אופקים תשכ"ג - תשפ"ה חלק א'

רייך ניסן

# אופקים תשכ"ג – תשפ"ה
## "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
חוה"מ פסח תשכ"ג, לאחר התייעצות עם מרן ה"אבי עזרי" החליט הרב יוסף גולדנטל זצ"ל להקים ישיבה בעיר אופקים, יחד עם ידידו הרב דוד חיים שטרן שליט"א הגיעו השנים לעיר, בתחילה הם פנו אל ביתו של השוחט המקומי ר' אליהו אסרף (שעשה בשעתו מאמצים רבים לפתוח בית ספר דתי, אך בתגובה לכך הצריף שלו נשרף) ר' אליהו לא שהה אז בביתו והשנים חשבו לחזור על עקבותיהם, אך לפתע נזכר ר' דוד ששמע שבאופקים התמנה ראש מועצה דתי בשם ר' משה מייבסקי (זאת לאחר שהמועצה נכנסה לגרעון כלכלי ומשרד הפנים מינה את ר' משה בראש ועדה קרואה) פנו אפוא השנים לביתו ובקשו לשוחח עימו, ר' משה קיבלם בסבר פנים יפות, התברר שר' משה הוא חסיד סלונים והוא מעוניין בחיזוק הדת במקום, הם פנו לרה"י "בית אברהם" - סלונים (לימים האדמו"ר מסלונים) ובקשו ממנו שישפיע על ר' משה לסייע בהקמת הישיבה, לאחר שרה"י סלונים נפגש עם ר' משה ועודדו לכך ראש המועצה העמיד מספר מבנים למטרה זו, וכך נפתחה באופקים ישיבה קטנה למסיימי כיתה ח' בני המקום.
למחזור הראשון נרשמו שבעה נערים, ובר"ח חשוון תשכ"ד מנתה הישיבה עשרים נערים, בישיבה כיהנו כרמי"ם רבי ירחמיאל בירנצוויג ורבי יוסף ארנטרוי ובשנת תש"ל נוסף לצוות רבי עמנואל יוסף פיציפיצי. לאחר זמן נפתחה "מתיבתא" לילדי המקום ובראשה עמד הג"ר יעקב ארנפריונד שליט"א היתה זו הצלה של ממש לאותם ילדים ורבים מהם זכו להקים בתים של תורה.
בד' אלול תשכ"ה התקיים כנס היסוד לבנין הישיבה הקבוע, מאות אורחים הגיעו לעיר ובראשם מרנן ורבנן, הגראמ"מ שך זצוק"ל, הגר"י אברמסקי זצוק"ל, הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל, כ"ק האדמו"ר מסלונים זצוק"ל, ועוד שורה של ראשי ישיבות ומרביצי תורה, במעמד זה הכריז מרן האבי עזרי "היום אופקים נהיית לעיר ואם בישראל".
בשנת תש"ל נשלמה המלאכה והישיבה נכנסה אל משכנה הקבוע.
באור לי"ב כסלו תשל"ב התרחשה תאונה מחרידה כאשר שני בחורים שנסעו להחזיר תלמידים מהישיבה קטנה נהרגו יחד עם בחור נוסף, בימי השבעה הוחלט להקים ישיבה גדולה בעיר, הגאון רבי יעקב פרידמן שליט"א שלח את עשרת הבחורים הראשונים לייסד את הישיבה ולאחר מכן נוספו בחורים מפונוביז' וחברון. בישיבה כהנו כרמי"ם, הגר"צ ליכטמן, הגר"י שוורץ, הגרא"ל וינברג, והגרי"א קופשיץ זצ"ל, וכמשגיח בישיבה שימש הגרש"ד פינקוס זצ"ל. אך מחמת ריחוק המקום נאלצו חלקם לעזוב, ור' יוסף גולדנטל זצ"ל החל לחפש אחר דמות מתאימה לראשות הישיבה.
בשנת תשל"ו שלח מרן האבי עזרי את הגאון ר' יעקב הורביץ זצ"ל לשמש כראש ישיבת אופקים, ובשנת תשל"ט ביוזמת ראש הישיבה הגאון ר' יעקב הורביץ זצ"ל הוקם סמינר אופקים, אל הדגל נקרא הרב ד"ר יהודה אריה כהן שליט"א לנהלו יחד עם הרבנית פילץ תליט"א.
בשנת תש"מ לאחר בקשותיהם של רבני הישיבה מראש ישיבת מיר מרן ר' חיים שמואלביץ זצ"ל הגיע הגאון ר' חיים קמיל זצ"ל לכהן בראשות הישיבה, בשנה זו הגיע שוב הגרש"ד פינקוס זצ"ל לשמש כמגד"ש בישיבת אופקים (לאחר שבשנת תשל"ה כבר התגורר באופקים ושימש בישיבה כמשגיח ולאחר מכן עבר להתגורר בב"ב ושימש בראשות ישיבת סאטמר).
בי"ח בטבת תש"מ הוכתה הקהילה הצעירה באסון קשה כאשר מרת לאה דייטש ע"ה ומרת פרידה קליין ע"ה נספו בשיטפון בכביש שהוצף מנחלים שעלו על גדותיהן בעקבות מזג האויר הסוער, כשהן היו בדרך למסור שיעור במושב תלמי אליהו.
לאחר האסון הקשה בהוראת מרן ה"אבי עזרי" בחודש אדר תשמ"ג נתמנה מורינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל לשמש מרא דאתרא, באותה שנה לבקשת רבני הקהילה התחיל לשמש מורינו הגאון ר' יהודה טשזנר שליט"א כדיין ומו"צ הקהילה, לאחר ששימש עד אז כר"מ בישיבת אופקים.
הקהילה ממשיכה להתפתח ומשפחות חדשות נוספו לקהילה, הרב משה גפני שליט"א חבר מועצת העיר מקים כולל אברכים "זכרון אליהו" ע"ש אביו, בהמשך יעביר את ראשות הכולל וניהולו לרה"ג ר' יוסף הרשקוביץ שליט"א שעומד בראשותו עד היום.
בערב חג הפסח תשס"א כבו המאורות עת נלקחו לבית עולמם מורינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל יחד עם רעייתו וביתו בתאונת דרכים מחרידה, ובהוראת מרנן ורבנן התמנה תחתיו מורינו הג"ר ישראל יעקב פינקוס שליט"א לשמש מרא דאתרא ובהנהגתו יחד עם מורינו הג"ר יהודה טשזנר וראש הישיבה הג"ר אליעזר איינהורן שליט"א ממשיכה הקהילה בתנופת פיתוח אדירה.

רייך ניסן

# אופקים תשכ"ג - תשפ"ה חלק ב'
## "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד"
הקהילה החרדית מונה היום למעלה משלושת אלפים משפחות, שכאלף חמש מאות משפחות מתוכה היא הקהילה הליטאית.
גרעין הקהילה התחיל בקרית הישיבה (בן גוריון) סביב ביהכנ"ס "קיויתי" שהוקם ע"י רבינו הגרש"ד פינקוס זצ"ל (כיום בראשות המרא דאתרא שליט"א), ובשכונת חזו"א סביב ביהכנ"ס "שיויתי" שהוקם ע"י הגאון ר' דב סלומון זצ"ל חתן הגר"ח קמיל זצ"ל (כיום בראשות הגאון ר' צבי וילנסקי שליט"א).
עם התפתחות הקהילה והגעת משפחות נוספות, היתה התרחבות לשכונות ואזורים חילוניים שלאט לאט התחרדו. בהם אזור אלנקווה, אזור החיד"א, ובנה ביתך. שם הוקמו ביהכנ"ס "תפארת תורה" בראשות הגאון ר' שלמה לוי שליט"א, ביהכנ"ס "אמרי חיים". ובהמשך ביהכנ"ס "זכרון אליהו" בראשות הגאון ר' יוסף הרשקוביץ שליט"א.
לפני כעשור נבנתה שכונת "רמת שמשון" (הפרויקט), המונה כ-700 דירות חדשות ומרווחות, שהתאכלסה במהירות בעיקר במשפחות צעירות שנוספו לקהילה. שם הוקם ביהכנ"ס "שערי תפילה" בראשות הגאון ר' ליבר מרדכי כהן שליט"א.
בהמשך התחרדה שכונת "הרי"ף" המונה כ-150 משפחות חדשות וצעירות. במרכז השכונה נשלמת כעת בניית ביהכנ"ס "אילת השחר" בראשות הגאון ר' מנחם גולדברג שליט"א.
כיום ההתחרדות מתקדמת בשכונת שפירא ובאזור רחובות "פינטו" ו"שבזי", ובאזור "גיבורי ישראל" שבו הוקמה ישיבת "החורבה" לנוער מתמודד בנשיאות מורינו המרא דאתרא שליט"א.
בשכונת "אפיקי נחל" זכו במחיר למשתכן כ-1500 מבני הציבור החרדי, אלא שעדיין לא ברור איך יראה צביון השכונה, מכיון שזה חלק קטן יחסי מהשכונה החילונית הגדולה.
כעת עומדת להבנות שכונת "האקליפטוס", המיועדת לציבור החרדי, ותכלול כ-900 יחידות דיור. חצי מהם הם דירות שהוגרלו במחיר למשתכן ע"י בני הקהילה ורבים שרוצים להצטרף לקהילה.
בקהילה קיימים שלושה תלמודי תורה ליטאיים "דרכי יעקב" "תורת שמשון" ו"דרכי יושר" ובשנה הבעל"ט יפתח ת"ת "חינוך מיוחד" לילדים הצריכים קידום ותמיכה.
הישיבות קטנות שבעיר הם ישיבת "יוסף לקח" ישיבת "עטרת שלמה" וישיבת "משכן התלמוד". פעילות ה"איחוד" ו"האיגוד" בראשות הרב יהודה יוליס שליט"א והרב שמעון פרלין שליט"א ענפה מאוד ומקיפה ותומכת בבני הישיבות תושבי הקהילה במשך הזמן ובמיוחד בימי בין הזמנים.
בעיר יש כוללים גדולים כדוגמת "זכרון אליהו" המונה כמאה ושבעים אברכים. "שיח יצחק" המונה כמאה ועשרים אברכים. "עטרת שלמה" המונה כמאה אברכים. כולל "נחלת משה" המונה כמאה אברכים. "ישיבת אופקים" המונה כשישים אברכים. כולל "פקודת אלעזר" המונה כשמונים אברכים. כולל "תורת מים חיים" ועוד כוללים קטנים. כמו"כ רבים נוסעים לכוללים בתפרח נתיבות ובאר שבע.
כוללי ערב, כוללי בין הזמנים, וכוללי שישי שבת קיימים בכל בתי הכנסיות שבקהילה, וכשבראשם ישיבת "רבינו חיים קמיל" בראשות ר' יוסף גלס שליט"א הפועלת ברוב בתי המדרש.
בפעילות חבר המועצה הרב משה לוי שליט"א הוקם ארגון "יחד" המגבש ומאחד את כלל האברכים, במסגרת המיזם מתקיימים שיעורי תורה השקפה חינוך ילדים, סדנאות כלכלת הבית וכדו', ובימי ביהזמ"נ ניסן ואב מתקיימים טיולים יחודיים לאברכי הקהילה.
לבנות יש את בית הספר היסודי "מעלות חיה" שמונה כאלף מאה תלמידות, ובימים אלו נבנה בית ספר יסודי חדש באזור הפרויקט.
בקהילה קיימים שני תיכונים, התיכון הותיק והגדול "נוה יוכבד" ותיכון חדש "שירת מרים", ו"הסמינר החדש" שבנשיאות הרב ליברמן. יש גם את "סמינר אופקים" הותיק שבו לומדות תלמידות שרובם ככולם אינם תושבי העיר והקהילה.
בשנותיה המוקדמות של הקהילה רוב בניה היו תלמידי ישיבת אופקים ובוגרות סמינר אופקים, עם התפתחות הקהילה נוספו לקהילה בוגרי ישיבות רבות כגון אורחות תורה, בית מדרש עליון, תורה בתפארתה, תפרח, פונביז' וכו'.
הנציגות החרדית בעיריה חזקה, שבעה נציגים חרדים מתוך 15, 3 לדגל התורה ו-4 לש"ס, בפעילות נציגי דגל התורה ובראשם הרב אברהם דייטש שליט"א סגן ראש העיר, נבנו בשנים האחרונות עשרות גני ילדים חדשים, שני מבנים לת"ת, אגף חדש לביה"ס היסודי, אגף חדש לתיכון, וכעת נבנה בית ספר יסודי חדש.
בנוסף למתנ"ס הישן, לאחרונה נבנה מבנה מתנ"ס חדש בפרויקט, שם יש ספריות לספרי קריאה ופעילויות נוספות לבני הקהילה, בימי בין הזמנים ישנם פעילויות יום יומיות לילדים. בימים אלו נשלמת בנייתו של מיני קאנטרי חדש, שיכלול בריכת שחיה וחדר כושר מרווח, ואשר ישמש את בני הקהילה החרדית בלבד.
הקהילה מפעילה לשכה לפניות הציבור שמגישה עבור התושבים את ההנחות בארנונה וכדו', והרב אלעזר פינדר שליט"א מנהל לשכת סגן ראש העיר שולח בהודעות טלפוניות ובתפוצת אימייל את עדכוני העיריה, התחבורה ציבורית, ההטבות שבני הקהילה זכאים להם, ואת העבודות לנשים.
בזכות העמידה האיתנה של הקהילה, אין תחבורה ציבורית בשבת כלל, מכניסת שבת עד יציאת השבת בכל רחבי העיר. וכן אין שום פעילות עיסקית בשבת ללא יוצא מן הכלל. מוני המים הוחלפו בכל העיר, מכאלו שבכשרות צומת למונים בכשרות משמרת השבת. גם המערכת המנטרת את פחי האשפה בעיר, היא בכשרות משמרת השבת. ומנורות רחוב עם חיישנים המהווים בעיה בשב"ק שהותקנו באזורים החילונים הוחלפו במנורות רגילות. וכו' וכו'.
תושבי העיר בכללם תושבים מסורתיים הרגישים לדת ומתייחסים בכבוד לבני הקהילה.
התחבורה ציבורית בעיר היא מהמשופרות שבפריפריות, הודות פעילותו המאומצת של הרב אלעזר פינדר שליט"א. התדירות מאופקים לירושלים וב"ב וההפך, בממוצע, נסיעה כל שעה. בשעות העומס כל 45 דקות. למודיעין עילית יש 2 נסיעות קבועות כל יום לכל צד, וכן לאשדוד יש מספר נסיעות ביום. ביום שישי ומוצ"ש יש תחבורה ציבורית ישירה לבית שמש אלעד וביתר, כעת עובדים להוסיף נסיעות קבועות על בסיס יומי מאופקים לבית שמש. בנוסף בשנים האחרונות נוספה בעיר תחנת רכבת, המאפשרת נסיעה לכל חלקי הארץ ע"י רכבת ישראל.
נשות הקהילה עובדות במגוון עבודות. כגון חינוך בעיקר במערכות חינוך הקיימות בעיר, או בישובים הסמוכים (תפרח נתיבות באר שבע), הנהלת חשבונות, יעוץ מס, אדריכלות וכדו' (בעיר וסביבותיה).
קופת הצדקה "צדקות שמשון" היא קופה מבוססת וגדולה, התומכת בכלל הנצרכים בקהילה, בשעות שמחה וח"ו בזמנים אחרים, התמיכה מקיפה זמנים רבים כדוגמת תקופת לידה שהקופה מסייעת בארוחות בשריות ובשמירה על הילדים וכדו', ובחתונות הילדים שהקופה נותנת סכומים מכובדים מאוד כתמיכה וסיוע להורים, וכמו"כ מקיימת חלוקות ותמיכה בתלושי מזון בזמני החגים בהם ההוצאות גדולות מאוד, זאת מלבד התמיכות הקבועות אותם מקבלים הנצרכים לכך.
הגמחי"ם והעזרה לזולת זה ממאפייני המקום, ואי אפשר שלא להזכיר את "חלוקת הירקות" המפורסמת של הרב אהרון שוורץ שליט"א והרב שלמה אדלר שליט"א, בכל שבוע ביום רביעי נסגר חלק מרחוב עמרם בן דיואן ומתקיימת שם חלוקת ירקות אדירה, ההערכות לחלוקה היא לוגיסטיקה מורכבת, ברשותם משאית ומלגזה שבהם אוספים במהלך השבוע את הירקות מהחקלאים שתורמים אותם לבני התורה, והירקות נשמרים במחסני קירור בישובים סמוכים עד ליום רביעי יום החלוקה.