דילוג לתוכן

ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?

שוק ההון והשקעות
18 6 210 6
  • א. התכוונתי שאני לא נוקט צד .
    .ב לדעתי הטווח בקריפטו לא צריך להיות שונה ממדד למרות שכנראה הוא יגיע לרוויה מתישהו מבחינת זה שהרעיון הוא שהוא יהפוך להיות נכס שמשתמשים בו לא כהשקעה אלא ככלי לאגירת ערך .

  • אז הטווח הארוך של הקריפטו הוא בעצם כשיגיע לאותה רוויה מבחינת זה שהרעיון הוא שהוא יהפוך להיות נכס שמשתמשים בו לא כהשקעה אלא ככלי לאגירת ערך, אז זה לא כמו המדדים שבהם אין את הנקודה הזאת, ולכן לכאו' מי שרוצה להשקיע בקריפטו צריך לחכות לאותה רוויה וזה הטווח הארוך שלו, זה יכול להיות גם 10 או 15 שנה, ככה שזה לטווח ארוך ארוך, ככה נראה לי, מה דעתכם?

  • ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?
    השבוע האחרון בשווקים לא היה עוד סתם שבוע של תנודות בבורסה; הוא היה תזכורת לכמה מהר המציאות יכולה להשתנות. זה התחיל ביום שישי האחרון, כששוק המתכות רעד: הזהב איבד 10% מערכו והכסף צלל ב-28% ביום אחד. אבל הדרמה האמיתית נשמרה לסוף השבוע, כשהקריפטו נכנס לסחרור משלו והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כשמספרים כאלה מופיעים על המסך, התגובה האוטומטית היא דופק מהיר וחוסר ודאות. השאלה שכולם שואלים עכשיו היא לא "למה זה קורה", אלא מה הגישה הנכונה שצריך לאמץ ברגע כזה.

    הדרמה שמאחורי המספרים: מי באמת הפסיד?
    כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על מה שקרה "מתחת למכסה המנוע" של השוק. בתוך פחות מיממה, נמחקו מהשוק כמעט 2 מיליארד דולר. הסיפור הכי מטלטל הוא על סוחר בודד, שאיבד 220 מיליון דולר בפוזיציה אחת על מטבע האתריום. זה סכום בלתי נתפס שנעלם ביום אחד.

    אבל כאן חשוב לעצור רגע ולהבין את האמת: ההפסדים המטורפים האלה הם לא רק תוצאה של "ירידת ערך". מדובר בסוחרים שפעלו במינופים גבוהים מאוד — סוג של הימור אגרסיבי על כסף שלא באמת היה להם. עבור המשקיע הסביר, השיעור כאן הוא קריטי: הבנה של השקעה היא לא רק להבין מה זה ביטקוין או זהב, אלא להבין את הדרך שלהם. מי שלא מבין שחלק מהדיל בנכסים האלו הוא התנודתיות הקיצונית, פשוט לא הגיע מוכן למגרש.

    חזק מדי מכדי להימחק
    בתוך כל הרעש והכותרות המפחידות, צריך לומר דבר אחד ביושר: בין אם אתם אוהבים את הביטקוין ובין אם לא , הוא כנראה כבר חזק מדי מכדי שייעלם ביום אחד. קשה מאוד להאמין שמוצר עם היקף כזה של משקיעים, גופים פיננסיים וטכנולוגיה עמוקה פשוט יימחק מהעולם.
    עם זאת, החוזק שלו לא הופך את הדרך לקלה. הוא פשוט אומר שהמחיר של הפוטנציאל הזה הוא החוסן המנטלי שנדרש מאיתנו בימים שבהם הכול נצבע באדום.

    הגישה הנכונה: איך נמנעים מטעויות של רגע?
    הבעיה הכי גדולה ברגעים כאלו היא שאנחנו מאבדים את הרציונליות שלנו. כשהמסכים אדומים והכותרות מלחיצות, המוח נכנס למצב של לחץ וקשה מאוד לקבל החלטות מושכלות. כאן עולה השאלה הכי קשה שיש: איך אדם יכול לדעת אם הוא באמת טעה בהחלטה המקורית שלו, או שזה פשוט השוק שמשתגע?

    התשובה היא שזה כמעט בלתי אפשרי לדעת את זה לבד כשהדופק בשמיים.
    ברגעי קיצון כאלו, הגישה הכי נכונה היא לא לקבל החלטות גורליות כשאתם נמצאים לבד מול המסך בשיא הלחץ.
    הדרך היחידה להחזיר את השפיות היא להיעזר בעין חיצונית — אדם שקול ומקצועי שלא נמצא בתוך הסערה הרגשית שאתם חווים. עין כזו יכולה לעזור לכם להבין אם התוכנית המקורית שלכם עדיין הגיונית, או שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.

    בסופו של דבר, השבוע הזה הוא מבחן בגרות. הלקח המרכזי הוא לא שהשוק נגמר, אלא שהבנה אמיתית היא לא רק במוצר שקניתם, אלא ביכולת שלכם לנהל את עצמכם בתוך התנודה. אדם חכם דואג לא רק לדעת מה הוא קונה, אלא גם לוודא שיש לו עם מי להתייעץ כדי לשמור על קור רוח כשלא נעים להסתכל על המסך

    אין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל לאחר בחינה של הצרכים האישיים שלכם.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כבר כמעט 50%.

  • מעניין מאוד מתי יגיע השלב שאנשים יתחילו להגיד שביטקוין היה בועה

  • למה באמת זה לא בועה?

  • קשה מאוד להגיד האם זו בועה מה שברור זה שזה שיש בביטקוין רק אמון לא הופך אותו לבועתי אלא כאופציה להיות כזה .

  • אם אין שום ערך אז זה בועה
    זה שאפשר להרויח ממנו לא אומר שזה לא בועה
    אני טועה?

  • בעיניי אתה טועה .
    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי
    אולי בהזדמנות ארחיב על זה .

  • אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

  • אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    @חסידישער כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    זה מורכב יותר מזה, אבל בגדול ומלמעלה ממש:

    1. למדינה אין גיבוי, זה נגמר ב1971 בערך, יש לה מדפסת ואינפלציה. לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    2. גם לזהב אין ערך (-תכשיטים ומעגלים חשמליים לא מצדיקים את המחיר שלו באמת!), הערך נובע מכך שהוא נדיר ונדרשת עבודה כדי להפיק אותו. אותו דבר הביטקווין, רק שהוא עם כמות ידועה מראש ולא ניתן לזייף אותו. (גם לגנוב אותו די קשה אם שומרים עליו טוב.)

    3. הכסף של המדינה הוא גם הסכמה (קוראים לו פיאט), רק שבו אתה מאמין לממשלה, ובביטקווין זה רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

  • רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .
    בסוף חלק מאוד משמעותי מכל חברה זה המנכל שלה ובמדינה זה מוסדות השלטון .
    אני לא חושב שביטקוין לא צריך את כל זה רק זה שאין לו את לא אומר שהוא בועה

  • בעיניי אתה טועה .
    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי
    אולי בהזדמנות ארחיב על זה .

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי

    אם הוא כלי לאגירת ערך אז צריך לשער מה השווי של דבר כזה, ואם בשוק הוא נמכר בשקל יותר, זה בועה, ולא הייתי קונה את זה ומשלם יותר ממה שזה שווה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    מה נותן זה שיש גבול??

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    גם לזהב אין ערך

    גם ליהלומים אין ערך.

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך. ("טוב לי... מאלפי זהב וכסף")

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    אין ע"ז הסכמה ברורה, וכל יום ערכו משתנה, והמושג הסכמה של האנשים במילים אחרות יכול להיות בועה.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .

    תסביר אתה למה...

    יש עוד מדינות במפרץ שמזה כל העושר שלהם.

  • @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי

    אם הוא כלי לאגירת ערך אז צריך לשער מה השווי של דבר כזה, ואם בשוק הוא נמכר בשקל יותר, זה בועה, ולא הייתי קונה את זה ומשלם יותר ממה שזה שווה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    מה נותן זה שיש גבול??

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    גם לזהב אין ערך

    גם ליהלומים אין ערך.

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך. ("טוב לי... מאלפי זהב וכסף")

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    אין ע"ז הסכמה ברורה, וכל יום ערכו משתנה, והמושג הסכמה של האנשים במילים אחרות יכול להיות בועה.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .

    תסביר אתה למה...

    יש עוד מדינות במפרץ שמזה כל העושר שלהם.

    @אבי-ר. כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    מה נותן זה שיש גבול??

    שאין אינפלציה.

    @אבי-ר. כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך.

    נכון, בגלל שהם נדירים וצריך מאמץ להשיג אותם. אגב, בשבטים נידחים וכו' שיני חיות טורפות או אבנים יפות היו ערך כמו זהב, בדיוק בגלל שהם נדירים וצריך מאמץ להשיג אותם. וגם הביטקווין הוא מוגבל וצריך המון מאמץ להפיק אותו.

  • @חסידישער כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    זה מורכב יותר מזה, אבל בגדול ומלמעלה ממש:

    1. למדינה אין גיבוי, זה נגמר ב1971 בערך, יש לה מדפסת ואינפלציה. לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    2. גם לזהב אין ערך (-תכשיטים ומעגלים חשמליים לא מצדיקים את המחיר שלו באמת!), הערך נובע מכך שהוא נדיר ונדרשת עבודה כדי להפיק אותו. אותו דבר הביטקווין, רק שהוא עם כמות ידועה מראש ולא ניתן לזייף אותו. (גם לגנוב אותו די קשה אם שומרים עליו טוב.)

    3. הכסף של המדינה הוא גם הסכמה (קוראים לו פיאט), רק שבו אתה מאמין לממשלה, ובביטקווין זה רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    פוסט זה נמחק!

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    198 צפיות
    צ
    @אנונימי2 א"א להמליץ לך בפורום על כזה דבר, אבל בהחלט הגישה נכונה שחברות AI הם העתיד [יותר נכון הווה, והעתיד זה בכלל אנרגיה]. מצד שני תמיד יש את החשש שרק כמה חברות מסויימות יצליחו לכבוש את השוק, וכל השאר... אם אתה עושה את זה כחלק מהפיזור שלך, אבל א"א להמליץ לך על איזה סכום וכמה אחוזים מהתיק. השאלה היא האם אתה מבין את הסיכונים, או שברור לך שרק AI ואין לך שום צד אחר בכלל. כי AI זה לא שום קוד להצלחה ועליית ערך המנייה.
  • 1 הצבעות
    35 פוסטים
    927 צפיות
    abaye123A
    @חושב-שאני-גאון אני לא רואה סיבה הגיונית להעדיף חברה ישראלית ע"פ חברה אמריקאית כמו קראקן וכו' - פערי העמלות הם 70%-80% לפחות לרעת החברות הישראליות.. (בקראקן ספציפית ניתן לעשות מינו פרו במחיר של כ20 ש"ח לחודש, אני עושה מינוי כל פעם שאני מבצע רכישות גדולות ומבטל אותו לאחמ"כ) כמובן שאני מדבר על עמלות של הבורסה ולא על תשלומי הגז של הרשת הבעיה היחידה עם חברות חיצוניות שקשה למשוך את זה לבנק אח"כ אבל יש על זה דיונים לאחרונה, ואני מאמין שעד שהחברים פה יעשו רווחים משמעותיים כאלו הענין כבר יסודר..
  • 3 הצבעות
    10 פוסטים
    284 צפיות
    ש
    @פלוס כתב בשוק ההון בירידה!! ומה עכשיו??: במקרה של ירידות חדות, חשוב לבחון את רמת החשיפה של תיק ההשקעות שלך לסיכונים מיותרים. אם אתה משקיע עם אופק זמן ארוך, יתכן ויהיה נכון להוריד חשיפה לאפיקים מסוכנים ולהתמקד בנכסים בטוחים יותר. אך אם אתה משקיע לטווח קצר, סיכון גבוה יותר עשוי להתאים לך. לכאו' בדיוק הפוך.. אם זה השקעה לטווח ארוך, אז יש אפשרות לקחת סיכון גבוה כי אני יודע שהשוק תמיד מתקן את עצמו, אך אם זה לטווח הקצר זה יהיה סיכון מדי גדול אפי' להפסיד את הקרן - כל שכן ש(אולי)לא להרוויח, ולכן בטווח קצר יהיה עדיף פחות סיכונים.
  • 10 הצבעות
    39 פוסטים
    2k צפיות
    צ
    @קלקר כן
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    147 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד שעות המסחר בבורסה בארה"ב שלב המסחר המוקדם PRE MARKET 11:00 – 16:30 שלב המסחר הרגיל / הרציף – 16:30 – 23:00 שלב המסחר המאוחר AFTER MARKET – 23:00 – 03:00 PRE – MARKET – שלב המסחר המקדים שלב זה מתחיל כבר בשעות הלילה המאוחרות בארה”ב (שעות הצהריים המוקדמות בישראל) ומאפשר להכניס הוראות, ולבצע עסקאות עוד לפני פתיחת המסחר הרגיל. REGULAR TRADE HOURS – שלב המסחר הרגיל/הרציף זהו שלב המסחר בו מרוכז הרוב הגדול של נפח המסחר. שלב זה מתנהל בשעות 23:00- 16:30 שעון ישראל. AFTER MARKET – שלב המסחר המאוחר שלב זה מאפשר מסחר בשוק האמריקאי עד לשעת הלילה המאוחרות (שעון ישראל) ומתנהל באותו אופן כמו השלב המקדים. שלב הטרום מסחר והמסחר המאוחר מוגבלים ביחס לשעות המסחר הרגיל, בנפח המסחר, במכשירים הפיננסים בהם ניתן לסחור ובסיכויים למפגש קונה-מוכר כדי לייצר עסקה. הוראות ניתן להעביר דרך ברוקר שמנתב את ההוראות דרך עושי שוק או דרך ECN – רשתות מסחר ממחושבות המאפשרות מפגש בין קונים למוכרים מחוץ לבורסות הרשמיות. בשלבי המסחר המוקדם/מאוחר ההוראות מנותבות רק דרך ECN. הבהרות חשובות: **השעות הן לפי שעון ישראל **שעות הפעילות של מערכות המסחר בפועל, בשלבי המסחר המוקדם והמאוחר עשויות להיות שונות ממה שצוין, יש להתעדכן מול דסק מסחר חו"ל. **במעברי שעון חורף וקיץ קיים הפרש של כשבועיים בין ישראל וארה"ב, לפיכך, בתקופה זו שעות תחילה וסיום של המסחר לפי שעון ישראל משתנה לשעה אחת אחורה.