טיפים להרצאה לאברכים צעירים: איך לעורר עניין ומוטיבציה לחיסכון והשקעות?

[דוד גולדברג]

אני מכין הרצאה חשובה עבור אברכים צעירים בנושא התנהלות כלכלית, חיסכון והשקעות.

המטרה שלי היא לא רק להעביר ידע תיאורטי, אלא ממש לעורר בהם סקרנות, מוטיבציה ותחושת יכולת להתחיל ולפעול בתחום. אני לא חושב שמספיק להגיד "תרוויחו אלפי שקלים", כי זה עלול להישמע לא מציאותי.

אני אשמח מאוד לשמוע מכם:

מהם הדברים או הנושאים הספציפיים שהכי עשויים לגרות את הסקרנות של אברכים צעירים בתחילת הרצאה כזו? (איך "לתפוס" אותם בדקות הראשונות?)

אילו דוגמאות קונקרטיות, סיפורים אישיים (מציאותיים), או נתונים פשוטים וממחישים יכולים לגרום להם להבין את הכדאיות והחשיבות של השקעה, בלי להישמע כמו "חלומות באספמיה"?

אני מחפש משהו שידבר אליהם בגובה העיניים, שימחיש איך סכומים קטנים יחסית, לאורך זמן, יכולים לצמוח משמעותית.

אולי דוגמאות שממחישות את "הפסד" אי-ההשקעה, או את עלות ה"בטלנות" הכלכלית.

האם יש כלים ספציפיים שהם פשוטים להבנה ונגישים?

האם יש לכם המלצות לחומרים טובים, גרפים פשוטים להצגה, או רעיונות כלליים שיכולים להפוך את ההרצאה למעניינת, מועילה ומעוררת השראה, תוך התחשבות באופי הקהל?

כל עצה תתקבל בברכה.

תודה רבה!

[שמואל]

@דוד-גולדברג
לדעתי,
הסבר ברור של אפקט ריבית דריבית כשמרווחים ממנו וגם כשמפסידים ממנו (ריבית על עצם ריבית החוב).

[טריידר]

@דוד-גולדברג

באדיבות ChatGPT

Spoiler

זו יוזמה נהדרת ומבורכת — לפתוח בפני אברכים צעירים את הדלת לעולם הכלכלי מתוך אחריות ולא מתוך פחד. כשזה נעשה נכון, זה יכול לשנות חיים — בלי לפגוע בעולם התורה אלא דווקא לייצב אותו.
מטרת ההתחלה: להצית סקרנות ולהוריד מחסומים
בתחילת ההרצאה, המטרה היא לתפוס את תשומת הלב, לעורר רגש, ולשבור את המיתוס ש"כלכלה זה רק לעשירים/בעלי מקצוע".
הצעות לפתיחים ש"פותחים לב":
1. פתיח רגשי – "משה מהכולל"
"תכירו את משה. בן 27, לומד כל יום עד 16:00, בערב עושה קצת שיעורים פרטיים ומרוויח 2,500 ש"ח. לפני שנתיים הוא פתח קרן השתלמות, התחיל לשים בצד 300 ש"ח בחודש. זהו. בלי השקעות, בלי בורסה. היום יש לו כבר כמעט 8,000 ש"ח. עוד 4 שנים — זה יהיה מעל 20,000 ש"ח. אתם יודעים כמה אנשים בגיל 40 אין להם את זה?"
מסר סמוי: זה לא בשמיים. גם אני יכול.
2. פתיח של הפסד סמוי – "כמה זה באמת עולה לא לעשות כלום"
"אם הייתם שומרים 500 ש"ח מתנה מהבר מצווה של הבן באפיק עם תשואה ממוצעת של 5%, כעבור 18 שנה — זה היה שווה כמעט 1,200 ש"ח.
אבל אם הייתם משקיעים את זה כל שנה באותה צורה? הייתם מסיימים את החתונה עם יותר מ־15,000 ש"ח.
לא 'הרווחתם' 15,000 — פשוט לא הפסדתם את זה."
מסר סמוי: ההימנעות = הפסד, לא ניטרליות.
3. שאלה אישית – "מה אתם רוצים בעוד 10 שנים?"
"תעצמו רגע עיניים. איפה אתם רואים את עצמכם בגיל 40? יש לכם ילדים, אולי בנות בגיל שידוכים.האם יהיה לכם שקט נפשי כלכלי? או שתהיו תלויים כל חודש
רוב האנשים פשוט לא מתכננים — ואז הם מופתעים.
וזה בדיוק העניין – זה לא מסובך. זה פשוט דורש להתחיל מוקדם."
מסר סמוי: אני לא מנסה למכור לכם בורסה, אני מציע לכם עתיד יציב.
רעיונות ויזואליים פשוטים מאוד (גרפים/שקפים)
גרף של צמיחה דרמטית על פני זמן
השקעה חודשית של 300 ש"ח לאורך 20 שנה ב־6% תשואה = כ־140,000 ש"ח.
שקף פשוט: עמודות לפי שנה.
הכיתוב: "מי שמתחיל בגיל 25 – מגיע פי 2 ממי שמתחיל בגיל 35".
גרף של 'עלות הבטלנות'
מראה מה קורה כשלא חוסכים בכלל לעומת חיסכון מזערי.
אפשר להמחיש כ"בור הולך וגדל" או "רכבת שעולה בזמן שאתה נשאר בתחנה".
גרף של חלוקת הוצאות אופיינית לאברך
דוגמה של תקציב: שכר דירה, אוכל, גן, ביגוד, הכנסות – ואז שקף נוסף שמראה: "מה היה קורה אם מתוך זה היית מוציא 300 ש"ח פחות ומעביר לחיסכון אוטומטי?"
כלים פשוטים שאפשר להמליץ עליהם:
קרנות השתלמות לעובד עצמאי
אפשר לפתוח גם עם הכנסה מינימלית
פטור ממס
תשואה גבוהה יותר מחיסכון רגיל
לא דורש להבין השקעות
קופת גמל להשקעה (קג"ש)
אפשר למשוך מתי שרוצים
ניהול פשוט
ניתן לבחור מסלול השקעה לפי רמת סיכון
מתאים במיוחד למי שאין פנסיה
מחשבון חיסכון פשוט (להדגמה בהרצאה)
אתר כלכלי כלשהו (כלכליסט/פנסיה.נט)
תכניס בשידור חי 250 ש"ח לחודש × 10 שנים × 5% — ויראו את המספר מזנק.
סיפורים אישיים (אפילו מומצאים אך ריאליים):
"אלי מפתח תקווה"
אברך שפתח קופת גמל להשקעה עם 200 ש"ח לחודש. אחרי 7 שנים של חיסכון (כ־17,000 ש"ח), התחיל להשקיע חלק מהכסף דרך קרן מחקה מדד. היום יש לו 28,000 ש"ח. הוא לא שינה כלום באורח החיים, פשוט החליט להיות עקבי.
"משפחת כהן"
בנו קרן חתונה לבת כבר כשהייתה בת שנתיים. 150 ש"ח בחודש. היום היא בת 16 ויש להם 30,000 ש"ח מוכנים לחתונה בלי טובות מאף אחד.
טיפים לסגנון ההרצאה:
בלי מונחים פיננסיים מסובכים: אל תגיד "דיווידנד", תגיד "רווחים שמקבלים כמו שותף בעסק".
שימוש בחשבון פשוט של מספרים עגולים.
תנו מקום לשאלות – אבל רק אחרי שהאדם מרגיש ש'זה גם בשבילו'.
לא להישמע כמו פרסומת. לדבר כמו חבר – בגובה העיניים.
רעיונות לסיום ההרצאה – קריאה לפעולה:
תנו להם דף קטן: "הצעד הראשון שלי" – עם מקום לכתוב:
אפיק שאני בודק השבוע
סכום שאוכל להפריש קבוע
מטרה כלכלית לשנתיים הקרובות
או שלחו אותם לקבוצת וואטסאפ / ניוזלטר עם תכנים פשוטים פעם בשבוע.
לסיכום:
המפתח הוא: הזדהות + תקווה + מיידיות.
אל תנסה להרשים – תנסה להנגיש.
אל תנסה להפחיד – תנסה לעורר רצון.
אם תרצה, אשמח להכין לך שקפים פשוטים, טקסטים או תרגילים לקהל.
רוצה שאכין לך תבנית שקפים מוכנה עם גרפים ודוגמאות פשוטות?

[טריידר]

מה אתם חושבים –

כמה באמת משנה ההבדל בין התחלה לחיסכון מגיל 0 לעומת התחלה רק מגיל 6?

נניח ששני ההורים שומרים על אותה מטרה: לחתן את הילד בכבוד בגיל 20.

האחד מתחיל להפקיד 1,000 ש"ח כל חודש מהרגע שהילד נולד.

השני מתחיל רק כשהילד בן 6 – אבל כדי לפצות על הזמן האבוד הוא מפקיד כפול, כלומר 2,000 ש"ח בחודש.

לכאורה – שניהם השקיעו סכומים יפים, השני אפילו השקיע הרבה יותר בכל חודש. אז מי יגיע לסכום גדול יותר?

---

---

בהנחת תשואה ממוצעת של 10% לשנה -

ההורים שהתחילו להפקיד כבר מלידה – עם חיסכון של 1,000 ש"ח בחודש במשך 20 שנה – יגיעו לסכום של 718,000 ש"ח.

אבל ההורים שהתחילו רק מגיל 6, עם הפקדה כפולה של 2,000 ש"ח בכל חודש – יגיעו רק ל־701,000 ש"ח.

הפער? כמעט 17,000 ש"ח פחות, למרות השקעה חודשית כפולה!

---

---

מה הנקודה?

הזמן חשוב הרבה יותר מהסכום.

הכוח של ריבית דריבית עובד עם מי שנותן לה זמן לעבוד.

ככל שמתחילים מוקדם יותר – אפילו עם סכום קטן – הסכום הסופי מזנק לגבהים שאי אפשר להשיג אחר כך, גם עם מאמצים גדולים יותר.

---

---

ועדיין לא סיימנו - כמה קרן הופקדה בפועל?

ההורים שהתחילו מהלידה: הפקידו 1,000 ש"ח * 240 חודשים = 240,000 ש"ח

ההורים שהתחילו מגיל 6: הפקידו 2,000 ש"ח * 168 חודשים = 336,000 ש"ח

כלומר:

למרות שהשני הפקיד 96,000 ש"ח יותר,

עדיין יצא לו כמעט 17,000 ש"ח פחות בסוף התקופה!

זה כל כך חד:
לא הסכום הוא שמנצח – אלא הזמן.
הריבית עובדת בשביל מי שמתחיל מוקדם.

---

---

ומה גורם לזה להפוך למנוע חזק של מוטיבציה לחיסכון והשקעה?

דווקא בציבור החרדי, החשש מהפסד ובעיקר החמצה הוא לעיתים מניע חזק יותר מהרצון לרווח.

וכשמבינים שהתחלה מאוחרת תעלה ביוקר – זה מניע לפעולה הרבה יותר מרווח עתידי מופשט.

[קל זכות]

אני אוכל לשתף אותך במה שאני עשיתי בהרצאה שנתתי בעפולה בנושא פנסיה.
התחלתי את ההרצאה בשאלה הבאה.
אם יש אפשרות שתוכלו לקבל דירה בחינם, אפילו דירה זולה וקטנה בפיפרפריה, מזקן ניצול שואה שרוצה להוריש לכם את דירתו.
אבל לצורך כך אתם נדרשים להשקיע לא מעט זמן ואנרגיה, ליסוע לעו"ד לדאוג להסדיר את כל הניירת והירושה, האם תעשו זאת?

ולאחר מכן הראתי מה ההפרש בפנסיה בניהול נכון לפנסיה לא מנוהלת.
ומכאן השאלה למה בזה אנחנו לא משקיעים שעה שעתיים אחת ולתמיד לדאוג להסדיר את הפנסיה.

[ניסן עציוני]

@דוד-גולדברג אינני בעסקי ההרצאות
אבל נער הייתי וגם זקנתי ודבר אחד למדתי, הכל יקום ויפול על הדקה הראשונה, על הריתוק הראשוני, אל תתחיל עם התנצלות על איחור, לא עם 'לא הכנתי אבל ביקשו ממני לדבר', תן את הטויסט הדרמטי ברגע הראשון, את הרעיון או לפחות משהו שיגרה את הקהל.
הדרך להפוך דרשה ממרתקת לאפרורית מאד היא קצרה, אבל מה שחשוב הוא לתפוס את הקהל וזה אפשרי גם למי שלא רהוט במיוחד.

יצר הסקרנות, אם תצליח לגרות אותו בהתחלה, קנית את הקהל ואתה כבר תוכל בקלות למשוך אותם למסר שאתה רוצה להוציא מהערב.

זו הזדמנות להודות לך על המסירות להשפיע על עוד אנשים לעתיד כלכלי טוב יותר, תודה על זה.