגה הרס עצום, בעוד ארצות הברית הפכה למעצמת ייצור והחזיקה במאגרי זהב גדולים.

    ב־1944 התכנסו נציגי 44 מדינות בברטון וודס והסכימו להצמיד את המטבעות לדולר. ארצות הברית התחייבה להמיר דולרים בזהב במחיר של 35 דולר לאונקיה.

    תחשבו על המשמעות: מדינות בכל העולם החלו להסתמך על הדולר כדי לשמור על יציבות המטבע שלהן. ארצות הברית לא רק הייתה מעצמה כלכלית, היא הפכה למרכז מערכת הכסף העולמית.

    אבל הייתה בעיה. עם השנים התברר שאין לארצות הברית מספיק זהב כדי לעמוד בכל ההתחייבויות.

    ב־1971 הנשיא ניקסון הפסיק את המרת הדולרים לזהב.

    מאותו רגע, הכסף כבר לא היה הבטחה לקבל זהב. הערך שלו נשען על האמון שלנו בכלכלה, בממשלה ובבנק המרכזי.

    אז רגע הדפסת כסף טובה או רעה

    מצד אחד, המערכת מאפשרת להגיב למשברים באמצעות הורדת ריבית והזרמת כסף חדש לשוק .
    אנחנו מכירים את זה מהקורונה שהמדינה חילקה כספים לכלתושב בכדי להאיץ את הכלכלה

    מצד שני, כשמתקבלות החלטות שגויות או כשהמערכת מושחתת, האזרחים שזה בעצם אנחנו עלולים לשלם את המחיר דרך עליית מחירים ובעיקר דרך אמון במערכת שנסדק .

    משבר הסאב פריים וקריסת הבנקים

    אני מניח שרובנו שמענו על משבר הסאב־פריים,
    אבל כדאי להבין מה באמת קרה שם.

    במשך שנים ניתנו בארצות הברית משכנתאות גם לאנשים שהתקשו להחזירן. הבנקים הרוויחו מעמלות וממכירת ההלוואות למשקיעים.

    כל עוד מחירי הבתים עלו, היה קל להתעלם מהסיכון. אבל כשהמחירים ירדו ומשפחות הפסיקו לשלם, ההפסדים התפשטו בין הבנקים.

    בספטמבר 2008 קרס ליהמן ברדרס, אחד מחמשת הבנקים להשקעות הכי גדולים בארצות הברית .
    מה שקרה בעקבות הקריסה הזו הוא שבנקים חששו להלוות, עסקים נפגעו,
    מיליונים איבדו את עבודתם ומשפחות איבדו את בתיהן.

    ודווקא כאן נמצאת הנקודה החשובה ביותר בסיפור.

    אנחנו עובדים, חוסכים ומפקידים כסף בבנק מתוך הנחה שיש מערכת שאפשר לסמוך עליה. אבל ב־2008 התברר שגם הבנקים הגדולים יכולים לקרוס, שגם הפיקוח יכול להיכשל, ושדווקא האנשיםהפשוטים שלא קיבלו את ההחלטות האלה, שהאמינו במערכת וסמכו על הבנקים עלולים לשלם את המחיר .

    הרגע שביטקוין נולד

    באוקטובר 2008 פורסם מסמך שהציע מערכת כסף אחרת מערכת שבה אפשר להעביר כסף בלי בנק שצריך לאשר כל עסקה, ולפי כללים שאף גוף אחד אינו יכול לשנות לבדו.

    למערכת הזו קראו ביטקוין.

    אבל וכאן החלק החשוב ביותר
    העובדה שהוא נולד כדי להתמודד עם בעיה עדיין לא אומרת שהוא באמת פותר אותה.

    בשבוע הבא, בעזרת השם, ננסה להבין איך ביטקוין עובד, והאם הוא באמת מספק את הפתרון .

    אין באמור המלצה או שידול לביצוע פעולה.

    מעוניינים לעשות סדר בתיק ההשקעות,
    בפנסיה, בקופות הגמל או בביטוחים?
    מוזמנים ליצור איתי קשר:
    מייל: a053311311@gmail.com
    טלפון: 053-5247983


נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    163 צפיות
    ח
    @nadlanusa הבדיקה הכי פשוטה שאני מכיר היא לבדוק את שער האמצע באותו רגע, למשל בגוגל, ולהשוות לשער שקיבלתם בפועל. ההפרש כפול הסכום הוא העמלה האמיתית, גם כשכתוב שאין עמלה בכלל.
  • 12 הצבעות
    8 פוסטים
    440 צפיות
    צ
    @פלוס כתב: המגמה הזו קיבלה דחיפה אדירה גם מצד המדינה, שקבעה כי ברירות המחדל של חסכונות הצעירים בקרנות הפנסיה, בקרנות ההשתלמות ובתוכנית "חיסכון לכל ילד" יהיו במסלולים מנייתיים ברמת סיכון גבוהה, שלרוב מנותבים ישירות למדד האמריקאי. אתה בטוח בזה? ידוע לי ששינו את הברירת מחדל רק בחיסכון לכל ילד למסלול בסיכון מוגבר, ובכל חברה זה מסלול מנוהל אקטיבי בצורה אחרת. אבל בפנסיה זה נשאר מסלול לבני 50 ומטה. בכסף שכבר מושקע – לא נוגעים: השארתו בסנופי שומרת על אפקט הריבית דריבית שכבר החל לעבוד וממלאת את תפקידה במנוע הצמיחה האמריקאי. את ההפקדות הבאות – מגוונים: כדי לנטרל את סיכון הריכוזיות של 7 ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב, מומלץ להפנות את זרם הכספים החדש (ההפקדות החודשיות הבאות) למדד מניות עולמי וכדו'. אני אציג צד שני, אם כבר נצבר הרבה כסף ורוצים לנטרל את הריכוזיות של 7 ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב. אולי כדאי להעביר את כל הכספים שכבר נצבר למדד עולמי, ואילו את ההפקדות החדשות להמשיך להפקיד לסנופי.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    389 צפיות
    ד
    נסית? ניתן ליצור קשר עם צוות ההפצה במייל: info@basisbitcoin.com https://www.cryptojungle.co.il/press-releases/bitcoin-standard-purchase-group/
  • 9 הצבעות
    3 פוסטים
    333 צפיות
    ד
    זה באמת מעניין מה שאתה אומר רק יכול להיות שהדור שלנו הוא דור שתרבות היא שינויים וקבלה שלהם ואולי אולי אצלינו זה לא יקרה ההיתקעות בתפיסות ישנות
  • 1 הצבעות
    35 פוסטים
    3k צפיות
    abaye123A
    @חושב-שאני-גאון אני לא רואה סיבה הגיונית להעדיף חברה ישראלית ע"פ חברה אמריקאית כמו קראקן וכו' - פערי העמלות הם 70%-80% לפחות לרעת החברות הישראליות.. (בקראקן ספציפית ניתן לעשות מינו פרו במחיר של כ20 ש"ח לחודש, אני עושה מינוי כל פעם שאני מבצע רכישות גדולות ומבטל אותו לאחמ"כ) כמובן שאני מדבר על עמלות של הבורסה ולא על תשלומי הגז של הרשת הבעיה היחידה עם חברות חיצוניות שקשה למשוך את זה לבנק אח"כ אבל יש על זה דיונים לאחרונה, ואני מאמין שעד שהחברים פה יעשו רווחים משמעותיים כאלו הענין כבר יסודר..