דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

  • @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    המוגל העסקי הוא שטבעו של עולם שכלכלה טובה צומחת, ושטיבן של חברות חזקות להמשיך ולשגשג (או שחברות אחרות במקומן יעברו לשגשג, ונשקיע גם בהן בתורן). כמובן שכמו כל דבר בעולם החיזוק לכך הוא מהנסיון (במקרה הזה נסיון של מאות שנים), אבל כמובן שממוצע כזה או אחר אינו ערובה לכלום. באופן כללי הנימוק להשקיע פאסיבית בשוק ההון הוא כי זו החלופה הטובה ביותר מבין כל האחרות.

    לא יודע איך הגיע המודל העסקי לכאן. זה לא עסק, זו בראש ובראשונה השקעה. מניות דיבדנדים, בניגוד אולי לדברי אושית רשת כזו או אחרת, אינן שונות מאד מהותית ממניות שאינן מחלקות דיבדנד.

    הפולמוס הישן על השוק היעיל הוא נושא בפני עצמו.

    אה, זה כבר טענה אחרת שהסיבה להשקיע היא כדי למנוע את שחיקת האינפלציה, אבל להשקיע בהשקעה שיש לה פופולריות כהשקעה זה לא נראה דבר נכון, כי ביום שמרבית האנשים יחליטו שכהשקעה זה לא טוב להם אז גם ערך ההשקעות לא יישמר.

    (לכן אם התשואה הריאלית של סנופי הייתה אמורה להיות 3% והיא 85 זה דרמטי כי יום אחד זה יתוקן ואז הפסדת יותר מהאינפלציה, לכן צריך לדעת מה התשואה הריאלית של כל השקעה, וגם זהב אינו נכס גידור כיום מאותה סיבה).

    (ובקצרה, אי אפשר להפוך חברות נושמות ל"טיבעא")

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

  • @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    @רבנאי-יתרעם-גאון said:

    @שמש-מרפא said:

    לא לא לא. איך הגעת לזה? כדי להמנע מאינפלציה יש מכשירים כמו אג"ח צמוד מדד. הרציונל מאחורי השקעה בשוק ההון הוא שכל עוד הקב"ה ברא את האדם עם קנאה תאווה וכבוד הוא ירצה להגדיל את הונו עוד ועוד, שחברות חזקות נוטות להתחזק עוד יותר (או לחילופין, לפנות את מקומם לכוכבות אחרות), ושהכלכלה העולמית באופן כללי נוטה לצמיחה. זה עקרון שנכון מאות שנים (למעשה כנראה יותר, אלא שקשה יותר למדוד אתזה מעבר לכך). באופן נקודתי אולי יהיו חברות שיכשלו, אולי אפילו יהיו סקטורים שידשדשו וגם על המדינות כן יאמר, אבל המגמה הכללית ולטווח ארוך היא למעלה. כך טיבעו של עולם.

    דהיינו שהדיבידנד של ההשקעה יצדיק את עצמו לאחר זמן, זה לא נראה המצב בסנופי.

    מה עניין דיבידנד לכאן? דיבידנד זה סך הכל גילוח של הרווח, מבחינתי הוא יכול להישאר להשקעה בתוך החברות ולהמשיך לצבור ריבית דריבית.

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    הציבור כן הנתונים כמו שכתבת לא!
    הנוהר אחר תשואות העבר אכן עדיף שישקיע באג"ח ישראל.

    ורק הערה קטנה, האם אנו צפויים לקריסת השוק בגלל יציאת הפסיביים?😊

  • הציבור עם טופורוביץ

    נתוני הניודים לחודש מאי בקופות המסלוליות בישראל

    ‏סך הניודים נטו (כניסה בניכוי יציאה) -
    ‏מסלולי S&P500 - ניוד שלילי (יציאה) של כ-1.4 מיליארד ש"ח
    ‏מסלולי מניות ישראל - ניוד חיובי (כניסה) של כ-800 מיליון ש"ח

    ‏בינתיים בחודש יוני (נותרו עוד 2 ימי מסחר) - מסלול S&P500 עם ביצוע עודף של כ-13% על מסלולי ישראל (במונחים שקליים)

    (@מתן שטרית)
    9e918f61-c345-4a72-a96a-82a68b658111-image.jpeg

    קרדיט @יוסף-מינצברג

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

  • @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    @שמש-מרפא said:

    @חופש-כלכלי said:

    הציבור עם טופורוביץ

    עוילם גוילם.
    בגלל שבשנים האחרונות היו עליות בישראל הם מעבירים מה-S&P, ואחרי שיהיו עליות בS&P הם יחזירו לשם. כך יצאו קרחים מכאן ומכאן.
    ואגב אין שום קשר לטופורוביץ שמתנגד גם להשקעות בתל אביב וקורא בכלל להעביר לאג"ח ממשלתי.

    הטיפשים מאוד אוהבים לקנות ביוקר ולמכור בזול!
    אני אוהב לקנות מהם...

  • הם גם רכשו נדל''ן בשנים שהמחירים עלו בסחרור,
    ועכשיו כשהמחירים העצרו הם יוצאים מהמשחק ומוכרים בהפסד.

    כשהמחירים ימשיכו לעלות הם ירוצו מהר מהר חזרה לשוק הנדל''ן.

    כמו שאמר לי אחד השבוע
    עוד מעט מחתן ילדים ועדיין לא עשה כלום-
    הוא חושב עכשיו למשכן את הדירה שלו ולהכניס כסף לשוק ההון,
    הוא ראה שהגיסים שלו עשו את זה לפני 3 שנים ועכשיו הם מאוד הרוויחו...

    (כשהם עשו את זה לא היה לו אומץ..)

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

  • מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf

    @מחוץ-לקופסא said:

    מאמר מענה לטענות טופרוביץ (פחות מעמיק מכאןhttps://forum.benakel.org/post/18882)

    תגובה להשקעות ב-S&P 500.pdf
    יפה מאוד!
    ||אבל מה זה ההערות במאמר שלא מובילות לשומקום?||

  • אגב- לגוף טענת טופורוביץ בעניין הריכוזיות והבועה,
    מה דעתו [הרי חוקר את זה "כבר שנתיים"!!!] על קרנות מחקות S&P500 במשקל שוה ?
    כל מניה מקבלת 0.2% במדד! אין ריכוזיות!
    גם זו גזירה נוראה!?

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    61 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    146 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 5 הצבעות
    66 פוסטים
    2k צפיות
    ה
    @שלמה-ק למה זה רעיון גרוע?
  • 9 הצבעות
    11 פוסטים
    597 צפיות
    ד
    https://forum.benakel.org/topic/1198/כסף-חוזר-לכיס-איך-רפורמת-המס-של-2026-תגדיל-לכם-את-הנטו
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    304 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד שעות המסחר בבורסה בארה"ב שלב המסחר המוקדם PRE MARKET 11:00 – 16:30 שלב המסחר הרגיל / הרציף – 16:30 – 23:00 שלב המסחר המאוחר AFTER MARKET – 23:00 – 03:00 PRE – MARKET – שלב המסחר המקדים שלב זה מתחיל כבר בשעות הלילה המאוחרות בארה”ב (שעות הצהריים המוקדמות בישראל) ומאפשר להכניס הוראות, ולבצע עסקאות עוד לפני פתיחת המסחר הרגיל. REGULAR TRADE HOURS – שלב המסחר הרגיל/הרציף זהו שלב המסחר בו מרוכז הרוב הגדול של נפח המסחר. שלב זה מתנהל בשעות 23:00- 16:30 שעון ישראל. AFTER MARKET – שלב המסחר המאוחר שלב זה מאפשר מסחר בשוק האמריקאי עד לשעת הלילה המאוחרות (שעון ישראל) ומתנהל באותו אופן כמו השלב המקדים. שלב הטרום מסחר והמסחר המאוחר מוגבלים ביחס לשעות המסחר הרגיל, בנפח המסחר, במכשירים הפיננסים בהם ניתן לסחור ובסיכויים למפגש קונה-מוכר כדי לייצר עסקה. הוראות ניתן להעביר דרך ברוקר שמנתב את ההוראות דרך עושי שוק או דרך ECN – רשתות מסחר ממחושבות המאפשרות מפגש בין קונים למוכרים מחוץ לבורסות הרשמיות. בשלבי המסחר המוקדם/מאוחר ההוראות מנותבות רק דרך ECN. הבהרות חשובות: **השעות הן לפי שעון ישראל **שעות הפעילות של מערכות המסחר בפועל, בשלבי המסחר המוקדם והמאוחר עשויות להיות שונות ממה שצוין, יש להתעדכן מול דסק מסחר חו"ל. **במעברי שעון חורף וקיץ קיים הפרש של כשבועיים בין ישראל וארה"ב, לפיכך, בתקופה זו שעות תחילה וסיום של המסחר לפי שעון ישראל משתנה לשעה אחת אחורה.