מדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500
-
הערה חשובה: מפאת קוצר הדף, מאמר זה יתמקד במדיניות הכשרות לגבי מסלול ה-S&P 500.
הקדמה קצרה: במהלך השנים, עם השתנות דרכי המסחר בעולם, מעבר עסקים להיסחר בבורסה, וכן מאז שהמדינות החלו לגייס את התחייבויותיהן באמצעות הנפקת אגרות חוב, התאפשר לכל אדם לרכוש חלק ממניות חברה, להיחשב כבעלים ולקבל את הזכות להשתתף ברווחיה (דיבידנדים), וכן להלוות כסף למדינה ולקבל עליו ריבית. כתוצאה מכך, התעורר צורך לבחון את התייחסות ההלכה להשקעה בחברות אלו ובהלוואות למדינה. צורך זה התחדד ביתר שאת בשנים האחרונות, מאז יצירת מסלולי השקעה כמו "חיסכון לכל ילד", פנסיה ועוד, המחייבים חשיפה למוצרים המכילים מניות ואג"ח.
בעוד שבהשקעה פרטית במניות נחלקו הפוסקים האם לבעלות של אדם פרטי יש תוקף הלכתי, כיוון שליחיד אין השפעה על האיסורים של החברה (וכפי שכתב ר' משה פיינשטיין שזכות היחיד להצביע בחברה היא "פטומי מילי בעלמא"), הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אולם, כל הדיון דלעיל רלוונטי רק כאשר חברות ההשקעה רוכשות מניות רגילות (רכישה פיזית). בימינו, רוב חברות ההשקעה בישראל נחשפות למדד S&P 500 באמצעות מחקי מדד, כמו חוזים עתידיים. חוזים אלו מהווים הסכם בין חברת ההשקעה לבין בנק או חברה אחרת (לרוב מחו"ל), המתחייבים לספק את תשואת המדד (הרווח שעשה S&P 500) תמורת טובות הנאה שונות (עקיבה סינתטית) ואכמ"ל בזה. במקרה זה, כיוון שאין רכישת מניות, לא ניתן לדון על בעלות, שכן בחוזה עתידי אין קניין על דבר מסוים שעליו תחול בעלות.
כתוצאה מכך, החברה רוכשת ביתרת כספי המשקיעים (שלא שימשו לכיסוי עלויות החוזה) אג"ח ממשלתיות (שטרי חוב שהמדינה מנפיקה בריבית נקובה, לצורך גיוס הון למימון הוצאות הממשלה), אג"ח קונצרניות (אג"ח שחברות גדולות מנפיקות) וכן מפקידה פיקדונות בבנקים השונים בריבית.
בנוגע לאג"ח ממשלתיות, כיוון שיש למדינה היתר עסקה, ניתן לסמוך עליהן. זוהי דעת ועד הכשרות להשקעות של העדה החרדית, וכן דעת רבני תשואה כהלכה ורבני גלאט הון. אלו האחרונים סוברים שאף על פי שאינם מתירים אג"ח ללא היתר עסקה פרטי, ניתן להסתמך על היתר עסקה כללי, בצירוף מסורת של מקצת מתלמידי החזון איש, לפיה ממון המדינה נחשב כהפקר ואין בו איסור ריבית.
בנוגע לאג"ח קונצרניות (שעליהן מקבלים ריבית גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות) ולפיקדונות בבנקים, קיימת מחלוקת בין גופי הכשרות השונים:
העדה החרדית ותשואה כהלכה: סומכים על היתר עסקה כללי של הבנקים והחברות, שבו ההלוואה כפופה להיתר עסקה.
גלאט הון: עמדתם הרשמית היא, בעקבות חוות דעת של בנק ישראל משנת תשנ"ה, שהיתר עסקה אינו תקף משפטית. על אף שהבנקים פרסמו מאז התחייבות לציית להיתר עסקה, גלאט הון סוברים שאין להסתמך על כך להלכה, וכל עסקה עם בנק או חברה צריכה לכלול היתר עסקה פרטי המחייב את הלווה לציית להיתר עסקה. כתוצאה מכך, חברות ההשקעה המקבלות את הכשר גלאט הון, מתחייבות לחתום בשם העמיתים והמשקיעים על התחייבות לעמוד בכל כללי היתר העסקה.
אלו שנוהגים כדעתו של הגר"נ קרליץ, שלכתחילה אין להסתמך על היתר עסקה עם חברה או בנק כלל, צריכים להחליט האם לנהוג כדעתו אף במקום הפסד מרובה, כיון שבמסלולי הפנסיה כולם משקיעים גם באג"ח של חברות, ורק במסלול הלכה הראל של "חיסכון לכל ילד" משקיעים באג"ח ממשלתי בלבד, וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.
בנוסף, ראוי לציין את הדיון ההלכתי על מסלולי הפנסיה הרגילים. מאז לפני שנתיים המדינה מבטיחה על 30% מנכסי קרן הפנסיה תשואה של 5.15% צמוד מדד. הקרן משקיעה את הכסף במניות ובאג"ח, שחלקם אינם כשרים, והמדינה מתחייבת לתת את התשואה הנ"ל, כאשר בתמורה היא מקבלת את התשואה של השקעת החברה. לאחרונה התברר ספק זה לטובה, לאחר שהרשויות הוציאו חוות דעת משפטית, שהמדינה היא הבעלים על נכסי הקרן, ולכן הדבר נחשב כהלוואה למדינה, והתשואה היא רק התחייבות של המדינה לשלם ריבית, וכמו הלוואה רגילה למדינה, שלעיל התברר שדעת גלאט הון היא להתיר.
לסיכום, קיימות גישות שונות בקרב גופי הכשרות בנוגע להשקעות במסלול S&P 500, הן לגבי אופן המעקב אחר המדד והן לגבי היתר עסקה. משקיעים המעוניינים להשקיע באופן כשר צריכים לבחון את מדיניות גופי הכשרות השונים ולקבל החלטה בהתאם לגישתם ההלכתית.
הערות:
כותב המאמר הינו מומחה לשוק ההון ותכנון פיננסי. אפשר ליצור קשר במספר 055-678-3731
המאמר מובא להעשרת ידע ואינו נועד להוות הוראה הלכתית כלשהי. כל אחד ינהג כדעת רבותיו בעניין זה.המאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני קבלת החלטה. -
הערה חשובה: מפאת קוצר הדף, מאמר זה יתמקד במדיניות הכשרות לגבי מסלול ה-S&P 500.
הקדמה קצרה: במהלך השנים, עם השתנות דרכי המסחר בעולם, מעבר עסקים להיסחר בבורסה, וכן מאז שהמדינות החלו לגייס את התחייבויותיהן באמצעות הנפקת אגרות חוב, התאפשר לכל אדם לרכוש חלק ממניות חברה, להיחשב כבעלים ולקבל את הזכות להשתתף ברווחיה (דיבידנדים), וכן להלוות כסף למדינה ולקבל עליו ריבית. כתוצאה מכך, התעורר צורך לבחון את התייחסות ההלכה להשקעה בחברות אלו ובהלוואות למדינה. צורך זה התחדד ביתר שאת בשנים האחרונות, מאז יצירת מסלולי השקעה כמו "חיסכון לכל ילד", פנסיה ועוד, המחייבים חשיפה למוצרים המכילים מניות ואג"ח.
בעוד שבהשקעה פרטית במניות נחלקו הפוסקים האם לבעלות של אדם פרטי יש תוקף הלכתי, כיוון שליחיד אין השפעה על האיסורים של החברה (וכפי שכתב ר' משה פיינשטיין שזכות היחיד להצביע בחברה היא "פטומי מילי בעלמא"), הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אולם, כל הדיון דלעיל רלוונטי רק כאשר חברות ההשקעה רוכשות מניות רגילות (רכישה פיזית). בימינו, רוב חברות ההשקעה בישראל נחשפות למדד S&P 500 באמצעות מחקי מדד, כמו חוזים עתידיים. חוזים אלו מהווים הסכם בין חברת ההשקעה לבין בנק או חברה אחרת (לרוב מחו"ל), המתחייבים לספק את תשואת המדד (הרווח שעשה S&P 500) תמורת טובות הנאה שונות (עקיבה סינתטית) ואכמ"ל בזה. במקרה זה, כיוון שאין רכישת מניות, לא ניתן לדון על בעלות, שכן בחוזה עתידי אין קניין על דבר מסוים שעליו תחול בעלות.
כתוצאה מכך, החברה רוכשת ביתרת כספי המשקיעים (שלא שימשו לכיסוי עלויות החוזה) אג"ח ממשלתיות (שטרי חוב שהמדינה מנפיקה בריבית נקובה, לצורך גיוס הון למימון הוצאות הממשלה), אג"ח קונצרניות (אג"ח שחברות גדולות מנפיקות) וכן מפקידה פיקדונות בבנקים השונים בריבית.
בנוגע לאג"ח ממשלתיות, כיוון שיש למדינה היתר עסקה, ניתן לסמוך עליהן. זוהי דעת ועד הכשרות להשקעות של העדה החרדית, וכן דעת רבני תשואה כהלכה ורבני גלאט הון. אלו האחרונים סוברים שאף על פי שאינם מתירים אג"ח ללא היתר עסקה פרטי, ניתן להסתמך על היתר עסקה כללי, בצירוף מסורת של מקצת מתלמידי החזון איש, לפיה ממון המדינה נחשב כהפקר ואין בו איסור ריבית.
בנוגע לאג"ח קונצרניות (שעליהן מקבלים ריבית גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות) ולפיקדונות בבנקים, קיימת מחלוקת בין גופי הכשרות השונים:
העדה החרדית ותשואה כהלכה: סומכים על היתר עסקה כללי של הבנקים והחברות, שבו ההלוואה כפופה להיתר עסקה.
גלאט הון: עמדתם הרשמית היא, בעקבות חוות דעת של בנק ישראל משנת תשנ"ה, שהיתר עסקה אינו תקף משפטית. על אף שהבנקים פרסמו מאז התחייבות לציית להיתר עסקה, גלאט הון סוברים שאין להסתמך על כך להלכה, וכל עסקה עם בנק או חברה צריכה לכלול היתר עסקה פרטי המחייב את הלווה לציית להיתר עסקה. כתוצאה מכך, חברות ההשקעה המקבלות את הכשר גלאט הון, מתחייבות לחתום בשם העמיתים והמשקיעים על התחייבות לעמוד בכל כללי היתר העסקה.
אלו שנוהגים כדעתו של הגר"נ קרליץ, שלכתחילה אין להסתמך על היתר עסקה עם חברה או בנק כלל, צריכים להחליט האם לנהוג כדעתו אף במקום הפסד מרובה, כיון שבמסלולי הפנסיה כולם משקיעים גם באג"ח של חברות, ורק במסלול הלכה הראל של "חיסכון לכל ילד" משקיעים באג"ח ממשלתי בלבד, וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.
בנוסף, ראוי לציין את הדיון ההלכתי על מסלולי הפנסיה הרגילים. מאז לפני שנתיים המדינה מבטיחה על 30% מנכסי קרן הפנסיה תשואה של 5.15% צמוד מדד. הקרן משקיעה את הכסף במניות ובאג"ח, שחלקם אינם כשרים, והמדינה מתחייבת לתת את התשואה הנ"ל, כאשר בתמורה היא מקבלת את התשואה של השקעת החברה. לאחרונה התברר ספק זה לטובה, לאחר שהרשויות הוציאו חוות דעת משפטית, שהמדינה היא הבעלים על נכסי הקרן, ולכן הדבר נחשב כהלוואה למדינה, והתשואה היא רק התחייבות של המדינה לשלם ריבית, וכמו הלוואה רגילה למדינה, שלעיל התברר שדעת גלאט הון היא להתיר.
לסיכום, קיימות גישות שונות בקרב גופי הכשרות בנוגע להשקעות במסלול S&P 500, הן לגבי אופן המעקב אחר המדד והן לגבי היתר עסקה. משקיעים המעוניינים להשקיע באופן כשר צריכים לבחון את מדיניות גופי הכשרות השונים ולקבל החלטה בהתאם לגישתם ההלכתית.
הערות:
כותב המאמר הינו מומחה לשוק ההון ותכנון פיננסי. אפשר ליצור קשר במספר 055-678-3731
המאמר מובא להעשרת ידע ואינו נועד להוות הוראה הלכתית כלשהי. כל אחד ינהג כדעת רבותיו בעניין זה.המאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני קבלת החלטה.@מתכנן-פיננסי
הסיכום יפה מאוד.
כל מסלולי ה"הלכה" שבפיקוח גלאט הון, אינם מסתמכים על היתר עיסקא.
ורק המסלולים המנייתים מסתמכים על היתר עיסקא.
כנראה שהסיבה שהזכרת רק את חסכון לכל ילד הלכה של הראל, כי זה המסלול היחיד שהוא מנייתי ולא מסתמך על היתר עיסקא.
וכבר הזכרנו כאן שהוראת ר' שריאל למו"צים שיאמרו לציבור להפקיד במחקי מדד גם אם זה מסתמך על היתר עיסקא. -
@מתכנן-פיננסי
הסיכום יפה מאוד.
כל מסלולי ה"הלכה" שבפיקוח גלאט הון, אינם מסתמכים על היתר עיסקא.
ורק המסלולים המנייתים מסתמכים על היתר עיסקא.
כנראה שהסיבה שהזכרת רק את חסכון לכל ילד הלכה של הראל, כי זה המסלול היחיד שהוא מנייתי ולא מסתמך על היתר עיסקא.
וכבר הזכרנו כאן שהוראת ר' שריאל למו"צים שיאמרו לציבור להפקיד במחקי מדד גם אם זה מסתמך על היתר עיסקא.@צמיחה לפני כמה חודשים היה ניסיון לפתיחת קרנות בs&p500 שיעקוב אחר המדד באמצעות חוזים עתידיים, וירכוש בשאר הכסף אג"ח דולריות מה שיפתור את השאלות ההלכתיות . אין לי מושג איפה זה אוחז, אבל לדעתי יהיה לזה ביקוש גם מחילונים שמפחדים מהחשיפה הדואלית לישראל וארה"ב, והסיכון בחוזי Forward שבמקרי קיצון יש את "סיכון צד נגדי" (Counterparty Risk)
-
הערה חשובה: מפאת קוצר הדף, מאמר זה יתמקד במדיניות הכשרות לגבי מסלול ה-S&P 500.
הקדמה קצרה: במהלך השנים, עם השתנות דרכי המסחר בעולם, מעבר עסקים להיסחר בבורסה, וכן מאז שהמדינות החלו לגייס את התחייבויותיהן באמצעות הנפקת אגרות חוב, התאפשר לכל אדם לרכוש חלק ממניות חברה, להיחשב כבעלים ולקבל את הזכות להשתתף ברווחיה (דיבידנדים), וכן להלוות כסף למדינה ולקבל עליו ריבית. כתוצאה מכך, התעורר צורך לבחון את התייחסות ההלכה להשקעה בחברות אלו ובהלוואות למדינה. צורך זה התחדד ביתר שאת בשנים האחרונות, מאז יצירת מסלולי השקעה כמו "חיסכון לכל ילד", פנסיה ועוד, המחייבים חשיפה למוצרים המכילים מניות ואג"ח.
בעוד שבהשקעה פרטית במניות נחלקו הפוסקים האם לבעלות של אדם פרטי יש תוקף הלכתי, כיוון שליחיד אין השפעה על האיסורים של החברה (וכפי שכתב ר' משה פיינשטיין שזכות היחיד להצביע בחברה היא "פטומי מילי בעלמא"), הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אולם, כל הדיון דלעיל רלוונטי רק כאשר חברות ההשקעה רוכשות מניות רגילות (רכישה פיזית). בימינו, רוב חברות ההשקעה בישראל נחשפות למדד S&P 500 באמצעות מחקי מדד, כמו חוזים עתידיים. חוזים אלו מהווים הסכם בין חברת ההשקעה לבין בנק או חברה אחרת (לרוב מחו"ל), המתחייבים לספק את תשואת המדד (הרווח שעשה S&P 500) תמורת טובות הנאה שונות (עקיבה סינתטית) ואכמ"ל בזה. במקרה זה, כיוון שאין רכישת מניות, לא ניתן לדון על בעלות, שכן בחוזה עתידי אין קניין על דבר מסוים שעליו תחול בעלות.
כתוצאה מכך, החברה רוכשת ביתרת כספי המשקיעים (שלא שימשו לכיסוי עלויות החוזה) אג"ח ממשלתיות (שטרי חוב שהמדינה מנפיקה בריבית נקובה, לצורך גיוס הון למימון הוצאות הממשלה), אג"ח קונצרניות (אג"ח שחברות גדולות מנפיקות) וכן מפקידה פיקדונות בבנקים השונים בריבית.
בנוגע לאג"ח ממשלתיות, כיוון שיש למדינה היתר עסקה, ניתן לסמוך עליהן. זוהי דעת ועד הכשרות להשקעות של העדה החרדית, וכן דעת רבני תשואה כהלכה ורבני גלאט הון. אלו האחרונים סוברים שאף על פי שאינם מתירים אג"ח ללא היתר עסקה פרטי, ניתן להסתמך על היתר עסקה כללי, בצירוף מסורת של מקצת מתלמידי החזון איש, לפיה ממון המדינה נחשב כהפקר ואין בו איסור ריבית.
בנוגע לאג"ח קונצרניות (שעליהן מקבלים ריבית גבוהה יותר מאג"ח ממשלתיות) ולפיקדונות בבנקים, קיימת מחלוקת בין גופי הכשרות השונים:
העדה החרדית ותשואה כהלכה: סומכים על היתר עסקה כללי של הבנקים והחברות, שבו ההלוואה כפופה להיתר עסקה.
גלאט הון: עמדתם הרשמית היא, בעקבות חוות דעת של בנק ישראל משנת תשנ"ה, שהיתר עסקה אינו תקף משפטית. על אף שהבנקים פרסמו מאז התחייבות לציית להיתר עסקה, גלאט הון סוברים שאין להסתמך על כך להלכה, וכל עסקה עם בנק או חברה צריכה לכלול היתר עסקה פרטי המחייב את הלווה לציית להיתר עסקה. כתוצאה מכך, חברות ההשקעה המקבלות את הכשר גלאט הון, מתחייבות לחתום בשם העמיתים והמשקיעים על התחייבות לעמוד בכל כללי היתר העסקה.
אלו שנוהגים כדעתו של הגר"נ קרליץ, שלכתחילה אין להסתמך על היתר עסקה עם חברה או בנק כלל, צריכים להחליט האם לנהוג כדעתו אף במקום הפסד מרובה, כיון שבמסלולי הפנסיה כולם משקיעים גם באג"ח של חברות, ורק במסלול הלכה הראל של "חיסכון לכל ילד" משקיעים באג"ח ממשלתי בלבד, וכל אחד ינהג כדעת רבותיו.
בנוסף, ראוי לציין את הדיון ההלכתי על מסלולי הפנסיה הרגילים. מאז לפני שנתיים המדינה מבטיחה על 30% מנכסי קרן הפנסיה תשואה של 5.15% צמוד מדד. הקרן משקיעה את הכסף במניות ובאג"ח, שחלקם אינם כשרים, והמדינה מתחייבת לתת את התשואה הנ"ל, כאשר בתמורה היא מקבלת את התשואה של השקעת החברה. לאחרונה התברר ספק זה לטובה, לאחר שהרשויות הוציאו חוות דעת משפטית, שהמדינה היא הבעלים על נכסי הקרן, ולכן הדבר נחשב כהלוואה למדינה, והתשואה היא רק התחייבות של המדינה לשלם ריבית, וכמו הלוואה רגילה למדינה, שלעיל התברר שדעת גלאט הון היא להתיר.
לסיכום, קיימות גישות שונות בקרב גופי הכשרות בנוגע להשקעות במסלול S&P 500, הן לגבי אופן המעקב אחר המדד והן לגבי היתר עסקה. משקיעים המעוניינים להשקיע באופן כשר צריכים לבחון את מדיניות גופי הכשרות השונים ולקבל החלטה בהתאם לגישתם ההלכתית.
הערות:
כותב המאמר הינו מומחה לשוק ההון ותכנון פיננסי. אפשר ליצור קשר במספר 055-678-3731
המאמר מובא להעשרת ידע ואינו נועד להוות הוראה הלכתית כלשהי. כל אחד ינהג כדעת רבותיו בעניין זה.המאמר אינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה. חשוב להתייעץ עם מומחה לפני קבלת החלטה.@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אתה מתכוון דרך קרן נאמנות או אף דרך קניה ישירה דרך Vanguard שבעצם הבעלים האמיתיים הוא הרוכש של המניה?
-
@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
הרי שבימינו, כאשר עיקר המסחר מתבצע דרך חברות השקעה, סוברים פוסקים רבים שלחברת ההשקעה יש כוח רב בחברה (בשל איגוד משקיעים פרטיים רבים), ולכן יש לראותה כבעלים לכל דבר ועניין.
אתה מתכוון דרך קרן נאמנות או אף דרך קניה ישירה דרך Vanguard שבעצם הבעלים האמיתיים הוא הרוכש של המניה?
פוסט זה נמחק! -
@מתכנן-פיננסי
הסיכום יפה מאוד.
כל מסלולי ה"הלכה" שבפיקוח גלאט הון, אינם מסתמכים על היתר עיסקא.
ורק המסלולים המנייתים מסתמכים על היתר עיסקא.
כנראה שהסיבה שהזכרת רק את חסכון לכל ילד הלכה של הראל, כי זה המסלול היחיד שהוא מנייתי ולא מסתמך על היתר עיסקא.
וכבר הזכרנו כאן שהוראת ר' שריאל למו"צים שיאמרו לציבור להפקיד במחקי מדד גם אם זה מסתמך על היתר עיסקא.@צמיחה כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
כל מסלולי ה"הלכה" שבפיקוח גלאט הון, אינם מסתמכים על היתר עיסקא.
אתה בטוח? כי בחיפוש על הרכב הקרן בהראל מופיע אג"ח ממשלתי. לגבי חסכון לכל ילד זה אכן המצב שאין בו היתר עיסקא.
-
@צמיחה כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
כל מסלולי ה"הלכה" שבפיקוח גלאט הון, אינם מסתמכים על היתר עיסקא.
אתה בטוח? כי בחיפוש על הרכב הקרן בהראל מופיע אג"ח ממשלתי. לגבי חסכון לכל ילד זה אכן המצב שאין בו היתר עיסקא.
-
@צמיחה מבחינתי אג"ח ממשלתי גם נצרכים להיתר עיסקא, אמנם היתר עיסקא כללי ,
ומצרפים את דעת החזו"א וכמו שרשמתי בגוף המאמר. אבל הכל בצירוף היתר עיסקא. -
@צמיחה מבחינתי אג"ח ממשלתי גם נצרכים להיתר עיסקא, אמנם היתר עיסקא כללי ,
ומצרפים את דעת החזו"א וכמו שרשמתי בגוף המאמר. אבל הכל בצירוף היתר עיסקא.@מתכנן-פיננסי
אתה בעצם טוען, שמה שגלאט הון אומרים שיש מסלולים שהם יותר מהודרים,
זה רק לשיטתם שלא צריך היתר עיסקא באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל.
אבל לשיטות אחרות, אין הבדל בין המסלולים, וכולם צריכים היתר עיסקא. -
@מתכנן-פיננסי
אתה בעצם טוען, שמה שגלאט הון אומרים שיש מסלולים שהם יותר מהודרים,
זה רק לשיטתם שלא צריך היתר עיסקא באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל.
אבל לשיטות אחרות, אין הבדל בין המסלולים, וכולם צריכים היתר עיסקא. -
@צמיחה כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
זה רק לשיטתם שלא צריך היתר עיסקא באג"ח ממשלתי של מדינת ישראל.
יש עוד קולות באג"ח ממשלתי שאין עמיתך שזה לא אדם ולכך הפחות זה דרבנן כי אין שעבוד הגוף
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
יש עוד קולות באג"ח ממשלתי שאין עמיתך שזה לא אדם ולכך הפחות זה דרבנן כי אין שעבוד הגוף
0
לפני 6 ימים
גם אג"ח קונצרני לא נחשב עמיתך ואין שיעבוד הגוף, שהרי זה כל ההגדרה של חברה בע"מ. וזהו שיטת האג"מ להתיר מלכתחילה החזקת אג"ח קונצרני, אמנם הרבה פוסקים לא קבלו את דבריו, מתוכם כאלו שאסרו רק מדרבנן, ומתוכם כאלו שחששו אף לדאוריתא, ולא חילקו בין ,"שיעבוד הגוף" ל"שיעבוד נכסים" וכן מובא בספר ברית יהודה מהגאון ר' יעקב בלוי .
-
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
יש עוד קולות באג"ח ממשלתי שאין עמיתך שזה לא אדם ולכך הפחות זה דרבנן כי אין שעבוד הגוף
0
לפני 6 ימים
גם אג"ח קונצרני לא נחשב עמיתך ואין שיעבוד הגוף, שהרי זה כל ההגדרה של חברה בע"מ. וזהו שיטת האג"מ להתיר מלכתחילה החזקת אג"ח קונצרני, אמנם הרבה פוסקים לא קבלו את דבריו, מתוכם כאלו שאסרו רק מדרבנן, ומתוכם כאלו שחששו אף לדאוריתא, ולא חילקו בין ,"שיעבוד הגוף" ל"שיעבוד נכסים" וכן מובא בספר ברית יהודה מהגאון ר' יעקב בלוי .
@מתכנן-פיננסי בחברה בע"מ מייחסים את החוב לבעל השליטה במדינה למי אתה מייחס את החוב?
-
@מתכנן-פיננסי בחברה בע"מ מייחסים את החוב לבעל השליטה במדינה למי אתה מייחס את החוב?
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
בחברה בע"מ מייחסים את החוב לבעל השליטה
מאיפה אתה לוקח את זה?
סעיף 35 לחוק החברות מחריג את בעלי המניות מחובות החברה, (אם זה מפורש בתקנון, שזה המצב בכל החברות בע"מ) ללא חריג של בעל שליטה. -
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
בחברה בע"מ מייחסים את החוב לבעל השליטה
מאיפה אתה לוקח את זה?
סעיף 35 לחוק החברות מחריג את בעלי המניות מחובות החברה, (אם זה מפורש בתקנון, שזה המצב בכל החברות בע"מ) ללא חריג של בעל שליטה.@מתכנן-פיננסי מייחסים לו את החוב אם אפותיקי מפורש
-
@מתכנן-פיננסי מייחסים לו את החוב אם אפותיקי מפורש
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
מייחסים לו את החוב אם אפותיקי מפורש
אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה.
-
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
מייחסים לו את החוב אם אפותיקי מפורש
אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה.
@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה.
0
לפני 8 ימים
מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת
ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף -
@מתעניין-1 כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
מייחסים לו את החוב אם אפותיקי מפורש
אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה.
@מתכנן-פיננסי כתב במדיניות ההלכה של גופי הכשרות בהשקעות במסלול S&P 500:
אתה מדבר כנראה בהלוואות בנקאיות או בעסקאות חוץ בנקאיות, ואני דיברתי על הלוואה באג"ח קונצרני שם **הנורמה ** היא שלא לשעבד את בעל השליטה.
0
לפני 8 ימים
מי החייב ע"פ ההלכה האם האוויר או בעל החברה ע"פ ההלכה צריך שיהיה מישהו חייב כדי שיהיה חוב וכאן נחלקו הרבנים איך לדון האם לדון שבאמת אין חוב כלל כי אין מי שיהיה חייב או להכיר שהחברה זה סוג בעלות מסוימת כמו נכסי עניים וכדו' או לדון שבעלי החברה חייבים והם הגבילו שלא יהיה להם שעבוד הגוף ורק בחוקי המדינה קוראים לזה שהחברה חייבת
ועכשיו לפ"ז יש לדון האם יש אסור להלוות למדינה ברבית גם אם אסור לגזול אותה האם יש כאן רעהו שחייב כסף ואסור להלוות לו ברבית
