דילוג לתוכן

מענה לטענות של דוד טופורוביץ

  • הרב טופורוביץ הוציא חוברת חדשה
    שם הוא מעלה הילוך - ומגדיר את הבעיה כ"גזירת האספי 500" ולדבריו היא חמורה יותר מגזירת הגיוס.....
    וקורא לרבנים להתערב במצב הקטסטרופלי בו כל האברכים משקיעים במדד שהולך לקרוס בקרוב...

    @לייזרזון said:

    הרב טופורוביץ הוציא חוברת חדשה
    שם הוא מעלה הילוך - ומגדיר את הבעיה כ"גזירת האספי 500" ולדבריו היא חמורה יותר מגזירת הגיוס.....
    וקורא לרבנים להתערב במצב הקטסטרופלי בו כל האברכים משקיעים במדד שהולך לקרוס בקרוב...

    למה הוא מסתתר מאחורי חוברות וחושש מדיונים?

  • הרב טופורוביץ הוציא חוברת חדשה
    שם הוא מעלה הילוך - ומגדיר את הבעיה כ"גזירת האספי 500" ולדבריו היא חמורה יותר מגזירת הגיוס.....
    וקורא לרבנים להתערב במצב הקטסטרופלי בו כל האברכים משקיעים במדד שהולך לקרוס בקרוב...

    @לייזרזון
    תוכל להעלות את החוברת?
    גם אם אני לא מסכים איתו אבל אני נהנה לקרוא את טענותיו

  • @לייזרזון
    תוכל להעלות את החוברת?
    גם אם אני לא מסכים איתו אבל אני נהנה לקרוא את טענותיו

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

  • בקרוב אפרסם תגובה למאמר.

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

    @חיסכון-לחתונה הוא לא כתב שהוא "דורש" הוא כתב שהוא "קורא לרבנים"
    ועל אף שאני חולק עליו עד כמה שאני מבין
    אבל אני לא רואה את זה בתור חוצפה בס"ה הוא כתב שלאור הנתונים שהוא מציג
    הוא קורא לגדול"י שהציבור לא יקח הלואות כדי להשקיע הוא לא אמר לרבנים אתם טועים
    אלא תראו את הנתונים ותחליטו.

  • @צמיחה said:

    @שואף-ליותר
    גזירת האס אנד פי.pdf

    2 נקודות על הקובץ "גזירת הגיוס"
    קודם כל אני מבהיר שרק קראתי שורה פה שורה שם ולא באמת התעמקתי אבל:
    א. מי שכותב מאמר ומפחד אפילו לכתוב את השם שלו, אז הוא לא שווה אפילו שיקראו את החומר.
    ב. הוא כותב שהוא "דורש מהרבנים וגדולי ישראל כו' וכו'" ועוד הוא דורש מגדו"י וכו' וכו'. - לא לענין בכלל

    @חיסכון-לחתונה
    אני חושב שצריך להתייחס יותר לגוף הטענות בצורה מקצועית,
    להציג את הצד שבעד ואת הצד שנגד.
    שאר הדברים פחות מעניינים בצורה מקצועית,
    יש לו קטע שהוא קורא לכולם ילדים, וכבר קראתי תגובות של כאלו שמרגישים פגועים מזה.
    אני לא חושב שזה דורש התייחסות, זה האיש, זה הסגנון שלו.

  • כמה הערות(יש עוד הרבה):

    1. חלק עצום מהאנשים אותם הוא מצטט מושקעים בשוק ובאחוזים ניכרים,
      וורן באפט, לדוגמא , הוא מציין שברקשייר מחזיקה קרוב ל־40% במזומן, השיעור הגבוה ביותר אי פעם.
      אמת, אבל בל נשכח שהוא מחזיק את כ־60% הנותרים במניות. אם הוא (או המנכ"ל החדש, או ביל אקמן) היו סבורים שאנו עומדים בפני אחד המשברים החמורים ביותר בהיסטוריה, הם לא היו מחזיקים שיעור כ"כ גבוה של מניות. (חלק ניכר מהחזקותיהם הן מניות מרכזיות המרכיבות את השוק, כגון אפל, גוגל, מטא,אמזון, ומיקרוסופט).

    2. חלק מהאנשים שהוא מצטט, כמו מייקל ברי (בעריש), נחשבים בוול סטריט לכאלה ש"חזו עשרה מתוך שני המשברים האחרונים". 😊

    3. יש הבדל עצום בין לומר ש"השוק יקר" לבין לטעון שצפויה "קריסה מוחלטת". אף אחד כמעט לא חולק על כך שהשוק יקר ביחס להיסטוריה, אך גם קצב הצמיחה, הרווחיות ותזרימי המזומנים של החברות גבוהים מאוד בהשוואה היסטורית. כל אלו לא דומים כלל לבועת הדוט קום. לכן, נכון שהשוק יקר ומסתבר בהחלט שיגיע תיקון בהמשך, אך אף אחד לא יודע מתי הוא יגיע, באיזו עוצמה, או כמה השוק עוד עשוי לעלות עד אז.

    4. שמעתי שהוא משווה את ה־S&P 500 לנאסד"ק 100 של שנת 2000. כדאי לזכור שבשנת 2000, כאשר הנאסד"ק צנח ביותר מ־80% (ועדיין חזר לשיאו בתוך פחות מ־20 שנה, עם תשואה שנתית מורכבת של מעל 10%), מכפיל הרווח שלו עמד, לפי הערכות שונות, באזור ה-100, יותר מפי שלושה ממכפיל הרווח של ה-S&P כיום.

    5. לדעתו שהשוק הולך לקרוס בוודאות כל כך גבוהה אזי : אני יוצא בקריאה נרגשת לרבנים ולגדולי ישראל להוציא קול קורא על לקיחת הלוואות ולמנף את הכסף ואף למשכן את הדירה בשביל להשקיע בקרנות ממונפות בחסר פי 3! (ח"ו אין בדעתי להתנגח, אני רק טוען שאם הסיכוי למשבר הוא כזה גדול, למה לא לעשות שורט על השוק?,הרי אין הבדל מהותי בין שורט ללונג בשניהם המטרה היא להשיג תשואה, השאלה היא רק מה יחסי הסיכוי סיכון, ואחד שחושב ואף בטוח שהשוק לקראת קריסה מומלץ לו לעשות שורט על השוק ואם לא הוא יפסיד כסף רב, לא להרוויח זה להפסיד (חוץ מהפן הפסיכולוגי)).

  • מתוך דבריו על ממוצע התשואה...
    דבר ראשון הסטטיסטיקה המפורסמת הוא על לפחות עשרים שנה ולא עשר שנים - התשואה על ה-SP בין מרץ 2000 למרץ 2010 היתה אפסית (מה שמפורסם בשם העשור האבוד)
    דבר שני הנתון הוא לא עובדה, אלא ממוצע של 8-10% - נקודה קריטית שאנשים לא מבינים שממוצע זה לא קבוע. התשואה על ה-SP ממרץ 2000 למרץ 2020 היתה 3-5% שנתי, כולל דיבידנדים, לפני מס ועמלות.
    איך מישהו פעם הגדיר יפה מה המשמעות של ממוצע - מאה אנשים עניים מרודים היו בחדר, ג'ף בייזוס נכנס לחדר, ועכשיו בממוצע כולם מיליונרים.
    הווארד מארקס אוהב להשתמש במשל המפורסם דלהלן להסביר לאנשים מה הסכנה שיש בממוצע בשוק ההון
    המשל הוא כך - אדם בגובה 2 מטר טבע בנהר שהגובה הממוצע שלו היה 1.8 מטר - הבעיה היתה שהוא נכנס בדיוק במקום שהנהר היה מאד עמוק
    והנמשל בשוק ההון, הממוצע לא יעזור למי שנכנס בזמן מאד מאד גרוע
    דבר שלישי הנתון הזה הוא אך ורק על ה-SP 500 ולא על שאר מדדים - שכמובן מעורר את השאלה הפשוטה, למה זה רק במדד הזה, עי' לקמן
    דבר רביעי ל-SP-500 יש היסטוריה קצרה יחסית של רק כ-70 שנה, והיא לא עברה את מלחמת עולם השניה ועוד כל מיני זעזועים שונים. אבל במדדים יותר ישנים שעברו תקופות קשות אין כזה נתון
    דבר חמישי - כמו שאמרתי בראיון הראשון עם הרב ליבוביץ, ה-SP של היום שונה לחלוטין מה-SP של פעם, וכיום הוא חשוף לסיכונים שלא היה בעבר

    אם יש לכם גישה ואתם יודעים לקרוא אנגלית
    אני ממליץ לכם בחום לקרוא את הממו הזה של הווארד מארקס
    https://www.oaktreecapital.com/insights/memo/on-bubble-watch

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    8 פוסטים
    133 צפיות
    העץ הרענןה
    @יצירתי said: קודם כל אני חייב לומר שפשוט כיף לקרוא את תגובותיך ומאמרך כל פעם מחדש תודה רבה לך! שימחת אותי מאוד. והייתי שמח שתסביר לי את מה שכתבת [למה החברות לא פותחות] הרי החברה מרוויחה בעיקר את הדמי ניהול ואם זה לא יהיה חשוף למניות זה כמעט לא יעלה חברות הגמל פותחות מסלולים לפי ביקושים, דמי הניהול לא תלויים רק בתשואה. העמלה מחושבת לפי אחוז מסויים מסך שווי הנכסים, ולא מן הרווחים. אולם ככל והרווחים גדלים, סך שווי הנכסים גדל בהתאם מה שאכן מעלה את דמי הניהול. אך מאידך גיסא יש כאן מעלה, שהמסלולים האלו סולידים ומייצרים הכנסה קבועה וצפויה מראש לגוף המנהל. וכמו ששמעתי פעם מישהו שאומר "הרווח היחיד הבטוח בשוק ההון הוא חיסכון בדמי ניהול", מכיוון שהחברות גובות את דמי הניהול בין אם יש רווח ובין אם יש הפסד. בכל אופן, התשובה לשאלה שלך היא די פשוטה, א. מסלולים לא כשרים יש הרבה. מה שהוא דיבר זה רק על כשרות. ב. כי חברות הגמל מתחרות אחת עם השנייה, ואם בגלל שלמגדל (למשל) יש מסלול אג"ח שיגרום לי לעבור אליהם, אזי ודאי שאינפינטי (למשל) ג"כ ירצו לפתוח כזו. השוק תחרותי. Spoiler וגם לטענותיו שזה יפול שווה לחברה את הזמן הזה עד שזה יקרה כי בלי חשיפה זה רווחים די נמוכים שוב כנ"ל. אשמח לתגובתיך ושוב תודה על כתיבתך המעולה. תודה.
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    55 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 11 הצבעות
    2 פוסטים
    238 צפיות
    פ
    דברים כדורבנות. אם כי יש לתת את הדעת על כך, שהשורש של אי החשיבה שדובר בו במאמר זה, מצמיח גם כן הוצאות שטותיות שאין שום בר דעת שמסכים אליהם, כמו ההוצאות על התזמורות בחתונה לזמרים כמעט בני עשרה, שמנגנים ושרים בצורה הפשוטה ביותר, וגובים הון תועפות, ועוד כהנה רבות, וכדי לממן את הבלים אלה, צריך לשבת בכולל כחצי שנה, או שתיים שלש משכורות של אשה שמתפרנסת בצורה סבירה וממוצעת.
  • 4 הצבעות
    17 פוסטים
    449 צפיות
    אבי ר.א
    בהרהור אין פעילות, משא"כ בדיבור. הענין בשבת זה שביתה ממלאכה, ואפילו בדיבור של מלאכה, רק שאין איסור לחשוב על מלאכה, כנראה כיון שזה לא סותר את השביתה. ולשאלתך יש לדון האם לדבר עם עצמי נחשב כדיבור או אולי רק כהרהור בקול? וע"ש זה נקרא שמו @השומר שבת דכתיב ביה "הרהורים מותרים" @מחשב-מסלול-מחדש מחכים לטור מחכים.
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    746 צפיות
    ד
    @אמת-מארץ-תצמח זה לא כסף שלי... זה משכנתא וכבר אמרתי את זה.. תודה