מושגים בשוק ההון | דוחות כספיים | פרק ג׳

[אנליזה פיננסית]

בפרקים הקודמים עשינו קצת סדר במושגי היסוד של עונת הדוחות.

הכרנו לעומק את שלושת הדוחות המרכזיים: דוח רווח והפסד, המאזן ודוח תזרים המזומנים, והבנו כיצד כל אחד מהם מספר זווית אחרת במצבה הכלכלי של החברה.

אולם כעת, לאחר שאנחנו יודעים לקרוא את הנתונים היבשים והבסיסיים, כדאי להתקדם לשני נושאים חשובים ונפרדים.

הנושא הראשון עוסק ביעילות הפנימית של החברה. כלומר, עד כמה החברה מצליחה להשתמש בהון שעומד לרשותה כדי לייצר רווח.

הנושא השני עוסק באופן שבו המשקיעים והאנליסטים מפרשים את תוצאות הדוח, וכיצד הציפיות המוקדמות שלהם משפיעות על מחיר המניה.

תשואה להון: כמה החברה יעילה.

בפרק הקודם הכרנו את המושג הון עצמי מתוך דוח המאזן, והגדרנו אותו בתור הסכום שהיה נותר בידי בעלי המניות אילו החברה הייתה מוכרת ברגע זה את כל נכסיה, פורעת ומחזירה את כל חובותיה והתחייבויותיה.

כתוספת ישירה וחשובה להבנה זו, עלינו להכיר את המושג תשואה להון.

מדובר ביחס פיננסי פשוט אך חכם להפליא, אשר מהווה גשר המחבר בין דוח רווח והפסד לבין המאזן.

נתון זה עונה על השאלה החשובה מכל עבור כל משקיע: כמה רווח נקי וחדש מצליחה החברה לייצר על כל שקל בודד שהושקע בה.

כדי להבין מדוע הנתון הזה כה קריטי, נתאר לעצמנו שתי חברות שונות הפועלות באותו ענף בדיוק, ושתיהן מציגות בסוף השנה רווח נקי זהה לחלוטין של עשרה מיליון שקלים.

במבט ראשון ושטחי בדוח רווח והפסד, שתי החברות נראות מוצלחות ורווחיות באותה מידה בדיוק.

אולם, כאשר נצלול פנימה אל תוך דוח המאזן, עשויה להתגלות תמונה שונה לחלוטין.

נגלה שלחברה הראשונה יש הון עצמי של חמישים מיליון שקלים, בעוד לחברה השנייה יש הון עצמי גדול פי ארבעה, העומד על מאתיים מיליון שקלים.

המשמעות המתמטית של הנתונים הללו היא שהחברה הראשונה מציגה תשואה להון בשיעור של עשרים אחוזים, בעוד החברה השנייה מציגה תשואה להון בשיעור של חמישה אחוזים בלבד.

התמונה כעת משתנה מן הקצה אל הקצה.

החברה הראשונה מתגלה כחברה יעילה הרבה יותר, היות שהיא מצליחה להפיק רווחים גדולים יותר תוך שימוש במשאבים מצומצמים יותר.

היא מנצלת את ההון שעומד לרשותה בצורה מיטבית כדי לייצר כסף חדש.

עם זאת, חובה להיזהר ממה שנהוג לכנות מלכודת המינוף.

חברה יכולה להגדיל את התשואה להון שלה באופן מלאכותי לחלוטין על ידי לקיחת הלוואות ענק וצבירת חובות.

כאשר החברה פועלת רובה ככולה על בסיס חוב, חלקה של החברה בהון העצמי קטן באופן יחסי, וכך היחס של הרווח אל מול ההון העצמי קופץ למעלה.

מסיבה זו, משקיעים מקצועיים ומנוסים תמיד יבדקו את נתון התשואה להון יחד עם בחינה מדוקדקת של רמת החוב של החברה.

המטרה היא לוודא שהרווחיות הגבוהה אכן נובעת מעסק מצוין, יציב ויעיל, ולא כתוצאה מנטילת סיכונים פיננסיים מופרזים ומסוכנים שעלולים להוביל לקריסה בעתיד.

תחזיות והערכות אנליסטים: מה השוק באמת מצפה לראות?

נעבור כעת לנושא אחר לחלוטין: האופן שבו השוק מתייחס לתוצאות שהחברה מפרסמת.

אחד מכללי הברזל החשובים ביותר שצריך להפנים על שוק ההון הוא שהבורסה כמעט אף פעם לא מתמחרת רק את אירועי העבר שכבר קרו והסתיימו.

השוק מורכב ממיליוני משקיעים המנסים כל העת להסתכל קדימה ולתמחר את מה שעתיד לקרות.

הקונצנזוס: המספר שהשוק כבר ציפה לו מראש

הבנה זו מסבירה את התופעה המפתיעה שבה חברה מדווחת על רווחי שיא היסטוריים, אך רגעים ספורים לאחר פרסום הדוח המניה שלה צוללת בחדות.

תקופה ארוכה לפני שחברה מפרסמת את הדוח הרשמי שלה, השוק כבר הספיק לגבש דעה מוצקה וברורה לגבי התוצאות שאמורות להופיע בו.

אנליסטים מומחים וגופים פיננסיים גדולים עוקבים אחרי כל צעד של החברה באדיקות רבה, ומפרסמים הערכות מוקדמות ומפורטות לגבי ההכנסות הצפויות והרווח למניה.

הממוצע המשוקלל של כלל ההערכות הללו נקרא בשפה המקצועית קונצנזוס.

צריך לנצח את התחזיות.

כאשר המסחר נפתח בבוקר שלפני פרסום הדוח, מחיר המניה כבר מכיל ומגלם בתוכו את ההנחה המוקדמת שהחברה אכן תעמוד, לכל הפחות, בתחזיות שהוצבו לה.

מסיבה זו, המבחן האמיתי ביום פרסום הדוח אינו רק אם החברה הרוויחה או הפסידה, אלא אם היא הצליחה לעקוף את התחזיות או שמא פספסה אותן.

כאשר אנו קוראים בכותרות הכלכליים שחברה מסוימת הכתה את התחזיות, המשמעות המעשית היא שהתוצאות בפועל היו חזקות וטובות יותר מאותו קונצנזוס מוקדם של האנליסטים.

במצב כזה, אפילו אם חברה דיווחה על הפסד כספי, אך ההפסד בפועל היה קטן באופן משמעותי ממה שהשוק העריך תחילה, המניה שלה עשויה לזנק כלפי מעלה.

מנגד, חברה עשויה להציג נתונים מדהימים ולהרוויח מיליארדים של דולרים ברבעון בודד, אך אם היא פספסה את תחזית האנליסטים אפילו באחוז קטן וזניח, היא עלולה לספוג ירידות חדות ומשמעותיות.

השוק פשוט מתאכזב ביחס לציפיות הגבוהות שהוא עצמו הציב מראש.

התחזית קדימה: מה השוק חושב שיקרה בהמשך?

מעבר לתוצאות העבר, קיים נתון נוסף והוא התחזית קדימה, אשר לרוב מתברר כחלק הקריטי והמשפיע ביותר ביום פרסום הדוח.

מעבר למספרים היבשים של הרבעון שכבר הסתיים ונחתם, הנהלת החברה נוהגת לפרסם את התחזיות שלה עצמה, ומשתפת מה היא צופה שיהיו התוצאות ברבעון הבא או בשנה כולה.

השוק מסתכל קדימה

אם חברה מסוימת הציגה רבעון פנטסטי ומוצלח במיוחד, אך במקביל מזהירה בשיחת המשקיעים כי ברבעון הבא צפויה האטה פתאומית בביקושים למוצריה או עלייה חדה בעלויות הייצור, המשקיעים ככל הנראה יבחרו להתעלם מהצלחת העבר וימהרו למכור את המניה על סמך התחזית הקודרת לעתיד.

השוק תמיד נושא את עיניו אל עבר האופק.