דילוג לתוכן

שני אנשים שומעים אותו דבר – אז למה המסקנות הפוכות?

שוק ההון והשקעות
3 2 226 2
  • בשבוע האחרון, באותה הרצאה ובאותו מקום ממש, פנו אליי שני אנשים שונים לגמרי. הם ישבו באותו חדר, שמעו את אותו תוכן, יצאו מאותה הרצאה – ושאלו שאלות הפוכות לחלוטין. אחד צעיר ואחד מבוגר והפער ביניהם היה חד .
    הצעיר ניגש אליי ואמר: אני לא מבין מה הסיכון במניות של הבנקים. תראה איך הן עלו, תראה את הנתונים. הבנקים מרוויחים, הם חזקים, זה נראה יציב.
    נקודת המבט שלו ברורה: הוא גדל לתוך שוק שבו מניות הן חלק טבעי מהחיים הכלכליים, עולם שבו הבורסה נתפסת כמקום של הזדמנויות, והעבר הקרוב מוכיח שמי שהיה בפנים – הרוויח. מבחינתו, השאלה איננה למה כן, אלא למה לא. אם משהו עובד, ואם הסיכון נראה נמוך יחסית, ההיגיון אומר להיות שם.

    מיד אחריו ניגש אליי אדם מבוגר יותר. הוא הקשיב, שאל, ובסוף אמר: אני מבין את הדברים, אבל אני מעדיף אג"ח. לא מניות, ואפילו לא מדדים. מניות מפחידות אותי. כאן נקודת המבט שונה לגמרי. הוא גדל בעולם שבו מניות היו מוצר שנזהרו ממנו. עולם שבו אנשים הפסידו כסף בבורסה, לפעמים כסף של שנים, והסיכון לא היה מושג תיאורטי אלא חוויה אישית או סביבתית. עבורו, יציבות חשובה יותר מסיכוי, ושמירה על ההון קודמת לשאיפה להגדיל אותו.

    אפשר לראות בזה פער בין דורות, ואפשר לראות בזה שינוי תרבותי עמוק. בעבר מניות לא היו ברירת מחדל, אלא משהו שניגשים אליו בזהירות. היום, עבור רבים, הן נקודת ההתחלה. אג"ח, שבעבר סימל ביטחון, נתפס היום לעיתים כוויתור. אבל האמת היא ששני האנשים האלה מחזיקים חלק מהתמונה.

    כדי להמחיש את המורכבות הזו, הסתכלתי על הנתונים. בדוחות האחרונים של בנק הפועלים, למשל, רואים בנק חזק מאוד: פיקדונות הציבור עומדים על כ־590 מיליארד שקל, ההון העצמי על כ־63.7 מיליארד שקל, ותשואה להון של כ־15.4% (תשואה להון היא מדד שמראה כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, ומשמש דרך מקובלת להסתכל על רווחיות של בנקים). אלה נתונים שמציגים רווחיות ואיתנות.
    אבל נתונים טובים לא אומרים הרבה על ההשקעה עצמה במחיר הנוכחי. במיוחד כשמסתכלים על התמונה הרחבה: מניית הבנק עלתה בכ־180% בשלוש השנים האחרונות, ומדד הבנקים כולו עלה בכ־170%. חלק מהעליות האלו נבעו גם מעליית הריבית בשנים האחרונות, וכיום אנחנו כבר נמצאים בסביבה שבה הריבית דווקא מתחילה לרדת. כלומר, התנאים שתמכו בעליות בעבר לא בהכרח ייראו אותו דבר בהמשך.

    וכאן מתחבר הסיפור של שני האנשים. באותו מקום, באותו זמן , אחד רואה הזדמנות והשני רואה סיכון. שניהם לא טועים, אבל גם אף אחד מהם לא מחזיק את כל התשובה ,
    וזה ממש מתחבר למאמר הקודם שבו נגעתי ברדיפת תשואות.

    בסוף, השאלה איננה אם מניות טובות או מסוכנות, ולא אם אג"ח בטוח או לא .
    השאלה היא אם אנחנו מבינים במה אנחנו משקיעים, מה כבר מגולם במחיר, ואיך אנחנו מתמודדים עם שינוי שיכול תמיד לקרות.

    שני האנשים שפגשתי באותו מקום הזכירו לי שהשקעות אינן בחירה בין אומץ לפחד, אלא זה לא מאבק בין אומץ לפחד, אלא בין פעולה מתוך הבנה לבין תגובה לאירועים. והאמת, כמו בהרבה מקרים, נמצאת איפשהו באמצע.

    כמובן שאין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה.

    דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה📩 a053311311@gmail.com

  • הנן שלך בדור הבא לא יבין מה הבעיה באופציות וביטקון נקוה שאז תזכור את מה שאתה כותב

  • זה באמת מעניין מה שאתה אומר רק יכול להיות שהדור שלנו הוא דור שתרבות היא שינויים וקבלה שלהם ואולי אולי אצלינו זה לא יקרה ההיתקעות בתפיסות ישנות

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    49 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 17 הצבעות
    14 פוסטים
    391 צפיות
    שמש מרפאש
    @ירושלמים said: גילוי נאות! אני בור ועם הארץ בענייני השקעות. ובכל זאת בא לי לשאול שאלה. ראיתי פעם ב'פרוג', שקיים סוג של השקעה בסנופי, שמושקע רק בחלקים סולידיים כמו קוקה קולה, וכן בחברות שלא רואים בהם ירידות ותנודות (סטיית תקן נמוך, שארפ גבוה), ובכל זאת יש להם תשואה דומה לסנופי של 12 אחוזים ממוצע לשנה. מישהו העיר שם בפרוג, שאם הדברים נכונים, ניתן למנף את הקרן הזה באמצעות הלוואה בלי לפחד משחיקה. ראיתי שם גם ש'מקצועי בלבד' התנגד(ה) לרעיון, אך לא נתנ(ה) הסבר להתנגדות. אולי יש כאן מישהו שיודע או חשב על הרעיון ויחכים אותנו. הכוונה כנראה למשהו בסגנון SPLV. אבל אני לא רואה שהיא נתנה כמו הS&P. אבל בסופו של דבר זה סוג של מינוף הפוך - כלומר השקעה יציבה יותר מS&P אבל גם בתשואה נמוכה. כך שאם משתמשים בזה במינוף נארים בערך באותץו מקום. אולי זה טוב לפן הפסיכולוגי, כי המשקיע לא רואה את ההשקעה שלו נמחקת.
  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    283 צפיות
    איציק התותחא
    מעלות הקרן 1185164 – Invesco MSCI World UCITS ETF Acc הקרן נסחרת בשקלים, ולכן במס רווחי הון מנכים את האינפלציה מהרווח משלמים מס רק על התשואה הריאלית. בזכות שהיא קרן אירית (UCITS Ireland) + מנגנון הצבירה (Accumulating), הדיבידנדים חוזרים ומשקיעים אוטומטית בתוך הקרן. זה נותן שני יתרונות: מס של 15% בלבד על דיבידנדים אמריקאיים (במקום 30%) + דחיית המס הישראלי של 25% על דיבידנדים.
  • 9 הצבעות
    16 פוסטים
    924 צפיות
    ה
    @חיים-חי לא ניכנס למספרים ולא מה אני עושה באישי, אבל בעיני האסטרטגיה הנכונה למי שרוצה להישאר שקוע בתורתו ולא בנוי לכאבי ראש יותר מתוחכמים, הדרך היא לקחת הלוואה של כמה מאות אלפים בפריסה ארוכה של משכנתא להשקיע בשוק ההון דרך מסחר עצמאי השתלמות וקופות גמל על שם שני הבני זוג ובחתונות הילדים להלואות על חשבון הפנסיה והקופות הנל להחזיק קצת את ההלוואות בבלון או גרייס ולצבור עוד הון, ואז קצת לפרוע קצת להוציא וכן על זה הדרך כמובן כל אחד צריך לדייק את זה לפי היכולות שלו והסכום שלו וכן מספר הילדים בנים ובנות וכדומה בניתי כמה תוכניות כאלה למשפחה ונראה לי שזה ילך טוב בעזרת השם. בהשוואה למה שהם מציעים זה מאד מגביל אותך ומסרבל את מיקסום האפשרוית וכמובן יעלה לך הרבה יותר בהפקדות או החזר כל חודש.
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    672 צפיות
    ה. שלמהה
    @שמש-מרפא כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: @ה-שלמה כתב בשאלה על קרן ממונפת S&P 500 כפול 2 לטווח ארוך (30 שנה) – למה התשואה לא גבוהה יותר?: בנוסף, לא בטוח שקרן ממונפת תשרוד נפילות כמו 1999-1008 הממונפות הכפולות שרדו יפה את 2008. צודק, אבל לא היו ממונפות משולשות. בכל אופן, למי שישים שם 10% הירידה לא תהיה כ"כ דרמטית (זה אומר בערך שכשכל התיקים ירדו 30%, שלו ירד 35-39. כואב אבל לא נורא. וזה במקרה שכל הכסף הושקע בשיא). מצד שני, פוטנציאל התשואה דמיוני ממש. כפי שהסברתי מעלה, פוטנציאל התשואה הוא גדול, אך בסיכון גדול. ועיקר הסיכון הוא סיכון המשקיע מעצמו.