הפורום הכלכלי החרדי הראשון

תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?

@ניסן-עציוני כתב באופטימיזציה בהשקעות לאברכים: מביחנה חוקית ומציאותית, אין דרך כזו אם אפשר קצת יותר פירוט מדוע אשמח. מה אתה מתכוון מבחינה מציאותית לא שייך? וכן כמה מילים למה זה לא אפשרי חוקית?

_כללי זהירות למשקיע המתחיל.pdf סיפור.pdf

@שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים: מה אתה מתכוון, אתה יכול לפרט יותר? תראה כאן. @שמיל-שמיל כתב בקרנות אמריקאיות: השוואה בין בתי השקעות זרים לבתי השקעות ישראלים: בנוסף לאינטרקטיב יש ביטוח עד סכום מסויים בחשבון מממשלת ארה"ב, כדאי להוסיף את זה ליתרונות. נכון. יש לציין שבנוגע לאינטראקטיב ישראל זה לא עוזר, כי הביטוח הוא רק על מעילה וכדו' באינטראקטיב בארה"ב, ולא מכסה מעילה או משהו שיקרה במתווך הישראלי/קפריסאי. המתווך הזה לא מוכר ע"י אינטראקטיב ארה"ב, להבנתי הם פועלים תחת השם שלך בחשבון.

@איש-קיש כתב בלקראת תחילת זמן החורף מסתיימת לי הרוטציה היו שלום: @אבי-ר. טרידר כתב מכתב כזה ואמר שאולי בעתיד יחזור.. מאז הוא חזר לתקופה קצרה ושוב הלך לו....

@מתעניין-1 אתה מתכוון למשיכה שבתוך השש שנים, וכלפי זה אין נפק"מ האם הוא הפקיד כל חודש במשך שש שנים, או הפקדה אחת ח"פ בחודש הראשון בתחילת השש שנים. ולמעשה, אין בזה נפק"מ, כי בכל מקרה קשה להוציא את הכספים גם אחרי שעברו שש שנים.

@שמיל-שמיל הנושא היה שכיר שהוא גם עצמאי. תרחיב יותר מה התכוונת.

תגיד תודה שאני מקפיץ את האשכול אולי יצטרפו אליך עוד אנשים

ההודעה נערכה: אין לפרסם בפורום שום פרסום המפר את החוק.

@משהמשה לא לכל האנשים יש דעה אנשים קוראים אוספים חומר ולומדים לא נראה לי שזה מעיד על חוסר התענינות ולא כל מי שהתחבר יפנה היום או מחר או בעוד חודש אולי הוא התגבש ויקבל אומץ או כסף בעוד שנתיים זה תהליך לא פשוט

@ילוז-אברהם כתב ברשימה של קרנות כספיות כשרות: אני צריך רשימה של קרנות כספיות כשרות אפשר לשלוח לכאן או לעדכן איפה יש רשימה כזו תודה רבה תראה כאן את הטבלה המפורטת של אהרן זלץ, יש שם רשימה של כל הקרנות הכשרות כולל קרנות כספיות. הנה צילום מסך מתוך הטבלה שלו: [image: 1761065015704-caecc93b-90ff-4608-80f7-7b695e0eacc2-image.png]

@הקול-השפוי הסוכן עדכן אותי על טעות וזה 0.9

האם 70% מהשכר עדיין מספיקים בפרישה? בעבר, התפיסה הכלכלית הייתה ברורה: אם בגיל הפרישה נקבל 70% מהשכר האחרון שלנו – נוכל לשמור על רמת החיים. לכן כך נבנו הפנסיות התקציביות וגם הפנסיות הוותיקות: בפנסיות התקציביות (בעיקר לעובדים בשירות המדינה, מורים רשויות מקומיות וכו', לעובדים שהצטרפו עד 2002), הקצבה שולמה ישירות מתקציב המעסיק הציבורי, ללא חיסכון אישי. גם שם, המקסימום שניתן היה להגיע אליו – היה 70% מהשכר הקובע. בפנסיות הוותיקות (שהיו נהוגות עד 1995), העובדים הפרישו מהשכר לקרן פנסיה, אך גם בהן החישוב נעשה – עד תקרה של 70% זכויות. מי שצבר מעבר לכך – קיבל החזר על דמי הגמולים ששולמו מעבר לתקרה (או מענק שנים עודפות). התפיסה באותה תקופה הייתה שהוצאות המחייה לאחר הפרישה קטנות – הילדים כבר עצמאיים, אין נסיעות יומיומיות לעבודה, והחיים פשוטים יותר. אבל המציאות היום שונה לגמרי. אנחנו חיים יותר שנים, ישנם הוצאות בריאות, נשארים פעילים, עוזרים לילדים ולנכדים– והוצאות החיים נשארות כמעט זהות גם אחרי הפרישה. היום ברור – כדי לשמור על אותה רמת חיים, נדרש תזרים של כמעט 100% מהשכר שהתרגלנו אליו. ופה נכנסת החשיבות של התארגנות מוקדמת: ככל שמתחילים לבדוק את הפנסיות, ההפרשות, דמי הניהול ומסלולי ההשקעה מוקדם יותר – כך אפשר למקסם את הכספים, לחסוך עשרות אלפי שקלים, ולבנות לעצמכם יציבות אמיתית לעתיד. בייעוץ פנסיוני נכון ובחינת החסכונות הקיימים כבר היום – אפשר ליצור תכנון חכם שיבטיח שביום שבו תחליטו להאט את הקצב, הכסף ימשיך לעבוד בשבילכם – ואתם תיהנו מפרישה רגועה, חכמה ומכבדת. אני פוגשת לא מעט אנשים צעירים שחושבים ש“עוד מוקדם לי”… אבל אחרי בדיקה קצרה – הם מבינים כמה החלטה בזמן הנכון יכולה לשנות את כל התמונה הכלכלית לשנים הבאות. אם גם אתם רוצים להבין איך להגיע ל־100% מהשכר בפנסיה – זה הזמן לבדוק, לתכנן, ולפעול נכון כבר עכשיו. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישהטקסט מודגש [image: 1761047460232-%C2%AA.png] רחל עומסי- פנסיה חכמה, פרישה בטוחה ייעוץ פנסיוני, תכנון וליווי פרישה ליצירת קשר rachel@romesi.com 050-4134803 055-9338159

@לחכמים-לחם כתב ברשות המסים פתחה לאחרונה את האפשרות לתרום מניות.: @הקול-השפוי לא. אני שואל למה להשקיע מניות ולהשאיר אותם שם. (מה שדובר בהודעות #5 ו#6 אין עניין לתרום מוקדם, זה באמת עשוי להקטין את סכום התרומה. מי שמבחינת שנת המס וכדו' יש לו עניין שהתרומה תחשב כבר עכשיו תרומה, אבל מבחינת מעשרות או ייעדי התרומה לא מתאים לו לתרום יכול להשתמש בזה. Spoiler אגב עדיף להגיב להודעה המדוברת או לצטט, באייקונים האלו- [image: 1760983506909-fc4cf6ca-78da-4195-b304-8d8ab93f1382-image.png]

@חדש-בשוק לענ"ד ההבדל המשמעותי זה איזה גוף כשרות נותן את ההכשר, ולרוב האנשים גם זה לא הבדל משמעותי. כמו כן ההבדל בדמי ניהול. מי שרוצה להעמיק יותר יכול להסתכל בהבדלים בין תשקיפי הקרן הנמצאים באתר מאיה. ואחרי שרואים שכמעט כל הקרנות [בין הכשרות ובין אלו שבלי הכשר] מביאים את אותה התשואה, אז גם ההבדל בין תשקיפי הקרן אינו נפק"מ. מלבד דיוקים והגדרות הלכתיות למי שלומד את הסוגייה.

@ארזי-ביתר האתר הנ"ל מחזיר כסף מזומן. אני מתפלא שהאתרים הגדולים משתפים עם זה פעולה. כל עוד מדובר על פרסום מוצר מסויים יש להם עניין שיווקי, אבל כשכל האתר כך זה לא נותן להם שום תועלת.

גם אם היא ברשת חרדית כמו חינוך עצמאי או מעיין החינוך התורני, או בעיריות חרדיות חשוב שתדעו קרנות השתלמות מסוימות אינן כשרות ואין בהן חלופה כשרה- למשל קרן השתלמות רום לעובדי עיריה. לעובדי הוראה מפרישים גמל מהכנסות שאינן בבסיס השכר- ברירת המחדל היא גמל גל או כלנית, שתיהן לא כשרות. חשוב ומומלץ לנייד אותן לחלופה כשרה...

כתב באזרח אמריקאי ושוק ההון, כל מה שצריך לדעת!: עמלת מינימום 5$ לקנייה מחשבון של 25,000$ (דרך מערכת אינטראקטיב ברוקרס) שאלה שטרם ברורה לי: איך מתחברים למערכת של אינטראקטיב ברוקרס דרך מיטב טרייד? האם נדרש אימות SMS כמו בכניסה ישירה לאינטראקטיב או שמספיק הסיסמא הרגילה למיטב טרייד? @ה.-שלמה ?

@בן-חסד אני חושב שהם לא נותנים אימות דרך SMS באופן קבוע הפתרונות להשתמש בתוכנה של צד שלישי לאימות דו שלבי כמו שכתב לך @אמת-מארץ-תצמח. לדבר עם השרות לקוחות שלהם ולבקש אימות דרך SMS (או שיחה קולית) צריך בשביל זה אישור מיוחד ממחלקת האבטחה ( אתה מדבר עם השרות לקוחות). בכל מקרה עם אתה נעול מחוץ לחשבון אתה צריך לדבר עם שרות הלקוחות.

בני זוג שאחד אמריקאי ואחד לא, על שם מי לפתוח חשבון השקעות? אז ככה: • אם לבן זוג הלא אמריקאי אין מספר ITIN, אידיאלית לפתוח חשבון על שמו ולהשקיע בקרנות ישראליות או איריות, שאינם מחלקות דיבידנדים וכך לא צריך לשלם עליהם מס, וכן המיסוי עליהם (לפחות בחלקם) הוא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן, וכמו כן חוסכים את העלות של ההמרה כיון שניתן לקנותם בשקלים. אבל, אם האמריקאי יורש הוא בבעיה – צריך למכור מיד בשנת הפטירה ולעבור לקרנות אמריקאיות, מה שמהווה אירוע מס בישראל. • אם לבן הזוג הלא אמריקאי יש מספר ITIN, בכל מקרה אי אפשר לקנות קרנות ישראליות או איריות, מחמת מס PFIC. • לפתוח חשבון על שם הבן זוג האמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; אין מס עיזבון עד 11.4 מליון דולר, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא יורש תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, ובמצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). יש חובת הגשת FBAR. • לפתוח חשבון על שם הבן זוג הלא אמריקאי ולקנות קרנות אמריקאיות; בעת פטירתו אין בעיה כי האמריקאי יורש הכל וממשיך להחזיק, וכשהיורש הוא בן זוג וגם אמריקאי אין מס עיזבון, [אבל אם האמריקאי נפטר קודם, הישראלי בבעיה כי הוא נותר עם תיק נכסים אמריקאיים גדול וחשוף למס עיזבון החל מצבירה של $60,000, וגם במצב כזה מומלץ לספוג את אירוע המס ולעבור לקרנות לא אמריקאיות או אם הילדים אמריקאיים להתחיל להעביר להם את התיק במתנה]. יש לבדוק אם צריך לשלם מס על הדיבידנדים לארה"ב לפי מדרגות המס (בנוסף לניכוי מס במקור שבוצע לישראל אם הברוקר ישראלי, ולבקש החזר מס). אין חובת הגשת FBAR. • ישנם 3 חסרונות מרכזיים בקרנות האמריקאיות; 1. גם לאחר הפסקת קבלת החזר מס על הילדים מארה"ב, עדיין יהיה צורך לדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב, מה שמצריך שירות של רו"ח אמריקאי. 2. ישנה עלות המרה משקלים לדולרים לפני הקנייה ולאחר המכירה (מרווח המרה), וכן העמלה על הקנייה/מכירה עצמה יקרה יותר. 3. חסרון נוסף הוא בצורת המיסוי בארץ בשעת המשיכה, שהמס רווח הון על קרנות הנקובות בדולר הוא נומינלי בניכוי הרווח משער השקל דולר בלבד ולא ריאלי בניכוי מדד המחירים לצרכן כמו בקרנות ישראליות או איריות (לפחות בחלקם). לכן משעה שאין לבן זוג הלא אמריקאי מספר ITIN יש לשקול אם להעדיף קרנות לא אמריקאיות ולהסתכן בבעיה אם האמריקאי יירש, או לקנות קרנות אמריקאיות ולדווח / לשלם על הדיבידנדים לארה"ב. • היתרון של קרנות אמריקאיות הוא דמי הניהול הזולים בצורה ניכרת; לדוגמא קרן VT של חברת וונגארד האמריקאית על מדד כלל עולמי נקנית בדמי ניהול של 0.06% בלבד לעומת 0.15%-0.20% בקרנות האיריות והישראליות, קרן VOO של וונגארד על הסנופי 0.03% בלבד וקרן SPLG של חברת שוואב 0.02% בלבד לעומת 0.07%-0.12% בקרנות האיריות והישראליות, ומדד QQQM של אינווסקו על נאסד"ק 100 0.15% לעומת 0.25%-0.33% בקרנות האיריות והישראליות.