דילוג לתוכן

איך ומתי הורדת הריבית תשפיע על האג"ח?

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי מונטיפיורי
    #1

    שלום חברים, רציתי לשאול איך הורדת הריבית האחרונה עשויה להשפיע על האג"ח? וכמה זמן יקח לזה להשפיע (נפק"מ מתי למשוך כסף ממשכנתא)

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    תלוי אלו מסלולים לקחת ובאיזה בנק
    במסלול הפריים העדכון הוא מיידי
    במסלולים שמשתנים לפי האג״ח תלוי מתי הבנק מעדכן
    והאם האג״ח ירדה

  • שלום חברים, רציתי לשאול איך הורדת הריבית האחרונה עשויה להשפיע על האג"ח? וכמה זמן יקח לזה להשפיע (נפק"מ מתי למשוך כסף ממשכנתא)

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @בית-שמש במסלול הפריים ההשפעה מיידית, כי הפריים הוא ריבית בנק ישראל ועוד 1.5. במסלולים הקבועים ובמשתנים כל חמש שנים הריבית נגזרת מהתשואות של אגרות החוב, ושם השוק בדרך כלל מתמחר הורדה צפויה מראש, כך שהרבה מההשפעה כבר קרתה לפני ההודעה. לכן לחכות עם המשיכה רק בגלל הורדה צפויה לא תמיד שווה.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    169 צפיות
    ד
    בימים כאלה קשה לפספס את האווירה. מומחים כלכליים מדברים על צמצום, זהירות, על להוריד הוצאות, על קרנות חירום, המסר חוזר שוב ושוב: תחזיקו חזק, תעברו את התקופה. ובבתים רבים זה מתורגם מהר מאוד למציאות אחת: פחות קניות, פחות יציאות, יותר לחץ סביב כל שקל. אבל השאלה האמיתית היא לא אם צריך להיזהר כלכלית. ברור שכן. השאלה היא מה קורה לנו בראש כשאנחנו חיים יותר מדי בתוך פחד. כי יש הבדל בין אחריות לבין צמצום מחשבתי. אחריות היא לדעת לנהל כסף. צמצום מחשבתי הוא מצב שבו כל החיים נהיים תגובה לפחד מהעתיד. ופה מתחיל משהו מעניין. דווקא בתקופות כאלה — מלחמה, חוסר ודאות, ירידה בעבודה , אנשים מגלים משהו שהם לא ציפו לו: החיים לא קורסים כמו שדמיינו. אדם יכול להיות חודש בלי עבודה. עסק יכול להיעצר. שגרה יכולה להיעלם. ועדיין איכשהו, הדברים ממשיכים, מסתדרים, חוזרים לזוז. והרגע הזה משנה משהו עמוק. כי פתאום אתה מבין שה”תחתית” שדמיינת בראש הרבה יותר מפחידה מהתחתית האמיתית. דוגמה פשוטה לזה היא פשיטת רגל. מי שלא חווה כישלון כלכלי פעם אחת, חי בתוך פחד מאוד גדול ממנו. אבל מי שכבר עבר את זה, שיקם את עצמו והמשיך הלאה — כבר לא מפחד מאותו דבר באותה צורה. הוא מבין שזה קשה, אבל לא סוף החיים. וזה משנה את כל הדרך שבה הוא מקבל החלטות. אפשר לומר שאותו הדבר קורה במלחמה, רק בקנה מידה רחב יותר. ילד שגדל בישראל, בתוך מציאות לא יציבה, נחשף מוקדם יותר לרעיון שהחיים לא תמיד מסודרים. ילד שגדל בסביבה מאוד יציבה וסטרילית, כמו בחלק ממדינות אירופה, לפעמים פחות רגיל לזעזועים. ולכן כל שינוי קטן מרגיש לו הרבה יותר דרמטי. זה לא אומר מי יותר חזק. זה אומר משהו על נקודת הפתיחה של הפחד. כי מי שכבר ראה שהחיים ממשיכים גם אחרי טלטלה — פחות נשבר מהטלטלה הבאה. וזה נכון גם לעולם ההשקעות. משקיע שלא חווה ירידות חדות נוטה לחשוב שהן סוף המשחק. משקיע שכבר עבר תקופות כאלה, יודע שזה חלק מהמחזור. ולכן הוא פחות פועל מתוך בהלה ויותר מתוך הבנה. משקיע מקצועי יודע שישנם מצבים שהדבר הכי נכון להשקעה הוא לא לחשוב על הכסף , וכן לעיתים גם להוציא כסף בכדי לייצר הרגשה יותר רגועה בבית היא השקעה לא פחות טובה גם מהשקעה בבורסה . בתקופות כאלה אנשים נוטים להיכנס למצב של “סופר־זהירות”: כל הוצאה נבדקת, כל קנייה מרגישה כמעט כמו סיכון. לפעמים זה מגיע למצב שבו גם דברים קטנים שמייצרים אוויר בבית — כמו יציאה משפחתית או משהו שמכניס שמחה לילדים — נדחקים הצידה. כאן עולה שאלה פרקטית מאוד: האם אנחנו באמת חוסכים, או שאנחנו פשוט מכווצים את החיים? כי יש הבדל בין לחסוך כסף לבין לחסוך חיים. יש הוצאות מיותרות — ברור. אבל יש גם הוצאות שמחזיקות את השפיות של הבית. שמונעות מהתקופה להפוך למשהו כבד מדי. ושם, לפעמים, דווקא ההשקעה הקטנה עכשיו מונעת נזק גדול יותר אחר כך — לא רק כלכלי, אלא גם נפשי ומשפחתי. דווקא בתוך תקופות של לחץ, הרבה אנשים מגלים משהו שהם לא הכירו בעצמם קודם: שהמציאות פחות שבירה ממה שדמיינו. שאפשר לעבור ירידה בהכנסה, עצירה בעבודה, חוסר ודאות — ועדיין להמשיך הלאה. והגילוי הזה משנה את היחס לפחד. כי מי שחווה “תחתית” פעם אחת, כבר לא מדמיין אותה כסוף מוחלט. הוא יודע איך היא נראית באמת — וזה לבד מוריד את העוצמה שלה. וזה נוגע בכל תחום ,גם להחלטות היומיומיות: עבודה, השקעות, וגם הבית. כי בתוך תקופות כאלה נוצרת נטייה טבעית להיכנס למצב של כיווץ: כל הוצאה נבחנת רק דרך השאלה “מה אם יחמיר”. ואז, לאט לאט, לא רק הכסף מצטמצם — אלא גם החיים עצמם. זה משנה לא רק את החשבון בבנק, זה משנה את הדרך שבה אנחנו חיים.
  • 5 הצבעות
    66 פוסטים
    5k צפיות
    ה
    @שלמה-ק למה זה רעיון גרוע?
  • 1 הצבעות
    6 פוסטים
    395 צפיות
    אבי ר.א
    באופן כללי אתה צודק בדבריך. @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: בשנים האחרונות המדד בישראל עלה סביב 3%–4% בשנה (ובשנים מסוימות אף יותר). לא מסתכלים בזה לפי השנים האחרונות שספציפית היה בהם קורונה ומלחמה, אלא לאורך השנים שהממוצע הוא מתחת ל2% אינפלציה בשנה, וכך גם הציפיות לשנים הקרובות. (אם לא יקרה עוד משהו לא צפוי) @BRISKER כתב במשכנתא מסובסדת ממשרד הבינוי והשיכון – הטבה אמיתית או אשליה יקרה?: כיום ניתן לקחת מסלולים לא צמודים בריבית קבועה של כ־5.5%–5.7%: כמו שכבר תיקנו אותך. ולמעשה כמו שכתב @משכנתא-בקצב-שלך ההמלצה בד"כ היא לקחת מזה סכום נמוך, כך שאין השפעה רצינית מהאינפלציה, ויש מקרים שכן כדאי לשקול לקחת מזה סכומים גדולים יותר.
  • השפעת הבינה מלאכותית על שוק ההון

    הועבר שוק ההון והשקעות
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    טריידרט
    @דוד-גולדברג כתב בחדשות שוק ההון- עדכונים בלבד: • מנכ״ל הנת'רופיק: הבינה המלאכותית עשויה למחוק מחצית מהמשרות ולהעלות את האבטלה ל-10-20% בשנה עד חמש השנים הקרובות טווח הזמן מוגזם. יש צורך בלמידה ורכישת אימון בבינה מלאכותית. כמה שנים לוקח עד רכישת אימון ברכב אוטונומי (שכבר פעיל מעל שנה במערב ארה"ב) ? בטווח הזמן הקצר, המשרות הסובלות הם אלו שלא מצריכים אימון רב, כמו מתכנת ג'וניור ועורכים וחוקרים בסיסים, שממילא החומר שלהם יעבור בקרה ושדרוג ע"י המקצוענים, (רק לאחורנה פתחתי תוסף תוכנה אישי מורכב דרך הבינה, מה שבעבר שלחתי למתכנת מקצועי בתשלום מלא...) תכלת - האם יצא איזה מחקר רציני מבוסס ומאוזן על הפשעת הבינה המלאכותית לעולם ?
  • 0 הצבעות
    31 פוסטים
    2k צפיות
    ה
    @אבי-ר. כתב בלפני חתימה על משכנתא, רוצה להתייעץ: אם המשכנתא היא לתקופה ארוכה כך שאז המצב הוא שסך הקרן לא יורדת כלל המשמעות של זה היא א. שהריבית ממשיכה להיות על הסכום הגבוה. אתה צודק בחילוק בין תקופה קצרה לארוכה! זו הייתה טעות שלי. אני כתבתי: כתב בלפני חתימה על משכנתא, רוצה להתייעץ: כן אני מבין שיש הבדל בין אם גובה הסכום ביחס לתקופה הוא באופן כזה שאתה משלם יותר קרן ממה שהאינפלציה מעלה אותה. שאז היא הולכת ונגמרת. כי זו באמת הסיבה הישירה להבדל, אבל בעקיפין אתה צודק שזה תלוי בקצרה וארוכה (פשוט חשבתי שיתכן ארוכה שהקרן כן פוחתת וקצרה שלא וכנראה שזה לא נכון), בקיצור שנינו אמרנו את אותו הדבר כל אחד בסגנונו.