דילוג לתוכן

קישור לדרייב עם רשימת המסלולים הכשרים של בד"ץ

תורני
5 4 620 1

נושאים מוצעים


  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    118 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    218 צפיות
    כרמיאליכ
    תנסה את nava.heler@gmail.com - הרב הלר ממודיעין עילית שמתעסק הרבה בעניין הזה.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    4k צפיות
    ס
    @ילוז-אברהם כתב ברשימה של קרנות כספיות כשרות: אני צריך רשימה של קרנות כספיות כשרות אפשר לשלוח לכאן או לעדכן איפה יש רשימה כזו תודה רבה תראה כאן את הטבלה המפורטת של אהרן זלץ, יש שם רשימה של כל הקרנות הכשרות כולל קרנות כספיות. הנה צילום מסך מתוך הטבלה שלו: [image: caecc93b-90ff-4608-80f7-7b695e0eacc2-image.png]
  • 2 הצבעות
    12 פוסטים
    1k צפיות
    הקול השפויה
    @רק-לא-סנופי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: @הקול-השפוי כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: לא ברור מה אתה מתכוון לומר. ברור מאוד. בנקל רוצים לומר- השקעה פסיבית זה לא בגדר "מסחר"! ולכן זה לא סתירה ללימוד! [לשכנע את אותם שרואים במסחר סתירה ללימוד או לאמונה] ר' דב אומר- זה כן מסחר! ואעפ"כ זה לא סתירה ללימוד..... כתב בדרמה! - ההכרעה הברורה במעונו של רשכבה"ג הגר"ד לנדו שליט"א: בדורות האחרונים נתקבל בעולם התורה מנהג הכוללים, בהנהגת גדולי ישראל. סיבותיו וטעמיו של מנהג זה נידונו רבות ואין כאן המקום להרחיב, אך עיקרו – לאפשר לאברך לשקוד על תלמודו, בעוד שהפרנסה תגיע ממקורות אחרים, בין אם מהאשה ובין אם ממקורות אחרים. מנהג זה גרם לרבים לחשוב כי אין צורך עוד בהשתדלות כללית לפרנסה, וכביכול הוסרה מאיתנו קללת "בזיעת אפיך תאכל לחם". ועל זה אמר מרן הגרד"ל שזה טעות- גדו"י לאורך כל הדורות השקיעו ועבדו ומזה אנו למדים שא"א לסמוך על הנס. וכל מה שאנו סומכים על הנס הוא רק במה שמפריע למעלת הבן תורה.
  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    1k צפיות
    מתעניין 1מ
    @מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500: אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה. 0 לפני 8 ימים מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף ואסור להלוות לו ברבית