השינוי שמובילה הרשות לניירות ערך בפרסום התשואות של מנהלי ההשקעות

[דוד בן זיקרי]

מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק,
ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב?
התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית.

אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים,
השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה .

קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות:
הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה.
ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני.

ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח.
זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה,
כמעט באופן גורף,
על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור.
ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם.

הבעיה שנוצרה .

האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח.
כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות.
מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל.
בהיעדר נתונים מפוקחים,
חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח.

טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה.

בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית.
להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר.
לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות.
ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל.

מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום.

עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד.
בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות,
לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר.

לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך.
הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים:
מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון.

תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע.

מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות
אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .