דילוג לתוכן

מענה לחלק מהטענות של ....

  • במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6
    צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח".

    לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה:
    הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית –
    כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה.
    אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו.

    1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים"

    החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה.

    התשובה של ונגראד

    המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב.
    מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות.
    הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו.
    נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד .

    2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת"

    החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור.
    השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות.

    התשובה של ונאגרד

    כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי .
    ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד.
    להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008).
    זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת.
    כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה.
    ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות.

    3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק"

    החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי.

    התשובה של ונגראד

    באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד.

    בשורה התחתונה: מה עושים עם זה?

    חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות.
    יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר.
    השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים.

    הנקודה שחשוב לקחת היא זו

    הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם.
    הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות.

    האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק.
    לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח .

    אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא.

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    125 צפיות
    י
    הדיון בחדרי הקפה עלה לטונים גבוהים. זה צועק בקול ניחר שהכלכלה האמריקאית בדרך לקריסה, ושהתמחור הנוכחי הוא בועה. השני משיב: אם ארה"ב קורסת - הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא קרן ההשתלמות. והשלישי בכלל טוען: אבל אין לך פיזור גדול מזה שהרי לא מדובר רק בכלכלה האמריקאית. ובתוך בית המדרש הדיון אחר לגמרי: האם בכלל יש חובת השתדלות? וממתי אברכים נעשו לסוחרים? מה ניתן לדייק מדברי ה“חפץ חיים” בעניין? והאם מישהו שאל לדעת גדולי ישראל? ומסביב יש את המתלבטים: בין הפקדה בגמ"ח רגיל, שהרי כתוב “פירותיה בעולם הזה”, לבין גמ"ח המתחייב להלוואה. ואולי בכלל לשלב ביניהם. וכלשון העמים: "לובסט"... זה בכה וזה בכה, בסוף, כל אחד יעשה על פי דעת רבותיו, שורש נשמתו, ואולי גם על פי עצת אנשי מקצוע. ואולי בכלל ישלב ביניהם ויזכה לחתן בנקל... ויהיו את אלה שפשוט יבחרו: "שב ואל תעשה עדיף" כלל שתמיד עובד כשאנחנו חסרי החלטה. אך בתוך כל הקלחת הזו של גישות וחשבונות, נדמה שמתחולל כאן שינוי שורשי בהרבה מהשאלה הטכנית 'איפה להשקיע'. השינוי האמיתי הוא התעוררות המודעות הכלכלית ביומיום. נכון, נושא חתונות הילדים הוא הזרז שמעלה את הטונים, אבל הוא רק חלק אחד בפאזל הרחב של ניהול חיים תקין. משפחות רבות חיו עד היום ללא סדר ברור, מבלי לבדוק באמת האם רמת החיים שלהן בכלל פוגשת את המציאות בחשבון הבנק. אך ברגע שהדיון הציבורי על חיסכון לטווח ארוך וכוחה של ה'ריבית דריבית' חלחל פנימה,המציאות השתנתה. גם מי שבסוף יחליט שלא להשקיע, כבר לא יוכל להישאר אדיש או 'לעצום עיניים' מול ניהול הכסף שלו ב'כאן ועכשיו'. שמעתי פעם משפט הדרכה שנאמר לאברך בתחילת חיי הנישואין "יש אמנם מצוות עשה דאורייתא של הלוואה - אבל היא נאמרה למלווה ולא ללווה". במשך שנים השתרשה אצלנו התפיסה שהחיים הם רצף של התרוצצויות מגמ"ח לגמ"ח, ושפשוט 'אין דרך אחרת'. אך דווקא היום, כשהדיון הציבורי עוסק בתכנון של עשרים שנה קדימה, הנורמה של גלגול חובות תמידי מתחילה להתערער. וזה לא קורה על ידי מסע שכנועים או סיסמאות שאין תוחלת בלחיות ממה שאין, ולא דרך קמפיינים תורניים מחז"ל שמדגישים שאין להוציא יותר מהיכולת ושההוצאות צריכות להיות כפי ממונו של אדם. (רש"י חולין פד ע"ב ורמב"ם הל' דעות פ"ה ה"י) אלא זה קורה דווקא כאשר הציבור כולו מתעסק בהיבטים השונים של חיסכון ושל השקעה. בשורה התחתונה: בין אם תבחרו לחסוך ולהשקיע ובין אם לאו, עצם העובדה שאתם מתחילים לחשוב קדימה ולבחון את הנתונים של ההווה - יש בה כבר שינוי משמעותי. המעבר להתנהלות כלכלית נבונה הוא רווח ודאי לכל משפחה ומשפחה.
  • 7 הצבעות
    2 פוסטים
    125 צפיות
    שמעון יוחאי חסןש
    להצטרפות לפורום הפיננסי ניתן לשוח הודעה ל khny887@gmail.com
  • 5 הצבעות
    66 פוסטים
    2k צפיות
    ה
    @שלמה-ק למה זה רעיון גרוע?
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    321 צפיות
    אבי ה-נערהא
    @שבתי-בבית-ה ביקשתי מGPT בשבילך למרות ירי טילים ומצב בטחוני רגיש, הבורסה בת"א ממשיכה לעלות, כשהמשקיעים מתעלמים מהסיכונים ומתמקדים בתרחישים אופטימיים. הכסף המוסדי שזורם לשוק תורם לעליות, אך קיימת אזהרה: תרחישים שליליים רבים, כמו מלחמות, פגיעה בתשתיות, וגירעון תקציבי - אינם מתומחרים כראוי. תוספת שלי: כולם אוהבים ווינרים, כשנתחיל לדשדש או להנזק מעבר לסטנדרט הבורסה תגיב אחרת.
  • 16 הצבעות
    7 פוסטים
    1k צפיות
    מתכנן פיננסימ
    @טריידר חזק ביותר!! אני תמיד טוען שהסיבה שבציבור האברכים יש יותר נפילות בהשקעות מפוקפקות, זה בגלל שהם מעולם לא עבדו על כסף, והם חושבים שיש כסף קל. מי שעובד יודע ש"בזעת אפך תאכל לחם" וכסף לא גודל על העצים. אגב- יש מקרה אחד שכן יש שמה כסף קל והוא: לשכנע אחרים שיש כסף קל.