דילוג לתוכן

גבעת זאב

נדל"ן ומשכנתאות
3 2 221 2
  • כשמדברים על משבר הדיור בירושלים, כולם מסתכלים בייאוש על רמות ורמת שלמה. המחירים שם הגיעו למספרים שהם פשוט לא הגיוניים למשפחות צעירות, גם כאלו שמגיעות עם גב כלכלי מסוים. אבל אם פותחים רגע את המפה, מגלים שיש פתרון איכותי ממש מעבר לפינה, מרחק דקות ספורות של נסיעה, שנמצא עדיין "מתחת לרדאר" של הרבה אנשים: גבעת זאב.

    היתרון הגדול ביותר כאן הוא הנגישות. גבעת זאב ממוקמת במיקום אסטרטגי שמאפשר ליהנות מכל העולמות – מצד אחד שקט ומרחבים, ומצד שני קרבה מיידית לירושלים. הנסיעה לרמות אורכת כ-7 בלבד, מה שהופך את השילוב בין המגורים בגבעה לבין הקשר עם ירושלים (לימודים, משפחה, קניות) לטבעי ויומיומי.

    ההזדמנות שבתוך הגרעין הוותיק
    בעוד שאגן האיילות מוכר לכולם, הבשורה האמיתית כרגע נמצאת דווקא באזורים הוותיקים יותר של היישוב – ברחובות כמו המכבים, הרימון, יהושע בן נון ושבט בנימין. באזורים אלו מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה שקטה.

    כבר היום פועלת במקום קהילה ליטאית מגובשת של כ-115 משפחות צעירות, שמרכזן סביב בית הכנסת "ברכת שמואל". אליהן מצטרפות מאות משפחות של בני תורה מהמגזר הספרדי, שכבר מזמן קבעו את מקומן באזור והקימו קהילה תורנית איכותית ושורשית.

    למה זה משתלם? המספרים מדברים בעד עצמם. ניתן למצוא באזור זה דירות במחירים הנמוכים בכמיליון שקלים (!) מאשר בשכונות רמות או רמת שלמה הסמוכות. לשם המחשה, דירת 4 חדרים איכותית יכולה לעלות באזור ה-2.4 מיליון ש"ח. מדובר בפער עצום על מרחק נסיעה קצרצר, וזו כנראה הזדמנות שעומדת להיסגר ככל שהביקוש ימשיך לעלות והפיתוח המקומי יואץ.

    אגן האיילות: הסטנדרט החדש
    אי אפשר לסקור את גבעת זאב בלי לדבר על אגן האיילות (גבעת זאב החדשה). השכונה הזו כבר מזמן הפכה לשם דבר בזכות הבנייה המודרנית והרמה הרוחנית הגבוהה.

    קהילות חסידיות: השכונה מהווה מוקד משיכה מרכזי לחסידות קהילת קרלין סטולין המפוארת, שהקימה כאן מוסדות חינוך ובתי כנסת.

    איכות חיים: המגורים באגן האיילות מציעים סטנדרט גבוה– רחובות רחבים, גינות משחקים מושקעות, ואווירה הומוגנית שמאפשרת לילדים לגדול בסביבה מוגנת ושמורה מאוד.

    מעטפת שתומכת בחיי תורה ותעסוקה
    תעסוקה: הקרבה להר חוצבים (כ-12 דקות נסיעה) היא יתרון קריטי. מאות מתושבי היישוב עובדים במרכזי ההייטק והמשרדים שם, מה שחוסך שעות של פקקים בכל יום, קרבה לרמות, ולעטרות, ולכל צפון ירושלים.

    חינוך: כל הזרמים – ליטאים, חסידים וספרדים – נהנים ממוסדות חינוך מעולים בתוך היישוב. תלמודי תורה, בתי ספר לבנות וגני ילדים , מה שמייתר את הצורך בהסעות ארוכות מחוץ לעיר. אם כי תלמידים רבים לומדים ברמות

    שירותים: היישוב מספק את כל מה שמשפחה צריכה – קופות חולים עם צוותים שמכירים את צרכי הקהילה, מרכזי קניות כשרים למהדרין, ומערכת עירוב מהודרת.

    גבעת זאב מציעה כיום את הפתרון השפוי והנכון ביותר למשפחות בני תורה שרוצות להישאר ב"אזור ירושלים" בלי להשתעבד למחירי העתק של העיר עצמה. בין אם זו הבנייה החדשה והקהילתית של אגן האיילות ובין אם זו ההזדמנות הנדל"נית המבטיחה באזורים הוותיקים – מדובר במקום עם עתיד מבטיח וקהילה איכותית ביותר.

  • מה ההבדל במחיר בין גבעת זאב למעלה אדומים?

  • מה ההבדל במחיר בין גבעת זאב למעלה אדומים?

    @מור-בראל כתב בגבעת זאב:

    מה ההבדל בין גבעת זאב למעלה אדומים?

    מעלה אדומים זולה בכחצי מיליון שקלים
    מעלה אדומים עיר מסודרת ומפותחת עם כל השירותים – קניונים, סניפי קופות חולים, ביטוח לאומי, משרד הפנים, אזור תעשייה במישור אדומים.
    בעיר מעל 10 סניפים של רשתות המזון הגדולות כמו מעיין 2000, זול ובגדול, רמי לוי, יוחננוף, שופרסל סופר ספיר ועוד, ומקומות תעסוקה רבים. העיר עומדת על הרגליים שלה ונותנת מענה כמעט לכל מה שצריך בלי להידרש לירושלים על כל דבר. אך מבחינת קהילה חרדית – מדובר בכ־300 משפחות בלבד, לכן מי שמחפש קהילה גדולה ומגוונת – זה שיקול חשוב.

    גבעת זאב יקרה יותר, אבל עם ריכוז חרדי גדול – אלפי משפחות באגן האיילות, קרלין והבנייה החדשה. יש גם גיוון – מודרני, חוצניקים, קלאסי – ומי שזקוק לקהילה גדולה ירגיש שם בבית. יש את כל המוסדות החרדיים במקום. היא קרובה יותר למרכז ולכיוונים כמו קריית ספר, אלעד ובני ברק, מה שמקל על נגישות לעבודה או לבית ספר מחוץ לעיר. בנוסף, יש לה את עטרות בסמיכות, אבל רוב התעסוקה נשענת על ירושלים.

    לסיכום: מעלה אדומים – מחיר נמוך, עיר מפותחת ושירותים מלאים; גבעת זאב – קהילה חרדית גדולה, גיוון ומיקום נוח יותר למי שצריך את המרכז.

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    126 צפיות
    ו
    כחלק מעליית קרנה של ההתיישבות החרדית בפריפריה, הביקוש הגדל וההצטרפות המרשימה של כ1,000 זוגות צעירים ואף מבוגרים לקהילות השונות בפריפריה בכל שנה. וכחלק מהסקירה המקיפה על הקהילות השונות. נקדיש את המאמר הבא לפריפריה החסידית. הדגשה חשובה: נושא זה לא נמצא בעיסוק היומיומי שלי, ולכן אני לא כותב מנסיון. כל מי שמוצא מידע שאינו מדויק או מוטעה, אשמח מאוד אם ישקיע דקה או 2 כדי להעמידני על טעותי. ובכן, התייחסות החסידויות השונות לנושא מגורים ותמיכה לרכישת דירה לילדים, שונה באופן משמעותי מהציבור הליטאי, שם שמים דגש על עזרה משמעותית לזוג הצעיר להתחיל את חייו בלי חובות גדולים (דבר שקצת פחות מתאפשר בשנים האחרונות) וההשתתפות ברכישת הדירה היא מינימלית. ומשכך, ההורים כמעט ולא מתערבים בנושא רכישת הדירה, ענין שדוחה פעמים רבות את רכישת הדירה. מאידך, הציבור החסידי עובד יותר ויכול לחסוך גם להון עצמי וגם כיכולת החזר חודשית גבוהה. דבר נוסף שנגזר מעבודת הגברים, המגורים צריכים להיות באזור בהם יש עבודות מתאימות לגברים. מכיוון שהתפתחות קהילות בפריפריה נשענת על יכולת להביא מסה אנושית בזמן קצר, ככל שהקהילה מתאימה ליותר משפחות כך יש סיכוי לקהילה להתפתח. כדוגמא, אם ישיבה ליטאית כמו סורוצקין, תפתח קהילה לבוגרים בלבד במגדל העמק, לצורך הדוגמא כמובן, הסיכוי של מיזם כזה להצליח הוא נמוך, כי גם אם יש בסך הכל מספיק בוגרים לאייש קהילה כזו, בתוך הקבוצה יש הרבה משפחות שמסיבות שונות גרות במקומות אחרים. דבר נוסף שאינו משותף לכלל החסידויות, הרצון לגור בסביבה חרדית לחלוטין. חלק מהחסידויות מציבות את התנאי הזה כחק בל יעבור, דירות בפריפריה - אך ורק בפרויקטים חדשים כחלק משכונה חרדית נפרדת מהאוכלוסיה המקומית. בהתאם למה שנאמר, כדי שתקום קהילה חסידית בעיר רחוקה ממרכזי החסידות צריכים לקרות כמה דברים. א. מספיק משפחות מאותה חסידות שיעברו לעיר הזו. כדי שזה יקרה צריכים לקרות לפחות אחד משלושת הדברים הבאים: חסידות מאוד גדולה חסידות שיכולה לשכנע ולגרום לאחוז גדול מכלל המשפחות להגיע למקום אחד חסידות שיכולה לעודד כלכלית את הזוגות הצעירים לעבור למקום הזה. ב. כמה חסידויות שיכולות להצטרף למוסדות משותפים ג. חסידויות שמרכז החסידות נמצא בפריפריה. ד. חסידויות עם יכולת כלכלית ויכולת ביצוע ליזמות של פרויקטים גדולים הפריפריה החסידית משלבת את הנתונים הללו וננסה לפרט. חסידות גור חסידות גור היא חלוצה אמיתית בכל התחום של דיור, עוד מימי האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' זצ"ל שהקים את קרית החסידות באשדוד, עבור דרך חיפה, חצור וערד, וכלה בקהילה החדשה בדימונה. חסידות גור מספיק גדולה וחזקה כדי לגרום למספיק משפחות מהחסידות לעבור למקום מסוים, ומסתמכת על עסקנים חזקים שדואגים למשפחות לכל מה שאפשר לדמיין. בגור אין התנגדות לגור יחד עם האוכלוסיה המקומית, כדי לרכוש דירות במחירים נמוכים מאוד. בחסידות קיימת 'ועדת דיור' חסידות צאנז צאנז היא דוגמא לחסידות בה מרכז החסידות לא נמצא בעיר חרדית, עם זאת היא מתבדלת מהאוכלוסיה המקומית (כמה שניתן) ע"י ריכוז בקריה. לצאנז יש קהילות לצעירים בטבריה ובחיפה, ובמקומות נוספים. לזוגות הצעירים שעוברים לקהילות אלו יש עידוד כלכלי בדוגמת הלוואה גדולה ונוחה. חסידות ויז'ניץ בחסידות ויז'ניץ משלבים בין מגורים בשכונות ותיקות לבין פרויקטים, כשפרויקט הדגל של החסידות היא הקהילה בעפולה עם מאות משפחות. כמו"כ יש קהילות קטנות בערים נוספות. חסידות קרלין גם חסידות קרלין פועלת ליישב את צעיריה בפריפריה כשהקהילה הבולטת נמצאת בטבריה, אולי כהמשך להתיישבות העתיקה בעיר. חסידות בעלזא בבעלזא גרים בעיקר בפרויקטים, אך לא רק. לבעלזא קהילות בכמה ערים, ביניהם הר יונה, קרית גת, חיפה ועוד. חסידויות נוספות ניתן למצוא חסידויות נוספות בפריפריה, בעיקר כמרכז החסידות, כמו נדבורנא צפת, מאקווא בקרית אתא, לעלוב, סערט ויזניץ בחיפה, סלונים ובויאן בעמנואל, תולדות אברהם יצחק בהר יונה, ועוד. ריכוזים חסידיים בכמה ערים בארץ נוצרו לאורך השנים ריכוזים של כמה קהילות חסידיות זו לצד זו כדוגמת הר יונה, קרית גת, חיפה, צפת, עמנואל. כלל חסידי לגבי חסידויות קטנות שמוגדרות ככלל חסידי, אין לי מידע, אך מכמה שיחות עם כאלו שמגדירים את עצמם כלל חסידי, הם די נופלים בין הכסאות. אשמח מאוד לשמוע נתונים נוספים ואשלים בתוך הסקירה. לסקירות ומאמרים נוספים על הפריפריה
  • 0 הצבעות
    25 פוסטים
    521 צפיות
    מ
    האם יש הבדל מבחינת סגנון קהילה בין צפון למרכז, וכן מזרח? יש"כ.
  • 4 הצבעות
    72 פוסטים
    3k צפיות
    מ
    יש בגוגל https://www.google.com/maps/place/מרכז+פסגת+זאב,+ירושלים‭/@31.8311107,35.241774,15z/data=!3m1!4b1!4m6!3m5!1s0x15032a41505e6095:0x365b9f7c758f660f!8m2!3d31.8311112!4d35.241774!16zL20vMDRwcnQ2?entry=ttu&g_ep=EgoyMDI2MDUyMC4wIKXMDSoASAFQAw%3D%3D
  • 9 הצבעות
    9 פוסטים
    706 צפיות
    מ
    @טריידר כתב במשקיעים ! אבל שקועים בלימוד !!!!: ג] יש קצת "באג" בהפיכת העיסוק לערכי עבור "חתנין רבנן", מאחר (ולפי התרשמותי) ככל שאברך יותר רואה בעסק ענין רוחני, או אפילו קיום "חובת השתדלות שבתיירה", זה אוטומטית מוריד חלק ניכר מתחושת האחריות הכספית, וכמו שכתבת במקו"א שחונכנו לכסף קל וסייעתא דשמיא מופלגת, לכן ככל שהעסק יותר קשור להקב"ה, כך מובטחת יותר יביא סייעתא דשמיא, ובבחינת "אם נגזר עלי לחתן בכבוד, זו עסקה עם פוטנציאל מפסיקה לטשטש את הנס, ולהיכנס לפרטי פרטים ולבדוק כל האפשרויות והבטוחות זה כבר בגדר ספיקות בביטחון וכו'"... אדרבה לסוג אברך כזה זה יעזור לבדוק את העיסקה מכל כיוון, כי מקובלנו מרבותינו בעלי המוסר שרק בגשמיות יש גבול להשתדלות. אבל ברוחניות צריך לשאוף להגיע למקסימום ולעשות כל מאמץ ואין גבול להשתדלות, וככל שמתאמצים יותר הקב"ה נותן יותר. בגדר "הרחב פיך ואמלאהו". ואברך שמשוכנע [או שמשכנע את עצמו - כמוני], שכל העיסוק בהשקעות הוא נטו השתדלות לרוחניות, מובטח לנו שלא יחסוך כל מאמץ בזה, כי ברוחניות זו העבודה של האדם ולא של הקב"ה. והוא באמת יקבל סייעתא דשמיא יותר.... כמו שאמר ר' שלום שבדרון 2 אנשים סוללים את אותו הכביש, אחד עוסק במצוות ישוב ארץ ישראל, והשני עובד במע"צ - הגלגול הקודם של "נתיבי ישראל". הכל תלוי בכוונה.... [image: 1755623079861-865d5034-19e5-4478-8613-28d19baafeb2-image.png] אוצר החכמה_-_ ברכת אברהם - מאמרים והדרכות תורה א - ארלנגר, אברהם בן שמשון רפאל__ 248_249.pdf [image: 1755622759758-a95beb2a-bf52-41d6-ac43-d4ba7ac0b103-image.png]
  • רמה ד בית שמש

    נדל"ן ומשכנתאות נדלן בית שמש עיר העתיד
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    751 צפיות
    פלוספ
    @מ-יעקבזון-boost כתב ברמה ד בית שמש: רמה ד זה בועה שתתפוצץ? אני גם חשבתי ככה למה זה אמור היה להתפוצץ? בגלל היקף העצום של ההיצע?