דילוג לתוכן

המדריך למשקיע המתחיל

הועבר שוק ההון והשקעות
3 2 647 3
  • הפגישה הראשונה שלי עם שוק ההון הגיעה מפרסומת, 
    פרסומת נוצצת ומושכת שבישרה לי על הכנסות של 20,000 ₪ בחודש, בשעתיים עבודה יומיות, 
    האמת הסתנוורתי, פעמוני גאולה הדהדו באוזניי, וחיכיתי בכליון עיניים לוובינר המובטח. 
    את הציפייה העברתי בשיטוטים ברשת, שכללו את מילת החיפוש שוק ההון. 
    הזמן חלף וההתלהבות שככה, כבר הבנתי שאני לא עומד לפגוש את ממציא הגלגל או את קולומבוס, אך התקווה עוד בערה בי, 
    כך מצאתי את עצמי מכלה את מעותי הבודדות, על שלל קורסים ממגוון מרצים ונוכלים, ועוד לא מצאתי את הבשורה. 
    ניסיתי לסחור מעט, אך בהתאם לכספים שהשקעתי, הרווחים לכשהיו, היו דלים. 
    עד שביום אחד, התגלגל לידי משמים ספר שנקרא המדריך למשקיע המתחיל, כתב אותו גוי אחד ג'ון בוגל שמו,
    אותו בוגל היה הראשון להקים קרן נאמנות מחקת מדדים, ובעצם אבי שיטת ההשקעה הפסיבית,
    כל כך נהניתי מהספר, ואני רוצה להגיש לכם סיכום שכתבתי בעבר של פרקי הספר.

    • לטווח הרחוק, הסיכויים שלנו להרוויח הם בדיוק אותם אחוזים שהשוק כולו יעלה. בקצרה, שוק ההון הוא כמו בריכה, אם באזור מסוים המים יעלו, בהכרח שבאזור אחר הם ירדו, כך שבטווח הארוך, סיכויי הרווח הם כשיעור עליית השוק.
    • במסחר יומי או סווינג, על כל פעולה של ק/מ אני נדרש לשלם עמלה ומס רווחי הון, מה שאוטומטית נוגס לי משמעותית ברווח, בשונה מהשקעה לטווח ארוך, שבה אני לא משלם כלל עמלות מכירה, וגם הכסף שיגיע למדינה בסוף, (יש גם דרכים לצמצם את זה, שידוברו כאן בעז"ה רבות) יצבור עבורי ריבית דריבית, למשך כל התקופה.
    • מחקרים שהוא ערך, הוכיחו שלמשך זמן, דווקא מנהלי תיקי השקעות אקטיביים, (שאם יש פה מישהו עם נסיון וידע כזה, אני ממש אשמח להיות חבר שלו.) שהשיאו תשואה עודפת על תשואת המדד, נטו להפסיד בשנים הבאות יותר, מה שאומר שאם אתם ברווחים נאים כדאי לכם לדאוג...
    • ההשקעה לטווח ארוך נהנית מיתרון עצום של אפקט ריבית דריבית, מה שאומר שהכסף שהרווחתי השנה ימשיך לעבוד בשבילי שנה הבאה ויצבור רווחים שגם הם ירוויחו וכן הלאה, אני מניח שכולם מכירים את המושג הזה, אבל למי שלא מומלץ להשתעשע מעט במחשבון ריבית דריבית ולחוות את זה מעט.

    לסיום, אני רוצה לחדד, שכל האמור כאן מיועד אך ורק למשקיעים שלמדו ברצינות את הנושא, וניגשים למסחר מתוך הבנה וידיעה לקראת מה הם באים.
    ברור לי שאברך שמחפש להרוויח הון ממסחר בין הסדרים, אחרי קורס חובבן, לדעתי מאבד את מעותיו בצורה כמעט וודאית.

  • הפגישה הראשונה שלי עם שוק ההון הגיעה מפרסומת, 
    פרסומת נוצצת ומושכת שבישרה לי על הכנסות של 20,000 ₪ בחודש, בשעתיים עבודה יומיות, 
    האמת הסתנוורתי, פעמוני גאולה הדהדו באוזניי, וחיכיתי בכליון עיניים לוובינר המובטח. 
    את הציפייה העברתי בשיטוטים ברשת, שכללו את מילת החיפוש שוק ההון. 
    הזמן חלף וההתלהבות שככה, כבר הבנתי שאני לא עומד לפגוש את ממציא הגלגל או את קולומבוס, אך התקווה עוד בערה בי, 
    כך מצאתי את עצמי מכלה את מעותי הבודדות, על שלל קורסים ממגוון מרצים ונוכלים, ועוד לא מצאתי את הבשורה. 
    ניסיתי לסחור מעט, אך בהתאם לכספים שהשקעתי, הרווחים לכשהיו, היו דלים. 
    עד שביום אחד, התגלגל לידי משמים ספר שנקרא המדריך למשקיע המתחיל, כתב אותו גוי אחד ג'ון בוגל שמו,
    אותו בוגל היה הראשון להקים קרן נאמנות מחקת מדדים, ובעצם אבי שיטת ההשקעה הפסיבית,
    כל כך נהניתי מהספר, ואני רוצה להגיש לכם סיכום שכתבתי בעבר של פרקי הספר.

    • לטווח הרחוק, הסיכויים שלנו להרוויח הם בדיוק אותם אחוזים שהשוק כולו יעלה. בקצרה, שוק ההון הוא כמו בריכה, אם באזור מסוים המים יעלו, בהכרח שבאזור אחר הם ירדו, כך שבטווח הארוך, סיכויי הרווח הם כשיעור עליית השוק.
    • במסחר יומי או סווינג, על כל פעולה של ק/מ אני נדרש לשלם עמלה ומס רווחי הון, מה שאוטומטית נוגס לי משמעותית ברווח, בשונה מהשקעה לטווח ארוך, שבה אני לא משלם כלל עמלות מכירה, וגם הכסף שיגיע למדינה בסוף, (יש גם דרכים לצמצם את זה, שידוברו כאן בעז"ה רבות) יצבור עבורי ריבית דריבית, למשך כל התקופה.
    • מחקרים שהוא ערך, הוכיחו שלמשך זמן, דווקא מנהלי תיקי השקעות אקטיביים, (שאם יש פה מישהו עם נסיון וידע כזה, אני ממש אשמח להיות חבר שלו.) שהשיאו תשואה עודפת על תשואת המדד, נטו להפסיד בשנים הבאות יותר, מה שאומר שאם אתם ברווחים נאים כדאי לכם לדאוג...
    • ההשקעה לטווח ארוך נהנית מיתרון עצום של אפקט ריבית דריבית, מה שאומר שהכסף שהרווחתי השנה ימשיך לעבוד בשבילי שנה הבאה ויצבור רווחים שגם הם ירוויחו וכן הלאה, אני מניח שכולם מכירים את המושג הזה, אבל למי שלא מומלץ להשתעשע מעט במחשבון ריבית דריבית ולחוות את זה מעט.

    לסיום, אני רוצה לחדד, שכל האמור כאן מיועד אך ורק למשקיעים שלמדו ברצינות את הנושא, וניגשים למסחר מתוך הבנה וידיעה לקראת מה הם באים.
    ברור לי שאברך שמחפש להרוויח הון ממסחר בין הסדרים, אחרי קורס חובבן, לדעתי מאבד את מעותיו בצורה כמעט וודאית.

    @ביזנייעס
    אמת.
    ראה כאן סיכום יותר ארוך אבל מתומצת של פרקי הספר.

  • @ביזנייעס
    אמת.
    ראה כאן סיכום יותר ארוך אבל מתומצת של פרקי הספר.

    @סייעתא-דשמיא אם אני מבין נכון, מדובר על שם ספר אחר.

  • מונטיפיורימ מונטיפיורי התייחס לנושא זה ב
  • מונטיפיורימ מונטיפיורי העביר נושא זה מ-מאמרים ב-

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    166 צפיות
    הקול השפויה
    @אנליזה-פיננסית said: אחת מאמירותיו, שהוא חוזר עליהם הרבה פעמים. ”לא קונים ביוקר בשביל למכור ביקרי יקרי יוקר” זה אמירה מטופשת שאלת השאלות היא האם השוק היום יקר או לא וזה אף אחד לא יכול לדעת אמנם המכפילים גבוהים אבל זה בגלל תחזיות אופטימיות שמצדיקות את זה אפשר לטעון שזה מסוכן יותר בגלל מכפילים גבוהים אבל זה ממש לא סותר ללקנות בזול ולמכור ביוקר
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    51 צפיות
    א
    מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ב׳ הקדמה בפרק הקודם ניסינו לעשות קצת סדר בבלגן של עונת הדוחות. הבנו למה חברות בכלל טורחות לפרסם את המספרים שלהן, מתי זה קורה, ואיך ה"רעש" הכללי סביב התקופה הזו מחלחל ומשפיע גם על התיק של משקיע פסיבי. אבל עכשיו, אחרי שהבנו את התמונה הכללית, הגיע הזמן להכיר את המושגים שמסתתרים בתוך הדוחות עצמם. כשאנחנו קוראים כותרת בעיתון כלכלי כמו: "אמזון הכתה את התחזיות" או "מטא צללה בעקבות דוח מאכזב" על מה בעצם מדובר? דוח כספי הוא לא מסמך אחד עם שורה תחתונה אחת. הוא מורכב ממספר דוחות, כאשר כל אחד מהם מספר חלק אחר בסיפור. כדי להבין באמת מה עובר על חברה, צריך להכיר את שלושת הדוחות המרכזיים. דוח רווח והפסד - סיכום הרבעון זה הדוח שמקבל את רוב תשומת הלב, ולא במקרה. הוא מתעד את כל מה שקרה לחברה לאורך הרבעון. הוא מתחיל בכסף שנכנס לחברה, ובהמשך מפחית את ההוצאות השונות עד שמגיעים לרווח או להפסד. הכנסות זו השורה העליונה בדוח. כאן מופיע כל הכסף שהחברה הכניסה ממכירת מוצרים או שירותים. אפל מכרה אייפונים, אמזון סיפקה שירותי ענן, טסלה מסרה רכבים. הכול מתחיל כאן. אבל חשוב לזכור: הכנסות גבוהות לא בהכרח אומרות שהחברה מרוויחה. אם העלויות גדולות מדי, אפשר לראות הכנסות של מיליארדים ובכל זאת להפסיד כסף. רווח גולמי ורווח תפעולי כאן מתחילים להבין עד כמה הפעילות העסקית באמת יעילה. הרווח הגולמי מראה כמה נשאר אחרי עלויות הייצור הישירות. הרווח התפעולי כבר כולל גם הוצאות כמו שיווק, מחקר ופיתוח, הנהלה ומשכורות. זה למעשה המדד שמלמד האם הפעילות העסקית הרגילה של החברה מצליחה לייצר רווח. רווח נקי זו השורה התחתונה והמוכרת ביותר. אחרי שמפחיתים מסים, ריביות, הוצאות מימון ואירועים חד פעמיים, זה הסכום שנשאר לבעלי המניות. רווח למניה (EPS) זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור המשקיעים. לוקחים את הרווח הנקי ומחלקים אותו במספר המניות של החברה. כך ניתן לראות כמה רווח ייצרה כל מניה. המאזן - תמונת מצב אם דוח רווח והפסד הוא מה שמתאר תקופה שלמה, המאזן הוא צילום מצב בנקודת זמן מסוימת. הוא לא מספר מה קרה לאורך התקופה, אלא מציג את מצבה של החברה ביום מסוים, בדרך כלל ביום האחרון של הרבעון. המאזן מבוסס על כלל חשבונאי פשוט: נכסים = התחייבויות + הון עצמי המשוואה הזו תמיד חייבת להיות מאוזנת. נכסים כאן מופיע כל מה ששייך לחברה. מזומנים, פיקדונות, ציוד, מפעלים, שרתים, מבנים, פטנטים, סימני מסחר וגם כסף שלקוחות עדיין חייבים לחברה. בקיצור, כל דבר שיש לו ערך כלכלי. התחייבויות זה הצד השני של המטבע. כאן מופיעים כל החובות של החברה. הלוואות מהבנקים, איגרות חוב, התחייבויות לספקים, מסים שטרם שולמו ועוד. הון עצמי זהו למעשה החלק ששייך לבעלי המניות. אם החברה הייתה מוכרת את כל הנכסים שלה ומחזירה את כל החובות, זה הסכום שהיה נשאר. דוח תזרים מזומנים - הכסף האמיתי יש משפט מוכר בעולם החשבונאות: "רווח הוא דעה. תזרים מזומנים הוא עובדה." למה? כי לפי כללי החשבונאות, חברה יכולה לרשום הכנסה עוד לפני שהכסף באמת נכנס לחשבון הבנק. לדוגמה, אם חברה מכרה מוצר ללקוח שמשלם רק בעוד מספר חודשים, ההכנסה יכולה להופיע בדוח רווח והפסד, למרות שהכסף עדיין לא התקבל בפועל. לכן אפשר לראות חברה שמציגה רווח יפה, אבל בפועל מתקשה לשלם לספקים או לעובדים. דוח תזרים המזומנים מסנן את הרישומים החשבונאיים ומראה את המציאות הפשוטה: כמה כסף באמת נכנס לחברה. וכמה כסף באמת יצא ממנה. תזרים מזומנים חופשי זהו אחד הנתונים החשובים ביותר עבור משקיעים רבים. לאחר שהחברה שילמה את כל ההוצאות השוטפות והשקיעה בתחזוקת הנכסים והציוד שלה, נשאר סכום שנקרא תזרים מזומנים חופשי. זהו הכסף שהחברה יכולה להשתמש בו כדי לחלק דיבידנד, לבצע רכישה עצמית של מניות, לרכוש חברות אחרות או להשקיע בצמיחה עתידית. בשורה התחתונה כל אחד משלושת הדוחות מספר סיפור אחר: דוח רווח והפסד מספר איך החברה ביצעה לאורך התקופה. המאזן מציג את מצבה הפיננסי בנקודת זמן מסוימת. דוח תזרים המזומנים מראה כמה כסף מזומן נכנס ויצא מהחברה. רק כשמחברים את שלושת הדוחות יחד, מקבלים תמונה מלאה של מצבה של החברה.
  • 2 הצבעות
    6 פוסטים
    159 צפיות
    א
    מתוך אתר "אמס": [image: 1785907439320-b0951e8c-4715-4101-8687-fb4d254cd2f4-image.jpeg]
  • 4 הצבעות
    6 פוסטים
    111 צפיות
    א
    לא דלף לחלוטין
  • קרן השתלמות

    שוק ההון והשקעות מסחר עצמאי קרן השתלמות
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    300 צפיות
    מ
    @לחכמים-לחם said: אני ידעתי על 6.8% אבל זה תלוי ממתי מודדים לפי מה שכתוב פה מ1/1/1871 עד 31/12/2025 הממוצע הוא: 9.42% לפני אינפלציה, 7.14% אחרי אינפלציה. אני בדקתי כאן (יש שם טעות בחישוב הממוצע אבל הממוצע הוא 7.8% בערך לפי הנתונים שלו). @לחכמים-לחם said: אבל משום מה במחשבון של Rהון יש הפרש קל בין אם מחשבים נניח 10 תשואה ו2.5 אינפלציה לבין 7.5 תשואה 0 אינפלציה צריך לברר את הנקודה. הסיבה היא שחישוב השפעת האינפלציה באמצעות הפחתה הוא חישוב מקורב, אבל לא מדויק. נניח שהשקעתי 100 ש"ח, והתשואה היא 10%, כלומר בסוף השנה יש לי 110 ש"ח. אם הייתה אינפלציה של 2.5%, המשמעות היא ש 102.5 ש"ח בסוף השנה שווים בכוח הקנייה שלהם ל100 ש"ח בתחילת השנה. לכאורה נראה שהרווח הריאלי הוא 7.5 ש"ח. אבל גם אותם 7.5 ש"ח נשחקו בעקבות האינפלציה, ולכן הרווח הריאלי האמיתי נמוך מעט מ 7.5 ש"ח. לכן הדרך המדויקת לחשב תשואה ריאלית אינה באמצעות הפחתת שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, אלא באמצעות חלוקת התשואה הנומינלית באינפלציה. במילים פשוטות: כמו שהאינפלציה פגעה בקרן, היא פגעה גם ברווחים. לכן, כדי לדעת מהו הרווח במונחי כוח קנייה, צריך להשתמש בחישוב מעט שונה. אמנם בטווח של שנה ההבדל קטן, אבל בטווחים ארוכים הוא כבר משמעותי. לדוגמה, לאחר 20 שנה בתשואה נומינלית של 10% לשנה, הכסף גדל פי 6.73. באינפלציה של 2.5% לשנה, רמת המחירים גדלה פי 1.64 (כלומר, 164 ש"ח בסוף התקופה שווים בכוח הקנייה ל 100 ש"ח בתחילת התקופה). אם פשוט מפחיתים את שיעור האינפלציה מהתשואה הנומינלית, מתקבל הגדלה של פי 5.09. לעומת זאת, בחישוב המדויק באמצעות חלוקה מתקבל גידול ריאלי של פי 4.10 בלבד. זה פער משמעותי. @לחכמים-לחם said: מי שירצה להיות אופטימליסט באמת יחשבן עוד כמה זמן הוא צריך את הכסף, ומתי נקודת ההיפוך. ואז נניח 40 שנה ו20 שנה בהתאמה אז 20 שנה ראשונות מסחר עצמאי ומשם קרן השתלמות. מסכים עם העצה למעשה. לזאת כיוונתי. (אני תומך שתפתח אשכול חדש בעניין, זה חשוב. ובמיוחד שבאשכול זה יש מרכיב נוסף של מס ששאל פותח האשכול).