מישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?

[אברכצ'יק]

פוסט זה נמחק!

[אפ_על_פי_כן]

פוסט זה נמחק!

[מתעניין 1]

@מונטיפיורי כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

אישור מיוחד מראב"ד ביתר הגאון הגדול הגר"צ ברוורמן שליט"א שאכן ראוי להסתיר את האשכול על מנת לאפשר למשא ומתן להתקיים ולמציאת פתרון.
משזה כשל, קיבלנו את אישורו לפתוח מחדש שרשור זה על מנת לעורר ליבות האברכים להזהר על הונם ולא ליפול ברשת חלקלקה של השקעות שמניבות רווח עצום לכולם חוץ מלמשקיע בעצמו וד"ל!

אז מה הדעת הגר"צ ברוורמן

[אברך מהמרכז]

@מתעניין-1
פיתרון למה?
ומדוע פיתרון דורש הסתרה?
כמובן רק אם אפשר לפרט

[אני אחר]

@אברך-מהמרכז ממה שאני הבנתי איצ'ה ושות' רצו להכריח את היזם למנות מנהל חיצוני שידאג שהכסף של המשקיעים יחזור אליהם ורצו לשמור את המו"מ בשקט, כדי שלא להזיק לכסף בזמן המו"מ, אממה, נוצרה בעיה, שבשביל להכריח אותו אתה צריך שהמשקיעים ידרשו את זה, איצ'ה לא יכול מטעם עצמו או אפי' מטעם הרב ברוורמן לדרוש את זה, אבל לא נמצאו משקיעים שמאמינים לאיצ'ה וכולם סומכים על היזם בעיניים עצומות (ואני בהחלט מבין אותם, מהיכרותי את האיש) במקום זה המשקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו, אז הוא בחר לא להתעסק עם זה. זה בגדול הסיפור, בינתיים הרב הייזלר עובד קשה מאוד בבירור הסיפור והוא לא הסתפק ב'פגישה של שלוש שעות' או ב'תחקיר' של קול חי. נחכה לתוצאות...

[חופש כלכלי]

אין חולק על כך ש@איצ-ה-דז-אלובסקי הוא כמעט האדם היחיד בציבור שבאמת לוקח על עצמו אחריות במקרים של הונאות.
אף אחד לא חושב שמדובר במקרה של הונאה קלאסי,
אלא יותר בחוסר התאמה בין המשקיעים לסוג ההשקעה.
כנראה שאין אדם שרוצה להיכנס עכשיו לשותפות במכרות.
מה בדיוק היה שם וכמה כסף ניתן להוציא? הדבר עוד יתברר בעזרת השם.

[פייביש]

היום פורסם שהרשות לניירות ערך בודקת את חוקיות ההשקעה
לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר
האם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' לא נהפך להיות 'מויסר' עכ"פ בגרמא?

[המבקר]

מבחינה הלכתית טהורה זה שאלה לרב המומחה בהלכות לשה"ר ובחו"מ. אך מבחינה ערכית וציבורית 'הכל מודים' שהשירות וההצלה שאיצ'ה נותן לציבור זה דבר עצום, כך שגם אם פה ושם [אם] טועים בשוגג [ויודו על טעותם, בשביל לשמור על האמינות בהמשך] זה לא נורא.

[אני אחר]

@המבקר
אני לא רואה איך הם מודים בטעות, צבי טסלר כבר אמר בתוכנית שלו 'אל תאמינו לשום רבנים ודיינים מטעם אלא רק לעו"ד מטעמכם, ללמדך שהם כבר בונים נרטיב לפיו ר' מאיר הייזלר הוא דיין מטעם,
ואגב, נזכרתי בריאיון שאיצ'ה נתן למשפחה לפני כמה חודשים ששם סיפר שכנוכל שהוא פירסם עליו מאיים בתביעה, אז הוא אומר לו, אין בעיה תתבע אותי אבל תדע שעוד היום שמונה כלי תקשורת מפרסמים עליך אייטמים מתחילה ועד סוף... אז בינתיים יש לנו את בקהילה ואמס ועוד מגזין בשם 'מבט', ורמזים עבים בעוד עיתונים, מסתבר שאיצ'ה יודע לממש את האיומים שלו..

[השומר]

@פייביש הרשות לנירות ערך עושה דברים גדולים הרבה יותר מהפורום להגנת הצרכן החרדי והתקנות שלהם חשובות ביותר אפילו שלא כולם שומרי מצוות עדין לא כל דבר שהוא קשור איכשהו למדינה הוא ציוני ונקרא מוסר עיין ערך חוקי התנועה שאין חולק שצריך לציית להם מדין תורה.

[אבי ר.]

@פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר

לו יהיה כך, נדבר...

[חסידישער]

[moshe39]

@פייביש כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

לו יתברר בבית הדין שאחראי ההשקעה נהג ביושר
האם 'הפורום להגנת הצרכן החרדי' לא נהפך להיות 'מויסר' עכ"פ בגרמא?

'הפורום להגנת הצרכן החרדי' גם נהג ביושר, הוא רק פרסם שעל כל אחד לבדוק האם ההשקעה מתאימה בשבילו

[יהודי טוב]

פוסט זה נמחק!

[יושב בגנים]

לקחים והתבוננות בפרשת המכרות באתיופיה – מבט תורני ומציאותי
בשבועות האחרונים נחשפתי רבות לפרשה המדוברת, הן מכלי ראשון והן מכלי שני ושלישי. דברי סומכים על שיחות עם משקיעים ועם בני משפחת המגייס (שאליו אני רוחש הערכה אישית רבה), וכן על עיון בדו"חות שהופצו למשקיעים ובפרסומי 'הפורום להגנת הצרכן'.
לעניות דעתי, מדובר ב"מקרה מבחן" קריטי לכל בן תורה הבוחן דרכי השתדלות. הרי רוב המשתתפים כאן אינם מבקשים להפוך לאנשי עסקים חובקי עולם, אלא חותרים למטרה מקודשת אחת: לחתן ילדים בכבוד ולספק צרכי ביתם בלא להזדקק למתנת בשר ודם.
גילוי נאות: להבנתי, בנקודת הזמן הנוכחית העסק זקוק לנס גלוי כדי להצליח. תפילתי היא שלפחות 90% מהקרן תחזור למשקיעים – מחד, כדי שלא יאבדו את קורת גגם חלילה, ומאידך, שלא יחזור הכל במילואו, כדי שלא יקום היזם הבא ויסחף יהודים תמימים להרפתקאות מסוכנות מעין אלו.
ניתוח המציאות – ארבע אפשרויות
לפנינו ארבע דרכים אפשריות להגדרת המצב (כאשר רק אחת מהן היא האמת):

1. הצלחה בפתח: השקעה מעולה שעומדת להניב פירות, וכל הפרסומים השליליים מקורם בצרות עין.
2. סיכון סביר שנכשל: השקעה שהוגדרה כ"סיכון נמוך", אך בשל נסיבות אונס וגורמים בלתי צפויים לא עלתה יפה.
3. הון-סיכון (High Risk): השקעה בסיכון גבוה מאוד עם פוטנציאל רווח עצום, שנשארה כזו עד היום.
4. כשל מוסרי או הונאה: ניסיון לגיוס כספים שנשען על מצגי שווא (בין אם המגייס הטעה במזיד ובין אם הוטעה בעצמו והטעה אחרים).
   בעוד המגייס וסביבתו דבקים באופציה א', והפורום להגנת הצרכן נוקט באופציה ד', הציבור הרחב נבוך ונע בטווח שבין ב' ל-ד'.
   היכן טעינו? הכלל הבסיסי בהשקעות
   אילו היינו חוזרים שש שנים לאחור: האם אברך רשאי להשקיע את כספי הדירה שלו? התשובה פשוטה: רק אם מדובר באופציה א' (ביטחון גמור). מי שמשקיע את כספו היחיד במקום שיש בו אפילו אחוזים בודדים של סיכון, נוהג בחוסר אחריות. אופציה ב' מיועדת רק לבעלי הון שיכולים לספוג הפסד; אופציה ג' מיועדת לכרישי נדל"ן והון-סיכון; ואופציה ד' – למרבה הצער, לתמימים.
   בפועל, משקיעים סיכנו דירות מגורים כנגד בטוחות השואפות לאפס. איך ניתן להעלות על הדעת שבהשקעה במכרות במדינת עולם שלישי אין צד הפסד? ההסתמכות הייתה על "אמונת חכמים" ועל יושרו של המגייס, תוך ציטוטים בשם רבנים על כך שההשקעה "בטוחה ב-100%".
   נגיעות
   חז"ל לימדונו ש"נוגע בדבר פסול לעדות". המגייס, עם כל יושרו, נהנה ממשכורת ומשאיפה להצלחה כבירה. במצב כזה, דעתו אינה אובייקטיבית. גם אדם ישר בתמימותו יכול להפיל עשרות יהודים לפח וכבר היה לעולמים.
   מהי השקעה בטוחה? כזו שערך הקרן שלה קיים בוודאות וניתן למימוש בכל רגע נתון. בעסקאות כאלו אין מקום ל"פרשנויות" או לדו"חות מעורפלים. אם זה היה בטוח, הדו"ח היה פשוט ונהיר לכל דיין ומורה הוראה.
   משוואת הסיכון-סיכוי
   עלינו להפנים כלל ברזל: אין ולא תיתכן השקעה בטוחה המניבה רווחי עתק ללא סיכון מקביל. בשוק החופשי, רווח ודאי וסולידי נע סביב ה-3% עד 4%.
   הבה נתבונן בדוגמה מעולם הנדל"ן: דירה ששוויה בשוק הוא מיליון ש"ח, תניב בדרך כלל שכירות שנתית של כ-30,000 ש"ח (3%). אם יבוא אדם ויציע לכם דירה של מיליון ש"ח המניבה שכירות של 60,000 ש"ח (6% - פי שניים מהממוצע), עליכם לשאול מיד: היכן ה"מילכוד"? או שישנה סבירות גבוהה שהדירה תעמוד ריקה ללא שוכרים, או שישנו פגם מהותי בנכס שעלול להביא לחורבנו.
   גם אם המוכר טוען שהוא "דחוק בכסף" ולכן מוכר ב-1.5 מיליון נכס ששווה לכאורה הרבה יותר, הדבר טעון בדיקה מעמיקה; הרי גם באילוץ רב, הוא יכול למכור ב-1.8 מיליון בקלות. אם המחיר צנח כל כך, כנראה שהסיכון גבוה.
   כעת, נשליך זאת על ענייננו: מי שמבטיח עסקה "בטוחה" עם 25% רווח שנתי, משול למי שמציע לכם דירה של מיליון ש"ח המכניסה 250,000 ש"ח בשנה. הייתכן דבר כזה?! אם העסקה כה רווחית, מדוע שהיזם ימכור לכם אותה ולא יקצור את הרווחים בעצמו? אדם שמציע תשואות כאלו וחוסם כל צד של הפסד, או שהוא אינו מבין את השוק, או שאינו דובר אמת.
   הצעה מעשית: לכל מי שמתפתה להשקעה של 25% רווח: הציעו למגייס שתסתפקו ב-14% רווח בלבד, אך בתנאי שישעבד לכם בטוחות מוצקות כנגד הקרן. ראו נא את תגובתו. אם הוא מסרב, או אם אתם עצמכם חוששים מצד ההפסד – איך אתם מפקידים את כספכם, ולעיתים את קורת גגכם, בידי הצד השווה שבסיכון?
   מדוע לפנות לאברכים?
   נניח שאדם גילה "מכרה זהב" (תרתי משמע) – קרקע ששוויה עתיד לשלש את עצמו. הוא זקוק ל-100 מיליון ש"ח נוספים כדי להשלים את הרכישה. לפניו שתי אפשרויות:
5. הלוואה עסקית: לקחת הלוואה בריבית גבוהה (אפילו 12%) מגופים פיננסיים. בסוף הדרך, לאחר החזר החוב, הוא יישאר עם רווח עצום ביד.
6. גיוס מהציבור: לפנות לאברכים, להבטיח להם החזר כפול על השקעתם (רווח של 100%) בתוספת ריביות. בדרך זו, היזם מוותר על עשרות מיליוני שקלים מהרווח האישי שלו לטובת המשקיעים.
   האם ייתכן שאדם יעשה "חסד" בסדר גודל של מיליונים על חשבון הרווח האישי שלו? אם חפץ הוא בגמילות חסדים, ירוויח את המקסימום ויפתח קרן "עזר נישואין" מכובדת. הבחירה במסלול של גיוס המוני תחת הבטחות לרווחים דמיוניים מעוררת תמיהה רבתי: האם המטרה היא להיטיב עם הציבור, או שמא הציבור הוא זה שנושא בסיכון שהבנקים לא הסכימו לקחת?
   המצב כיום
   חלפו שש שנים. ההבטחות להכפלת הקרן לא התממשו. בעוד המגייסים טוענים ל"הכפשה", הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.
   יבחן כל אחד: האם סביר שקנאה גרמה לפורום ולרבנים להעליל עלילות שווא בלא חשש? או שמא מדובר בטעות קשה שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, והיזמים אינם מסוגלים להודות בה?
   לסיכום: עלינו להפעיל את שיקול הדעת. האם סביר שרבנים ואנשי מקצוע יצאו נגד המגייסים אך ורק מתוך קנאה? או שמא מדובר בטעות קשה (במזיד או בשוגג) שהובילה יהודים להרפתקה מסוכנת, וכעת היזמים מתקשים להודות בטעותם?
   יהיו הדברים לעורר את הציבור

[אבי ר.]

@יושב-בגנים

כל מילה זהב!!!

כמה טוב שיש הרבה כאלה...

ובקיצור מכרה של זהב....

[אפ_על_פי_כן]

קודם כל תודה על דבריך, ועל כך שנכתבו בצורה שקולה ורציונלית וללא אמוציות.

@יושב-בגנים כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

הפורום להגנת הצרכן ורבנים חשובים (ביניהם הגר"צ ברוורמן שליט"א) מתריעים על עוקץ ועל דו"חות מזויפים.

האם הרב ברוורמן ורבנים חשובים נוספים... כבר הגיעו למסקנה שזו אפשרות ד' ולא ג' או ב' ? לא ראיתי מסקנה כלשהי בינתיים.
אם כבר יש, אשמח שתביא אותה.

איצ'ה דז'אלטבסקי (שיש לי הערכה רבה אליו ואל פועלו) כבר לגמרי לא אובייקטיבי בסיפור הזה, כלהיוקרה והמוניטין שלו מונח על הכף והעמדה שלו כבר קצת מסובכת.
(ועל קול חי אני אפילו לא מדבר...)

[יושב בגנים]

@אפ_על_פי_כן

Just a moment...

(www2.kolhalashon.com)

זהו קישור לשיעור של ר"צ ברוורמן שנמסר בנווה יעקב בכנס השקעות על ידי גמ"ח השכונה,
מומלץ לכל משקיע להאזין לכל הדרשה,
ברבע שעה השניה מוזכר כמה פעמים את סיפור הזהב כעוקץ.

[איש ישן]

חזו''א אמונה ובטחון
חובות המוסריות המה לפעמים גוף אחד עם פסקי ההלכה, וההלכה היא המכרעת את האסור ואת המותר של תורת המוסר. ... הרי שיש בעיר מלמדים מתפרנסים מעמלם ולפתאום באו מלמדים אחרים מעיר אחרת,
המקופחים פשטו שנאתם בלבם על הרודפים החדשים, ומשנאת הלב יצאו לבקש עליהם תואנות מומים ועלילות, ולמדו לשונם דבר רע עליהם, ומרעה אל רעה יצאו להוציא דבת שוא ולעורר רחמי בני העיר נגד האכזריות של הבאים החדשים, עד שהוסיפו בקטטות ומריבות ולעתים נוקמים בהם נקמות כאשר תמצא ידם:
הנה כל מעשיהם היו מנוקים מכל חטא ואון לוא היתה ההלכה כמותם שיכולים לעכב על החדשים, והחדשים היו החוטאים בנפשותם למרות נגד ההלכה שנאמרה למשה רבנו ע"ה בסיני, אין כאן איסור מחלוקת ולא איסור לשון הרע ושנאת חנם, ויש כאן נלחמת מצוה לעמיד הדת על תלה:
אבל עכשו שההלכה הכריעה דקנאת סופרים תרבה חכמה, ויסוד הזה נעלה מחיותא דאנשים פרטיים, הנה האורחים הבאים עשו כהלכה וקמים כנגדם שופכים דם נקיים, וכששונאים אותם בלב עוברים על לא תשנא אחיך, כשמדברים עליהם רע עוברים על איסור לה"ר, כשמקהילים קהלות לקטטות עוברים על לא תהי' כקרח, כשנוקמים בהם בהעדר הטבה עוברים משום לא תקום:
מחובות המוסריות שישתדל האדם לטעת בלבבו את העיקר הגדול הזה, שבכל מקרה אשר הוא נפגש עם רעהו צריך לשקול בפלס ההלכה לדעת מי הוא הרודף ומי הוא הנרדף, והלא לימוד המוסר מנחיל אהבה וחמלה להנרדף, וחמת מרורות להרודף, ומה נוראה היא המכשלה ורבת הפוקה להיות מן המחליפים את הרודף לנרדף ואת הנרדף לרודף, ואשר לדעת אמתתו אין מקום זולת בספרי הפוסקים אשר מסרום לנו מצוקי תבל רבותנו ז"ל:

[איש ישן]

@אני-אחר כתב במישהו יכול לתת פרטים על סערת מכרות הזהב באתיופיה?:

משקיעים פנו לר' מאיר הייזלר שיבדוק לעומק את ההשקעה, הרב הייזלר פנה ליזם לשאול אותו אם זה בסדר והוא ענה שבשמחה. וכשפנה צבי טסלר לרב סילמן, הרב הייזלר כבר התחיל בבדיקה שלו והרב סילמן סומך עליו

אתה יודע את זה בוודאות לא מכיוון בעלי המכרה?