דילוג לתוכן

קול קורא מגדולי הפוסקים בענין גדרי ההשתדלות לחסוך לחתונות הילדים

השתדלות
11 7 1.1k 7

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    269 צפיות
    ה
    סתם הערה שקשורה לנושא דיברתי לפני שנתים עם רב חשוב של אחד השכונות בירושלים שחתם על מכתב לאחד הקהילות על הזכות של לתרום לבנית בית כנסת וכו.. שהוא חושב שזה נצרך אבל בסוף כשאברכים מסיטים חלק ניכר מהמעשרות שלהם להוראת קבע גדולות זה יבוא על חשבון הקופת צדקה והוא צריך להתישב בדבר איך לאזן ולכלכל את המטרות.
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    141 צפיות
    מונטיפיורימ
    נשלח למערכת: בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג סימן מז דן בנושא של פטור תלמידי חכמים מתשלומי מיסים, והביא בשם בעל התרומת הדשן שתלמיד חכם שעובד לפרנסתו ג"כ פטור ממיסים, בתנאי שאינו עובד יותר מהשיעור הנצרך לו לפרנסתו. והמהריב"ל כתב עליו וזה לשונו: שהרב הנזכר הפריז על מדותיו וכתב דאצטריך דלא להוי ההוא תלמיד חכם מתעסק בסחורה אלא כדי חייו לבד וכתב וז"ל ואם לחשך אדם לומר דהאידנא הכל מיקרי כדי חייו כל מה שעוסק תדיר להרויח כמו שמפרש ר"ת בפרק איזהו נשך דמהאי טעמ' שרי האידנא רבית דגוי ואפילו ביותר מכדי פרנסתו אמור לו טעמא מאי שרי ר"ת משום דאין קצבה למשא מלך ושרים וכיון דבעי האי ת"ח להיות פטור מכל מיני מסים ותשחורת אם כן לא אצטריך ליה להרויח אלא כדי פרנסתו ע"כ, ואני אומ' דאף על גב דלית ליה לת"ח משא מלך ושרים מטעמ' אחריתי אפשר למימר כל מה שישתדל להרויח הוא כדי פרנסתו להשיא בנותיו לפי כבודו דהאידנא נתרבו הנדוניות וכל זמן שתורתו קבע ועסקו עראי וכשהו' נפנה מעסקיו בדרך עראי מיד הוא חוזר לתלמודו וכו'
  • 2 הצבעות
    12 פוסטים
    765 צפיות
    הקול השפויה
    @רק-לא-סנופי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: @הקול-השפוי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: לא ברור מה אתה מתכוון לומר. ברור מאוד. בנקל רוצים לומר- השקעה פסיבית זה לא בגדר "מסחר"! ולכן זה לא סתירה ללימוד! [לשכנע את אותם שרואים במסחר סתירה ללימוד או לאמונה] ר' דב אומר- זה כן מסחר! ואעפ"כ זה לא סתירה ללימוד..... כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים. מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם". ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס. וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.
  • 3 הצבעות
    15 פוסטים
    512 צפיות
    I
    @הקול-השפוי צודק... אנחנו קיבלנו לחתונה ברמה בינונית פחות או יותר וזה אילץ אותנו לקנות דירה עם משכנתא שמתאימה לנו כרגע אבל עוד כמה שנים היא תהיה גבוהה מדי [כמו רוב האנשים..] אז מראש כבר זה עורר אותנו להתחיל למצוא עוד הכנסות..
  • 3 הצבעות
    81 פוסטים
    4k צפיות
    שמש מרפאש
    @אבי-ר. אה"נ. עם מחשיבים שימוש בכסף לנישואי הילדים כשלעצמו לצדקה, מצד זה אפשר להשקיע בגמ"ח המרכזי, אבל אין טעם לדבר כאילו יש כאן מצוה נוספת של הלואה. מי שמפקיד אצלם כסף בעצם משלם כדי לקבל זכות להלוואה. אין לזה שום דמיון להפקדה לגמ"ח 'אמיתי' חוץ מהשם. מצד שני, אם כבר משקיעים בנישואי ילדים, אז עדיף להשקיע בהשקעה הגיונית כלכלית ולא בגמ"ח המרכזי (עם כל הכבוד לתחושת הבטן של הרב קסלר שהשקעות בשוק ההון לא יצליחו). ואם בכל זאת אתה רוצה לקיים את המצוה בהידור ניתן להפקיד ע"ד שלא ללוות. אם כבר להפקיד, הייתי מפקיד לגמ"ח השכונתי ולא למוסד להלוואות בריבית (גם אם נמוכה) שקורא לעצמו "גמ"ח".