יישר כוח על הירידה לפרטים!
זוהי תגובה מרשימה ומעודדת!
נגעת בדיוק בנקודות ...
משקיע מגדר מניות אמריקאיות, מפחד מנפילת הדולר. לכן, הפעולה הפיננסית שהוא עושה מאחורי הקלעים היא הפוכה ממה שתיארת: הוא לווה דולרים (ומשלם ריבית דולרית גבוהה בארה"ב) ומפקיד שקלים (ומקבל ריבית שקלית נמוכה בארץ).
כשהריבית באמריקה גבוהה מבישראל – אתה משלם ביוקר ומקבל פירורים. הפער הזה הוא-הוא עלות הגידור ששוחקת את התיק.
אתה צודק לחלוטין שמתמטית, אם הריבית השקלית תזנק ל-100% (כמו שהיה בזמני היפר אינפלציה בעבר), תראה תשואה חיובית ענקית בתוך הקרן. אבל זהו רווח על הנייר בלבד ששווה לכפרות...
הגידור מקבע אותך לשער החליפין הישן (למשל 3.5 ש"ח לדולר). אז נכון, הקרן המגודרת תייצר לך עוד הררי שקלים בגלל פער הריביות, אבל בזמן שהשקל עצמו קרס ואיבד 99% מערכו – קיבלת תוספת של מטבע מחוק. המשקיע הלא-מגודר, לעומת זאת, מחזיק נכס ריאלי גלובלי שמנותק לחלוטין מהברוך המקומי וישמור על כוח הקנייה שלו בעולם.
גידור בהיפר-אינפלציה זה לקבל פרס ניחומים של מיליון שקלים, ביום שבו כיכר לחם עולה שני מיליון...
@משה-צבי בקישור המצורף בסוף ההודעה תוכל לראות יותר איך גידור עובד.
בגדול תחשוב על כך שאתה לווה דולר ממיר לשקל ושוב מלווה...
רק שעושים את זה עם חוזים.
עוד שתי נקודות קטנות...
ייתכן ואתה צודק ומבחינת עלויות יהיה אולי ריווחי לגדר, אבל אני לא מכיר מישהו שיהיה לו אומץ לגדר מטבע כשהוא נמצא במצב של היפר אינפלציה...
אם הריבית כה גבוהה באותה עת מדוע שלא לקנות אגחי"ם?
https://assafnathan.com/2013/11/למה-לא-גידרתי-אני-לא-מגדר-ולא-אגדר/