כמה משפחות עברו לפריפריה בארבע שנים? הערכה לפי הקלפי

[חושב וחושב]

אחרי הכתבות על הצפון ועל הדרום, ניסיתי לתרגם את המספרים למשפחות. אין נתון רשמי על משפחות חרדיות שעברו דירה, אבל אפשר להעריך מהקלפי. יהדות התורה גדלה בכל הארץ בכ-12 אחוז מאז 2022, וזה הקצב הארצי שכולל ילדים שהגיעו לגיל 18 ועוד. בעיר שבה היא גדלה הרבה יותר מזה, העודף הוא בעיקר משפחות שהגיעו, ואולי גם קצת שינוי בהצבעה.

משפחה צעירה שעוברת לפריפריה היא בדרך כלל זוג, כלומר שני קולות, ולא כולם מצביעים, אז הנחתי שכל 1.6 עד 2 קולות עודפים הם בערך משפחה אחת.

לפי החשבון הזה, בעפולה נוספו כ-1,100 קולות מעבר לקצב הארצי, כלומר בערך 550 עד 700 משפחות. בערד כ-650 קולות, 330 עד 410 משפחות. בנתיבות כ-480, 240 עד 300 משפחות. ברכסים ובאופקים כ-290 בכל אחת, 150 עד 180 משפחות, בנוף הגליל כ-200, 100 עד 120 משפחות, ובטבריה כ-150, 80 עד 100 משפחות.

ביחד, בשבע הערים האלה זה בערך 3,200 קולות עודפים, כלומר כ-1,600 עד 2,000 משפחות בארבע שנים, וזה רק מי שמצביע יהדות התורה. משפחות חרדיות שמצביעות שס לא נכנסות לחשבון, כי אצל שס השינויים מושפעים מאוד מהמצביעים המסורתיים, כך שהמספר האמיתי של משפחות חרדיות שהגיעו גבוה יותר.

מצד שני, בכמה ערים יהדות התורה גדלה פחות מהקצב הארצי או אפילו ירדה, בעיקר בצפת, בחצור הגלילית, בקרית מלאכי ובבאר שבע. חלק מזה אולי עזיבה וחלק שינוי בהצבעה, כך שלא כל המשפחות האלה הן תוספת נטו לפריפריה, ויכול להיות שחלקן עברו בתוך הפריפריה.

השורה התחתונה, עפולה וערד לבד קלטו יותר ממחצית המשפחות החדשות, ואחריהן נתיבות, רכסים ואופקים.

זו הערכה גסה ולא ספירה. היא מבוססת על הקלפיות הרגילות בכל עיר, בלי המעטפות, ועל תוצאות 2026 לפני הפרסום הרשמי, אז כדאי להתייחס למספרים כסדר גודל.