דילוג לתוכן
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    76 צפיות
    משה צבימ
    @השומר כתב: @משה-צבי מדהים ומועיל לקבל פרספקטיבה טובה על ההשקעה בממונפות. תודה על המשוב!!! זה נותן כוח הלאה!!! @השומר כתב: אתה בנית את זה לבד? אני מבין שזה בai אבל האם נעזרת במישהו? אכן AI, לא נעזרתי. מדובר על ימים רבים של עבודה (עדיין לא נגמר). כמובן נעזרתי במידע קיים על קרנות ממונפות, תשקיפים ועוד וכן בכמה מודלי AI.
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    75 צפיות
    ד
    בשנת 1789, פחות משנה לפני שנפטר, הוסיף בנימין פרנקלין לצוואה שלו סעיף שנשמע כמעט כמו בדיחה. הוא השאיר אלף לירות שטרלינג לעיר בוסטון ועוד אלף לפילדלפיה עם תנאי אחד. הכסף לא יבוזבז אלא יעבוד ויגדל במשך מאתיים שנה. אבל הכסף גם לא היה אמור לשכב בכספת. פרנקלין קבע שהעיר תלווה אותו לבעלי מלאכה צעירים ונשואים מתחת לגיל 25, שסיימו את שנות החניכה שלהם ורוצים לפתוח בית מלאכה משלהם. כל אחד יחזיר את ההלוואה בעשר שנים עם ריבית של 5 אחוז, והכסף יחזור לקופה ויעבור לזוג הבא. בשפה שלנו זו קופה לזוגות צעירים שמתחילים פרנסה, שאמורה לגדול מעצמה דור אחרי דור. החשבון של פרנקלין פרנקלין לא כתב את זה מתוך חלום. הוא ישב עם מספרים. בריבית של 5 אחוז כסף מכפיל את עצמו בערך כל 14 שנה, ובמאה שנה כל סכום גדל פי 131. לכן כתב בצוואה שאחרי מאה שנה יהיו בכל קופה 131 אלף לירות. מאה אלף ילכו אז לעבודות ציבוריות בעיר, ו-31 אלף ימשיכו לעבוד עוד מאה שנה ויגיעו ליותר מארבעה מיליון לירות. מאלף לירות לארבעה מיליון בלי שאף אחד מוסיף פרוטה. זה כל הכוח של ריבית דריבית, ומעט אנשים הבינו אותו טוב כמו פרנקלין. מה קרה בפועל בשנת 1990 הגיע הזמן לפתוח את הקופות. בבוסטון היו קצת יותר מארבעה וחצי מיליון דולר ובפילדלפיה בערך שני מיליון. לא רע בשביל אלף לירות. אבל זה רחוק ממה שפרנקלין חישב, והסימנים הופיעו כבר מוקדם. בתחילת המאה העשרים היה בקופה של פילדלפיה פחות מרבע ממה שהוא תכנן לשלב הזה. למה החשבון לא התקיים המתמטיקה הייתה נכונה. מה שלא עבד זה האנשים והעולם. היו לווים שלא החזירו. היו שנים שלא ניהלו רישום מסודר, והיו גם ניהול גרוע וסתם אנשים שלקחו לעצמם. וכל הלוואה שלא חזרה לא רק הקטינה את הקופה. היא מחקה גם את כל מה שהסכום הזה היה אמור להרוויח בעשרות השנים שאחרי. ואז העולם השתנה. שיטת החניכה של בעלי המלאכה נעלמה, ופתאום כמעט לא נשארו צעירים שעומדים בתנאים שפרנקלין קבע. בשנת 1884 רק שלושה אנשים בבוסטון השתמשו בכסף כמו שהוא רצה. כסף שאין למי להלוות אותו עומד, וכסף שעומד לא גדל. נראה שפרנקלין עצמו חשש מזה. הוא כתב בצוואה שאולי הוא מחמיא לעצמו יותר מדי כשהוא מניח שהכול ימשיך כמו שתכנן בלי הפרעה. מה זה קשור לחתונות של הילדים שלנו כמעט כל משפחה אצלנו מנהלת קופה כזו בלי לקרוא לה בשם. החיסכון לחתונות של הילדים הוא בעצם צוואה קטנה של פרנקלין. כסף ששמים היום כדי שיגדל לבד עשרים שנה. והסיפור שלו מלמד שמה שהורס את הריבית דריבית הוא בדרך כלל לא השוק. אלה שתי הדליפות שהרסו גם לו. הדליפה הראשונה היא ההלוואה שלא חוזרת. מי לא לקח פעם מהחיסכון של הילדים לרכב או לשיפוץ ואמר לעצמו שיחזיר עוד מעט? נניח שחוסכים 300 שקל בחודש לילד בתשואה של 5 אחוז בשנה. אחרי עשרים שנה יש בקופה בערך 122 אלף שקל. עכשיו נניח שבשנה העשירית לקחנו מהקופה 20 אלף ולא החזרנו. ביום החתונה חסרים לא 20 אלף אלא כמעט 33 אלף. ההלוואה הקטנה עלתה פי 1.6. הדליפה השנייה היא כסף שעומד. בבוסטון הכסף עמד כי לא היה למי להלוות. אצלנו הוא עומד בעובר ושב כי עוד לא החלטנו מה לעשות איתו. אותם 300 שקל בחודש בלי שום תשואה יגיעו אחרי עשרים שנה ל-72 אלף. ההפרש של קרוב ל-50 אלף הוא המחיר של לא להחליט. הפרט שהציל את בוסטון יש עוד פרט בסיפור הזה שהכי מעניין אותי. בבוסטון הבינו בשלב מסוים שהתנאים של פרנקלין כבר לא מתאימים לעולם שהשתנה. הם הפסיקו עם ההלוואות והתחילו להשקיע את הכסף. ובסוף נשאר בבוסטון בערך פי שניים מאשר בפילדלפיה. המטרה נשארה אותה מטרה ורק הכלי השתנה. וזה בדיוק מה שנדרש ממי שחוסך לעשרים שנה. לא לשנות כל שבוע כי השוק ירד, וגם לא להירדם לעשרים שנה. פעם בשנה לפתוח את הדוח ולבדוק שהמסלול עדיין מתאים לגיל של הילד, שדמי הניהול לא אוכלים את הקופה ושאף אחד לא שכח להחזיר. פרנקלין הוכיח שאלף לירות יכולות להפוך למיליונים גם כשהרבה דברים משתבשים בדרך. אז השאלה אצלנו היא לא אם ריבית דריבית עובדת. היא עובדת. השאלה היא כמה ממנה אנחנו נותנים לדלוף. ושאלה לסיום. אם הייתם כותבים היום צוואה כמו של פרנקלין לנכדים, איזה תנאי אחד הייתם מכניסים בה?
  • 11 הצבעות
    13 פוסטים
    833 צפיות
    ב
    כתיבה יפה ומשובחת מאוד המסר ברור תמשיך כך
  • 5 הצבעות
    6 פוסטים
    341 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.
  • הקיפול ה 42

    שוק ההון והשקעות ריבית דריבית אקספוננציאליות
    63
    25 הצבעות
    63 פוסטים
    5k צפיות
    ה
    הטכנוגליה באמת הקטר שמניע בעשרות שנים האחרונות את הכלכלה, אבל האם מי שהשקיע במדד הנדלן הרוויח יותר מהשקעה בדירה עם פוטנציאל? השאלה היא האם חברת תרופות ניצלה את הטכנולוגיה בצורה מיטבית וניהלה טוב את החברה שלה אז היא תרוויח יותר וכן תעשיית הביטחון או החקלאות, לכן פיזור רחב וחכם גורם שתהנה מכל התחומים והחברות החזקות בשוק והחכם הוא להשקיע בהכל. (כמובן שיש מקום להשקיע בחברה או דבר אחר ספציפי אבל זה מצריך למידה מעמיקה ומקצועית מאד)
  • 6 הצבעות
    7 פוסטים
    522 צפיות
    ד
    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?: אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא? עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.
  • 12 הצבעות
    41 פוסטים
    4k צפיות
    חסיד של הקבהח
    במחשבון חתונות אם אני כותב בהשקעה חודשית 500 ש"ח לדוגמא, הוא מחשב 500 לכל ילד או רק 500?
  • 10 הצבעות
    25 פוסטים
    2k צפיות
    nigunN
    @אבי-ר. כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: @שמיל-שמיל כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: בגדול אתה צודק, אך הקביעה הזאת כעבודה לא בהכרח נכונה בנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת מתחת ל3 כיון שזה ישפיע על היצואנים. בנק ישראל לא רוצה תנועות חדות כלפי מטה אבל אם זה יקרה באופן איטי זה לא שלילי
  • 6 הצבעות
    4 פוסטים
    441 צפיות
    רואה את הנולדר
    @יצחק-שקל-דעת למה שלא תעלה אותם כאן לתועלת הציבור?
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    318 צפיות
    שמיל שמילש
    אגב הוספת דמי ניהול מהפקדה בחלק השני מה שלא קיים בחלק הראשון באופן כללי לא כל המחשבונים מחשבים באותה צורה, יש צורות חישוב שונות עם שינויים קלים נוכחתי לראות את זה כבר כמה פעמים, דיברו על זה בשרשור אחר
  • 2 הצבעות
    23 פוסטים
    2k צפיות
    י
    @רואה-את-הנולד בצד שמאל למעלה אפשר לשנות מריאלי לנומימלי ולהיפך