דילוג לתוכן
  • 7 הצבעות
    12 פוסטים
    141 צפיות
    רחל עומסיר
    תודה רבה על ההערה והחידוד! הדיוק במונחים חשוב מאוד. הסיבה שבחרתי להשתמש במונח הרחב "פיצויי פיטורים" ולא רק ב"השלמת פיצויים" נובעת מכך שבשטח פוגשים גם מצבים שבהם לא מדובר בהשלמה בלבד: תשלום פיצויים מלא מאפס (100%): למשל אצל עובדים צעירים מתחת לגיל חובת ההפקדה (20 לנשים / 21 לגברים), או במקרים שבהם המעסיק לא הפקיד כספים כלל. במצבים אלו הזכאות היא לכל סכום הפיצויים ישירות מהמעסיק. השלמת פיצויים: במקרים השכיחים שבהם הופקדו 6% בלבד, השאלה הנבחנת היא אכן הזכאות ל-2.33% הנותרים. כדי לתת מענה שלם גם למקרים הפחות שכיחים ולא להטעות עובדים, העדפתי להשתמש במונח הכולל. עם זאת, ההערה שלך לגבי הכספים שכבר נצברו בקרן חשובה מאוד ועושה סדר מצוין לקוראים! תיקנתי וחידדתי בכמה מקומות. מעריכה מאוד את הקריאה המעמיקה והדיון המפרה.
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    50 צפיות
    ד
    מכירים את ההרגשה הזאת שמחפשים מנהל השקעות בבית השקעות או רוצים למדוד מנהל תיקים בבנק, ופשוט אין לכם דרך לדעת אם הוא באמת טוב? התחושה הזו שחסרה אינדיקציה אמיתית היא לא מקרית. אם גם אתם שאלתם את עצמכם פעם איך אפשר לבחור מנהל השקעות בלי לדעת את איכות ההצלחות שלו לאורך השנים, השינוי שמתכננת הרשות לניירות ערך ממש פותר לכם את הבעיה . קחו למשל שני אנשים שפונים לאותו מנהל השקעות: הראשון מחפש אפיק חיסכון לטווח ארוך של עשר שנים עבור הילדים, והשני צריך את הכסף זמין כבר בעוד שנתיים לקניית דירה. ברור שהתיק של המשקיע הראשון ייראה אחרת לגמרי, ייטול סיכונים שונים ויציג תשואות שונות לחלוטין מזה של השני. ניהול תיקים הוא, במהותו, שירות אישי המותאם לצרכים של כל לקוח. זו בדיוק הסיבה שעד היום רשות ניירות ערך אסרה, כמעט באופן גורף, על מנהלי תיקים לפרסם את התשואות שלהם לציבור. ברשות נהגו בזהירות וחששו שמנהלים יתחילו לרדוף אחרי מספרים כדי לנצח בטבלת תשואות, במקום להתמקד בהרכבת אסטרטגיה שמתאימה ללקוח שיושב מולם. הבעיה שנוצרה . האיסור הגורף הזה יצר גם בעיה בשטח. כשאפשרות הצגת הביצועים חסומה, לציבור אין כמעט דרך להעריך ולמדוד את איכות השירות. מנהלי ההשקעות אינם עומדים למבחן פומבי, והמשקיעים נותרים בערפל. בהיעדר נתונים מפוקחים, חלק מהציבור אף פנה לגורמים לא מורשים שמפרסמים מספרי תשואה ללא פיקוח. טיוטת ההוראה החדשה של רשות ניירות ערך, מבקשת לאפשר לראשונה פרסום של תשואות עבר, אך במסגרת כללים ברורים שנועדו למנוע הטעיה. בין היתר, מנהלי ההשקעות יידרשו להציג ביצועים ברצף של חמש שנים, כדי למנוע הצגה של תקופה קצרה ומקרית. להציג את התוצאה החציונית של כלל הלקוחות במקום לבחור רק את התיקים המוצלחים ביותר. לחלק את הנתונים לפי רמות סיכון שונות. ובייעוץ ובשיווק השקעות לכלול רק תיקים שבהם הלקוחות אכן יישמו את ההמלצות בפועל. מבחינת המשקיע הפרטי, מדובר בשינוי משמעותי. הוא עשוי להעניק כלי השוואה טוב יותר בין מנהלי השקעות ולהוסיף שכבת שקיפות שלא הייתה קיימת עד היום. עם זאת, חשוב לזכור שתשואת עבר היא כלי להערכת עקביות ומקצועיות, אך היא אינה המדד היחיד. בסופו של דבר, תפקידו המרכזי של מנהל ההשקעות הוא לנהל את הסיכון ולהתאים את תיק ההשקעות למטרות, לאופק ההשקעה ולצרכים האישיים של הלקוח ולא רק להשיג את המספר הגבוה ביותר. לדעתי, זהו צעד נכון מצד רשות ניירות ערך. הוא מנסה למצוא איזון בין שני עקרונות חשובים: מצד אחד להעניק לציבור יותר שקיפות וכלי השוואה, ומצד שני למנוע מצב שבו מנהלי השקעות ירדפו אחרי תשואות קצרות טווח על חשבון ניהול סיכונים נכון. תשואת עבר יכולה ללמד הרבה, אבל היא לעולם לא תחליף הבנה של רמת הסיכון, איכות קבלת ההחלטות וההתאמה האישית של תיק ההשקעות למשקיע. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והערות a053311311@gmail.com .
  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    57 צפיות
    העץ הרענןה
    פרק 2 בקורס האג"ח הכתוב | מה באמת מובטח למחזיק האג"ח - ומה עדיין עלול להשתבש! [image: 1786344796651-8bafdbdc-692c-4d14-af2e-8694ea538e2e-image.jpeg] בס"ד בפרק הקודם בנינו יחד אג"ח מאפס. למדנו יחד - מדוע חברות ומדינות לוקחות הלוואות מהציבור, מהו ערך נקוב, מהו קופון, כיצד המחיר מוצג בבורסה, ומה ההבדל בין ההנפקה הראשונה לבין המסחר בין משקיעים. אחרי כל זה, קל להגיע למסקנה מרגיעה מאוד: אג"ח היא הלוואה. הלווה התחייב לשלם ריבית ולהחזיר את הקרן. אז לכאורה, הכול ידוע מראש. אלא שהמשפט הזה נכון, ובכל זאת מסתיר כמעט את כל הסיפור. החוזה קובע מה המנפיק (הלווה) חייב לשלם. הוא אינו מבטיח שהמנפיק תמיד יוכל לשלם, שהכסף ישמור על כוח הקנייה שלו מפני האינפלציה, או שהאג"ח תישאר באותו מחיר עד מועד הפירעון. בפרק הזה נבין מה בדיוק מבדיל בין מחזיק אג"ח לבין בעל מניה, מדוע אג"ח אינה מילה נרדפת ל"ללא סיכון", אילו סיכונים נשארים גם כשהתשלומים נכתבו מראש, ומה באמת משתנה, ומה לא - כאשר מחזיקים את האג"ח עד הפירעון. אבל קודם כול, נתחיל בשאלה שמבלבלת כמעט כל משקיע מתחיל. |-אם התשלומים נקבעו מראש, למה ואיך המחיר בכלל משתנה?!​-| בשביל זה נחזור לאיגרת של חברת נתיב. היא מבטיחה לשלם 40 שקלים בשנה ולהחזיר 1,000 שקלים בתום חמש השנים.​ נניח שחלפה שנה. החברה ממשיכה לפעול כרגיל ולא החמיצה שום תשלום. ובכל זאת, האג"ח נסחרת בבורסה פתאום ב-930 שקלים. כיצד ייתכן שההתחייבות כמעט לא השתנתה, אבל המחיר השתנה מאוד? התשובה היא שהשוק לא שואל רק: מה המנפיק ישלם בסוף? הוא שואל גם: כמה שווים היום התשלומים שהיא תשלם בעתיד, או - כמה שווה היום החוב העתידי של הלווה? אם בשוק הופיעו איגרות חוב חדשות שמציעות ריבית גבוהה יותר, האג"ח הישנה נעשית פחות מושכת. אם המשקיעים חוששים שחברת נתיב נעשתה מסוכנת יותר, הם יסכימו לקנות את התחייבותה רק במחיר נמוך יותר. אם הריבית ירדה, מצבה של החברה השתפר או שהביקוש לאג"ח עלה, המחיר עשוי דווקא לעלות. גם הזמן שנותר עד הפירעון, הנזילות, האינפלציה הצפויה, ההיצע והביקוש וגורמים נוספים יכולים להשפיע על המחיר. מחיר אג"ח סחיר עשוי להיות מעל הערך הנקוב או מתחתיו, גם כאשר תשלומי הקופון והקרן עצמם לא השתנו. במאמר הבא נפרק את הגורמים האלה לאט, עם מספרים, עד שיהיה לכם ברור לחלוטין מדוע כאשר הריבית עולה מחירו של אג"ח קיים נוטה לרדת ולהפך. כרגע חשוב שתזכרו משפט אחד: ההבטחה יכולה להישאר קבועה, בזמן שהמחיר שלה משתנה. אג"ח מול מניה: מלווה מול שותף-| ​ נניח שחברת נתיב הנפיקה גם מניות וגם אג"ח. אורי קנה מניה. רועי קנה אג"ח. שניהם מחזיקים נייר ערך של אותה חברה, אבל מערכת היחסים שלהם עם החברה שונה לחלוטין. |-- בעל המניה - הוא שותף --| ​ כאשר אורי קונה מניה, הוא רוכש חלק קטן מהבעלות בחברה. אם החברה תצמח מאוד, רווחיה יעלו והמשקיעים יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר בעבור מניותיה, אורי עשוי ליהנות מחלק גדול מההצלחה. מצד שני, החברה אינה מבטיחה לו מראש תשואה מסוימת. היא אינה מתחייבת שמחיר המניה יעלה, ובדרך כלל אינה חייבת לחלק לו דיבידנד רק משום שהוא מחזיק במניה. |-- מחזיק האג"ח - הוא נושה --| ​ רועי אינו שותף בבעלות על חברת נתיב. הוא אינו זכאי לחלק בלתי מוגבל מהרווחים שלה. אם החברה תהפוך בתוך חמש שנים לחברה המצליחה ביותר במדינה, רועי לא יקבל לפתע ריבית כפולה. הוא יקבל את מה שנקבע בתנאי האג"ח. מצד שני, תשלומי החוב אינם תלויים ברצונה הטוב של החברה באותה דרך שבה דיבידנד תלוי בהחלטתה. החברה מחויבת משפטית לשלם את הריבית ואת הקרן בהתאם לתנאים, כל עוד היא מסוגלת לעמוד בהם. במקרה של חדלות פירעון: מחזיקי אג"ח נמצאים בדרך כלל לפני בעלי המניות בסדר התשלומים. גם בין הנושים עצמם יש סדר: חוב בכיר קודם לחוב נחות, וחוב מובטח עשוי להישען על נכסים ששועבדו לטובתו. לכן העובדה שמחזיקי אג"ח קודמים לבעלי המניות אינה אומרת בהכרח שכל מחזיקי האג"ח יקבלו את מלוא כספם, אני עתיד להרחיב על כך בפרק שיעסוק באג"ח קונצרנית. אפשר לסכם את ההבחנה כך: מניה מעניקה השתתפות בבעלות. אג"ח מעניק תביעה חוזית לתשלומים. במניה פוטנציאל ההצלחה אינו מוגבל מראש, אבל גם התוצאה אינה מובטחת. באג"ח התשלומים מוגדרים יותר, אבל גם פוטנציאל הרווח מוגבל בעיקר למה שהחוזה מבטיח, והחוזה שווה רק כמידת יכולתו של המנפיק לקיים אותו. - אג"ח אינה שם נרדף ל'השקעה בטוחה' --| ​ אחרי שמבינים שאג"ח הוא הלוואה, קל ליפול למסקנה הבאה: הלוואה היא דבר קבוע, ולכן אג"ח הוא השקעה בטוחה. אבל המילה "אג"ח" מספרת לנו בעיקר על סוג היחסים המשפטי: יש מלווה ויש לווה. היא אינה מספרת לנו לבדה אם הלווה חזק או חלש, אם ההלוואה היא לחצי שנה או לשלושים שנה, אם היא נקובה בשקלים או במטבע זר, אם היא צמודה למדד האינפלציה, אם קיימים ביטחונות, ואם יהיה קל למכור אותה לפני הפירעון. הלוואה קצרה למדינה במטבע שבו המשקיע חי אינה דומה לאג"ח ארוכת טווח של חברה ממונפת, במטבע זר וללא ביטחונות. שתיהן נקראות אג"ח. בערך כפי שגם הלוואה קטנה לאדם בעל הכנסה יציבה וגם הלוואה גדולה לעסק המצוי בקשיים נקראות "הלוואה". השם מתאר את מבנה העסקה, לא את איכותה!! לכן אין באמת תשובה רצינית לשאלה: "האם אג"ח מסוכן?" צריך לשאול: איזה אג"ח? מי המנפיק? לכמה זמן? באיזו ריבית? באיזה מטבע? באיזה מחיר? מהם תנאי ההחזר? ומהו התפקיד שהמשקיע מייעד לו? |-לא כל אג"ח משלם ריבית קבועה-| ​ הדוגמה שלנו הייתה של אג"ח פשוטה בריבית קבועה, אבל זו רק אפשרות אחת. יש אג"ח שבהן הקופון קבוע לכל אורך חיי האיגרת. יש אג"ח בריבית משתנה, שבהן הריבית מתעדכנת מעת לעת לפי ריבית ייחוס מסוימת. יש אג"ח צמודות למדד, שבהן הקרן או התשלומים משתנים בהתאם למדד שנקבע. ויש גם אג"ח ללא קופון. המשקיע אינו מקבל בהן תשלום ריבית שוטף; במקום זאת הוא קונה את האג"ח במחיר נמוך מהסכום שאמור להתקבל בפירעון. למשל, הוא עשוי לשלם 800 שקלים היום ולקבל 1,000 שקלים בעוד כמה שנים. כבר כאן אפשר להבין מדוע המשפט "אג"ח משלם ריבית קבועה" אינו הגדרה טובה. נכון יותר לומר: תנאי האג"ח קובעים מראש את מנגנון התשלומים ואת זכויות המחזיקים, אבל מערכת התשלומים יכולה להיות בנויה בדרכים שונות. - "הכנסה קבועה" אינה "מחיר קבוע" --| ​ בעולם ההשקעות נהוג לכנות אג"ח ומכשירי חוב דומים בשם "הכנסה קבועה" או "נכסי הכנסה קבועה". זהו שם שיוצר בלבול. ראשית, כפי שראינו, לא כל אג"ח משלם ריבית קבועה. שנית, גם כאשר הקופון קבוע, מחיר האג"ח בבורסה אינו קבוע. האג"ח שלנו יכולה להמשיך לשלם 40 שקלים בשנה, ובכל זאת מחירה יכול ליפול מ-1,000 ל-900 שקלים. הקופון קבוע. מחיר השוק אינו קבוע. גם התשואה של משקיע שקנה ב-900 אינה זהה לזו של משקיע שקנה ב-1,000. המונח "הכנסה קבועה" מתייחס בדרך כלל לכך שחלק מתזרימי המזומנים נקבעים בחוזה, ולא לכך ששווי ההשקעה לעולם אינו זז. זו הבחנה קטנה בניסוח, אבל גדולה מאוד בשווי של הכסף. |-אז למה בכלל אנשים משקיעים באג"ח?-| ​ אם פוטנציאל הרווח של האג"ח מוגבל, מחירו יכול לרדת, והמנפיק אפילו עלול לא להחזיר את החוב, מדוע לא להחזיק רק מניות? משום שלא כל חלק בתיק ההשקעות נועד לבצע את אותה עבודה. כסף שנחוץ במועד ידוע: נניח שמשקיע יודע שבעוד שלוש שנים יזדקק לסכום מסוים. מניה אינה מתחייבת להיות במחיר מסוים בעוד שלוש שנים. דווקא ביום שבו יזדקק לכסף, השוק עלול להיות במשבר. איגרת חוב שנבחרה בהתאם למועד הנדרש עשויה להציע תזרים צפוי יותר, בתנאי שהמנפיק עומד בהתחייבויותיו וששאר הסיכונים מתאימים למשקיע. זו אחת הסיבות שאג"ח יכול להיות שימושי במיוחד כאשר אופק ההשקעה מוגדר. הפחתת התנודתיות בתיק: משקיע אחר מחזיק תיק מנייתי לטווח ארוך, אבל אינו רוצה שכל כספו יהיה חשוף לתנודות החריפות של שוק המניות. אג"ח מסוימות, בעיקר ממשלתיות ואיכותיות בטווחים מתאימים, עשויות להיות תנודתיות פחות ממניות ולשמש רכיב ממתן בתיק. אבל גם כאן אין קיצור דרך. אג"ח ארוכות יכולות לרדת בשיעורים משמעותיים כאשר הריבית משתנה. אג"ח קונצרניות עלולות לרדת יחד עם מניות בזמן משבר. אג"ח במטבע זר יכולה להיות יציבה במטבע שבו הונפקה, אך תנודתית מאוד בשקלים. לא מספיק להוסיף לתיק משהו ששמו "אג"ח". צריך לבחור אג"ח שמסוגל לבצע את התפקיד שלשמו הוכנס. יצירת תזרים: משקיעים מסוימים מעוניינים לקבל תשלומים שוטפים. קופונים של אג"ח יכולים לספק תזרים מתוכנן יחסית. אבל גם כאן חשוב לא להתבלבל: קופון אינו כסף חינם. הוא חלק מהתשואה הכוללת של ההשקעה. העובדה שהכסף מגיע כתשלום ריבית במקום כעליית מחיר אינה הופכת אותו אוטומטית לרווח טוב יותר. איזון התיק: כאשר המניות עולות מאוד, משקיע יכול למכור חלק מהן ולהגדיל את רכיב האג"ח. כאשר המניות יורדות ורכיב האג"ח נשמר טוב יותר, הוא יכול למכור חלק מהאג"ח ולקנות מניות במחירים נמוכים יותר. ובעצם כך הוא קונה בזול ומוכר ביוקר. היכולת הזאת תלויה כמובן בהתנהגות הסוג המסוים של האג"ח. אין הבטחה שכל אג"ח יעלה כאשר המניות יורדות, ובהמשך הסדרה נבחן גם את הקשר ההיסטורי בין שוק האג"ח לשוק המניות. המסקנה החשובה בשלב הזה היא: תפקידו של אג"ח אינו בהכרח לנצח את המניות. לעתים תפקידו הוא לאפשר למשקיע לקחת סיכון במקום הנכון, בזמן הנכון, ובמידה שהוא מסוגל לשאת. - הסיכונים: לא סיכון אחד, אלא משפחה שלמה --| ​ כשמישהו שואל "מה הסיכון באג"ח?", הוא מניח שקיים סיכון אחד שאפשר להצביע עליו. בפועל, באג"ח קיימים כמה סיכונים שונים, וכל אחד מהם משפיע בדרך אחרת. במאמרים הבאים נקדיש להם מקום נרחב. כרגע נבנה רק את המפה הראשונית. - סיכון אשראי --| ​ זהו הסיכון שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו למלווה. הוא עשוי לאחר בתשלום, לא לשלם את מלוא הריבית, לבקש הסדר חוב או לא להחזיר את כל הקרן. ככל שהשוק מעריך שהסיכוי לאי-תשלום גבוה יותר, המשקיעים ידרשו בדרך כלל תשואה גבוהה יותר כפיצוי. אבל תשואה גבוהה אינה מבטלת את הסיכון. היא רק המחיר שהשוק דורש כדי להסכים לשאת אותו. |-- סיכון ריבית --| ​ מחירו של אג"ח קיים מושפע מהריביות הזמינות בשוק. כאשר איגרות חדשות מתחילות להציע ריבית גבוהה יותר, איגרת ישנה בעלת קופון נמוך נעשית פחות מושכת, ולכן מחירה עשוי לרדת. כאשר הריביות יורדות, איגרת ישנה שממשיכה לשלם קופון גבוה יחסית עשויה להפוך למושכת יותר ומחירה עשוי לעלות. משך הזמן שנותר ותזמון התשלומים משפיעים על עוצמת הרגישות הזאת. - סיכון אינפלציה --| ​ נניח שהאג"ח מבטיחה לשלם לכם 1,000 שקלים בעוד עשר שנים. ייתכן שתקבלו בדיוק 1,000 שקלים, אבל הם יקנו הרבה פחות מכפי שהם קונים היום. האג"ח עמדה בהבטחה הנומינלית (מספרית) שלה. המשקיע עדיין איבד כוח קנייה. לכן ודאות במספר השקלים אינה בהכרח ודאות בערכם האמיתי. |-- סיכון נזילות --| ​ אג"ח נסחרת אינה מבטיחה שבכל רגע יעמוד בתור קונה שמוכן לשלם בעבורה מחיר הוגן. באיגרות מסוימות מתקיים מסחר רב. באחרות המסחר דל מאוד. משקיע שנאלץ למכור אג"ח לא נזילה עלול לגלות שהקונה היחיד מוכן לרכוש אותה רק בהנחה משמעותית. |-- סיכון מטבע --| ​ משקיע ישראלי שקונה אג"ח דולרית מחזיק לא רק באג"ח, אלא גם בחשיפה לדולר. ייתכן שהאג"ח תשלם בדיוק את כל הדולרים שהבטיחה, אבל הדולר ייחלש מול השקל. מבחינת המנפיק הכול שולם כראוי. מבחינת המשקיע הישראלי, שווי הכסף בשקלים ירד. לכן יש להפריד בין הסיכון של האג"ח עצמה לבין הסיכון שנובע מהמטבע שבו היא נקובה. ובשונה ממניות ששם סיכון המט"ח איננו משמעותי כיוון שאתם מחזיקים בנכס, והמטבע הוא סך הכול אמצעי מדידה לערך הנכס, הרי שבאג"ח הסיכון הזה הוא משמעותי, כיוון שההתחייבות של הלווה הוא הסכום הנקוב במטבע הספציפי כפי שכתבתי כאן. - סיכון תנאי האיגרת --| ​ לא כל אג"ח מעניקה למחזיקים את אותו מעמד (כפי שארחיב על כך במאמרים הבאים). חלקן מגובות בביטחונות מסוימים. חלקן אינן מובטחות. חלקן בכירות יותר בתור הנושים. חלקן נחותות או כפופות לחובות אחרים. בחלקן המנפיק רשאי לבצע פירעון מוקדם, ובאחרות קיימים תנאים מורכבים נוספים. לכן לא קונים אג"ח רק לפי שם המנפיק והריבית. צריך להבין גם את החוזה. |-ואם אני מחזיק עד הפירעון, אין לי סיכון!-| ​ זו אחת האמירות הנפוצות ביותר בעולם האג"ח: "לא משנה לי שהמחיר ירד. אני מחזיק עד הפדיון, ולכן לא הפסדתי." יש במשפט הזה גרעין חשוב של אמת, אבל הוא זקוק לכמה כוכביות גדולות. נניח שקניתם את האג"ח של חברת נתיב ב-1,000 שקלים. לאחר שנה מחירה בבורסה ירד ל-850 שקלים. אם תמכרו אותה כעת, הירידה תהפוך להפסד כספי ממומש. אבל נניח שאינכם מוכרים. חברת נתיב ממשיכה לשלם את הקופונים, ובמועד הפירעון מחזירה לכם את 1,000 השקלים בהתאם לתנאים. במקרה הזה, הירידה הזמנית במחיר השוק לא קבעה את הסכום הנומינלי שקיבלתם בפירעון. עד כאן - הכול נכון. אבל החזקה עד הפירעון אינה מוחקת את כל הסיכונים. החברה עדיין עלולה להיקלע לחדלות פירעון. האינפלציה עדיין יכולה לשחוק את הכסף. אם האג"ח במטבע זר, שער המטבע עדיין יכול להשתנות. אם קניתם אותה מעל הערך הנקוב, תקבלו בפירעון סכום נמוך ממחיר הרכישה, והקופונים יצטרכו לפצות על ההפרש. אם אתם זקוקים לכסף לפני הפירעון, מחיר השוק כן חשוב לכם. ואם קיימת אפשרות לפירעון מוקדם, ייתכן שהאג"ח כלל לא תישאר בידיכם עד התאריך שתכננתם. לכן הייתי אומר זאת כך: החזקה עד הפירעון עשויה לצמצם את חשיבותן של תנודות המחיר בדרך, אבל אינה מבטלת את סיכוני האשראי, האינפלציה, המטבע, ותנאי האיגרת. |-- מסקנות -​-| אג"ח היא הלוואה, אבל המילה "הלוואה" אינה הופכת אותה אוטומטית לבטוחה. בעל מניה הוא שותף בחברה; מחזיק אג"ח הוא נושה שלה. השותף יכול ליהנות מכל הצמיחה העתידית, ואילו הנושה זכאי בעיקר למה שנקבע בחוזה, בתנאי שהמנפיק אכן מסוגל לקיים אותו. החוזה מגדיר את התשלומים, אך אינו מבטל את הסיכונים. המנפיק עלול להיקלע לקשיים, האינפלציה יכולה לשחוק את הכסף, המטבע עשוי להשתנות, ולעתים יהיה קשה למכור את האג"ח במחיר הוגן. גם החזקה עד הפירעון אינה מוחקת את כל הסיכונים. היא עשויה להפוך את תנודות המחיר בדרך לפחות חשובות למשקיע שאינו מוכר, אבל היא אינה מגינה מפני חדלות פירעון, שחיקת כוח הקנייה או תנאים מיוחדים באיגרת. לכן השאלה היא איזה אג"ח, מי המנפיק, לכמה זמן, באיזה מטבע ובאילו תנאים. ואחרי כל ההסברים, אפשר לצמצם את הפרקים שלמדנו עד עכשיו לכמה יסודות: אג"ח הוא חוב. המנפיק לווה, ומחזיק האג"ח הוא נושה. האג"ח הוא התחייבות לתשלומים, לא הבטחה שהמנפיק לעולם לא ייקלע לקשיים. בהנפקה הכסף מגיע למנפיק; במסחר המשני הכסף עובר בדרך כלל בין משקיעים. ערך נקוב, קופון, מחיר ותשואה הם ארבעה דברים שונים. הקופון מחושב לפי תנאי האג"ח, אבל התשואה של המשקיע תלויה גם במחיר שבו קנה. מחיר האג"ח יכול לעלות ולרדת, אף שהתשלומים שנקבעו בו לא השתנו. מניה מעניקה בעלות; אג"ח מעניק תביעה לתשלומים. המילה "אג"ח" אינה מלמדת לבדה אם ההשקעה בטוחה או מסוכנת. להחזיק עד הפירעון ולהיות חסין מסיכון הם שני דברים שונים. אג"ח אינו מטרה בפני עצמה. הוא כלי, והשאלה החשובה היא איזו עבודה אנחנו רוצים שהוא יבצע בתיק. |-- ועכשיו מגיעה השאלה שבאמת מסבכת את כולם --| ​ חברת נתיב התחייבה לשלם 40 שקלים בכל שנה ולהחזיר 1,000 שקלים בסוף התקופה. אתמול המשקיעים היו מוכנים לשלם בעבור ההתחייבות הזאת 1,000 שקלים. היום הם מוכנים לשלם רק 930. החברה לא פשטה את הרגל. היא לא החמיצה תשלום. החוזה לא השתנה. אז מה בדיוק קרה? כדי לענות על כך נצטרך להבין שלכסף עצמו יש מחיר, כן, קראתם נכון, אפשר לשכור דירה, אפשר לשכור רכב, ואפשר לשכור כסף, ולזה יש מחיר, ולמחיר הזה קוראים ריבית. בפרק הבא נבין מדוע כאשר הריבית עולה מחיר האג"ח יורד, מדוע כאשר הריבית יורדת מחירו עולה, מה הקשר בין מחיר לתשואה, ואיך ייתכן ששני משקיעים שמחזיקים באותה איגרת בדיוק יקבלו ממנה תשואות שונות לחלוטין. מחכים לפרק הבא? האמת - גם אני מחכה! אהבתם? שימו כזה - אני לא צריך יותר מזה. [image: 1786344437247-05ee637b-8753-4bcb-bdf9-dd663f1aabed-image.jpeg]
  • 5 הצבעות
    6 פוסטים
    118 צפיות
    בית שמשב
    טוב אז ב"ה הספקתי לעשות עדכון נוסף (אחרון לבהנ"ז הנוכחי...)שבעיקר מאפשר יותר אופציות לעיצוב אז זה מה שהתעדכן: אפשר להסיר מסגרות/כותרות דרך הניהול ואז תוכלו להוסיף איזה מסגרת שאתם מעוניינים אפשר להחליף את הרקע ברקע משלכם אפשר לשנות גודל המשבצות במסך הראשי אורך/רוחב תפריט הניהול עוצב מחדש תיקוני באגים קטנים ולא משמעותיים שמצאתי... יהיה טוב מאוד אם למישהו יש זמן ליצור חבילה של רקעים ומסגרות שיהיה ניתן להעלות ולהחליף להורדה https://drive.google.com/file/d/1tw*****IspW9B-u1GCLBcdVrp6zL7dWL89J49/view?usp=sharing
  • 3 הצבעות
    7 פוסטים
    228 צפיות
    שלום פקשרש
    @הברסלבר כתב בועידת תבונה לכלכלה, בניני האומה - ז' אלול + הנחה בלעדית לחברי פורום בנקל: @ארגון-תבונה זה לכולם או רק לראשי קהילות ?? זה לכולם, אבל ראשי קהילות יוכלו לקבל כלים שישמשו אותם בתפקידם הציבורי אבל לדעתי כל אחד גם יהנה וגם יעשיר את עצמו בהשתתפות (לבעלי עסקים זה גם משמעותי לדעתי).
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    39 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    גזרות הבג''צ פוגעות שוב ושוב בציבור החרדי. מרתק לראות דרך התמודדות אפקטיבית ויעילה, שגם אם לא מצליחה להביא לאברכים את שניזוקו, אבל לפחות שומרת על צביון העיר: בעוד זמן קצר אמור להיסגר מכרז ענק בעיר ביתר עילית. מכרז שכמוהו לא היה כבר 6 שנים! מכרז ליזמים ולקבלנים על למעלה מ 1000 דירות. מדובר על מכרז שכבר התעכב שוב ושוב ושוב שנים ארוכות. והנה ההפתעה: המכרז פורסם פעם ראשונה בפברואר 2022. מאז פורסמו לא פחות מ 21 דחיות מועדים! והמדהים- משנת 2022 היה מדובר על מכרז במחיר מטרה. כל העידכונים דיברו על מכרז כחלק מתוכנית דירה בהנחה. והנה, בעידכון האחרון בחודש 06/2026- לפני חודשיים- המכרז שונה למכרז פומבי רגיל שמשווק בשוק החופשי. באופן זה, העירייה שומרת על צביון העיר, ​כי בסיטואציה הנוכחית הגרלות דירה בהנחה עלולות להביא איתן קהל יעד שלא מותאם לעיר כלל. אמנם יש כאן הפסד גדול ונזק עצום למאות משפחות שיכלו לצאת מאפילה לאורה. (כבר לפני שנתיים ישבתי עם זוג, שלא רצו לרכוש דירה כי הם המתינו לאפשרות לזכות בהגרלה הזו בביתר עילית, לצערנו הם ורבים אחרים מבינים כעת כי אין להם ברירה אחרת) בפרט, שבממשלה התכנון להגרלות הבאות, להגדיל למשרתי המילואים את שיעור הדירות המוקצות להם ל75% (במקום 50% כיום). כך מלבד האברכים שמודרים, יש גם עדיפות עצומה למשרתי המילואים. המסקנה הכואבת היא: על אף שיש בחירות באופק, קברניטי הציבור החרדי לא צופים שינוי במדיניות הממשלה. הדירות הללו אמורות להיכנס להגרלות לציבור הרחב עוד כחצי שנה לפחות, ואף על פי כן- אף אחד לא רוצה לקחת סיכון או לדחות את ההגרלות שוב.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    66 צפיות
    S
    שלום לכולם, רציתי לשתף אתכם בפרויקט שפיתחתי שעבדתי עליו הרבה מדובר בפלטפורמה מלאה (אתר תוסף לכרום ואפליקציה ותוכנה למחשב) שנועדה לעזור בשיפור ובזכירת אוצר מילים באנגלית בצורה פסיבית, תוך כדי הגלישה היומיומית שלכם ברשת. איך זה עובד בפועל? אתם לומדים ומתרגלים מילים חדשות דרך האתר כדי לבנות את בסיס אוצר המילים שלכם. לאחר מכן, בזמן שאתם גולשים כרגיל ברשת (באתרי חדשות, ויקיפדיה וכדומה), התוסף מזהה את המילים הספציפיות שכבר למדתם ומחליף אותן לאנגלית בתוך הטקסט המטרה היא ליצור חזרות מרווחות מתוך הקשר טבעי כדי להטמיע את המילים בזיכרון לטווח ארוך. הכל מסתנכרן אוטומטית ובזמן אמת בין המחשב לאפליקציה בנייד. הטבה לחברי הפורום והבקשה שלי מכם: אני רוצה לוודא שהמערכת באמת זורמת, פשוטה ולא מעיקה על הגלישה. יצרתי קוד קופון שמקנה גישה מלאה לחברי הפורום ל12 חודשים שימו לב זה מוגבל למאה קופונים קוד הקופון: BENAKEL זה הקישור לאתר אשמח מאוד אם תוכלו להתקין, להתנסות קצת ולכתוב לי כאן בתגובות: האם התוסף נוח לשימוש בזמן הגלישה, או שהוא מפריע/מציק בעין? האם נתקלתם בבאגים טכניים או בעיות תאימות כלשהן? כל ביקורת בונה, הערה או הצעה לשיפור יעזרו לי מאוד להמשך הפיתוח! נ"ב גם ביקורת טובה וחמש כוכבים בחנות התוספים לא יוכלו להזיק תודה רבה לכולם, מחכה לפידבקים שלכם.
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    61 צפיות
    קל זכותק
    אגב, מהנתונים דלעיל ניתן לראות שוב כי מרבית המקבלים אינם חרדים 197,000 ילדים שמקבלים בגלל הורה יחיד - בוודאי רובם המכריע לא חרדים. בקרב 79,000 הילדים במשפחות בהם 4 ילדים לפחות ואחד ההורים מקבל קצבת נכות או הבטחת הכנסה אכן יש סבירות להניח שיש חלק נכבד חרדים. אך צריך לשים לב שמדובר לכל היותר בכ 15,000 - 20,000 משפחות, מתוך למעלה מ 370,000 איש שמקבלים קצבת נכות שרובם המוחלט לא חרדים
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    99 צפיות
    צ
    @בהצלחה-רבה said: רוצה לקחת משכנתא ואת הכסף שאני לוקח להשקיע בשוק ההון לפעמים זה יכול להיות רעיון ממש טוב. בפרט אם נלך לפי המחקרים שהשקעה ח"פ מנצחת את ההפקדות החודשיות. וברור שכל מי ששומע על השקעות בשוק ההון, ועל הכפלות כל 8 שנים, מיד חושב על הרעיון הזה. אבל - א. כפי שדוד טופורוביץ טוען שאם תגיד את זה לבנק, כנראה שהוא לא יאשר את המשכנתא... ב. תחשוב שאם אתה לוקח משכנתא ומשלם ע"ז ריבית, כדי להרויח על הכסף אתה צריך שתהיה תשואה מספיק גבוהה, שתשאיר אותך ברווח גם אחרי תשלום הדמי ניהול ומס רווחי הון. ואף אחד לא מבטיח לך את התשואה הזאת... מה תעשה אם בעשור הקרוב לא יהיה משבר, וכן יהיו עליות, אבל התשואה השנתית תהיה רק 6%. ג. זה בהחלט תלוי מה משך זמן ההשקעה, לפעמים השקעה חודשית בסכום שתשלם את המשכנתא יכולה להניב סכום יותר גבוה מאשר השקעה ח"פ של סכום המשכנתא. ד. צריך סיבולת גבוהה בזמני ירידות. והבעיה שקשה לכל אחד לאמוד את עצמו בכאלו דברים שכנראה אף פעם הוא לא חווה, בפרט שאפילו החוקרים המומחים אומרים שהם בעצמם מכרו מניות בהפסד, כי קשה לעמוד בזה. וגם מי שמצליח לעמוד בזה, עצם החוויה הזאת ממש לא פשוטה. כמובן לפני צעד כזה, צריך להתייעץ אני מחפש המלצות עם מי להתייעץ בתחום זה תודה רבה אין הנחתום מעיד על עיסתו יש לי לקוחות שעשו את זה.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    147 צפיות
    צ
    @צד-שני said: @צמיחה said: @צד-שני עוקב מדדי מניות זה מסלול שבכל חברה הוא עוקב אחרי מדדים שונים, וכפי שכתבו ניתן לראות באתר הון כשר מה התמהיל בכל חברה. ומכיון שמנהלי החברה לא מחוייבים לתמהיל מסויים, הם משנים אותו מעת לעת. לכן יכול להיות הבדל גדול בין המסלולים, וזה לא אומר כלום לגבי העתיד. וא"כ לפי מה אפשר להחליט באיזה חברה? מספיק לבחור בסנופי.
  • ביטוח מחלות קשות

    כלכלת המשפחה ביטוח בריאות ביטוח
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    114 צפיות
    9988779
    קופץ על האשכול סוכן ביטוח מנסה לשכנע אותי להצטרף לביטוח בריאות קולקטיב משפחתי וזה הצעתו האם זה נחשב בגדר השתדלות כל הכיסויים האלו וכל הסכומים האלו ??? הצעה קולקטיב ערוך.docx
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    118 צפיות
    צ
    @צד-שני said: @צמיחה said: @צד-שני ההשקעה בS&P500 היא השקעה בחברות שנמצאות בכל העולם [לא בדקתי את כל הרשימה]. גם אם קורה משהו לארה"ב, קוקה קולה עדיין ממשיכה לייצר קולה, והמפעלים בסין ובעוד מקומות בעולם ממשיכים לייצר מוצרים לחברות שנמצאות בסנופי. ההכנסות שלהם מגיעות מכל העולם. כך שבעצם זה סוג של מדד עולמי. מי שחושש יותר מלכתחילה לבחור במדד עולמי. זה לא רק מארה"ב? ככה תמיד שמעתי אשמח לשמוע כמה אחוז לא מארה"ב וכמה במדד העולמי לא מארה"ב זה חברות אמריקאיות, אבל לחלק יש מפעלים מחוץ לארה"ב, והמכירות של המוצרים בכל העולם. סתם של הדוגמא: קוקה קולה, גוגל, פייסבוק, אמזון, טסלה, אנבדיה, אפל, פייזר, אינטל, מייקרוסופט. כל העולם צורך את המוצרים שלהם, ולא רק אזרחי ארה"ב. במדד העולמי, חלק מהכספים מושקעים אחוזים בודדים בכל מיני מדינות נוספות, כמו סין הודו ומדינות באירופה.
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    93 צפיות
    קל זכותק
    @העץ-הרענן said: ניסית פעם "להכות את המדד" דרך זה? בMKT? ממש לא
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    67 צפיות
    מרן הצדיקמ
    הבשורה שכולם חיכו לה: פורום בני ברק נמאס לכם לחפש מידע בקבוצות זמניות? מחפשים את המקום שבו הכל קורה? הכירו את קהילת בני ברק – הפורום החדש והרשמי של העיר! עדכונים וחדשות בזמן אמת לוח נדל״ן בבני ברק – חינם גמ״חים, יד 2 ומסחר קהילתי פרסום עסקים ומודעות ללא עלות קהילה פעילה, עזרה הדדית עזרה ומידע שימושי הקליקו עכשיו והיו הראשונים לדעת: https://bnebrak.com/