דילוג לתוכן

מישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?

  • @צמיחה
    לרוב כשמדברים על השקעה אקטיבית הכוונה לבחירת מניות מסוימות - כלומר שיטת השקעה.
    ואין הכוונה לרמת ההתעסקות.
    (לקנות קרן אקטיבית זו לא השקעה פאסיבית-לפחות לא בשפת פותח האשכול, למרות שזו קניה חד פעמית).

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי אנליזה פיננסית
    #8

    מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

  • @משה-צבי
    נכון,
    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי משה צבי
    #9

    @צמיחה כתב במישהו יודע אחרי אלו מדדים עוקב מסלול עוקב מדדי מניות של איילון?:

    אבל לקנות נאסד"ק זה פאסיבי בפחות פיזור.
    ולא אקטיבי.

    אני הייתי מגדיר:
    לקנות נאסד"ק זה אקטיבי עם פיזור.
    (אקטיבי במובן של סינון מסוים של מניות, פיזור במובן של הרבה מניות גדולות ויציבות).

  • מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #10

    @אנליזה-פיננסית said:

    מבחינתי ההגדרה לפאסיבי הרצון לקבל את תשואת השוק/כלכלה.
    אקטיבי – ניסיון להכות את השוק.
    ומהבחינה הזו לקנות נאסד”ק זה ניסיון להכות את השוק.
    @צמיחה אשמח לשמוע מה ההגדרה שלך לפאסיבי.

    לקנות נאסד"ק זה לא להכות את השוק,
    זה לקנות שוק יותר קטן.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #11

    @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

  • @צמיחה נקודה מצוינת. מדד הנאסד"ק 100 אכן מייצג פלח שוק ספציפי וממוקד יותר (בעיקר טכנולוגיה, ללא חברות פיננסים), ולכן השקעה בו מהווה למעשה "הטיה סקטוריאלית" בהשוואה למדדים רחבים כמו S&P 500 או מדדי שוק עולמיים (כמו MSCI World) שמייצגים את השוק בכללותו.

    מבחינה תיאורטית, בחירה מודעת להטות את תיק לטובת סקטור מסוים מתוך ציפייה שהוא ישיג תשואת יתר על פני השוק הרחב, יש בה אלמנט אקטיבי של ניסיון "להכות את השוק" (במובן של השוק הרחב הכללי). השקעה פסיבית "טהורה" שואפת לטרל הטיות כאלה ולעקוב אחרי מדדי שוק רחבים ומפוזרים ככל הניתן כדי לקבל את תשואת הכלכלה הכללית.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #12

    @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #13

    גם מי שבוחר בSַַ&P 500 מוטה לכלכלת ארה"ב מי שלא רוצה להיות מוטה בכלל שילך למדדים עולמיים...

  • @אנליזה-פיננסית
    טוב, נו,
    אין "חלות" דין של שם "פאסיבי".
    ואין ענין לחלוק בהגדרות ודקויות שאין בהם שום נפק"מ להלכה למעשה.

    קודם תסביר לי מה זה "אנליזה פיננסית".

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי אנליזה פיננסית
    #14

    @צמיחה אתה צודק אין גזיה"כ להיות פאסיבי.

    אנליזה פיננסית זו הדרך להגיע ל @צמיחה 😉

  • גם מי שבוחר בSַַ&P 500 מוטה לכלכלת ארה"ב מי שלא רוצה להיות מוטה בכלל שילך למדדים עולמיים...

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #15

    @מתעניין-1 בהחלט! ולכן חיפשתי משהו שעוקב אחרי יותר מS&P 500 לבדו
    אבל גם לא רציתי ללכת על מדד עולמי נטו -כן, אתה יכול לקרוא לזה FOMO...
    אגב- לעניין שלשמו פתחתי את האשכול: גם הנציגים של איילון לא ידעו לומר לי,
    ובכל מקרה דמי הניהול שלהם רצחניים ממש: אחוז(!) מצבירה.
    ירדתי מזה.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #16

    שב לעדכן:
    איילון עוקב מדדי מניות
    חשוף ל-S&P500,(בערך 21%)
    MSCI ACWA(בערך 9%),
    ת"א 125 (למעלה מ-30%)
    ת"א בנקים, ת"א נדל"ן ות"א ביטוח (בערך 9%)
    את כל הנתונים של כל המסלולים בכל החברות, ניתן לראות באתר FINQ

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    88 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1621/מה-כולם-מדברים-פתאום-על-זהב-ומה-באמת-עומד-מאחוריו הבטחתי שנדבר על היתרונות והחסרונות של הזהב. התחלתי לכתוב אותם כרשימה, אבל די מהר הבנתי שזה מפספס את העיקר. הדרך הנכונה באמת להבין את היתרונות והחסרונות של הנכס הזה היא דרך התשואות שלו לאורך השנים. כשמסתכלים על המספרים בשטח, התמונה הרחבה פשוט נהיית הרבה יותר ברורה. מה קורה כשצוללים למספרים? כשפתחתי את נתוני התשואה ההיסטוריים, גיליתי תמונה שהפתיעה אותי. על פניו, ראיתי נתון שנראה מרשים: לפי נתון של מועצת הזהב בין 1971 ל־2025 הזהב נתן תשואה ממוצעת של כ־9% בשנה, בזמן ששוק המניות עשה באותה תקופה סביב ה־10%. נשמע כמעט כמו תחליף למניות. אבל כשבדקתי לעומק, גיליתי משהו אחר. משיא המחיר של 1980 ועד 2020, התשואה השנתית של הזהב ירדה לאזור ה 2.6% עד 3.8% בלבד, לצד עשורים שלמים שבהם הוא נתן תשואה שלילית . וכשהסתכלתי עוד יותר אחורה, במחקר של UBS שבדק את התשואה לאחר ניקוי אינפלציה משנת 1900 ועד היום, מגלים שהזהב הניב סך הכל כ־1.3% בשנה . כל מה שראינו מראה שאין לזהב התנהגות קבועה שאפשר להישען עליה. אפשר אולי לנסות להעריך אותו בתקופות מוגדרות או לטווחים קצרים סביב אירועים מסוימים, אבל אי אפשר להעריך אותו כמו חברה, או כמו כלכלה שצומחת לאורך זמן. היו תקופות שבהן הוא עלה מאוד, ולצידן עשורים של תשואה שלילית. הוא לא מתנהג כמו עסק פעיל שמייצר ערך, ולכן אי אפשר לגזור עליו הנחות עבודה של תיק השקעות רגיל . האם הוא שומר עלינו מאינפלציה? לפי מחקר של מועצת הזהב העולמית בטווח הקצר הקשר הוא נורא נמוך . בטווח הארוך כן רואים שהזהב שומר על ערך וזו הסיבה שמאז ביטול תקן הזהב ואולי קצת קודם מאז שהדולר הפך למטבע עולמי הוא עלה בצורה משמעותית . מה קורה לזהב בזמני משבר? בזמן שבשגרה הזהב יכול לדשדש תקופות ממושכות, במשברים הגדולים הוא מתעורר ומאזן את התיק. אפשר היה לראות את זה במשבר הדוט-קום בתחילת שנות האלפיים כשהמניות צנחו והזהב עלה ב167 אחוז וראינו את זה במשבר הסאב-פריים ב־2008 כשהבורסה נחתכה בחצי והזהב עלה ביותר מ־20%. למה בנק ישראל לא מחזיק זהב? אחרי כל מה שראינו, השאלה הזו הופכת להרבה יותר ברורה. הזהב תנודתי. ראינו שיש עשורים שבהם הוא עולה, אבל יש גם עשורים שבהם הוא נשחק ונותן תשואה שלילית. מעבר לזה, היום שוק הזהב מתנהל במידה רבה דרך חוזים פיננסיים ממונפים ולא רק בקנייה פיזית, ויש גם חוסר שקיפות עולמי לגבי כמה זהב באמת מוחזק במדינות כמו רוסיה או סין. כל הסיבות האלה הופכות אותו לתנודתי יותר ופחות כמו שנראה לנו במבט ראשון נכס שמייצר לנו שקט תמידי . אז רגע מה המקום של הזהב בתיק ההשקעות ?? בניגוד להשקעה במדד מניות רחב, שבו אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהכלכלה והחברות יצמחו בעוד עשרים שנה, בזהב קשה מאוד לצפות את התוצאה. השקעה בזהב אינה השקעה בפעילות כלכלית שמייצרת רווחים, אלא תנועה שמגיבה בעיקר לחששות של השוק, לחוסר יציבות עולמית . לכן הוא לא בנוי לשמש כבסיס שעליו נשען תיק פסיבי לטווח ארוך. לצד זה, כגורם מאזן שממתן תנודות ומספק שכבת הגנה מסוימת בזמני משבר יש מי שבוחר לתת לו מקום מדוד ומוגדר בתיק. במאמר הבא נרד לפרקטיקה: איך מחזיקים זהב בפועל, מה ההבדל בין זהב פיזי באונקיות לאחזקה דרך קרנות סל ואילו עלויות צריך לקחת בחשבון. אין באמור המלצה או שידול לפעולה . מעוניינים לעשות סדר בתיק ההשקעות שלכם? מוזמנים ליצור איתי קשר: מייל: a053311311@gmail.com טלפון: 053-5247983
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    112 צפיות
    ד
    אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    286 צפיות
    רחל עומסיר
    תגובה: עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות איזה כשרות יש לקרנות הכספיות החדשות?  אחר העדכון האחרון קיבלתי לא מעט שאלות בנושא הכשרות, ולכן מצרפת כאן את פרטי הכשרות של הקרנות הכספיות החדשות.  קרן כספית שקלית כשרה של חברת איילון מספר הקרן 5142252 כשרות הרב דביר קרן כספית שקלית כשרה של קסם מספר הקרן 5142377 כשרות בד״ץ העדה החרדית מדובר בשתי קרנות עם דמי ניהול של 0.05 אחוז לשנה, שצפויות להתחיל להיסחר בימים הקרובים. כרגיל, לפני קבלת החלטה חשוב לבחון את התמונה המלאה ולהתאים את הפתרון לצרכים האישיים.
  • 1 הצבעות
    22 פוסטים
    1k צפיות
    צ
    @אנונימי2 מומנטום זה ללכת עם החברות שצומחות, יש כמה מדדי מומנטום, יש מדד מומנטום מתוך הסנופי, וכנראה זה מה שהתכוונת. אפשר לקרוא ע"ז כאן https://tradingil.co.il/מדד-מומנטום-sp-500/ [image: תשואה-לפי-שנים-מדד-מומנטום-אס-אנד-פי-500-מול-מדד-אס-אנד-פי-500-הרגיל-מדד-Momentum-SP-500-תשואות.jpg]
  • היציבות של 'קרן מחקה'

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
    31
    0 הצבעות
    31 פוסטים
    2k צפיות
    ס
    @חלמיש-צור כתב בהיציבות של 'קרן מחקה': אם הבנתי נכון אתה מסביר כך: החוזה העתידי הוא לא סתם סוג של הימור, אלא נועד כדי לספק לצד השני ביטחון פיננסי מפני תנודות במדד, לכאן או לכאן, (כלומר, להפחית את עוצמת הירידה, אם תהיה, ולעומת זאת, גם להפחית את עוצמת העליה, אם תהיה). והביטחון הזה לא נועד אלא למי שכבר מושקע במדד האמיתי, ומעוניין להפחית את אפקט התנודתיות שבו, וכיון שהתנודתיות הזו היא בחשבון דולרי ממילא שגם החוזה המדובר יהיה בחשבון דולרי בהכרח. הבנתי נכון? נכון. הנגזרים (חוזה עתידי ואופציה) התחילו כתעודת ביטוח לקונים או מוכרים כדי להבטיח מראש את מחיר הקניה או המכירה העתידית, ומשם זה התגלגל לתחליף להשקעה בנכס הבסיס. בעצם, המילה 'נגזרים' מעידה על תוכנה; אין לה ערך עצמי אלא מחירה 'נגזר' מנכס הבסיס.