דילוג לתוכן

דוגמאות מחז"ל על לחיות רק ממה שיש לאדם

השתדלות
5 4 528 4
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
    הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
    הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
    זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
    אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
    בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים

  • חברים יקרים, כאן חיים אהרן בוגרד
    הפעם הראשונה שהתחברתי לעיקרון שחייבים לחיות ממה שיש ולא מהלואות היה דווקא משליפה של רמב"ם.
    הייתי בהרצאה של מר... והוא ציטט מהרמב"םן שעני או דל שמביא קרבן של עשיר לא יוצא ידי חובה, שאלתי דיין והוא אישר את ההלכה.
    זה היה היום הראשון בחיי שהבנתי שמה שהיה לא מה שיהיה כי אם אפילו בהלכה יש לזה השלכות בוודאי זה נכון גם בהוצאות סטנדרטיות.
    אשמח לשמוע עוד דוגמאות .
    בהערצה לארגון בנקל ששינה את חיי הפיננסיים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי צמיחה
    #2

    @חיים-אהרן
    ספר החינוך מצוה קכג
    מדיני המצוה, שכל אחד מארבעה חטאים אלה מחייב עושהו להביא כשבה או שעירה כדין חטאת קבועה הידוע, ואינו נפטר בעוף או בקמח אלא אם כן הוא עני. ואם הוא עני והביא כשבה או שעירה לא יצא ידי חובתו, והטעם לפי שאחר שריחם הא-ל ברוך הוא עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר [מ]מה שתשיג ידו. ובזה יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוצא.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    הגמ' בביצה (ט״ז.) "כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר״ה וכו".
    ופרש״י "כל מה שעתיד להשתכר בשנה שיהא נזון משם, קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו, ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה, שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא
    מה שפסקו לו".

    רש״י כתב (בחולין פל:) על הפסוק "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט" (תהיליס קיב, ה) " ... וטוב המכלכל דבריו במשפט, לפי יכולתו הוא עומד על צרכיו, ולא בכל תאות לבו".

    הרמב״ם (פ״ה מדיעות ס״י) כתב "תלמיד חכם מכלכל דבריו במשפט אוכל ושותה וזן את אנשי ביתו כפי ממונו והצלחתו"
    ובפ״ל מה׳ שבת (ס״ז) כתב "איזהו עונג וכו׳ הכל לפי ממונו של אדם"

    המאירי (שנת קמ:) כתב "ויצמצם בהוצאתו כפי ענינו אם הוא עני ישתדל לעשות דברים שמהם יביא לידי הסדר בהוצאה, ואם הוא עשיר אל יפחות עצמו בצמצום המאכלים, אלא בכדי הראוי לו".

    בסידור בית יעקב (ר' יעקב עמדין, היעב"ץ) כתב, "ועיין בהוצאה לעומת הכנסה וכו׳, וסדר הוצאה הוא חצי פרנסה" (הנהגת משה ומתן שאחרי תפלת שחרית עמוד ריח).

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    אולי אפשר לפתוח אשכול גם על מקורות מחז"ל שאדם צריך לחסוך לצורך העתיד

  • אולי אפשר לפתוח אשכול גם על מקורות מחז"ל שאדם צריך לחסוך לצורך העתיד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @אברהם-0
    בהחלט,
    מהרש"א נדה סה

נושאים מוצעים


  • יש חסד, מה עובר עליה?

    הועבר כלכלת המשפחה צרכנות מאמרים
    5
    3 הצבעות
    5 פוסטים
    2k צפיות
    ס
    @ניסן-עציוני כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @סתם-אדם כתב ביש חסד, מה עובר עליה?: @הקול-השפוי בבית שמש עשו בדיקה מעמיקה ואושר עד היה במקום הראשון רמי לוי במקום השני ויש חסד במקום השלישי אחרי שפעם קודמת הייתה במקום הראשון איצה דזלובסקי עשה את הבדיקה והעלה את התוצאות אצלי בקבוצה ביום חמישי, אני מעתיק לכאן מחירי רשתות המזון בבית שמש, הושוו עבורנו ע"י הכתב צבי טסלר. 'אושר עד' ו'רמי לוי' שוב הזולות ביותר. היקרה ביותר: 'נתיב החסד'. הסל כולל 254 מוצרים אחידים על מדפי כל הרשתות, ולא כולל מוצרי בשר שמחירם משתנה מאוד בהתאם לגופי הכשרות: הפער בין הרשתות נמצא: 586 ש"ח. אושר עד 2762.57 ש"ח רמי לוי 2770.91 יש חסד 2912.80 קרפור היפר 3054.47 קיי טי 3095.30 שפע ברכת השם 3223.02 זול ובגדול 3249.09 גוד מרקט 3262.10 בר כל 3312.71 נתיב החסד 3348.81 בעת התשלום בקופה, זיכרו לציין: "אנו עוקבים אחר השוואות המחירים". *במכירות השכונתיות של 'משנת יוסף' ועוד, המחירים זולים יותר מכל הרשתות. איצ'ה דז'אלובסקי | קו המידע 03-509-7000 שלוחה 1. בעקבות פניית נתיב החסד, איצ'ה דז'אלובסקי העלה אתמול סקר מעודכן שכולל גם את מחירי הבשר ושם הפער הוא יותר מ600 ש"ח השאלה מתי איצ'ה יעשה השוואת מחירים בין אור החיים ליפה נוף או בין כובעי סאפרים למתחרים ???
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    211 צפיות
    אלחנן זליקוביץ'א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • פכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    8
    6 הצבעות
    8 פוסטים
    740 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @זבדיאל כתב בפכים קטנים: "מה זה כבר 15 ש"ח בחודש?": האמת שאף פעם זה לא 15 שקל זה 25 בעמלות לנבק 15 באשראי כפול 2 10 בטלפון 20 בחשמל 15 בללכת שת דקות לסופר במקום במכולת 15 בלעבור חברת גז וכו' וכו' בסוף זה מגיע ל100/150 שקל בחודש בדוק אצלי ואצל אחרים מסכים איתך לגמרי רק אוסיף ואומר שמניסיוני זה מגיע למאות ואלפי ש''ח לחודש! כן זו האמת!
  • חסכון הכנסות לא צפויות ומענק עבודה.

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    268 צפיות
    נ.ר.א.נ
    התעוררתי לכתוב את הדברים אגב סכום של מענק עבודה שנכנס לי בשבוע שעבר, חלקינו רגילים בקושי לסגור את החודש, ומי מדבר בכלל על חסכונות... המעניין הוא שדוקא בזמנים שנכנסים לנו סכומים מיוחדים שאינם חלק מההכנסות הקבועות שלנו ואינם מחושבים בתקציב כגון מענק עבודה וכדו', יש לנו הוצאות מיוחדות... או שסתם מתחשק לנו קצת להתפנק, גם זה מותר : ) , בדר"כ אני שואל אנשים מה הם עשו עם הסכום הלא מבוטל של המענק עבודה שנכנס להם בשנים האחרונות וגם הם אינם זוכרים "ב"ה שהיה על מה להוציא". במחשבה שניה אפשר להבין שזה "בדיוק" ההזדמנות שלנו לחסוך עבור העתיד, זה חסכון של סכום משמעותי, שמצד אחד לא יפגע בתקציב החודשי של הבית, ומאידך אם נעבירו לחסכון, הוא ימשיך לצמוח ולהצמיח (באפקט ריבית דריבית), המנוסים אומרים שלאחר שזה עבר לחיסכון הם לא הרגישו בחסרון הכסף. כמובן שמהלך כזה צריך להעשות בשיקול הדעת ובשמחה, הדרך לכך היא "הפיכת הכאב לעונג", כלומר נכון שבזבוז הכסף כעת יגרום לי עונג, וחסכונו יגרום לי סוג של כאב, אבל במחשבה קדימה על חתונות הילדים ועל כך שרצוני לבוא מוכן עם חסכון בצד, החסכון כעת הוא זה שיגרום לי לעונג ובזבוז הכסף דוקא יוכל לגרום לכאב, כולנו לא אוהבים להחמיץ הזדמנויות ובודאי לא הזדמנויות כאלו... בהצלחה.
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    391 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!