דילוג לתוכן

מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

הועבר שוק ההון והשקעות
1.2k 103 26.4k 99
  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    @פאשט-ע-איד כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חופש-כלכלי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @משהמשה אם אתה חושב שהמכרות הם בסיכוי שווה להשקעה שלך בירושלים הנהלת הפורום צריכה להוסיף אזהרה גם למטה.

    לא ממש לא ההשקעה שלי בירושלים כבר הוכיחה את עצמה והמכרות עדיין לא.
    אבל קראתי את רוח הדברים במכתב של הרב הייזלר,
    ואם אדם זהיר כמוהו הוציא כזה מכתב, אז נכון שכתבו אלף אזהרות אבל חוש הריש שלי מהמכתב של הרב הייזלר מריח שיהיה שם רווח גדול,
    ובבקשה אל תגיבו עם ציטוטים מהמכתב.
    יש את הכתוב ויש מתחת לכתוב.
    אף פעם לא השקעתי במה שני לא מבין אבל אחרי מכתב כזה....
    ושוב למי שלא הבין זה לא היה ברצינות...

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    מה נבהלת?
    זה די ברור שכל אברך שרוצה להרגיש גביר ישאל את עצמו למה לגבירים מותר ולי לא?
    אבל זה בעיה שלו כי הרבנים עשו את שלהם והתריעו

    אבהיר שוב זה לא היה ברצינות
    פשוט נמאס לי מההטחות כאן ורציתי קצת לחייך אותכם.
    אבל אתם כל כך שקועים בלריב... תחייכו קצת.

  • @פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    לפחות שיסביר לנו האם יש לו מידע שלנו אין

    כמו שאמרתי זה לא הנושא
    אבל אין ספק שאם @איצ-ה-דז-אלובסקי לא יגיב זה אומר דרשני.

    אגב פשטות תגובתו תהיה שיש עדיין נושאים שאי אפשר לדבר עליהם כך שלא תבוא על סיפוקך.

    @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

  • @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

  • @יושב-בגנים תסביר לי למה פתאום לקבל תשובות מאיצי'ה זה לא הנושא

    @זושא.
    למה כן?

  • לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
    בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
    לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
    גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
    ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
    לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

    1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
    2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
    3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
    4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
      בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
      היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
      אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
      בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
      נגיעות
      חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
      מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
      משוואת הסיכון-סיכוי
      עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
      הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
      גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
      כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
      הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
      מדוע לפנות לאברכים?
      נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
      האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
      המצב כיום
      חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
      יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
      לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
      יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

  • @אפ_על_פי_כן

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    @אוטודידקט

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתב ב
    מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?
    :

    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

    מה שנכון נכון.

  • @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אני הייתי מציע להנהלת הפורום להוסיף קישור לפוסט הזה לאזהרה באשכול הנ"ל.

    אפוכי מטרתא למה לי

    כדאי שהמשקיעים הפוטנציאלים להשקעה בירושלים ידעו על איזה מחלקה של סברות היא מסתמכת

    @הקול-השפוי לא הבנת מה כתבתי תקרא שוב.

  • @זושא.
    למה כן?

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @זושא.
    למה כן?

    כי אולי מתברר שיש לו מידע על המכרה שלביה"ד אין
    נראה לי זה ממש הנושא לדעת מה יש שם

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד

    שכחת לציין את זה.

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

  • @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
    בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
    היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
    אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
    בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
    נגיעות
    חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
    מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
    משוואת הסיכון-סיכוי
    עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
    הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
    גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
    כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
    הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
    מדוע לפנות לאברכים?
    נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
    הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
    גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
    האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
    המצב כיום
    חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
    יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
    לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
    יהיו הדברים לעורר את הציבור

    @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

  • @אוטודידקט
    אני מרחם על כותב המגילה שמסכן בזבז את זמנו לשווא בכתיבת נתונים שכעת מתבררים כלא נכונים...

    @זושא.
    לא מדוייק.
    יש לציין שממעבר על האשכול @יושב-בגנים השתדל מאד לכתוב בהגינות ומה שהוא לא ידע הוא לא כתב.

  • @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    איזה התנסחות דיפלומטית...

    ולגופו של ענין בעברית שאני מכיר בדרך כלל הונאות עוקצים ונעקצים נעשים ע"י תנחש מי?
    נ-ו-כ-ל

  • @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    @הקול-השפוי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @אוטודידקט כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @יושב-בגנים
    כתבתי את זה ביחס לציטוטים שביקש @הקול-השפוי

    @יושב-בגנים לא כתב שהמשקיע שיקר או הונה כל דבר אחר, אלא שלמכור כזאת השקעה לאברכים יש בה משום הונאה עוקץ וכו'.
    היות ולא כתבת איזה רבע שעה אין לי איך להגיב.

    ושוב יש כאן אנשים שטורחים להזהיר כל הזמן מפני לשון הרע ועלילות על היזם כביכול אינו אדם ישר,
    אף אחד לא טוען כך.

    הטענות היחידות שהושמעו כאן הם בשאלה של התאמת ההשקעה למשקיעים שככל ונעשו בזדון אפשר לדון לתת להם את התואר עוקץ.

    ואם כתוב במכתב מפורש שזה לא היה 'תרגיל עוקץ' אז?

  • @זושא.
    למה כן?

    @יושב-בגנים
    אני מקווה שהתשובה שנכתבה פה מספקת אותך
    וכן כל הנושא פה התחיל מאיצי'ה וכל פעם שמישהו פה קצת כתב בעד או שאיצי'ה הספיק להגיב או שזה נמחק מיד
    אז עכשיו כשיש כאן משהו קצת שונה מהקו שאיצי'ה הוביל כל הזמן הגיע לשמוע משוחר הצדק את דעתו בעניין
    ואם אני ישמע ממנו טענות שאני לא יודע אני התנצל מיד בשונה ממנו....
    אגב לאורך הדרך כצופה מהצד על הפורם כאן כבר היה לי כמה מחשבות לרעה על היזם אז אני מנצל את הבמה כאן להתנצל גם ממנו וגם מכל משפחתו!

  • @חסידישער אתה מוציא שם רע בצורה הכי גדולה שיכולה להיות.
    כל החומר שאני ראיתי נגד לא התייחס בכלל לגופו של יזם אלא אך ורק לענין גיוס המשקיעים להשקעות מסוג כזה

    @משהמשה כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    אי אפשר להוציא התנצלות ממי שלא רוצה להתנצל.

    עוד לא הסברתם על מה צריך התנצלות (חוץ מציטוט מגמתי משיחה פרטית, שבמקסימום אמור לקבל התנצלות באותה רמת פירסום - כלומר באישי)

    משל שממש לא קשור לנושא וכל קישור הוא על דעת המקשר, אם חסידות מסוימת יצאה נגד מישהו ובסוף התברר שזה טעות, האם מישהו מצפה מהחסידים להתנצל לפני שהאדמור יתנצל?

    ממש לא קשור, וגם לא הסברת מי האדמו"ר אולי התכוונת שאתה לא תתנצל לפני שהאדמו"ר @פייביש יתנצל?
    ובנימה רצינית יותר אני לא חושב שאנשים בוגרים שהגיבו כאן בצורה רציונאלית נגררו אחרי @איצ-ה-דז-אלובסקי, אני נגררתי אחרי מידי הרבה סיפורים של אנשים שהפסידו מאות אלפי שקלים במיזמים שהתחילו בכוונות טובות (אני נוטה להאמין במין האנושי היהודי יותר מידי לפעמים) והסתיימו בבתים על סף פירוק.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    @חסידישער אתה מוציא שם רע בצורה הכי גדולה שיכולה להיות.
    כל החומר שאני ראיתי נגד לא התייחס בכלל לגופו של יזם אלא אך ורק לענין גיוס המשקיעים להשקעות מסוג כזה

    @יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

    זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
    מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
    ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    56 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    86 צפיות
    ד
    א. הזהב בתקופה האחרונה לא מתנהג כמו נכס גידור ולכן התנועה שלו מאוד לא צפויה . ב. כל רגע במלחמה הזו בין אם היא תצליח להפיל את המשטר או לא מקרב את הסיכוי לרגיעה במזרח התיכון = פחות מלחמות = זהב יורד .
  • 2 הצבעות
    20 פוסטים
    280 צפיות
    ד
    רק תוספת למה שאמרת . מחיר הקרקע יקר הרבה בגלל רגולציה , AI יפתור גם את זה . תחשוב על מצב שתוך שבוע מהזמן שאתה חולם על בית יש לך אישורים ובית בנוי .
  • 1 הצבעות
    31 פוסטים
    507 צפיות
    אבי ר.א
    ואח"כ יש גם פרסומות של קופת העיר...
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    517 צפיות
    א
    למי שחסום הידברות (תרבות חיצונית) יש פה לצפיה ביוטיוב https://youtu.be/-Wii5hzUh9w