א
סליחה על חוסר ההבנה,
בשבת כאשר החשמל מכובה לגמרי, אם למשל אני מדליק כוח של 40 אמפר בו זמנית, האם יש מצב שהבורר יקפוץ, או שהוא יתן קודם כל מה שיש לו בבטריה עד שזה יקפוץ?
וכדי להבין עוד יותר - אם יש לי 2 בטריות כאלו, כמה אמפר אני יכול להדליק ע"ז למשך 24 שעות? וכמה ליותר שעות? [לצורך העניין ביום מעונן וכו' שאין הרבה חשמל מהקולטים וצריך להסתמך רק על הבטריה].
תודה רבה על הכל [פשוט באתר לא מצאתי איפה שואלים שאלות, ובמייל אני לא רוצה להכריח...]
אם אפשר לשאול את הרב המומחה כמה שאלות, חלקם נכתבו קודם אבל לא מספיק ברורה לי התשובה:
1] כמה אמפר יש בכל בטריה מאלו שנכתב קודם ששנים כאלו מספיקים לדירה רגילה,
2] מה קורה כאשר החשמל מכובה והכל עובד רק על הבטריה ששואבת מהקולטים, אם אני מדליק יותר מכח האמפרים שבבטריה, האם זה עובד עד שנגמר או שיש מצב שקופץ מחוסר יכולת לכמות כזו בו זמנית [גם שיש חשמל בסוללה]?
ראיתי עכשיו את הנושא, רק רציתי להעיר שכל הנושא המדינה היא גוף שמוכר בהלכה, ודעת רבים מחכמי ב"ב [ובכללם כל תלמידי החזו"א כפי שלמדו ממנו] שהמדינה אינו גוף המוכר בהלכה, ואין לזה דין של 'דינא דמלכותא דינא' מאחר ואין מושג של שלטון יהודי שלא עפ"י חוקי התורה, ועוד כמה טעמים
אמנם ידוע כי דעת הרבה מגדו"י לא כך, ועכ"פ לחומרא, אבל דעת תלמידי החזו"א כך אף לקולא, וזה נפ"מ גם לנידון זה ולעוד הרבה נידונים
לענין לגנוב מהמדינה לכאו' הוא נושא אחר, אבל יתכן שיש גם שייכותץ
אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס.
כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'.
כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל.
הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות.
הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות.
[אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
