אעתיק כאן לתועלת העניין והרבה מהשאלות תפתרנה
אופציות: כלי השקעה חכם ולא הימור
למרות המידע הרב שקיים ברחבי האינטרנט (ואולי דווקא בגללו), רבים עדיין רואים באופציות כלי מסוכן ומסובך – משהו שעדיף להתרחק ממנו.
בפועל, מדובר במכשיר פיננסי מצוין, ואפילו הכרחי עבור מי שמעוניין להשקיע בצורה מתקדמת.
אפשר למצוא לא מעט מידע בעברית על מושגים בסיסיים באופציות ואפילו תמורת תשלום, אך עבור רבים התחום עדיין נשאר עמום, כמו יער צפוף של מונחים מסובכים ו”יווניות” מיסטיות.
במאמר הזה אנסה להציג את האופציות בצורה פשוטה וברורה, תוך התמקדות בתועלת שלהן בתיק ההשקעות.
כדי לשמור על הפשטות, אמנע מהתעמקות בפרטים טכניים מסוימים
(למרות שלעתים דווקא הם המכריעים ובשליטה בהם ניכר המומחה)
ישנם סוגים רבים של אופציות, אך כאן נתמקד באופציות הסטנדרטיות הנסחרות בשוק האמריקאי.
מהי אופציה?
אופציה היא חוזה דיגיטלי הנסחר בבורסה, המעניק לרוכש שלה (מחזיק האופציה) את הזכות – אך לא את החובה –
לקנות (באופציית קול) או למכור (באופציית פוט) נכס בסיס מסוים.
מנגד, מוכר האופציה (או “כותב” האופציה) מחויב לקיים את תנאי החוזה אם מחזיק האופציה מחליט לממש אותה.
תזכרו - אם אנחנו מתיחסים לקונה האופציה
אז קול זה זכות לקנות
ופוט זה זכות להתפטר מהנכס
לא מסובך, נכון? קראו את ההגדרה שוב – ועכשיו בואו נראה דוגמה.
ההיסטוריה של האופציות
לפני כ-2,600 שנה, בזמן שלטונו של יאשיהו מלך יהודה, חי ביוון פילוסוף תאלס איש מילטוס.
מסופר עליו כי צפה שבאותה שנה תהיה תנובה יוצאת דופן של זיתים, ולכן כבר בחורף קנה בזול את הזכות להשתמש בבתי הבד באביב. כשהתחזית שלו התגשמה, הוא מכר את הזכויות שלו ברווח נאה. יש הרואים בסיפור הזה את אחד התיעודים הראשונים לשימוש באופציות.
דוגמה מודרנית (רק כהמחשה לשוק ההון)
נניח שאדם רוצה לקנות דירה ב-2 מיליון ₪, אבל מסיבות שונות הוא מעדיף להמתין. עם זאת, הוא חושש שהמחיר יעלה בינתיים.
הפתרון? הוא יכול לרכוש אופציית קול מהמוכר בתשלום מסוים, שתאפשר לו לקנות את הדירה במחיר שנקבע מראש – ב-2 מיליון ₪.
אם המחיר בשוק יעלה מעל ל-2 מיליון, הוא יממש את זכותו ויקנה את הדירה במחיר שסוכם.
אם המחיר יירד, הוא יוותר על מימוש האופציה, יפסיד את התשלום עליה, ויקנה את הדירה במחיר השוק.
ההיגיון הזה פועל גם בכיוון ההפוך: המוכר יכול לרכוש אופציית פוט מהקונה, שתאפשר לו למכור את הדירה בעתיד במחיר שסוכם מראש.
הגורמים המשפיעים על מחיר האופציה
כבר שמנו לב שמחזיק האופציה הוא זה שמחליט האם לממש אותה, בעוד שמוכר האופציה מחויב לבצע את העסקה.
מכאן עולה השאלה: כמה כסף יסכים מוכר האופציה לקבל תמורת ההתחייבות הזו?
התשובה, כמו ברוב המקרים בשוק ההון: תלוי.
שלושה גורמים קובעים בעיקר את מחיר האופציה (הפרמיה):
-
מרחק מחיר המימוש (סטרייק) ממחיר השוק הנוכחי – ככל שמחיר המימוש רחוק ממחיר השוק, כך האופציה תהיה זולה יותר.
למשל, אם הדירה כיום שווה 2 מיליון ₪, אבל המוכר מתחייב למכור אותה בעוד שנה במחיר של 2.5 מיליון, הוא ידרוש פחות כסף עבור ההתחייבות הזו. -
משך הזמן עד לפקיעת האופציה – התחייבות לשבוע אינה דומה להתחייבות לשנה.
ככל שזמן הפקיעה רחוק יותר, כך הפרמיה תהיה גבוהה יותר. -
תנודתיות המחיר – אם מחירי הדירות באזור יציבים, הפרמיה תהיה נמוכה.
לעומת זאת, אם המחירים באזור משתנים בחדות, עלות ההתחייבות תהיה גבוהה יותר.
במילים פשוטות, מחיר האופציה הוא בעיקר המחיר של האי-ודאות.
- למעשה יש עוד מרכיב שמשפיע על הפרמיה - ריבית חסרת סיכון.
וככל שריבית גבוהה יותר וזמן עד הפקיעה ארוך יותר כך ההשפעה ניכרת יותר.
בטח אתם שואלים איך?
התשובה (כרגיל, בלי להיכנס למורכבויות אבל להבין את העיקרון) פשוטה.
מי שקונה דירה משלם 2 מיליון מיד, ומי שקונה אופציה יכול לשים כסף בבנק עד זמן הפקיעה ולהרויח עליהם.
הגיוני שמוכר הדירה מכניס את זה בפרמיה.
וזו היא היכרות ראשונה עם היווניות
בלי ששמנו לב, למדנו כאן את העקרונות של היווניות – מדדים שמבטאים את רגישות האופציה לשינויים בפרמטרים השונים:
• דלתא (Δ) – מודדת כמה הפרמיה מושפעת משינוי במחיר נכס הבסיס.
• תטא (Θ) – מבטאת את שחיקת ערך האופציה ככל שמתקרב מועד הפקיעה.
• וגה (ν) – מציינת את השפעת השינוי בתנודתיות על הפרמיה.
ספוילר: לא בדיוק אות יוונית, אבל
• רו (ρ) – מתארת את השפעת הריבית על מחיר האופציה.
גם דיבידנדים משפיעים על המחיר אך לא זכו ליוונית משלהם.
איך זה עובד בשוק ההון?
בדיוק כמו עם דירות, כך פועלות גם אופציות על מניות וקרנות סל (ETF).
יש רק הבדל קטן: אופציה אחת מייצגת לרוב 100 יחידות מניה, ולא אחת בלבד.
לדוגמה, נניח שמישהו מחזיק 100 יחידות של קרן סל SPLG שעוקבת אחר מדד S&P500, הנסחרת ב-$66 ליחידה.
אם הוא רוצה למכור אותן, הוא יכול למכור אופציות קול עם סטרייק של $66,
ובכך להתחייב למכור את המניות במחיר שנקבע מראש – וגם לקבל תשלום על כך.
או מי שרוצה לקנות 100 מניות ומאיזשהי סיבה מחכה עד שהכסף יכנס לחשבון
יכול בינתיים למכור אופצית פוט ולהתחייב בכך לקנות את המניות (באותו מחיר שהיה קונה אילו כסף היה בחשבון) וגם לקבל על זה כסף נוסף.
אופציות בתיק ההשקעות – לא רק מסחר
השימוש באופציות במקור לא נועד למסחר. שימוש בהם מגוון ויכול להתאים לכל מטרה.
ניתן להשתמש בהן לניהול סיכונים. למשל, משקיע המחזיק מניות ורוצה להגן על עצמו מירידות חדות בשוק, יכול לקנות אופציית פוט עם סטרייק של $66, שתאפשר לו למכור את המניות במחיר הנוכחי – לא משנה מה יקרה למחירן בעתיד.
והנה עוד דוגמה שאפילו המשקיע האגדי וורן באפט שידוע בגישתו הרציונלית השתמש באופציות: בשנת 1993, כשהמניה של קוקה-קולה נסחרה ב-$39, הוא מכר אופציות פוט עם סטרייק של $35, וקיבל עליהן $1.5 לאופציה – כלומר 4% מערך המניה. אם מחיר המניה היה נשאר מעל $35, האופציות לא היו ממומשות, ובאפט היה משאיר את הפרמיה בכיסו. אם המחיר היה יורד מתחת ל-$35, הוא היה מחויב לקנות את המניה במחיר הזה – מחיר שהוא ממילא היה מוכן לשלם. הפרמיה שקיבל הפחיתה את העלות האפקטיבית שלו ל-$33.5 למניה.
אופן נוסף וקצת יותר מתוחכם שאופציות משמשות את המשקיע זה תכנון מס. מצוי שלתכנון מס נכון יש צורך למכור מניות. אבל מצד שני רוצים להחזיק בהם לטווח ארוך ואי אפשר לקנות אותם מיד (בכל אופן במס הכנסה מבינים משהו) אז מה עושים? גם כאן אופציות באות לעזרתינו. מוכרים את המניות ויוצרים פוזיציה באמצעות האופציות שמדמה תשואת נכס בסיס (ממש כמו שעושים קרנות סל רבים) לתקופה עד שקונים אות המניות שוב.
יש גם אפשרויות להגדיל תשואת התיק ולשלב בין הדברים ועוד הרבה מעבר אבל אי אפשר לפרט בקצרה.
כל אלה דוגמאות פשוטות ויעילות (אמנם ניתן ליישם אותם רק לאחר שמבינים את הדברים לעומק)
אך ניהול התיק הרבה יותר מורכב ומעניין.
אי אפשר לא לומר כמה מילים על הימורים.
אופציות הופכות להימור רק במקרה אחד - כשמשתמשים בהם בלי להבין לעומק.
בין אם השימוש לצורך מסחר או גידור או כל מטרה אחרת.
