דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.3k 105 64.7k 102
  • @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

  • @זושא. כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    שנוגד את דעתו של הכלכלן שאיצי'ה הביא בקו וכן לפגישה שהייתה בבית הרב ברוורמן שבה טען שאין רווח ושחצי מהכסף של המשקעים נעלם.

    דעתו של הכלכלן התבססה על הנתונים שהובאו בפגישה בבית רב מכובד, גם אם אתם חולקים על דעתו.
    במכתב מבואר שבפגישה זו הוצגו נתונים חלקיים ולא ברור למה?

    @יושב-בגנים
    את התשובה למה לא הוצגו אני יודע אני רוצה שאיצי'ה יענה על השאלה הזאת ועל עוד כמה שאלות

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    מצידי תתקוף אותו מהיום עד שימצאו זהב,
    אני שואל שוב מה זה נוגע לדיון שנערך כאן בפורום.

    אתה צודק
    לכן עזוב רגע את ההתנצלות שמגיעה בצדק
    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין?
    כי למה הרב ברוורמן לא חתום?

    @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

  • @יושב-בגנים
    את התשובה למה לא הוצגו אני יודע אני רוצה שאיצי'ה יענה על השאלה הזאת ועל עוד כמה שאלות

    @זושא.
    אשמח שתכתוב את ההסבר שלך, ואם היא מגובה בראיות תשלח אם לא אקבל זאת כהצעה.

    ואם לא תגיב זה גם אומר דרשני.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    @פאשט-ע-איד כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    אבהיר שוב זה לא היה ברצינות
    פשוט נמאס לי מההטחות כאן ורציתי קצת לחייך אותכם.
    אבל אתם כל כך שקועים בלריב... תחייכו קצת.

  • @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

    @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

  • @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

    @זושא.
    למה כן?

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

  • @אפ_על_פי_כן

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @אוטודידקט

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתב ב
    מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?
    :

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    מה שנכון נכון.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

    @הקול-השפוי לא הבנת מה כתבתי תקרא שוב.

  • @זושא.
    למה כן?

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    למה כן?

    כי אולי מתברר שיש לו מידע על המכרה שלביה"ד אין
    נראה לי זה ממש הנושא לדעת מה יש שם

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

  • @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

    @זושא.
    לא מדוייק.
    יש לציין שממעבר על האשכול @יושב-בגנים השתדל מאד לכתוב בהגינות ומה שהוא לא ידע הוא לא כתב.

  • @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

נושאים מוצעים


  • מי מצטער על חלום?

    שוק ההון והשקעות שוק ההון בועה
    1
    7 הצבעות
    1 פוסטים
    43 צפיות
    תכנון נכוןת
    החלום שלא קרה הרבה אנשים היום פוחדים להשקיע בשוק ההון. השוק בשיא, כולם מדברים על "בועה", וכל מי שחושב להכניס כסף נתקף בחשש: מה יהיה אם ירד? האם אני מסוגל להחזיק מעמד במשבר, או שאני אמכור בדיוק ברגע הכי גרוע, ואפסיד את מה שחסכתי שנים? זה חשש אמיתי. אבל יש לו תרופה - לא כלכלית, אלא נפשית. ואני רוצה לשתף אותה. מה שלא קרה, לא קרה לך בואו נדמיין רגע: אתם ישנים, וחולמים חלום. בחלום התעשרתם - קיבלתם ירושה, זכיתם בפיס, עשיתם עסקה מצוינת. אתם מרגישים את השמחה, אתם כבר מתכננים מה תעשו עם הכסף. ואז אתם מתעוררים, ומבינים שזה היה רק חלום. האם אתם עצובים? לא ממש. כי שום דבר לא היה שלכם מלכתחילה. לא הפסדתם כלום - פשוט חלמתם. עכשיו קרה לי דבר דומה, פעמיים, בעולם ממשי לגמרי - לא בשינה, אלא בהחלטות נדל"ן. פעם אחת הייתי בטוח שדירה מסוימת שרציתי לקנות שווה הרבה יותר ממה שהציעו לי, והלכתי בעצת אחרים וירדתי מהעסקה - ובדיעבד התברר שהיא באמת נמכרה במחיר גבוה משמעותית ממה שיכולתי לקנות בו. פעם שנייה ויתרתי מרצון על השקעה, כדי לא להסתכסך עם חבר קרוב שרצה לקנות את אותו הנכס - והנכס הזה הניב לו רווח גדול. בשני המקרים היה לי "פתח" מלא להתעשר, וזה נסגר. יכולתי לחיות עם זה שנים ולהתייסר: "מה היה קורה אילו...". אבל זה בכלל לא כואב לי. ולא כי אני אדם מיוחד בלי רגשות - אלא כי הבנתי משהו. זה לא היה שלי - זה היה חלום ההזדמנויות האלה מעולם לא היו "שלי" באמת. הן היו אפשרות, מחשבה, דמיון של עתיד - בדיוק כמו החלום בלילה. אם בסוף זה לא קרה, סימן שזה לא היה אמור לקרות. בורא העולם נתן לי חלום שנראה מוחשי במיוחד - נראה קרוב, נראה ודאי - אבל בסופו של דבר זה נשאר חלום. ומי מצטער על חלום? התובנה הזו לא נועדה רק להרגיע אותי לגבי דירות שלא קניתי. היא כלי עבודה של ממש - ואני חושב שהיא בדיוק מה שחסר לאנשים שמפחדים להשקיע היום בשוק ההון. איך זה מתרגם להשקעות נניח שיש לכם מטרה ברורה וחשובה - לדוגמה, לחסוך לנישואי הילדים בכבוד. אתם פותחים תיק השקעות, ומתחילים לחסוך לטווח ארוך. השוק, בעזרת ה', עולה לאורך זמן - ככה זה עובד בהשקעה סבלנית. אבל בדרך יהיו ירידות. זה לא "אם", זה "מתי". ובדיוק ברגע הירידה מתעורר הפחד הגדול ביותר: למכור הכול כדי "להציל את מה שנשאר". וזו בדיוק הנקודה שבה החוסן הנפשי קובע הכול. כי מי שנכנס להשקעה עם התובנה הזו - שהכסף שהוא משקיע הוא כמו חלום, ואם בסוף הוא יפסיד אותו, סימן שזה בכלל לא היה אמור להיות שלו - הוא לא ימכור בפאניקה. הוא ידע: "אם, חלילה, אני אצא מפה עם הפסד - זה אומר שזה היה חלום מוחשי שהתברר כחלום. לא הייתי אמור לקבל את זה". והידיעה הזו, פרדוקסלית ככל שתישמע, היא בדיוק מה שנותן את השקט הדרוש כדי לא למכור, ודווקא בגלל זה - לתת לכסף הזדמנות אמיתית לצמוח. אבל יש תנאי אחד הגישה הזו עובדת רק אם באמת אפשר "להתעורר מהחלום" בלי שהחיים יתמוטטו. ולכן יש כלל ברזל: משקיעים רק כסף שאפשר להרשות לעצמכם להפסיד. לא ממונפים, לא בהלוואות, לא בכסף שאתם צריכים למחר. כי אם ההשקעה היא כסף שאתם באמת יכולים לאבד מבלי שהעולם יקרוס - אז ה"חלום" נשאר חלום נעים, וגם אם הוא לא יתגשם, לא נשבר שום דבר אמיתי. וכשיודעים שאפשר לחיות גם בלי זה - דווקא אז יש הכי הרבה סיכוי שזה יישאר, יצמח, ובעזרת ה' יגיע בדיוק לאן שהתכוונתם מלכתחילה. נכון שאינו דומה חלום שעוד לא השקעתי בה כסף, לבין חלום שכבר הושקעו בו בו כספים, אבל בסוף זה אותו חלום.. 'קל לומר את זה עכשיו, לפני שהמשבר בא - אבל אני מקווה שהקו הזה יהיה לי ולאחרים לעזר גם ברגע האמת'.
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    115 צפיות
    ש
    אי שם במרתף קטן באחת מערי אירופה, אחרי אין ספור ניסיונות, כישלונות והצלחות, הצליחו ג'וש והארי להגיע לתוצאה המושלמת... בירה שלדעתם תהיה הכי טעימה בעולם. כמובן שהם בחנו, בדקו, שתו וטעמו מכל הבירות שיש בשוק, ולבסוף הגיעו לתוצאה המושלמת מבחינתם. אך הם ידעו שייקח להם הרבה זמן להיכנס לשוק, מכיוון שיש כל כך הרבה סוגים של בירות וטעמים שונים ומגוונים. ️ מוחם החל לתור אחר פתרון קסם שיכניס אותם לשוק בצורה מהירה ובלי הרבה הוצאות. לאחר שעשו סיעור מוחות וחשיבה מחדש, הם הגיעו למסקנה: לא נצטרך שלטי חוצות, פרסומות או תשדירים, אלא בקבוקי בירה ריקים... כל ערב, ג'וש והארי שילמו לחבורת נערים שיפזרו בקבוקי בירה ריקים עם סמל המותג שלהם בפתח של מסעדות ובתי מרזח. לאחר זמן לא רב, החל גל ביקוש של מותג הבירה שלהם, ומפה הכל היסטוריה – החברה שלהם צמחה לממדי ענק שהם לא דמיינו לעצמם! אז מה קרה לנו פה? 🧐 אנחנו, בני האדם, כשאנחנו באים לבחון מוצר חדש, מתנהגים בחשדנות ומנסים לברר לעומק. אבל ברגע שאנחנו רואים כמות של אנשים שנוהרים לקנות את המוצר, אז אנחנו עושים אחד ועוד אחד: אם כולם רצים לקנות, אז בטח הם בדקו את האמינות והאיכות, אז אני אחסוך לעצמי עבודה ופשוט אקנה כמו כולם. ‍️ אבל פה טמונה הנקודה הקריטית, במיוחד בעולם של הרשתות החברתיות שמגבירות את הנהירה של ההמונים. אנחנו צריכים להיות חכמים יותר ולשאול את עצמנו: האם אני קונה את המנייה בגלל שכולם קונים? האם אני חושב כך בגלל שכולם חושבים? 🧠 או שבדקתי, התעמקתי וחקרתי, ואפילו לקחתי בחשבון שהרוב עושה כך – אבל ההחלטה באה משכל ולא מנהירה? ️ לקבלת תוכן פיננסי איכותי ניתן להצטרף לפורום הפיננסי במייל khny887@gmail.com או בווצאפ 0506719079
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    121 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    158 צפיות
    ד
    א. הזהב בתקופה האחרונה לא מתנהג כמו נכס גידור ולכן התנועה שלו מאוד לא צפויה . ב. כל רגע במלחמה הזו בין אם היא תצליח להפיל את המשטר או לא מקרב את הסיכוי לרגיעה במזרח התיכון = פחות מלחמות = זהב יורד .
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    1k צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...