דילוג לתוכן

חדש על שולחן מלכים - ספר ה'נגזרים' בהלכה - איסור והתר בשוק ההון

תורני
2 2 93 2
  • הדמיה הנגזרים בהלכה.jpg

    חדש על שולחן מלכים!!

    ספר ה'נגזרים' בהלכה

    איסור והתר בשוק ההון

    להזמנת הספר


    רבים סבורים ששאלות ההלכה שבשוק ההון נוגעות לסוחרים ולבעלי הון בלבד, ואין הדבר כן. עבור כל אחד ואחד מתבצע כיום מסחר בשוק ההון, בין בידיעתו ובין שלא בידיעתו, בקופות הגמל, בקרנות ההשתלמות ובחסכונות למיניהם. ענינים אלו כרוכים באיסורי תורה חמורים של ריבית ואסמכתא. דא עקא, שהמונחים הזרים והמציאות הסבוכה מקשים לעמוד על אמיתת הדברים, ופעמים רבות אין ההלכה מחוורת כל צרכה.

    ספר ה'נגזרים' בהלכה יצא לאור במהדורה חדשה ומורחבת. הוא בא להעמיד את גדרי המסחר בשוק ההון על פי ההלכה, מתוך עומק הסוגיות ועד לבירור הדין.

    מניות ואגרות חוב

    בחלקו הראשון סוקר המחבר בקצרה את המשא ומתן שהתנהל בין גדולי הפוסקים בדור הקודם בענין המסחר במניות ורכישת אגרות חוב, ומביא את הכרעתם להלכה.

    שוק הנגזרים

    חלק הארי של הספר מוקדש להעמדת גדרי ההלכה בתחום המתפתח והולך בשוק ההון, הוא 'שוק הנגזרים'. נידונים בו בין השאר:

    • הפולמוס שבין גופי הכשרות בענין קרנות הסל
    • גדרי הבעלות בקרנות הנאמנות ובקרנות הסל
    • מכירה בחסר (שורט)
    • חלות היתר העיסקא במינופים השונים אצל הברוקרים ובקרנות הממונפות
    • חשש אסמכתא באופציות ובחוזים העתידיים
    • שאלת 'רוצה בקיומו' של חמץ בפסח בחוזים העתידיים
    • גדר ההתחייבות בחוזי ההפרשים

    המטבעות הדיגיטליים

    פרק מיוחד נתייחד לבירור מעמיק בענין המטבעות הדיגיטליים (קריפטו) שפרצו לשוק ההון לאחרונה. נידונים בו הכלים המאפשרים את המסחר בהם, בורסות הקריפטו, אפשרויות המינוף שבהן וקרנות הסל. כן נתייחד פרק לבירור ההבדלים שבין גישותיהן של מערכות הכשרות הפיננסית בכל מוצרי שוק ההון.

    הספר נכתב בלשון בהירה וקולחת. הוא נועד להבהיר לקורא את מושגי שוק ההון המורכבים, לקרב אל דעתו את צדדי ההיתר והאיסור הנידונים בבתי המדרשות, ולתת בידו כלים להבחין בין דין לדין ולדעת היטב על מה הוא סומך להקל או להחמיר.


    לעיון

    מצורפים בזה שלושת הפרקים הראשונים לעיון.

    שלושת הפרקים הראשונים לעיון

  • לא זכיתי לרדת לעומקם של דברים
    אבל ממה ששמעתי בהחלט מומלץ

נושאים מוצעים


  • חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

    תורני ריבית היתר עיסקא
    41
    2
    5 הצבעות
    41 פוסטים
    1k צפיות
    א
    @דרור בהצטרפות דרך נדרים פלוס אני רואה שילדים עד גיל מצוות מוסיפים ברישום הראשוני, וילדים מעל גיל מצוות מוסיפים אח"כ, בלחיצה מיד בכניסה על 'הוספת ילדים למנוי קיים', ואז אם הזנת תאריך של ילד מעל גיל מצוות המערכת מוסיפה שהוא צריך לחתום. מתוך המסך הראשוני: [image: image.jpeg] מתוך מסך הוספת ילדים למנוי קיים: [image: image.jpeg]
  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 5 הצבעות
    2 פוסטים
    147 צפיות
    9988779
    @א.א.פ. לא יודע מה מצאת פה האזנה לשיעורים של @הון_כשר יביאו אותך הרבה יותר רחוק ועוצמתי 0777-912-190
  • 1 הצבעות
    7 פוסטים
    445 צפיות
    ש
    @טריידר התכוונתי לומר שבנושא זה כסף הוא כמו קשרים, גם אם אדם יזכה בלוטו ובטיפשותו יפרסם זאת בכל השכונה וכוווולם יהיו חברים שלו, אותם 'חברים' יהיו הראשונים לצחוק עליו כשיפסיד את הכל ויכנס לחובות. (ע"פ הסטטיסטיקה). ואחרי ההפסד יראו מי באמת היה חבר שלו ומי באמת היה חבר אבל של הכסף שלו...
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית