דילוג לתוכן

שני אנשים שומעים אותו דבר – אז למה המסקנות הפוכות?

שוק ההון והשקעות
3 2 312 2
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי דוד בן זיקרי
    #1

    בשבוע האחרון, באותה הרצאה ובאותו מקום ממש, פנו אליי שני אנשים שונים לגמרי. הם ישבו באותו חדר, שמעו את אותו תוכן, יצאו מאותה הרצאה – ושאלו שאלות הפוכות לחלוטין. אחד צעיר ואחד מבוגר והפער ביניהם היה חד .
    הצעיר ניגש אליי ואמר: אני לא מבין מה הסיכון במניות של הבנקים. תראה איך הן עלו, תראה את הנתונים. הבנקים מרוויחים, הם חזקים, זה נראה יציב.
    נקודת המבט שלו ברורה: הוא גדל לתוך שוק שבו מניות הן חלק טבעי מהחיים הכלכליים, עולם שבו הבורסה נתפסת כמקום של הזדמנויות, והעבר הקרוב מוכיח שמי שהיה בפנים – הרוויח. מבחינתו, השאלה איננה למה כן, אלא למה לא. אם משהו עובד, ואם הסיכון נראה נמוך יחסית, ההיגיון אומר להיות שם.

    מיד אחריו ניגש אליי אדם מבוגר יותר. הוא הקשיב, שאל, ובסוף אמר: אני מבין את הדברים, אבל אני מעדיף אג"ח. לא מניות, ואפילו לא מדדים. מניות מפחידות אותי. כאן נקודת המבט שונה לגמרי. הוא גדל בעולם שבו מניות היו מוצר שנזהרו ממנו. עולם שבו אנשים הפסידו כסף בבורסה, לפעמים כסף של שנים, והסיכון לא היה מושג תיאורטי אלא חוויה אישית או סביבתית. עבורו, יציבות חשובה יותר מסיכוי, ושמירה על ההון קודמת לשאיפה להגדיל אותו.

    אפשר לראות בזה פער בין דורות, ואפשר לראות בזה שינוי תרבותי עמוק. בעבר מניות לא היו ברירת מחדל, אלא משהו שניגשים אליו בזהירות. היום, עבור רבים, הן נקודת ההתחלה. אג"ח, שבעבר סימל ביטחון, נתפס היום לעיתים כוויתור. אבל האמת היא ששני האנשים האלה מחזיקים חלק מהתמונה.

    כדי להמחיש את המורכבות הזו, הסתכלתי על הנתונים. בדוחות האחרונים של בנק הפועלים, למשל, רואים בנק חזק מאוד: פיקדונות הציבור עומדים על כ־590 מיליארד שקל, ההון העצמי על כ־63.7 מיליארד שקל, ותשואה להון של כ־15.4% (תשואה להון היא מדד שמראה כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, ומשמש דרך מקובלת להסתכל על רווחיות של בנקים). אלה נתונים שמציגים רווחיות ואיתנות.
    אבל נתונים טובים לא אומרים הרבה על ההשקעה עצמה במחיר הנוכחי. במיוחד כשמסתכלים על התמונה הרחבה: מניית הבנק עלתה בכ־180% בשלוש השנים האחרונות, ומדד הבנקים כולו עלה בכ־170%. חלק מהעליות האלו נבעו גם מעליית הריבית בשנים האחרונות, וכיום אנחנו כבר נמצאים בסביבה שבה הריבית דווקא מתחילה לרדת. כלומר, התנאים שתמכו בעליות בעבר לא בהכרח ייראו אותו דבר בהמשך.

    וכאן מתחבר הסיפור של שני האנשים. באותו מקום, באותו זמן , אחד רואה הזדמנות והשני רואה סיכון. שניהם לא טועים, אבל גם אף אחד מהם לא מחזיק את כל התשובה ,
    וזה ממש מתחבר למאמר הקודם שבו נגעתי ברדיפת תשואות.

    בסוף, השאלה איננה אם מניות טובות או מסוכנות, ולא אם אג"ח בטוח או לא .
    השאלה היא אם אנחנו מבינים במה אנחנו משקיעים, מה כבר מגולם במחיר, ואיך אנחנו מתמודדים עם שינוי שיכול תמיד לקרות.

    שני האנשים שפגשתי באותו מקום הזכירו לי שהשקעות אינן בחירה בין אומץ לפחד, אלא זה לא מאבק בין אומץ לפחד, אלא בין פעולה מתוך הבנה לבין תגובה לאירועים. והאמת, כמו בהרבה מקרים, נמצאת איפשהו באמצע.

    כמובן שאין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה.

    דוד בן זיקרי יועץ משכנתאות | מלווה משקיעים בשוק ההון | מרצה בארגון תבונה📩 a053311311@gmail.com

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    הנן שלך בדור הבא לא יבין מה הבעיה באופציות וביטקון נקוה שאז תזכור את מה שאתה כותב

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    זה באמת מעניין מה שאתה אומר רק יכול להיות שהדור שלנו הוא דור שתרבות היא שינויים וקבלה שלהם ואולי אולי אצלינו זה לא יקרה ההיתקעות בתפיסות ישנות

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    119 צפיות
    NadlanUSAN
    זה נשמע כמו תסריט הוליוודי, אבל הסיפור הזה מתרחש ממש כאן, באוהיו. בשנת 2011 החליט בנק אוף אמריקה שנגמרה הסבלנות. לואי טלריקו, בעל אחוזה מפוארת בשכונת היוקרה ברינגטון אסטייטס באורורה, לא עמד בתשלומי המשכנתא. הבנק הגיש תביעת עיקול, והניח שבסופו של ההליך יקבל את הנכס בחזרה. האחוזה, כ־2,580 מ"ר בנוי (על מגרש 8 דונם), ניצבת על גבעה מול הגומה ה־17 של מגרש גולף. בנייתה הוערכה בעלות של כ־4.5 מיליון דולר. [image: Screenshot 2026-10-09 at 10.08.07 AM.png] [image: Screenshot 2026-10-09 at 9.44.08 AM.png] אלא שלטלריקו היו תוכניות אחרות. הוא פתח במאבק משפטי שנמשך לא שנה, לא חמש שנים, אלא 15 שנה. חמישה ערעורים, חמש בקשות לפשיטת רגל, דיונים, עיכובים ועוד הליכים משפטיים. השנים חלפו. נשיאים התחלפו בבית הלבן. שוק הנדל"ן האמריקאי עבר גאות, מגפה, אינפלציה ועליית ריבית. וטלריקו? המשיך להתגורר באחוזה. רק בסוף 2024 ניתן סוף סוף צו העיקול. בשנת 2025 הושלמה המכירה השיפוטית, וביולי 2026 מכר הבנק את הנכס לחברת השקעות תמורת יותר מ־3 מיליון דולר. סוף הסיפור? ממש לא. המשקיע החדש שילם מיליוני דולרים על האחוזה — אבל לא קיבל את המפתחות. טלריקו עדיין התגורר בבית. נדרש הליך פינוי נוסף, וגם לאחר שבית המשפט אישר את הפינוי, נכון לדיווחים האחרונים עדיין לא נקבע מועד לביצועו. אבל כאן מגיע החלק המעניין באמת. כשעברנו במערכת NadlanUSA על הסיפור, עלתה שאלה שאולי חשובה אפילו יותר מההליך המשפטי: האם ייתכן ש־15 שנות המאבק דווקא השתלמו לטלריקו מבחינה כלכלית? הרי אדם שמפסיק לשלם משכנתא אינו רק מסתכן באובדן הבית. הוא גם מפסיק להוציא מכיסו סכומי כסף עצומים מדי חודש. בנינו מודל כלכלי להמחשה, המבוסס על אחוזה בשווי 4.5 מיליון דולר, עם מימון בנקאי של 80%. התוצאה הייתה מפתיעה. במשך 15 שנה, תשלומי המשכנתא היו מסתכמים בכמעט 3.9 מיליון דולר. ובתנאים מסוימים, גם לאחר אובדן הבית וההון העצמי שהושקע בו, מי שלא שילם עשוי להימצא ביתרון כלכלי של יותר מ־3 מיליון דולר לעומת מי ששילם כסדרו. כמובן, זהו מודל תיאורטי ולא חשבון הכיס של טלריקו. חובות שנותרו לגבייה, הוצאות משפטיות ותשלומים אחרים יכולים לשנות לחלוטין את התוצאה. אבל הוא חושף תופעה מרתקת: לפעמים הזמן עצמו הופך לנכס הכלכלי החשוב ביותר בסכסוך נדל"ן. פרסמנו במגזין NadlanUSA שתי כתבות המשלימות זו את זו: הסיפור המשפטי: איך הליך עיקול באוהיו נמשך 15 שנה, ומדוע גם רכישת הנכס אינה מבטיחה קבלת חזקה. https://nadlanusa.co.il/magazine/story/ohio-mansion-eviction-15-years-2026 החשבון הכלכלי: כמה באמת שוות 15 שנות מגורים ללא תשלומי משכנתא, מי סופג את ההפסד, והאם אובדן הבית בהכרח אומר שבעליו הפסיד? https://nadlanusa.co.il/magazine/story/fifteen-years-free-mansion-foreclosure-economics-2026 ואני סקרן לשמוע את דעתכם: האם מערכת משפטית שמאפשרת להאריך הליך כזה במשך 15 שנה מגינה על זכויות האזרח — או יוצרת תמריץ כלכלי שלא לשלם חובות? NadlanUSA | נדל״ן ארה״ב — מאז 2007.
  • 5 הצבעות
    3 פוסטים
    163 צפיות
    א
    @בן-עליה תודה על המשוב. ותודה רבה לך על פועלך הרב למען הציבור. Spoiler בנוגע למאמרים נוספים, יש כמה טיוטות. אבל צריך למצוא לזה את הזמן המתאים.
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    297 צפיות
    מ
    @א.א.פ. כל ההסברים הללו הם בעיקר על פערי עקיבה אמיתיים לטווח הארוך, של אחוזים בודדים. בנוגע לשאלתו של @קל-זכות על פער עקיבה יומי משמעותי יותר (תאר לעצמך כזה פער בטווח הארוך). הסיבה פשוט הייתה שעת העדכון ולא פער עקיבה אמיתי. (שעת העסקה האחרונה הייתה שונה, בדקתי זאת אח"כ וזאת אכן הייתה הסיבה).
  • 4 הצבעות
    7 פוסטים
    366 צפיות
    מ
    לא שומר. לוקח הלוואה בסיכון מחושב. מחשש עינא בישא מעדיף לא לפרט יותר אבל זה הרעיון. אשמח לפרט לך באישי אבל בינתיים רואה שאתה לא יכול
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    384 צפיות
    ס
    מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.