דילוג לתוכן

הקיפול ה 42

שוק ההון והשקעות
40 15 627 13
  • @מחשב-מסלול-מחדש כתב בהקיפול ה 42:

    הפתגם הידוע אומר "ריבית היא הפלא השמיני מי שמבין זאת מרוויח, מי שלא משלם". ומה יקרה כשמי לא מבין זאת יפשוט סוף סוף רגל? ולא יהיה לו מאיפה לשלם?

    הפלא השמיני לא אומר שפלוני משלם לאלמוני, אלא שפלוני נשאר מאחורה בזמן שאלמוני התקדם.

    קניתי מניה בשקל מכרתי אחרי שנה בשני שקלים, מי ששילם לי זה מי שקנה, את ההצדקה לשלם שני שקלים סיפק לו הגידול בערך.
    על מנת שהוא יוכל לשלם הוא צריך כסף\אשראי, יש לו בלי גבול? הגידול בשוק ההון נותן לו יכולת תשלום? איך?

    @זוטו-של-ים כתב בהקיפול ה 42:

    קניתי מניה בשקל מכרתי אחרי שנה בשני שקלים, מי ששילם לי זה מי שקנה, את ההצדקה לשלם שני שקלים סיפק לו הגידול בערך.
    על מנת שהוא יוכל לשלם הוא צריך כסף\אשראי, יש לו בלי גבול? הגידול בשוק ההון נותן לו יכולת תשלום? איך?

    רוב המניות לא מיועדות להימכר,
    למשל מאסק אין לו יכולת למכור את המניות שלו, טכנית כשירצה למכור (בבת אחת) את המניות שלו זה יקירס את הערך (גם מבחינת היצע וביקוש וגם מהמסר שזה משדר)
    היום מניות זה ערך והעשירים נמדדים לפי כמות המניות שלהם

  • אז למה בונים חלליות? אפשר פשוט לקפל נייר 42 פעמים? התשובה כמובן פשוטה, אי אפשר לקפל נייר כל כך הרבה.
    ועכשיו השאלה שמתעוררת היא האם גם את שוק ההון אפשר לסחוט כל כך הרבה?
    הפתגם הידוע אומר "ריבית היא הפלא השמיני מי שמבין זאת מרוויח, מי שלא משלם". ומה יקרה כשמי לא מבין זאת יפשוט סוף סוף רגל? ולא יהיה לו מאיפה לשלם?
    אם אלון מאסק יממש את כל הנכסים שלו וישים את הכסף ב"אסאנדפיחמשמאות" יכול להיות שתוך 10 שנים יהיה לו 2.05 טרליון? אני חושב שלא. ואם זה לא אלון מאסק אחד אלה המון אנשים שכל אחד שם את השקל שלו וביחד יוצא להם 800 מליארד, אז הם כן יקבלו את התשואה הזו?

    @זוטו-של-ים כתב בהקיפול ה 42:

    הפתגם הידוע אומר "ריבית היא הפלא השמיני מי שמבין זאת מרוויח, מי שלא משלם". ומה יקרה כשמי לא מבין זאת יפשוט סוף סוף רגל? ולא יהיה לו מאיפה לשלם?

    ניכנס למיתון כרגיל

  • לגבי עצם השאלה אז האמת זה נכון מה שתופח בקצב מעריכי זה החוב, ההון הגולמי (דהיינו המיכשור המכוניות הנדל"ן וכו') עולה יותר לאט, עיקר העליה של המדד זה בגלל התקווה ולכן אם הAI לא יצדיק את עצמו מהר אנחנו ניכנס למיתון ולירידה וככה זה הולך וחוזר.

    הפלא השמיני עובד שמי שלא מבין נכנס לחוב ואז הוא משלם את הריבית.

    (או אנחנו כשעושים חילוץ לבנקים כשהמשבר מגיע)

  • אס אנד פי תודה על התגובה
    ועדיין, הכלכלה העולמית אכן גדלה בקצב אקספוננצאלי אבל בקצב גידול הרבה הרבה יותר מתון (בOECD הקצב הממוצע הוא כ2.5 אחוז גידול)
    אם אכן התמחור של הS&P מגיע מהכלכלה הריאלית, השאלה שלי היא לכמה זמן יכול להווצר פעל בין הגידול הריאלי בכלכלה לבין התמחור של שוק ההון?

    @זוטו-של-ים כתב בהקיפול ה 42:

    אס אנד פי תודה על התגובה
    ועדיין, הכלכלה העולמית אכן גדלה בקצב אקספוננצאלי אבל בקצב גידול הרבה הרבה יותר מתון (בOECD הקצב הממוצע הוא כ2.5 אחוז גידול)
    אם אכן התמחור של הS&P מגיע מהכלכלה הריאלית, השאלה שלי היא לכמה זמן יכול להווצר פעל בין הגידול הריאלי בכלכלה לבין התמחור של שוק ההון?

    שאלה טובה, אין לי תשובה חזקה כמו הקושיא,
    אבל משהו בכל אופן.
    בהנחה שאכן התמחור של סנופי מצביע על הצמיחה ההיסטורית והצפויה שלו, והנתון של צמיחת הכלכלה הגלובלית [3% בממוצע בשנים האחרונות.] מדויק, ישנם רק שני אפשרויות, או שאחד משני הנתונים הנ"ל ישתנה בעתיד, או שחלקו של הסנופי מתוך הכלכלה הגלובלית יילך ויגדל עד כדי השתלטות על כולה בטווח הארוך, [תהליך שאכן מתרחש עם השנים.]
    למעשה שני הנתונים אינם כ"כ פשוטים,
    הסנופי נמדד לפי תמחור שמשקף צפי של השוק למחיר עתידי ולא באמת לפי צמיחה כלכלית - כך שניתן לומר שהייתה צמיחה אקספוננציאלית היסטורית באופטימיות המשקיעים ולאו דווקא שאנחנו מודדים נתון של צמיחה אמיתית.
    התמ"ג מנסה לשקף רק את הערך המדיד והסחיר של הצמיחה ולא את זה שאינו סחיר - למשל שימושים המסופקים חינם ע"י חברות, וגם כולל בתוכו את כלל מרכיבי המשק כולל זה הממשלתי ואלו ההפסדיים במהותם.
    יש כמובן עוד הרבה דברים לדון בהם בנתונים אלו אבל העקרון מובן.
    צריך גם לשים לב שההתמקדות של הסנופי ושוק ההון מטבעה היא במנועי הצמיחה המתחדשים ובחברות בעלות הפוטנציאל וכתוצאה מכך התמחור הגבוה ביותר ובמיוחד לפי תאוריית השארית של סולו

    [חשוב להדגיש שהתהליכים הנ"ל עשויים לקחת שנים רבות מאוד כך שאינם אמורים להילקח בחשבון על ידי משקיע כלשהו והדיון הינו רק תיאוריה כלכלית.]

    יבואו הבקיאים והחכמים ממני ויישבו תשובה אמיתית יותר.

  • אנסה את כוחי לענות לשאלה של שוק ההון עד כמה יכול לצמוח בצורה של הכפלות בנוסף להסברים, 1.שלחוב וערך לעומת משאבים אין גבול, באמת שהדבר לא ממש הכפלה כי מ10% לשנה. 2.צריך לנכות אינפלציה. 3.בנוסף לא כל מכולת רגילה נכנסת למדדים הרחבים והעולמים ולא מי שנמצא נשאר לתמיד מי שמפסיד יותר מדי יוצא משם מה שאומר שהגדולים הם לה שכביכול לוקחים את רווחיו מה שאומר שלא כל השוק עולה וגם שהרווח בחלקו על חשבון המפסידים. 4.תוסיף לזה שהאוכלוסייה גדלה וגם צריכתה הגענו ל4 נקודות שלדעתי מקיפות תשובה נכונה.

  • אס אנד פי תודה על התגובה
    ועדיין, הכלכלה העולמית אכן גדלה בקצב אקספוננצאלי אבל בקצב גידול הרבה הרבה יותר מתון (בOECD הקצב הממוצע הוא כ2.5 אחוז גידול)
    אם אכן התמחור של הS&P מגיע מהכלכלה הריאלית, השאלה שלי היא לכמה זמן יכול להווצר פעל בין הגידול הריאלי בכלכלה לבין התמחור של שוק ההון?

    @זוטו-של-ים
    דיברת על צמיחה אבל שכחת את הרווחים הקבועים.
    בא נחשב ביחד 3-5% רווחים קבועים + 2-3% צמיחה + 2-3% אינפלציה = 8-10% צמיחה שנתית.
    הצמיחה זה כמה רווחים יש יותר משנה שעברה אבל אתה מרויח גם סכום שזהה לשנה שעברה

  • אחד הדברים שבעצם גם מאוד מטעים באפקט הזה הוא שהדגש הוא על הכפלה של הסכום ובאמת עם תוך 42 שנים הסכום רק יוכפל
    באמת זה נכון
    רק שזה בכלל לא תואם מציאות..
    ולכן זה נשמע מאוד ורוד

  • @זוטו-של-ים
    דיברת על צמיחה אבל שכחת את הרווחים הקבועים.
    בא נחשב ביחד 3-5% רווחים קבועים + 2-3% צמיחה + 2-3% אינפלציה = 8-10% צמיחה שנתית.
    הצמיחה זה כמה רווחים יש יותר משנה שעברה אבל אתה מרויח גם סכום שזהה לשנה שעברה

    @לחכמים-לחם כתב בהקיפול ה 42:

    @זוטו-של-ים
    דיברת על צמיחה אבל שכחת את הרווחים הקבועים.
    בא נחשב ביחד 3-5% רווחים קבועים + 2-3% צמיחה + 2-3% אינפלציה = 8-10% צמיחה שנתית.
    הצמיחה זה כמה רווחים יש יותר משנה שעברה אבל אתה מרויח גם סכום שזהה לשנה שעברה

    לא הבנתי למה להוסיף אחוזי אינפלציה ולא להפחית אותם [- ככל והצמיחה לא מחושבת ריאלית.]
    בנוסף הרווחים הקבועים קיימים גם בשוק ההון, אם יש שם צמיחה זה מלבד זאת גם כן, שווי החברות לא יעלה אם הם ימשיכו לספק אך ורק אותם רווחים כמו עכשיו.

  • לכאורה אפשר לייצר כסף ללא הגבלה בלי לחשוש לאינפלציה אם ברור שהאנשים שיקבלו אותו לא ישתמשו בו
    וזה מה שקורה במניות כיון שרובם לא עומדות למכירה
    וכיון שזה עולה ועולה כולם רוצים לקנות עוד ועוד וזה ממשיך להעלות את מחירי המניות וכיון שרובם לא מוכרים אפילו בירידות לכן אין כל סיבה שירד
    וגם אף אחד לא מפסיד מזה שזה עולה ואין אינטרס לאף אחד לגרום לירידות

  • לכאורה אפשר לייצר כסף ללא הגבלה בלי לחשוש לאינפלציה אם ברור שהאנשים שיקבלו אותו לא ישתמשו בו
    וזה מה שקורה במניות כיון שרובם לא עומדות למכירה
    וכיון שזה עולה ועולה כולם רוצים לקנות עוד ועוד וזה ממשיך להעלות את מחירי המניות וכיון שרובם לא מוכרים אפילו בירידות לכן אין כל סיבה שירד
    וגם אף אחד לא מפסיד מזה שזה עולה ואין אינטרס לאף אחד לגרום לירידות

    @צרכי-רבים אנשים חוסכים לפנסיה וכשמגיע הפנסיה הם מוכרים ולכן כשדורות מסויימים יוצאים לפנסיה יש משבר.
    במחשבה שניה מה שאתה מתאר זו בועה כפשוטה אתה טוען ששוק ההון נמצא בבועה בדיוק כמו בועת הצבעונים.

  • @צרכי-רבים אנשים חוסכים לפנסיה וכשמגיע הפנסיה הם מוכרים ולכן כשדורות מסויימים יוצאים לפנסיה יש משבר.
    במחשבה שניה מה שאתה מתאר זו בועה כפשוטה אתה טוען ששוק ההון נמצא בבועה בדיוק כמו בועת הצבעונים.

    @רבנאי-יתרעם-גאון כנגד כל אחד שיוצא לפנסיה יש כמה שנכנסים , וגם את הפנסיה לא מושכים בבת אחת
    בכל הבועות שהיו תמיד שלב ההתפוצצות היה כאשר הרבה אנשים רצו כבר למכור ולא נמצאו קונים, לעומת זאת שוק המניות היום שהוא פסיבי ברובו (לדוגמה המדד הידוע) 'מתוכנת' לא למכור בירידות ולעומת זאת להמשיך לקנות באופן אוטומטי בכל הכספים (שממשיכים להיות מופקדים אוטומטית בקרנות הפנסיה וכו' כל חודש) את מניות 500 החברות העולות, ולכן לכאורה למדדים אלו יש הרבה פחות סיכוי לתופעת בועה

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    54 צפיות
    ד
    כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .
  • 6 הצבעות
    7 פוסטים
    185 צפיות
    ד
    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?: אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא? עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.
  • 10 הצבעות
    25 פוסטים
    656 צפיות
    nigunN
    @אבי-ר. כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: @שמיל-שמיל כתב בהלוואה שתחזיר בגיל 60 או הון שתצבור היום? הדילמה הכספית של חתונות הילדים: בגדול אתה צודק, אך הקביעה הזאת כעבודה לא בהכרח נכונה בנק ישראל לא ייתן לדולר לרדת מתחת ל3 כיון שזה ישפיע על היצואנים. בנק ישראל לא רוצה תנועות חדות כלפי מטה אבל אם זה יקרה באופן איטי זה לא שלילי
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    107 צפיות
    שמיל שמילש
    אגב הוספת דמי ניהול מהפקדה בחלק השני מה שלא קיים בחלק הראשון באופן כללי לא כל המחשבונים מחשבים באותה צורה, יש צורות חישוב שונות עם שינויים קלים נוכחתי לראות את זה כבר כמה פעמים, דיברו על זה בשרשור אחר
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    119 צפיות
    טריידרט
    @משהמשה כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?: האם יש מקום שמאפשר הפקדות בסכום קטן ומנהל עבור כל הלקוחות את ההשקעה כמו סוחרי נדלן למי שמחפש סיכוי מוגבר בסיכון מוגבר (מעל המוכר) - מובחרים במדד ה"נאסדאק", המדד מרכיב את 100 החברות החזקות בארה"ב, לרוב בתחום הטכנולוגיה, שם עיקר התנודיות וגם עיקר הכסף, ובכל זאת מדובר במדד מפוזר על פני כלל החברות הגדולות והבינוניות, כך שזה מאזן סיכון משמעותי, [image: 1748573874872-2ef75648-1904-45f6-bbd1-753929be06e9-image.png] [image: 1748573927886-ff2e596e-e527-4374-97ed-c50864cf0124-image.png]