הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@נחמן-רוזנבלום בדקתי את זה שוב ועדין אני חושב שזה לא נכון, ומהסיבה הפשוטה כי גם במשכנתא הוא יכול להכניס את זה כמסלול ל84 חודשים שאז ההחזר על החלק הזה יהיה 1390 לחודש פער של 120 ש"ח חודשי, וחיסכון כללי של 10,000. ואם יש לו את האפשרות לשלם גם את ה120 ש"ח בחודשי שיכניס את זה לפירעון המשכנתא ויחסוך יותר.

@כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf

תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.

@רואה-את-הנולד בכלל בכלל לא. יש ועדה מוניטרית שמורכבת מהרבה כלכלנים וכד' שיושבים על זה כשבועיים קודם מועד ההחלטה ודנים עד שמגיעים להחלטה, וגם כשההחלטה היא להשאיר ללא שינוי גם אז זה רק לאחר דיונים של כשבועיים שאז הגיעו להחלטה להשאיר ללא שינוי.

@רואה-את-הנולד הוא אפילו פיטר את נגיד הבנק הקודם אחרי שלא הוריד את הריבית כי הוא "לא מקצועי"

@פשוט-יהודי כתב במחשבון ריבית דריבית: אבל התוצאה אמורה להיות לפחות קרוב למה שיוצא במחשבונים? אם לא אז לא היו קוראים להם מחשבונים היו קוראים להם מדמיינים

שלום וברכה! גם היום ובפעם השלוש עשרה ברציפות,  ולמרות שהיו שצפו שיהיה היום הורדת ריבית, בנק ישראל לא הוריד את הריבית. הוא השאיר אותה ב-4.5%, ובהתאמה, ריבית הפריים תישאר על 6%. העדכון הבא יהיה בתאריך ה-29/09/2025 (ז' תשרי תשפ"ו). בשורות טובות, המשך הצלחה וס"ד!

@אנונימי2 וזו הסיבה שעכשיו ממש משתלם לבצע מיחזורים כדי לקבע מרווחים נמוכים. חשוב מאוד שאנשים ישימו לב לכך.

@צמיחה כתב בחשבון מסחר עצמאי ריבית עו"ש: @ה-שלמה יש היתר עיסקא עם הבתי השקעות? כן.

אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].

@הקול-השפוי כתב בהאם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?: אם המדינה רוצה לגבות מהאזרחים כזאת ריבית, היא צריכה גם לשלם אותה. היא גובה ריבית על כסף שלא שילמת לפי דרישתה. ולכן היא תשלם לך ריבית על כסף שדרשת חזרה ולא קיבלת.