הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@צמיחה לפני כמה חודשים היה ניסיון לפתיחת קרנות בs&p500 שיעקוב אחר המדד באמצעות חוזים עתידיים, וירכוש בשאר הכסף אג"ח דולריות מה שיפתור את השאלות ההלכתיות . אין לי מושג איפה זה אוחז, אבל לדעתי יהיה לזה ביקוש גם מחילונים שמפחדים מהחשיפה הדואלית לישראל וארה"ב, והסיכון בחוזי Forward שבמקרי קיצון יש את "סיכון צד נגדי" (Counterparty Risk)

מבוא
שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר.
הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי
שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים:
הפקדות באופן עצמאי:

מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי.
יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן)

  2.   הפקדות כשכיר:

מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל.
יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת.

הטבות מס בפיצול ההפקדות
שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס:
על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח.
על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן:
11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה.
5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה.
תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים?
פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה.
ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552.
לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת.

הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי.

דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה.

בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com

הערה חשובה: מפאת קוצר הדף, מאמר זה יתמקד במדיניות הכשרות לגבי מסלול ה-S&P 500.
הקדמה קצרה: במהלך השנים, עם השתנות דרכי המסחר בעולם, מעבר עסקים להיסחר בבורסה, וכן מאז שהמדינות החלו לגייס את התחייבויותיהן באמצעות הנפקת אגרות חוב, התאפשר לכל אדם לרכוש חלק ממניות חברה, להיחשב כבעלים ולקבל את הזכות להשתתף ברווחיה (דיבידנדים), וכן להלוות כסף למדינה ולקבל עליו ריבית. כתוצאה מכך, התעורר צורך לבחון את התייחסות ההלכה להשקעה בחברות אלו ובהלוואות למדינה. צורך זה התחדד ביתר שאת בשנים האחרונות, מאז יצירת מסלולי השקעה כמו "חיסכון לכל ילד", פנסיה ועוד, המחייבים חשיפה למוצרים המכילים מניות ואג"ח.
בעוד שבהשקעה פרטית במניות נחלקו הפוסקים האם לבעלות של אדם פרטי יש תוקף הלכתי, כיוון שליחיד אין השפעה על האיסורים של החברה (וכפי שכתב ר' משה פיינשטיין שזכות היחיד להצביע בחברה היא "פטומי מילי בעלמא"), הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אולם, כל הדיון דלעיל רלוונטי רק כאשר חברות ההשקעה רוכשות מניות רגילות (רכישה פיזית). בימינו, רוב חברות ההשקעה בישראל נחשפות למדד S&P 500 באמצעות מחקי מדד, כמו חוזים עתידיים. חוזים אלו מהווים הסכם בין חברת ההשקעה לבין בנק או חברה אחרת (לרוב מחו"ל), המתחייבים לספק את תשואת המדד (הרווח שעשה S&P 500) תמורת טובות הנאה שונות (עקיבה סינתטית) ואכמ"ל בזה. במקרה זה, כיוון שאין רכישת מניות, לא ניתן לדון על בעלות, שכן בחוזה עתידי אין קניין על דבר מסוים שעליו תחול בעלות.
כתוצאה מכך, החברה רוכשת ביתרת כספי המשקיעים (שלא שימשו לכיסוי עלויות החוזה) אג"ח ממשלתיות (שטרי חוב שהמדינה מנפיקה בריבית נקובה, לצורך גיוס הון למימון הוצאות הממשלה), אג"ח קונצרניות (אג"ח שחברות גדולות מנפיקות) וכן מפקידה פיקדונות בבנקים השונים בריבית.
בנוגע לאג"ח ממשלתיות, כיוון שיש למדינה היתר עסקה, ניתן לסמוך עליהן. זוהי דעת ועד הכשרות להשקעות של העדה החרדית, וכן דעת רבני תשואה כהלכה ורבני גלאט הון. אלו האחרונים סוברים שאף על פי שאינם מתירים אג"ח ללא היתר עסקה פרטי, ניתן להסתמך על היתר עסקה כללי, בצירוף מסורת של מקצת מתלמידי החזון איש, לפיה ממון המדינה נחשב כהפקר ואין בו איסור ריבית.
בנוגע לאג"ח קונצרניות (שעליהן מקבלים ריבית גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות) ולפיקדונות בבנקים, קיימת מחלוקת בין גופי הכשרות השונים:
העדה החרדית ותשואה כהלכה: סומכים על היתר עסקה כללי של הבנקים והחברות, שבו ההלוואה כפופה להיתר עסקה.
גלאט הון: עמדתם הרשמית היא, בעקבות חוות דעת של בנק ישראל משנת תשנ"ה, שהיתר עסקה אינו תקף משפטית. על אף שהבנקים פרסמו מאז התחייבות לציית להיתר עסקה, גלאט הון סוברים שאין להסתמך על כך להלכה, וכל עסקה עם בנק או חברה צריכה לכלול היתר עסקה פרטי המחייב את הלווה לציית להיתר עסקה. כתוצאה מכך, חברות ההשקעה המקבלות את הכשר גלאט הון, מתחייבות לחתום בשם העמיתים והמשקיעים על התחייבות לעמוד בכל כללי היתר העסקה.
אלו שנוהגים כדעתו של הגר"נ קרליץ, שלכתחילה אין להסתמך על היתר עסקה עם חברה או בנק כלל, צריכים להחליט האם לנהוג כדעתו אף במקום הפסד מרובה, כיון שבמסלולי הפנסיה כולם משקיעים גם באג"ח של חברות, ורק במסלול הלכה הראל של "חיסכון לכל ילד" משקיעים באג"ח ממשלתי בלבד, וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.
בנוסף, ראוי לציין את הדיון ההלכתי על מסלולי הפנסיה הרגילים. מאז לפני שנתיים המדינה מבטיחה על 30% מנכסי קרן הפנסיה תשואה של 5.15% צמוד מדד. הקרן משקיעה את הכסף במניות ובאג"ח, שחלקם אינם כשרים, והמדינה מתחייבת לתת את התשואה הנ"ל, כאשר בתמורה היא מקבלת את התשואה של השקעת החברה. לאחרונה התברר ספק זה לטובה, לאחר שהרשויות הוציאו חוות דעת משפטית, שהמדינה היא הבעלים על נכסי הקרן, ולכן הדבר נחשב כהלוואה למדינה, והתשואה היא רק התחייבות של המדינה לשלם ריבית, וכמו הלוואה רגילה למדינה, שלעיל התברר שדעת גלאט הון היא להתיר.
לסיכום, קיימות גישות שונות בקרב גופי הכשרות בנוגע להשקעות במסלול S&P 500, הן לגבי אופן המעקב אחר המדד והן לגבי היתר עסקה. משקיעים המעוניינים להשקיע באופן כשר צריכים לבחון את מדיניות גופי הכשרות השונים ולקבל החלטה בהתאם לגישתם ההלכתית.
הערות:
כותב המאמר הינו מומחה לשוק ההון ותכנון פיננסי. אפשר ליצור קשר במספר 055-678-3731
המאמר מובא להעשרת ידע ואינו נועד להוות הוראה הלכתית כלשהי. כל אחד ינהג כדעת רבותיו בעניין זה.המאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני קבלת החלטה.