דילוג לתוכן

למה אסטרטגיית ההשקעות שלנו בפנסיה לא יכולה להישאר רגילה?

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

  • היום אני רוצה לעשות סדר בנקודה שרבים נוטים להתבלבל בה:

    ההבדלים הדרמטיים בין סוגי ההשקעות השונים.
    נבין אילו שיקולים צריכים להנחות אותנו בתיק הרגיל ולמה הפנסיה שלנו דורשת גישה
    שונה לחלוטין.

    הסיכונים שצריך לקחת בחשבון בכל השקעה :

    הסיכון ההתנהגותי :

    אפשר לומר שזה הסיכון הכי גדול
    הכלכלה יכולה לתפקד מצוין והחברות יכולות להרוויח,
    אבל אנחנו לא מחזיקים מעמד .

    בזמן משבר חריף, כשהמסכים נצבעים באדום, הלחץ הפסיכולוגי עושה את שלו,
    משקיעים נוטים לקבל החלטות מהבטן, לצאת מהשוק בדיוק בנקודת השפל,
    לשנות מסלול ברגע האחרון ולקבע הפסדים עצומים.

    חוסר היכולת לשמור על קור רוח לאורך זמן הוא האויב הגדול ביותר שלנו .

    תרחיש הקצה הכלכלי

    מדובר על אירוע קיצוני שהסיכוי שהוא
    יקרה נורא נמוך, אבל חובה לקחת אותו בחשבון,
    ההיסטוריה מוכיחה שדברים כאלה קורים.

    נניח שבחרנו כלכלה מצוינת, לצורך העניין ארצות הברית, אבל החוב הלאומי שלהם מטפס לממדים
    בלתי אפשריים.
    המשקיעים מאבדים אמון ובורחים, והכלכלה קורסת .
    זה אירוע קיצוני מאוד,
    אבל הוא קרה בעבר במדינות חזקות כמו יפן .
    תמיד יש סיכוי קטן שהתאוריה הכלכלית שבנינו עליה פשוט תפסיק לעבוד.

    נ.ב. במציאות העולמית שכל הכלכלות מושפעות אחת מהשניה
    בתרחיש כזה פיזור סיכונים בין מדינות שונות לא בהכרח יעזור ,
    גם במידה ופיזרנו במדינות כמו סין או מדינות שונות באסיה שכביכול מתחרות בעולם המערבי.

    רצף התשואות

    סיכון "רצף התשואות" הוא הסיכון שבסוף תקופת ההשקעה, הפרישה לפנסיה ,
    השוק יספוג ירידות חדות או ייכנס למגמה מתמשכת של תשואות נמוכות.

    במצב כזה, פשוט אין לתיק מספיק זמן לתקן את עצמו.

    תחשבו על מצב שבו נצבר הון יפה, ואז, ממש לפני הפרישה, השוק נופל ב-30% ומדשדש שם
    במשך 10 שנים ואין מספיק זמן כדי שהשוק יתקן כלפי מעלה .
    זה קרה במשבר הדוט קום בשנת 2000 , מה שנקרא "העשור האבוד" .

    מחקרים מראים שמי שיצא לפנסיה באותה תקופה
    חטף פגיעה קשה בקצבה שלו, רק בגלל "רצף התשואות" .

    וכאן מגיע ההבדל בין כל השקעה לפנסיה

    בכל השקעה רגילה, אנחנו מבצעים את ניהול הסיכונים הזה ,
    שוקלים סיכוי מול סיכון ומקבלים החלטה אם הסטטיסטיקה לטובתנו, אנחנו בפנים.
    אבל בפנסיה, ההתייחסות לסיכונים האלה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית.
    פנסיה היא לא סתם עוד השקעה.
    פנסיה היא קרן ביטוח .
    זה הכסף שאמור להחזיק אותנו בתקופות המורכבות של החיים,
    בתקופה בה כנראה לא נוכל לעבוד ולהרוויח כסף ,

    בפנסיה צריך לקחת בחשבון גם אירוע שרחוק מאוד שיקרה , כי אם הוא יקרה אנו עלולים
    להיפגע קשות .

    המשוואה הזו כמובן שונה בין אחד לאחד .
    רמת הסיכון שאפשר לקחת תלויה בהכנסות אחרות,
    למשל אם יש לנו דירה או נדל"ן מניב.
    היא תלויה בשאלה אם חיתנו ילדים באמצעות הלוואות כבדות,
    והיא תלויה גם בגודל ההפרשה שלנו לפנסיה או להשקעה .

    שמעתי פעם מהרב אברהם לבקוביץ (מפרסם באישורו)
    שסיפר שכששאלו את אחד מגדולי הדור על ההשקעה בשוק ההון לציבור הרחב עם הסיכון שיש בה ,

    התשובה שלו הייתה חדה: האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה.
    המצב שבו הורים מגיעים לגיל מבוגר ללא חסכונות, ונאלצים לחתן את הילדים מתוך מחנק
    פיננסי והלוואות קשות ,
    הוא סיכון מוחשי וכואב הרבה יותר מהסיכון הסטטיסטי של שוק ההון.

    זה ממש ממחיש איך צריך להסתכל על השקעה בשוק ההון ואולי על כל דבר בחיים .

    בשבוע הבא נרד צעד אחד קרוב יותר לפרקטיקה:
    נדבר על המודל הצ'יליאני בפנסיה,
    נסביר מהם השיקולים שצריכים להנחות אותנו בקביעת רמת הסיכון,
    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,
    ב-50% מניות, או לבחור במסלול שונה לחלוטין.

    אין באמור המלצה או שידול לפעולה

    מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות?
    אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות.
    a053311311@gmail.com

    @דוד-בן-זיקרי said:

    ואיך מחליטים האם נכון להיות ב-100% מניות במדד,

    אם אינני טועה בפנסיה אין אפשרות ליותר מ70 % היות ו30 % מבוטח ע"י המדינה
    מבואר כאן : https://lazyinvestor.co.il/investmentinmanagedproducts/

    תודה על מאמריך המחכימים

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    181 צפיות
    ברכת ה' תעשירב
    @דוד-גולדברג אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    146 צפיות
    דוד משה 1ד
    הAI מאוד משפיע על זה מכל הכיונים ....
  • חריגה לא משמעותית בחשבון

    שוק ההון והשקעות בנקאות עככ
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    238 צפיות
    איציק התותחא
    @TT446 כתב בחריגה לא משמעותית בחשבון: אם יש לי אובר של 2700 שקל ואני מתקיים מקצבה ובמשך כמה חודשים היא תמחזר את עצמה (לא עובד היום) של קצבה/חריגה זה יגרום לבנק לקום לתחיה? כן, בוודאי. תתקשר לבנק ותסביר להם שאמורים לאשר לך שוב את הקצבה, ולבקש לקחת הלוואה או להגדיל את המסגרת.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    455 צפיות
    שמיל שמילש
    אין טעם להאריך במקום שהאריכו בו רבים אך בגדול ההשקעה במדדים לא באמת חשופה לשער הדולר https://www.hasolidit.com/kehila/threads/ריכוז-כל-הפוסטים-בנושא-גידור-מט-ח-וסיכון-מט-ח.5393/
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    141 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    מבוא שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר. הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים: הפקדות באופן עצמאי: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי. יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן) 2. הפקדות כשכיר: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל. יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת. הטבות מס בפיצול ההפקדות שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס: על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח. על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן: 11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה. 5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה. תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים? פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה. ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552. לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת. הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי. דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה. בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com