דילוג לתוכן

ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?

שוק ההון והשקעות
24 8 1.3k 7
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי דוד בן זיקרי
    #1

    ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?
    השבוע האחרון בשווקים לא היה עוד סתם שבוע של תנודות בבורסה; הוא היה תזכורת לכמה מהר המציאות יכולה להשתנות. זה התחיל ביום שישי האחרון, כששוק המתכות רעד: הזהב איבד 10% מערכו והכסף צלל ב-28% ביום אחד. אבל הדרמה האמיתית נשמרה לסוף השבוע, כשהקריפטו נכנס לסחרור משלו והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כשמספרים כאלה מופיעים על המסך, התגובה האוטומטית היא דופק מהיר וחוסר ודאות. השאלה שכולם שואלים עכשיו היא לא "למה זה קורה", אלא מה הגישה הנכונה שצריך לאמץ ברגע כזה.

    הדרמה שמאחורי המספרים: מי באמת הפסיד?
    כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על מה שקרה "מתחת למכסה המנוע" של השוק. בתוך פחות מיממה, נמחקו מהשוק כמעט 2 מיליארד דולר. הסיפור הכי מטלטל הוא על סוחר בודד, שאיבד 220 מיליון דולר בפוזיציה אחת על מטבע האתריום. זה סכום בלתי נתפס שנעלם ביום אחד.

    אבל כאן חשוב לעצור רגע ולהבין את האמת: ההפסדים המטורפים האלה הם לא רק תוצאה של "ירידת ערך". מדובר בסוחרים שפעלו במינופים גבוהים מאוד — סוג של הימור אגרסיבי על כסף שלא באמת היה להם. עבור המשקיע הסביר, השיעור כאן הוא קריטי: הבנה של השקעה היא לא רק להבין מה זה ביטקוין או זהב, אלא להבין את הדרך שלהם. מי שלא מבין שחלק מהדיל בנכסים האלו הוא התנודתיות הקיצונית, פשוט לא הגיע מוכן למגרש.

    חזק מדי מכדי להימחק
    בתוך כל הרעש והכותרות המפחידות, צריך לומר דבר אחד ביושר: בין אם אתם אוהבים את הביטקוין ובין אם לא , הוא כנראה כבר חזק מדי מכדי שייעלם ביום אחד. קשה מאוד להאמין שמוצר עם היקף כזה של משקיעים, גופים פיננסיים וטכנולוגיה עמוקה פשוט יימחק מהעולם.
    עם זאת, החוזק שלו לא הופך את הדרך לקלה. הוא פשוט אומר שהמחיר של הפוטנציאל הזה הוא החוסן המנטלי שנדרש מאיתנו בימים שבהם הכול נצבע באדום.

    הגישה הנכונה: איך נמנעים מטעויות של רגע?
    הבעיה הכי גדולה ברגעים כאלו היא שאנחנו מאבדים את הרציונליות שלנו. כשהמסכים אדומים והכותרות מלחיצות, המוח נכנס למצב של לחץ וקשה מאוד לקבל החלטות מושכלות. כאן עולה השאלה הכי קשה שיש: איך אדם יכול לדעת אם הוא באמת טעה בהחלטה המקורית שלו, או שזה פשוט השוק שמשתגע?

    התשובה היא שזה כמעט בלתי אפשרי לדעת את זה לבד כשהדופק בשמיים.
    ברגעי קיצון כאלו, הגישה הכי נכונה היא לא לקבל החלטות גורליות כשאתם נמצאים לבד מול המסך בשיא הלחץ.
    הדרך היחידה להחזיר את השפיות היא להיעזר בעין חיצונית — אדם שקול ומקצועי שלא נמצא בתוך הסערה הרגשית שאתם חווים. עין כזו יכולה לעזור לכם להבין אם התוכנית המקורית שלכם עדיין הגיונית, או שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.

    בסופו של דבר, השבוע הזה הוא מבחן בגרות. הלקח המרכזי הוא לא שהשוק נגמר, אלא שהבנה אמיתית היא לא רק במוצר שקניתם, אלא ביכולת שלכם לנהל את עצמכם בתוך התנודה. אדם חכם דואג לא רק לדעת מה הוא קונה, אלא גם לוודא שיש לו עם מי להתייעץ כדי לשמור על קור רוח כשלא נעים להסתכל על המסך

    אין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל לאחר בחינה של הצרכים האישיים שלכם.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    תכלס
    נראה לי שקל חזק וביטקווין חלש, זה הזמן לקנות עוד קצת, בטח לא למשוך ולקבע הפסד! כך נראה לי
    יש דעה שבשביל פיזור השקעה לשים כארבע אחוז בקריפטו

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    אם אתה קונה לטווח ארוך ומאמין במטבע ווארן באפט אמר שירידות זה זמן לקנות עסקים בזול (כמובן שאני לא ממליץ)

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    כמה לדעתך זה טווח ארוך בקריפטו?
    התכוונת שאתה לא יכול להמליץ? או שאתה ממליץ שלא?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    א. התכוונתי שאני לא נוקט צד .
    .ב לדעתי הטווח בקריפטו לא צריך להיות שונה ממדד למרות שכנראה הוא יגיע לרוויה מתישהו מבחינת זה שהרעיון הוא שהוא יהפוך להיות נכס שמשתמשים בו לא כהשקעה אלא ככלי לאגירת ערך .

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    אז הטווח הארוך של הקריפטו הוא בעצם כשיגיע לאותה רוויה מבחינת זה שהרעיון הוא שהוא יהפוך להיות נכס שמשתמשים בו לא כהשקעה אלא ככלי לאגירת ערך, אז זה לא כמו המדדים שבהם אין את הנקודה הזאת, ולכן לכאו' מי שרוצה להשקיע בקריפטו צריך לחכות לאותה רוויה וזה הטווח הארוך שלו, זה יכול להיות גם 10 או 15 שנה, ככה שזה לטווח ארוך ארוך, ככה נראה לי, מה דעתכם?

  • ביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?
    השבוע האחרון בשווקים לא היה עוד סתם שבוע של תנודות בבורסה; הוא היה תזכורת לכמה מהר המציאות יכולה להשתנות. זה התחיל ביום שישי האחרון, כששוק המתכות רעד: הזהב איבד 10% מערכו והכסף צלל ב-28% ביום אחד. אבל הדרמה האמיתית נשמרה לסוף השבוע, כשהקריפטו נכנס לסחרור משלו והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כשמספרים כאלה מופיעים על המסך, התגובה האוטומטית היא דופק מהיר וחוסר ודאות. השאלה שכולם שואלים עכשיו היא לא "למה זה קורה", אלא מה הגישה הנכונה שצריך לאמץ ברגע כזה.

    הדרמה שמאחורי המספרים: מי באמת הפסיד?
    כדי להבין את גודל האירוע, צריך להסתכל על מה שקרה "מתחת למכסה המנוע" של השוק. בתוך פחות מיממה, נמחקו מהשוק כמעט 2 מיליארד דולר. הסיפור הכי מטלטל הוא על סוחר בודד, שאיבד 220 מיליון דולר בפוזיציה אחת על מטבע האתריום. זה סכום בלתי נתפס שנעלם ביום אחד.

    אבל כאן חשוב לעצור רגע ולהבין את האמת: ההפסדים המטורפים האלה הם לא רק תוצאה של "ירידת ערך". מדובר בסוחרים שפעלו במינופים גבוהים מאוד — סוג של הימור אגרסיבי על כסף שלא באמת היה להם. עבור המשקיע הסביר, השיעור כאן הוא קריטי: הבנה של השקעה היא לא רק להבין מה זה ביטקוין או זהב, אלא להבין את הדרך שלהם. מי שלא מבין שחלק מהדיל בנכסים האלו הוא התנודתיות הקיצונית, פשוט לא הגיע מוכן למגרש.

    חזק מדי מכדי להימחק
    בתוך כל הרעש והכותרות המפחידות, צריך לומר דבר אחד ביושר: בין אם אתם אוהבים את הביטקוין ובין אם לא , הוא כנראה כבר חזק מדי מכדי שייעלם ביום אחד. קשה מאוד להאמין שמוצר עם היקף כזה של משקיעים, גופים פיננסיים וטכנולוגיה עמוקה פשוט יימחק מהעולם.
    עם זאת, החוזק שלו לא הופך את הדרך לקלה. הוא פשוט אומר שהמחיר של הפוטנציאל הזה הוא החוסן המנטלי שנדרש מאיתנו בימים שבהם הכול נצבע באדום.

    הגישה הנכונה: איך נמנעים מטעויות של רגע?
    הבעיה הכי גדולה ברגעים כאלו היא שאנחנו מאבדים את הרציונליות שלנו. כשהמסכים אדומים והכותרות מלחיצות, המוח נכנס למצב של לחץ וקשה מאוד לקבל החלטות מושכלות. כאן עולה השאלה הכי קשה שיש: איך אדם יכול לדעת אם הוא באמת טעה בהחלטה המקורית שלו, או שזה פשוט השוק שמשתגע?

    התשובה היא שזה כמעט בלתי אפשרי לדעת את זה לבד כשהדופק בשמיים.
    ברגעי קיצון כאלו, הגישה הכי נכונה היא לא לקבל החלטות גורליות כשאתם נמצאים לבד מול המסך בשיא הלחץ.
    הדרך היחידה להחזיר את השפיות היא להיעזר בעין חיצונית — אדם שקול ומקצועי שלא נמצא בתוך הסערה הרגשית שאתם חווים. עין כזו יכולה לעזור לכם להבין אם התוכנית המקורית שלכם עדיין הגיונית, או שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.

    בסופו של דבר, השבוע הזה הוא מבחן בגרות. הלקח המרכזי הוא לא שהשוק נגמר, אלא שהבנה אמיתית היא לא רק במוצר שקניתם, אלא ביכולת שלכם לנהל את עצמכם בתוך התנודה. אדם חכם דואג לא רק לדעת מה הוא קונה, אלא גם לוודא שיש לו עם מי להתייעץ כדי לשמור על קור רוח כשלא נעים להסתכל על המסך

    אין באמור משום ייעוץ השקעות, המלצה או שידול לפעולה. כל החלטה פיננסית צריכה להתקבל לאחר בחינה של הצרכים האישיים שלכם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    והביטקוין השלים נפילה של כ-40% מהשיא האחרון שלו.

    כבר כמעט 50%.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    מעניין מאוד מתי יגיע השלב שאנשים יתחילו להגיד שביטקוין היה בועה

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #9

    למה באמת זה לא בועה?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    קשה מאוד להגיד האם זו בועה מה שברור זה שזה שיש בביטקוין רק אמון לא הופך אותו לבועתי אלא כאופציה להיות כזה .

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    אם אין שום ערך אז זה בועה
    זה שאפשר להרויח ממנו לא אומר שזה לא בועה
    אני טועה?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי דוד בן זיקרי
    #12

    בעיניי אתה טועה .
    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי
    אולי בהזדמנות ארחיב על זה .

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

  • אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי מחשב מסלול מחדש
    #14

    @חסידישער כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    זה מורכב יותר מזה, אבל בגדול ומלמעלה ממש:

    1. למדינה אין גיבוי, זה נגמר ב1971 בערך, יש לה מדפסת ואינפלציה. לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    2. גם לזהב אין ערך (-תכשיטים ומעגלים חשמליים לא מצדיקים את המחיר שלו באמת!), הערך נובע מכך שהוא נדיר ונדרשת עבודה כדי להפיק אותו. אותו דבר הביטקווין, רק שהוא עם כמות ידועה מראש ולא ניתן לזייף אותו. (גם לגנוב אותו די קשה אם שומרים עליו טוב.)

    3. הכסף של המדינה הוא גם הסכמה (קוראים לו פיאט), רק שבו אתה מאמין לממשלה, ובביטקווין זה רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .
    בסוף חלק מאוד משמעותי מכל חברה זה המנכל שלה ובמדינה זה מוסדות השלטון .
    אני לא חושב שביטקוין לא צריך את כל זה רק זה שאין לו את לא אומר שהוא בועה

  • בעיניי אתה טועה .
    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי
    אולי בהזדמנות ארחיב על זה .

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי

    אם הוא כלי לאגירת ערך אז צריך לשער מה השווי של דבר כזה, ואם בשוק הוא נמכר בשקל יותר, זה בועה, ולא הייתי קונה את זה ומשלם יותר ממה שזה שווה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    מה נותן זה שיש גבול??

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    גם לזהב אין ערך

    גם ליהלומים אין ערך.

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך. ("טוב לי... מאלפי זהב וכסף")

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    אין ע"ז הסכמה ברורה, וכל יום ערכו משתנה, והמושג הסכמה של האנשים במילים אחרות יכול להיות בועה.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .

    תסביר אתה למה...

    יש עוד מדינות במפרץ שמזה כל העושר שלהם.

  • @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי

    אם הוא כלי לאגירת ערך אז צריך לשער מה השווי של דבר כזה, ואם בשוק הוא נמכר בשקל יותר, זה בועה, ולא הייתי קונה את זה ומשלם יותר ממה שזה שווה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    מה נותן זה שיש גבול??

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    גם לזהב אין ערך

    גם ליהלומים אין ערך.

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך. ("טוב לי... מאלפי זהב וכסף")

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    אין ע"ז הסכמה ברורה, וכל יום ערכו משתנה, והמושג הסכמה של האנשים במילים אחרות יכול להיות בועה.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .

    תסביר אתה למה...

    יש עוד מדינות במפרץ שמזה כל העושר שלהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @אבי-ר. כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    מה נותן זה שיש גבול??

    שאין אינפלציה.

    @אבי-ר. כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך.

    נכון, בגלל שהם נדירים וצריך מאמץ להשיג אותם. אגב, בשבטים נידחים וכו' שיני חיות טורפות או אבנים יפות היו ערך כמו זהב, בדיוק בגלל שהם נדירים וצריך מאמץ להשיג אותם. וגם הביטקווין הוא מוגבל וצריך המון מאמץ להפיק אותו.

  • @חסידישער כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    אני בור בכל מה שנוגע למטבעות דיגיטליים ואשמח להבין מה ה'שווי' של בחטקוין ושל כל מטבע דיגיטלי,
    מילא למדינה יש נכסים שזה הקרקעות שלה, מכרות וחקלאות, יכולת הייצור של סחורות ושירותים, הון אנושי ועוד ועוד
    אבל מה נותן שווי למטבע דיגיטלי? איזה ערך עומד מאחורי זה זולת הסכמת הציבור לתת לזה שווי?
    ואם זו רק הסכמת הציבור אז מדוע זה לא בועה? הרי אין לזה ערך אמיתי...

    אשמח להבין ולהחכים

    זה מורכב יותר מזה, אבל בגדול ומלמעלה ממש:

    1. למדינה אין גיבוי, זה נגמר ב1971 בערך, יש לה מדפסת ואינפלציה. לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    2. גם לזהב אין ערך (-תכשיטים ומעגלים חשמליים לא מצדיקים את המחיר שלו באמת!), הערך נובע מכך שהוא נדיר ונדרשת עבודה כדי להפיק אותו. אותו דבר הביטקווין, רק שהוא עם כמות ידועה מראש ולא ניתן לזייף אותו. (גם לגנוב אותו די קשה אם שומרים עליו טוב.)

    3. הכסף של המדינה הוא גם הסכמה (קוראים לו פיאט), רק שבו אתה מאמין לממשלה, ובביטקווין זה רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי חסידישער
    #18
    פוסט זה נמחק!
  • @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    הביטקוין לא נועד להיות נכס שמייצר תשואה המטרה המרכזית שלו היא להיות כלי לאגירת ערך בדומה לזהב .
    בפועל עד שהוא יהפוך להיות כזה הוא יכול ליצור תשואה .
    לגבי הערך שהוא נותן אפשר להתווכח על זה בעיניי הערך שלו זה דווקא זה שמה שמניע אותו זה אמון ולא ממשלה ומדינה אלא המון אנשים שחושבים שהוא מוצר איכותי

    אם הוא כלי לאגירת ערך אז צריך לשער מה השווי של דבר כזה, ואם בשוק הוא נמכר בשקל יותר, זה בועה, ולא הייתי קונה את זה ומשלם יותר ממה שזה שווה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    לביטקווין יש גבול רק 21M מטבעות, שלא נתונים לצנזורה\פוליטקה. (בערך).

    מה נותן זה שיש גבול??

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    גם לזהב אין ערך

    גם ליהלומים אין ערך.

    מה אפשר לעשות שמדורי דורות הם חפצים יקרי ערך. ("טוב לי... מאלפי זהב וכסף")

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק הסכמה של האנשים ולא אמונה באף אחד.

    אין ע"ז הסכמה ברורה, וכל יום ערכו משתנה, והמושג הסכמה של האנשים במילים אחרות יכול להיות בועה.

    @דוד-בן-זיקרי כתב בביטקוין צונח: מה עושים עכשיו?:

    רק להוסיף שלאיראן וגם לוונצואלה יש המון משאבי טבע וזה לא הופך אותם למדינות מובילות .

    תסביר אתה למה...

    יש עוד מדינות במפרץ שמזה כל העושר שלהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    @אבי-ר. הבאתי דוגמא את המדינות שלא מצליחות כדי לראות שלא תמיד עושר בנכסים או משאבים מספר על עושר בכסף ועיין ערך קבלני נדלן בתקופה הזו וזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר בסוף אמון הוא בסיס הכלכלה מה שהופך זהב לזהב זו אמונה של אנשים שהוא והוא ברגע שביטקוין יוכח כיותר טוב מזהב לא יהיה שום ערך לזהב , אלא מה הוא עדיין לא הוכח ולא בטוח שיוכח .
    במילה אחת אני לא אומר אין חששות בביטקוין השאלה היא האם במוצרים אחרים אין חשש.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #20

    לגבי ביטקוין או כל השקעה אחרת, דעתי הוא שמי שלא מבין במה הוא משקיע שלא ישקיע לעולם רק על סמך תשואות או נפילות וכו'.
    בנוסף כשאני קונה משהו עם ערך אני הרבה יותר רגוע שכיש נפילות, כי אני מאמין בערך של המוצר, אחרת למה להחזיק מוצר שיכול התרסק מחר.
    ואם כל הרצון הטוב וקריאת המון מידע על ביטקוין לא הצלחתי להבין מה הערך שהוא נותן.

נושאים מוצעים


  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    139 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • קרן כספית מה הכי עדיפה?

    שוק ההון והשקעות קרן כספית כשרה
    25
    3 הצבעות
    25 פוסטים
    803 צפיות
    מ
    @דסוסו said: @משה-צבי פועלים נסה להיכנס לאתר (במחשב) בצד שמאל למעלה תלחץ על הכפתור "לאתר שוק ההון" בבנק הפועלים ייתכן שתצטרך לגשת לסניף בשביל לפתוח תיק ני"ע.
  • 1 הצבעות
    35 פוסטים
    3k צפיות
    abaye123A
    @חושב-שאני-גאון אני לא רואה סיבה הגיונית להעדיף חברה ישראלית ע"פ חברה אמריקאית כמו קראקן וכו' - פערי העמלות הם 70%-80% לפחות לרעת החברות הישראליות.. (בקראקן ספציפית ניתן לעשות מינו פרו במחיר של כ20 ש"ח לחודש, אני עושה מינוי כל פעם שאני מבצע רכישות גדולות ומבטל אותו לאחמ"כ) כמובן שאני מדבר על עמלות של הבורסה ולא על תשלומי הגז של הרשת הבעיה היחידה עם חברות חיצוניות שקשה למשוך את זה לבנק אח"כ אבל יש על זה דיונים לאחרונה, ואני מאמין שעד שהחברים פה יעשו רווחים משמעותיים כאלו הענין כבר יסודר..
  • 2 הצבעות
    6 פוסטים
    458 צפיות
    מ
    יש פה כמה משפטים שהם ממש נשמעים קלישאות, אבל יש מצב שהוא הראשון שאמר אותם לפני כמה עשורים…
  • מה זה אפקט 'ריבית דריבית'

    הועבר שוק ההון והשקעות מאמר מאתר בנקל
    3
    5 הצבעות
    3 פוסטים
    629 צפיות
    ש
    @אבי-ה-נערה חשוב להדגיש גם את המשפט המפורסם: ''תשואות קודמות אינן הבטחת תשואה לתקופה הבאה''.