ה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא

[חלמיש צור]

הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
והנוגע אלינו:
דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
אשמח להערות.

[צמיחה]

@חלמיש-צור
גם אם אתה צודק בנוגע להתחייבות לדירה,
אבל סכום החתונה עצמה וכל העלויות שמסביב ודאי יעלה הרבה יותר בגלל האינפלציה.

[אפ_על_פי_כן]

מה שאני רואה מסביבי (כמובן לא מלמד על כלל הציבור) :
הורים שנתנו לפני 15 שנה 600 K וזה היה סכום יפה ובסיס לדירה במרכז,
נותנים היום 800 K וזה אפילו לא מביא את הזוצ לאותו המצב.

[השומר]

כל עוד יהיה שאיפה לתת לילדים כסף בשביל לגור איפה שרוצים ולא להתקדם ולהשביח את ההון הראשוני לא יהיה אופק, אני לא מזלזל ברגש של לגור בדירה משלך אבל המחשבה שמודל כלכלי של משכורת ורבע למשפחה לא יצריך שום הקרבה הוא טעות, אם אנחנו מעריכים חיי אברכות זה מצריך מאמץ יותר לחסכון קצת פחות נוחות וחשיבה מחוץ לאזור הנחות דווקא יש לנו כיהודים את היכולות האלה בדי אן אי.

[מחשב מסלול מחדש]

בגדול אתה צודק אבל בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר מודעות פיננסית, בעיקר אצל הצעירים. וכמו שלמדו על שוק ההון כך יבינו מה זה אינפלציה וכו'.

[צמיחה]

@אפ_על_פי_כן
דוקא אני רואה הורים שנתנו לילדים הראשונים 500, והיום הם נותנים 400, ואולי פחות.

[אפ_על_פי_כן]

@צמיחה כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

דוקא אני רואה הורים שנתנו לילדים הראשונים 500, והיום הם נותנים 400, ואולי פחות.

כמו שאמרתי - לא עשיתי סקר... זה רושם שקיבלתי מכמה מקרים פרטיים.
אני מאמין שמבחינה הגיונית - כנראה שמה שאתה אומר הרבה יותר נפוץ... אנשים לא נעשים עשירים יותר בחתונות ילדיהם האחרונים.

[ברכת ה' תעשיר]

@חלמיש-צור כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.

בשביל שרעיון זה יתממש נדרשת החלטה של כלל הציבור, ולא של יחידים
ואם כבר מצליחים להניע את הכלל להחלטות בענין זה, אפשר לשבור הרבה מוסכמות נפוצות ולהוזיל בעוד דרכים

[אחראי]

@השומר כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

המחשבה שמודל כלכלי של משכורת ורבע למשפחה לא יצריך שום הקרבה הוא טעות, אם אנחנו מעריכים חיי אברכות זה מצריך מאמץ יותר לחסכון

חזק ביותר !!

[איש קיש]

משום מה זה לא מדובר שאינפלציה נוגעת גם לחסכון שלנו וכל עושי החשבונות כמה הם צריכים לחתונת הילד (לא לדירה)וחוסכים לפי זה לא לוקחים בחשבון 20 אחוז שחיקה (בערך).
חוץ מהעובדה שהמחירים בדברים האלה עולים בפער עצום מהאינפלציה, (כמו ההבדל בין מחיר צילום היום ללפני 3 שנים שהוא אדיר)
נקודה למחשבה

[דוד גולדברג]

@אפ_על_פי_כן כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

כמו שאמרתי - לא עשיתי סקר... זה רושם שקיבלתי מכמה מקרים פרטיים.
אני מאמין שמבחינה הגיונית - כנראה שמה שאתה אומר הרבה יותר נפוץ... אנשים לא נעשים עשירים יותר בחתונות ילדיהם האחרונים.

0

חלמיש צור
הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
והנוגע אלינו:
דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
אשמח להערות.

הירידה בנתינה בילדים האחרונים היא לרוב תוצאה של הבנת "מחיר ההתחייבות". בניגוד לחשש, חיסכון אקטיבי (כמו בשוק ההון) לא גורם לפזרנות, אלא הוא הכלי הטוב ביותר למניעתה:

הערכת מאמץ: כשרואים בעיניים כמה זמן לוקח לשקל לצמוח, מפסיקים "לפזר" הבטחות ללא כיסוי.

תכנון שוויוני: המודעות לחיסכון גורמת לנו להתחייב בילד הראשון רק על מה שנוכל לעמוד בו גם בילד האחרון.

מספרים במקום רגש: החיסכון מחליף את הלחץ הרגעי בנתונים יבשים וריאליים, שמונעים טעויות כלכליות הרסניות.

בשורה התחתונה: מי שמנהל חיסכון מבין את ערך הכסף, ולכן לא ישעבד את עתידו בגלל חוסר מודעות.

[דוד גולדברג]

"מי שמבין כמה מאמץ נדרש כדי להצמיח חיסכון, לא יחתום בילד הראשון על התחייבות שתשאיר אותו בשוקת שבורה בילד האחרון."

[אפ_על_פי_כן]

כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

מה שאני רואה מסביבי (כמובן לא מלמד על כלל הציבור) :
הורים שנתנו לפני 15 שנה 600 K וזה היה סכום יפה ובסיס לדירה במרכז,
נותנים היום 800 K וזה אפילו לא מביא את הזוצ לאותו המצב.

מכיוון שהנושא מאד חשוב,
הלכתי לאדם שדיברתי עליו כאן בדוגמא הזו, וגיששתי אצלו בעדינות מה היה הסיפור אצלו. (לא איש עשיר אגב.)
אביא כאן את דבריו כי יש מה ללמוד מהם:
דווקא בגלל שהייתה להם תכנית מראש, איך ייתנו לכל בת סכום של 600 K,
כאשר הגיעו לבנות הקטנות- והמחירים בדיור עלו מאד בינתים - הם הרשו לעצמם לקחת התחייביות נוספות מעבר למה שהכינו. עשו חשבון שהם בסוף פרק נישואי הילדים ומכל מני סיבות יכלו להרשות לעצמם הלוואה גדולה שישלמו בשנים הבאות.
כל זה מכיוון שהיו מלכתחילה מתוכננים - הסתדרו גם החריגות שהיו בסוף.

[שמעון יוחאי חסן]

זה מה שמפריע לי בכל החישובים של השקעה במדד לדוגמא אם נשקיע סכום מסוים כל חודש במדד מסוים נקבל איקס כסף
הכל יפה ונכון אבל איפה האינפלציה נראה לך שלחתן את הילד בעוד עשרים שנה יהיה אותו סכום כמו היום

[חלמיש צור]

@צמיחה כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

@חלמיש-צור
גם אם אתה צודק בנוגע להתחייבות לדירה,
אבל סכום החתונה עצמה וכל העלויות שמסביב ודאי יעלה הרבה יותר בגלל האינפלציה.

נכון.
וחשוב לקחת את זה בחשבון, וכפי שהדגישו אחרים כאן.
אבל אני התמקדתי בהתחיבויות הנוגעות לקניית הדירה. שהם הכסף הגדול בעול נישואי הילדים, בלי שום פרופורציה לכל ענין אחר, לפי המקובל בציבור הליטאי. (ולכן הדגשתי בתחילת דברי שהנוגע הוא בעיקר לציבור הליטאי).

[חלמיש צור]

@השומר כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

כל עוד יהיה שאיפה לתת לילדים כסף בשביל לגור איפה שרוצים ולא להתקדם ולהשביח את ההון הראשוני לא יהיה אופק, אני לא מזלזל ברגש של לגור בדירה משלך אבל המחשבה שמודל כלכלי של משכורת ורבע למשפחה לא יצריך שום הקרבה הוא טעות, אם אנחנו מעריכים חיי אברכות זה מצריך מאמץ יותר לחסכון קצת פחות נוחות וחשיבה מחוץ לאזור הנחות דווקא יש לנו כיהודים את היכולות האלה בדי אן אי.

תרשה לי לכתוב בשורות כתובות את מה שכתבת בין השורות.
אתה בעצם כותב, שצריך להפסיק עם המודל של קניית דירה לכל משפחה, ולעבור למודל אחר.
שהוא, בגדול, לשלם שכירות כל החייםבלי רכישת דירה, ואת הכסף הראשוני להשקיע בצורה כזו או אחרת באפיקים מניבים, בצורה שתאפשר לחשוב על העתיד, (כולל עול נישואי הילדים העתידיים).
ובכן, למיטב ידיעתי המודל הזה אינו מודל של חסכנות או חיי אברכות, הוא מודל כמעט קלאסי של יהודים בחו"ל, ולהבדיל, גם של המון אנשים ברחבי העולם.
יכול להיות שהוא מודל נכון, אבל הוא לא קשור לחסכנות בדווקא.
עוד הערה.
לדעתי, הצורך בקניית דירה, יושב כאן (כלומר אצלנו, בציבור החרדי) על מקום הרבה יותר עמוק, ואינו רק סוג של בניית מודל כלכלי, אלא צורך בסיסי ומובנה בגישה שלנו לחיים.
(ואם תרצה, יש כאן גם שייכות לענין של קדושת ארץ ישראל והצורך ליצור בה קביעות והשתייכות, ואכמ"ל בזה).
כך שלא נראה לי יעיל לייצר גישה כזו שמתנגדת במהותה, מסיבה כלשהיא, תהיה אשר תהיה, לאורח החיים שלנו.

[חלמיש צור]

@מחשב-מסלול-מחדש כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

בגדול אתה צודק אבל בשנים האחרונות נהיה יותר ויותר מודעות פיננסית, בעיקר אצל הצעירים. וכמו שלמדו על שוק ההון כך יבינו מה זה אינפלציה וכו'.

כן. אבל אני לא רואה כל כך מהר את הבחורים הנחמדים (או את הוריהם) דורשים '600k צמוד למדד'...

בקיצור, כל עוד מתעסקים עם ציבור, ולא עם יחידים (שהרי ודאי שיחידים לא יכולים לעשות לעצמם דין ולהקפיץ את ה'מחירי' של עצמם, בגלל ש'ככה יצא להם בסוגיא של שוק ההון', כל עוד אחרים כמותם לא עשו זאת), קשה לראות שינוי מתרחש בנושא הזה, אפילו לא לטווח ארוך.

[חלמיש צור]

@ברכת-ה-תעשיר כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

@חלמיש-צור כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.

בשביל שרעיון זה יתממש נדרשת החלטה של כלל הציבור, ולא של יחידים
ואם כבר מצליחים להניע את הכלל להחלטות בענין זה, אפשר לשבור הרבה מוסכמות נפוצות ולהוזיל בעוד דרכים

לדעתי כאן לא צריך 'הנעה של ציבור', ולא 'קבלת החלטות', אלא, בגדול, פשוט לחכות בסבלנות, ולתת לאינפלציה לעבוד בשבילנו.
זה כבר קרה, וקורה, ורק צריך לתת לזה לקרות עוד.

[השומר]

@חלמיש-צור קראת בין השורות משהו שלא התכוונתי אליו, השורשים העמוקים בעיני נבעו מתפיסה שדירה הוא מוצר בסיסי וביטחון לחיי משפחה מה שכמובן נכון והיה אמור להיות, בתוספת שבית של תורה מצריך פחות טירדות, וסיבה שלישית פחות ידע על השקעות ומינופים נכונים להגדלת ההון. מה שהשתנה שהדבר שנכון אולי בהגיון יצא מההגיון המחירים בשמים, הידע נגיש, ולכן צריך לשקול מבט אחר של הגדלת הון ובהמשך לתת לרגש והרצון לקנות דירה שאתה גר בה מקום במציאות .
כשכתבתי חסכנות לא הכוונה להיות דחוק אלא להיות מודע למציאות חייך ולבחירות שאתה מאמין בהם, ואיך זה מתכתב עם רצונות העתיד, מה שמחייב לדחות את קניית דירת חלומתיך בכמה שנים טובות מהחתונה.