דוגמאות מחז"ל על לחיות רק ממה שיש לאדם
-
חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים -
חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים@חיים-אהרן
ספר החינוך מצוה קכג
מדיני המצוה, שכל אחד מארבעה חטאים אלה מחייב עושהו להביא כשבה או שעירה כדין חטאת קבועה הידוע, ואינו נפטר בעוף או בקמח אלא אם כן הוא עני. ואם הוא עני והביא כשבה או שעירה לא יצא ידי חובתו, והטעם לפי שאחר שריחם הא-ל ברוך הוא עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר [מ]מה שתשיג ידו. ובזה יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוצא. -
הגמ' בביצה (ט״ז.) "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר״ה וכו".
ופרש״י "כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא נזון משם, קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו, ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה, שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא
מה שפסקו לו".רש״י כתב (בחולין פל:) על הפסוק "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט" (תהיליס קיב, ה) " ... וטוב המכלכל דבריו במשפט, לפי יכולתו הוא עומד על צרכיו, ולא בכל תאות לבו".
הרמב״ם (פ״ה מדיעות ס״י) כתב "תלמיד חכם מכלכל דבריו במשפט אוכל ושותה וזן את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו"
ובפ״ל מה׳ שבת (ס״ז) כתב "איזהו עונג וכו׳ הכל לפי ממונו של אדם"המאירי (שנת קמ:) כתב "ויצמצם בהוצאתו כפי ענינו אם הוא עני ישתדל לעשות דברים שמהם יביא לידי הסדר בהוצאה, ואם הוא עשיר אל יפחות עצמו בצמצום המאכלים, אלא בכדי הראוי לו".
בסידור בית יעקב (ר' יעקב עמדין, היעב"ץ) כתב, "ועיין בהוצאה לעומת הכנסה וכו׳, וסדר הוצאה הוא חצי פרנסה" (הנהגת משה ומתן שאחרי תפלת שחרית עמוד ריח).